פסק דין לפניי תביעה במסגרתה עתרה הגב' ליאת בן שחר (להלן- התובעת) לביטול עסקת רכישת ריהוט שביצעה עם חברת טרנד ריהוט בע"מ (להלן- הנתבעת) ולהשבת מלוא הסכום ששילמה עבורו. ביום 11/10/06 רכשה התובעת מהנתבעת מערכת ישיבה סלונית מעור הכוללת ספה דו מושבית וספה תלת מושבית (להלן: הסלון) בעלות של 11,000 ₪, ובתוספת דמי הובלה בסך של 350 ₪. לסלון ניתנה אחריות לשנה, ואחריות נוספת למשך חמש שנים על המנגנון המכני. לטענת התובעת, ביום 9/1/07, עת הובא הסלון לביתה, גילתה כי העור המכסה את המנגנון של אחת ממשענות היד, קרוע. לטענתה, יצרה קשר באופן מיידי עם הנתבעת, והובטח לה שהפגם יתוקן במהרה, אולם למרות הבטחה זו ולמרות פניות חוזרות ונשנות מצידה, הסלון לא תוקן. התובעת טענה, כי בשלב מסויים, שלחה הנתבעת נציג לבדיקת הסלון בביתה, וזה טען בפניה כי לא ניתן לבצע את התיקון במקום, וכי יש לקחת את הספה למפעל, אולם, למרות פניות רבות מצידה, לא תואם מועד לאיסוף הספה ותיקונה. עוד טענה, כי ביום 3/5/07 ביקר בביתה מנהל שירות הלקוחות של הנתבעת, וטען כי ניתן לבצע את התיקון בביתה, התנצל, והבטיח שהספה תתוקן בתוך חודש ימים. לטענת התובעת, מכיוון שעד ליום 10/7/07 לא תוקן הסלון, היא הודיעה טלפונית לנתבעת כי אינה מעוניינת עוד בסלון, ואף שלחה לה מכתב באמצעות עורך דין, בו ביקשה שיושב לה כספה. הנתבעת טענה בכתב ההגנה (שהוגש באיחור ולאחר מתן פסק דין בהעדר הגנה), כי לאחר שקיבלה את תלונת התובעת ביום אספקת הסלון, שלחה נציג מטעמה, אשר בדק את הסלון ומצא קרע קטן בחלקה הפנימי של כרית הידית השמאלית בספה התלת מושבית, פגם אשר אינו מונע שימוש בספה ואף אינו נראה לעין במצב רגיל. לטענתה, פנתה לטכנאי מקצועי, שהמליץ להחליף את כיסוי העור הקרוע ולא לתקנו, ולכן היא הזמינה מהספק בחו"ל כיסוי עור חדש בגוון המתאים, הסבירה לתובעת כי הדבר עשוי להמשך זמן מה והתובעת הסכימה. לטענתה, כאשר קיבלה מכתב מעורך הדין של התובעת, השיבה לו כי הכיסוי אמור להגיע לארץ, ומספר ימים לאחר מכן, פנתה אל התובעת והודיעה לה על קבלת הכיסוי החדש וניסתה לתאם מועד להחלפתו, אך התובעת סירבה לביצוע התיקון ודרשה את ביטול העסקה. ביום 26/6/08 התקיים דיון בפני כבוד השופט דניאל, במהלכו העידו התובעת ונציג הנתבעת, מר שרפי אשר, וחזרו על עיקר טענותיהם כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות. התובעת העידה כי, בינתיים, אחת מרגלי הסלון נשברה וכי נוצרו קרעים דומים גם במשענת היד השניה של הספה ובמשענת יד של הספה השניה (בסך הכל שלושה קרעים). לדבריה, היא הסכימה להמתין פעם אחר פעם לאור הבטחות הנתבעת כי הליקויים יתוקנו, אך מאחר והדבר לא נעשה לאחר זמן רב, היא החליטה להגיש את התביעה. נציג הנתבעת טען, כי הוא עצמו הגיע לבית התובעת ב- 20/3/07 וכתב את קריאת השירות, וביום 19/4/07 הפנה את העניין לאדם שמתמחה בתיקון עור, שהגיע אל התובעת ככל הנראה רק בחודש מאי, ואשר לאחר בדיקה, המומחה הביע דעתו כי יש להחליף את החלק ולא לתקנו, ומיד לאחר קבלת חוות דעתו, פנתה הנתבעת למפעל באיטליה והזמינה כיסוי חדש באותו גוון, הזמנה שאמורה לארוך 60-90 ימי עבודה. לדבריו, הכיסוי הגיע לידי הנתבעת בסוף יולי-תחילת אוגוסט, ונעשה נסיון לקבוע עם התובעת מועד לתיקון, אך עורך דינה הודיע כי היא מגישה