פסק דין בפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעת להשיב לידם את מלוא הסכומים ששולמו לצורך רכישת מערכת ישיבה ביתית. בכתב התביעה נטען על ידי התובעים כי הזמינו מערכת ישיבה מן הנתבעת אך כנגד אספקתה התברר כי המוצר שסופק שונה מזה שהוזמן. נוכח כך פנו בשנית לנתבעת ולאחר דין ודברים סוכם על הזמנה שונה לחלוטין אשר תסופק לנתבעים בפרק זמן שהוגדר וכנגד תוספת תשלום. התובעים שילמו לידי הנתבעת סך של 14,000 ₪ ואולם לא קיבלו את המערכת עד למועד הנקוב. נוכח עובדה זו ביקשו התובעים לבטל את ההתקשרות עם הנתבעת ולקבל לידיהם בחוזר את מלוא התמורה אך הנתבעת סירבה. בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבעת כי מקור הכשל הראשוני בהזמנה נבע מטעמים שאינם קשורים בנתבעת והיו אלו התובעים אשר פעלו לביצועה של הזמנה חדשה ושונה. עוד נטען כי בניגוד לאמור בכתב התביעה היו נציגי הנתבעת בקשר קבוע עם התובעים, תוך שהובהר להם כי הריהוט בדרכו. כאשר התקבלה מערכת הישיבה בארץ סירבו התובעים לקבלה ואין מקום לחייב את הנתבעת בהשבת הכספים. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל, ולהלן טעמיי. מן הראיות בתיק זה עלה כי הזמנת המערכת המקורית בוצעה על ידי התובע ואולם הוסכם בין הצדדים כי הצבע יבחר על ידי התובעת. בסופו של יום התברר כי לא ניתן להזמין את מערכת הישיבה בצבעים שהוזמנו על ידי התובעת. העובדה כי הזמנה זו נעשתה ככל הנראה בנוכחותה של נציגת מכירות חדשה של הנתבעת אין בה להפחית מאחריותה של הנתבעת לספק סחורה בהתאם להזמנה. אין חולק בין הצדדים כי לאחר ניסיון האספקה הראשוני, בוצעה הזמנה חדשה. לשיטתי מדובר בהסכם חדש, אשר תנאיו הוגדרו על ידי הצדדים במסגרת נספח 2 לכתב התביעה. באותו מסמך הוגדר המוצר כמו גם מועד האספקה והצדדים חתמו על ההזמנה (המופיעה על נייר מכתבים של הנתבעת). הנתבעת לא עמדה במועדי האספקה. אף לא בקירוב. המועד המופיע על גבי נייר ההזמנה הוא 8.11.2008. מועד האספקה נקבע ל60 עד 90 יום. דין טענת נציגת הנתבעת כי יש להורות על ספירתם של תשעים הימים מיום אישור ההזמנה על ידי הספק (דהיינו ביום 30.11.2008), להידחות. התובעים לא ערכו הסכם אלא עם הנתבעת. ההסכם עם הנתבעת הוא פשוט וברור וכולל התחייבות לאספקה תוך 90 יום. מתוך שכך היה על הנתבעת לספק את המוצרים, לכל המאוחר עד ליום 8.2.20009. אין חולק כי גם חודש לאחר מכן לא סופקה הסחורה. למעלה מן הנדרש אציין כי גם אילו היה מקום לקבל את טענת נציגת הנתבעת על ספירת המועדים ממועד אישור ההזמנה עם הצד השלישי, שהרי גם אז,המועד שבו ביקשה הנתבעת לספק את הסחורה בפועל, הוא מאוחר לזה שהוסכם עליו בין הצדדים. טענה הנתבעת בפני כי נוכח העובדה שהזמנת התובעים הינה חריגה בצבעיה אין להותיר את מערכת הישיבה בשלב זה בידיה. אין דעתי כדעת הנתבעת. על נותן שירותים או ספק של מוצר לעמוד בהתחייבויותיו, לרבות לעניין לוח הזמנים לאספקה. במקום שבו לא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. ניסיונה של נציגת הנתבעת להציג נורמת מועדי אספקה בשוק יבוא הרהיטים, לא אך שלא צלח, אלא שהיה בניסיון זה משום טעם לפגם, שהרי משמעות טענה זו, ככל שהיתה מתקבלת, היא שאין כל חשיבות להתחייבויות של יבואנים וכי על צרכנים לצפות בכל מקרה לכך שהספק לא יעמוד בהתחייבויותיו. נוכח העובדה כי התובעים שילמו, זמן רב קודם האספקה, על מלוא הסחורה, ועל כך אין חולק, נותנת משנה תוקף לטענה כי הנתבעת כשלה במילוי התחייבויותיה כלפי התובעים. סוף דבר, אני מורה בזאת על ביטול התקשרותם של הצדדים תוך השבה הדדית של מלוא הסכומים ששולמו על ידי התובעים לידי הנתבעת. הנתבעת תשלם לתובעים סך של 14,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (26.4.2009) ועד התשלום בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות ההליך בסך של 450 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד התשלום בפועל. החזר כספי