פסק דין 1. התובעים טוענים כי התארחו במלון השייך לנתבעת ביום 4/7/07. הם הגיעו למלון לסוף שבוע ושכרו 3 חדרים, זאת לרגל יום נישואיהם. ביום בו הגיעו ירדו לבריכה. ברשותם היו 3 שוברים לארוחת גריל לילדים. כאשר ביקשו לממש את השוברים נענו על ידי המלצר באופן מזלזל ומאיים ונאמר להם שהגריל סגור. הדבר היה בשעה 14:50 כאשר בקבלה נאמר להם כי הגריל אמור להיות פתוח עד לשעה 16:00. למקום הגיע המנהל התורן, זאת על פי דרישת התובע. לדברי התובע, אותו מנהל תורן ששמו יאן דיבר בזלזול ובחוצפה. הויכוח עלה לטונים גבוהים ואותו יאן דיבר בחוצפה ובמילים בלתי ראויות. לפתע החליט יאן לפנות את התובעים מהמלון. הוא זימן את הקב"ט והזמין משטרה. הגיעה משטרה למקום שתחקרה את התובעים ליד אורחי המלון. השוטר הביע תרעומת מדוע זומנה משטרה שעה שמדובר בויכוח לגיטימי. 2. התובעים טוענים כי חשו מפוחדים ומושפלים מול אורחי המלון וכן חששו כי הם עומדים להיות מפונים מהמלון. ילדיהם חששו כל השבת כי המשטרה תגיע ותפנה אותם מהמלון. 3. התובעים טוענים כי גם במשך השבת, יאן רדף אותם והמשיך להתבטא כלפיהם באופן מעליב. 4. התובעים טוענים כי הם זכאים לפיצוי עבור עגמת הנפש וההשפלה שנגרמו להם. 5. התובע העיד בבית המשפט ומסר כי כל הנטען לעיל הוא אמת. נציג הנתבעת לא ביקש לחקרו. התובע העיד כי שילמו סך של 4,000 ₪ עבור הארוח במלון. 6. המנהל התורן, מר יאן שירמן העיד לפני. לדבריו, האירוע קרה לפני למעלה משנה ממועד מתן העדות ולכן הזכרונות "אינם טריים" כהגדרתו. לדבריו, כיום אינו עובד במלון. בעת שסייר במלון הבחין שמשהו מתרחש באזור הבריכה. הוא שמע צעקות בין אורח למלצר. הוא ניסה להרגיע את הרוחות ולפתור את הבעיה. הוא הציג את עצמו לפני התובע. התובע שאל מי אתה, ומדוע הגריל סגור. כאשר הסביר לו כי הגריל כבר סגור הפכה השיחה למאיימת, הויכוח התדרדר לאיומים. כמו כן הגיש מר יאן שירמן מכתב בו התייחס לפרטי האירוע. באותו מכתב טען כי היה שלב נוסף בויכוח בו התלהטו הרוחות, נזרק כיסא על ידי התובע, לכן מחוסר ברירה הזמין משטרה. 7. אין ספק, וכך הכל מודים, כי הזמנת משטרה למלון הוא צעד חריג ביותר. 8. היה ראוי אפוא, כי לאחר שהוזמנה משטרה, הנתבעת תקבל דיווח מהשוטרים שהוזמנו, תברר אם נערך דו"ח על ידי השוטרים ותזמין אחד מהם למסור עדות בבית המשפט. 9. לפי עדותו של מר שירמן, היו אורחים נוספים שראו את הארוע. גם כאן אורחים אלה לא הובאו למסור עדות. 10. לפי עדותו של מר שירמן, הוא הזמין את הקב"ט. לא ברור לי מדוע הקב"ט לא זומן להעיד. 11. כל אלה יוצרים תחושה כי ספק רב אם היה מקום לזמן משטרה למלון ולנקוט בגישה בה נקט מר שירמן כלפי התובעים לרבות איום או יצירת הרגשה שהתובעים יפונו מהמלון. 12. לפיכך, סבורני כי גם אם התובעים הרימו את קולם, או נקטו בשפה בוטא, לא היה מקום להזמין משטרה, והיה ראוי לתת לרוחות להרגע. 13. יחד עם זאת, מהדברים עולה כי גם התובעים לא טמנו את ידם בצלחת, נקטו בשפה בוטה, ורק בשל העובדה שהגריל היה סגור, נוצרה מריבה קשה, שלא במקומה. ניתן היה להסדיר דברים אלה לאחר מכן עם הנהלת המלון ולא להגיע לעימות. 14. בנסיבות אלה, התובעים זכאים לפיצוי מסוים עבור הבושה וההשפלה שחשו עקב זימון המשטרה, אך יש גם להביא בחשבון את תרומתם כאמור לארוע. 15. לאור כל זאת, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 2,000 ₪ וכן הוצאות המשפט בסך 500 ₪. סכומים אלה נכונים להיום וישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בית מלוןבתי מלון (תביעות)ויכוח