פסק דין 1. התובעת הינה אימו של נער אשר למד עד לאחרונה בחטיבת הביניים של בית הספר המסורתי בתלפיות. במסגרת לימודי האנגלית שובץ בנה של התובעת בכיתת לימוד של דוברי אנגלית. עניינה של תביעה זו בטענת התובעת, כי בעת שבנה למד בכיתה ח', ובעיקר בעת שלמד בשנה שעברה בכיתה ט', לקו הלימודים באנגלית באותה כיתה בחוסר ניכר, וכתוצאה מכך הפסידה הכיתה שעות לימוד רבות. התובעת עותרת לכך, שבית המשפט יחייב את הנתבעים לשלם לה סכום של 30,000 ₪, על מנת שתוכל להעמיד לבנה מורה פרטי, כדי שיוכל להשלים את החסר. בתביעתה טוענת התובעת, בין היתר, כי מטעמים לא ענייניים, לדעתה, נאותו הנתבעים להעביר תלמיד אחר מהכיתה בה למד בנה לכיתה אחרת בה התנהלו לימודים סדירים, אך הם דחו את בקשתה להחיל הסדר דומה לגבי בנה. 2. הנתבעים אינם מכחישים את הטענה, כי בכיתה בה למד בנה של התובעת לא התנהלו לימודי אנגלית סדירים, בעיקר בשנת הלימודים האחרונה. ואולם לטענתם, הדבר נבע בעיקר מכך, שימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים, המורה לאנגלית אשר היתה מיועדת ללמד בכיתת בנה של התובעת, לקתה במחלת הסרטן. לטענתם, משהוברר כי, למרבה הצער, המורה שחלתה לא תוכל ללמד באותה כיתה, הם עשו כל אשר לאל ידם כדי למצוא מורה מחליף. דא עקא, שבשל מחסור כללי במורים לאנגלית, מציאת מורה מחליף לקחה זמן, ואולם בסופו של דבר נמצא פתרון הולם, אשר כלל, בין היתר, התגייסות של אחת מהמורות בבית הספר, אשר נאותה ללמד את הכיתה בהתנדבות. לטענת הנתבעים, נוכח הפסד שעות הלימוד ממנו סבלה הכיתה המדוברת, הוספה בחודשי הלימוד האחרונים של שנת הלימודים שעברה שעת לימוד נוספת, ובסופו של דבר עלה בידם של המורים ותלמידי הכיתה להשלים את הפער, ולהשיג את המטרות הלימודיות שהוצבו לאותה כיתה. 3. במסגרת בירור התביעה קיימתי שתי ישיבות, במהלכן שמעתי את טענותיה של התובעת מחד, ומאידך שמעתי את דברי המפקחת על הוראת האנגלית של מנח"י, מנהלת בית הספר המסורתי בתקופה הרלבנטית, יועצת השכבה בה למד בנה של התובעת, ואחת מהמורות לאנגלית אשר לימדו, בסופו של דבר, בכיתת בנה של התובעת. לאחר ששמעתי את דברי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידה של התובעת להעמיד עילה משפטית אשר תצדיק את קבלת תביעתה. 4. דומה, כי תביעה זו יכולה לשמש דוגמא לפער הקיים, לעתים מזומנות, בין המצוי לרצוי, ולמגבלות ולאילוצים במסגרתם פועלים רשויות השלטון השונות, ולחוסר האפשרות של רשויות אלה לתת תמיד מענה מושלם לצורכי הציבור. הרקע הכללי לבעיה שנוצרה בכיתת בנה של התובעת, הוא מחסור חמור במורים לאנגלית במקומות רבים בארץ, ובמיוחד בירושלים. הרקע הספציפי לבעיה שנוצרה בכיתת בנה של התובעת הוא, בעיקר, מחלה קשה בה לקתה המורה שהייתה מיועדת ללמד באותה כיתה, וזאת ימים ספורים בלבד לפני תחילת שנת הלימודים. הנתבעים תיארו את המאמצים שעשו על מנת למצוא מורה מחליף לאותה כיתה, ולא הוצגה בפני תשתית עובדתית אשר בהסתמך עליה ניתן לקבוע, כי הם התרשלו בטיפולם בעניין, או שהזניחו במודע את חובתם כלפי התלמידים. כפי שציינתי, בסופו של דבר נמצאו מורים מחליפים ואף הוספה שעת לימוד בכיתה. לדברי המורה שהעידה בפניי, וכך גם לדברי המנהלת, בסופו של דבר עלה בידם של המורים והכיתה להשלים את הפער שאין חולק כי היה קיים, ולהשלים את החסר, ואין לי סיבה לפקפק בדברים אלה. 5. ככל שניתן להתרשם, דעתה של התובעת מאד לא נוחה מכך שהנתבעים לא נעתרו לבקשתה להחיל אל בנה את הסידור שנמצא לתלמיד אחר בכיתה, אשר עבר לכיתה אחרת בה התקיימו לימודים סדירים. התובעת טוענת, כי פעולת הנתבעים ביחס לתלמיד האחר נעשתה משיקולים לא ענייניים. הנתבעים דוחים טענה זו וטוענים, שכל מה שעשו נעשה מטעמים ענייניים, פדגוגיים, הגם שמטעמי סודיות, הם לא היו מוכנים לפרט את השיקולים אותם שקלו בעניינו של התלמיד האחר. בנסיבות אלה, אין בידי לקבוע האם הטעמים אשר הביאו את הנתבעים להיעתר לבקשת התלמיד האחר, היו ענייניים. ואולם, אפילו הייתי קובע שהטעמים לא היו ענייניים - וכאמור, לא קבעתי כך - לא היה בכך כדי להעמיד לתובעת, כמו גם ליתר התלמידים בכיתה, עילה לתביעה כספית. 6. סוף דבר. אני מחליט לדחות את התביעה. בנסיבות העניין, אינני מחיב את התובעת בהוצאות משפט. דיני חינוךבית ספרסוגיות בנושא בית ספר