תביעה. התובעת התנגדה לאפשר לנתבעת לתקן את הסלון, ומסרה כי לאור המתנתה חודשים רבים, ולאור העובדה שלאחר זמן כה רב יתכן ויהיה שינוי בצבע, היא עומדת על ביטול העסקה. בסיום הדיון, קבע כבוד השופט דניאל, כי יש לאפשר לנתבעת לפעול לתיקון הסלון, אם כי ברור כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הטרדה ועוגמת הנפש שנגרמו לה כתוצאה מכך שהתיקון לא בוצע בתוך פרק זמן סביר מעת תלונתה, והציע לצדדים לבוא ביניהם בדברים בנוגע לסיום התיק. ביום 6/8/08 הודיעה התובעת לבית המשפט, כי הסלון נלקח מביתה לתיקון ביום 14/7/08, והוחזר ביום 20/7/08 כששלוש ממשענותיו הוחלפו והרגל תוקנה, אולם, עם קבלת הסלון גילתה כי בגב הספה הדו מושבית קיים תפר קרוע, באזור בו היה הקרע בעבר במשענת יד ימין - העור מתוח, משופשף ועומד להקרע, ובספה התלת מושבית שני המנגנונים של שתי משענות היד תקועים. התובעת צירפה תמונות ואת טופס ההחלפה, עליו ציינה את הליקויים והחתימה את המוביל. כמו כן, טענה התובעת, כי התיקון בוצע בצורה רשלנית, המשענות הותקנו באופן לא סימטרי, התפרים עקומים והידיות עקומות. על כן, הבהירה התובעת כי היא עומדת על ביטול העסקה והשבת מלוא תמורתה ודרשה פיצוי על הטרדה, עוגמת הנפש והוצאות משפט. ביום 17/9/08 הודיעה הנתבעת, כי למרות שסוכם על החלפת 2 כיסויים למשענות היד ותיקון רגל הספה, היא פעלה להחלפת 3 משענות יד, החליפה את הרגל האמצעית של הספה התלת מושבית וביצעה ניקוי וטיפול מקצועי לסלון, כשכל אותה עת סיפקה לתובעת סלון חלופי. לטענתה, הסלון הועבר לתובעת כשהוא תקין, והיא תיעדה את הליך התיקון והניקוי בתמונות. לאחר קבלת תגובות הצדדים, ולאור העובדה שעמדותיהם נותרו רחוקות זו מזו, נקבע דיון נוסף. במהלך הדיון שהתקיים ביום 15/2/09, התובעת העידה כי הספה הוחזרה לה כשמנגנוני משענות היד אינם פועלים כראוי, הידית מתחילה להשתפשף והספה אינה אסתטית. נציג הנתבעת העיד כי בהחלפת העור במשענות נעשה שימוש מכוון ביותר עור, כדי שלא ייווצר מתח שעלול להביא לקרע. לגבי המנגנונים הסביר נציג הנתבעת כי המנגנון נבדק על ידו ונעשה לו ניקוי מקצועי, אך מדובר במנגנון חכם שצריך לדעת איך לתפעל אותו. עוד טען, כי הסלון נמצא אצל התובעת למעלה משנתיים והוא הגיע אליהם לתיקון כשהוא מוזנח. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בכל החומר שהוגש לעיוני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד. לאור החלטתו של כבוד השופט דניאל לאפשר לנתבעת לתקן את הסלון, ולאור העובדה שמהתמונות שהציגו שני הצדדים, עולה כי הליקויים שנמצאו בסלון תוקנו ע"י הנתבעת, לא התרשמתי כי יש מקום בשלב זה להורות על ביטול העסקה ועל השבת הסכום ששילמה התובעת. התובעת לא הצליחה להוכיח כי התיקון שבוצע היה רשלני או לקוי, ובתמונות שצירפה לא נראים פגמים של ממש, לא נראה תפר פרום בגב הספה, וודאי שלא ניכר מהתמונות כי מדובר בכשל תמורה, המצדיק ביטול העסקה. גם לגבי הטענה כי המנגנונים נתקעים, לא הוגשה כל ראיה, ואין בידי בית המשפט להכריע אם מדובר בפגם במנגנונים או בהפעלה לא נכונה, ומכל מקום, לאור העובדה כי לגבי המנגנונים ישנה אחריות לתקופה של 5 שנים מיום הרכישה, הרי שגם אם קיים פגם, יתכן שהוא נגרם כתוצאה מהשימוש השוטף בספה, ועל הנתבעת לתקנו במסגרת האחריות. עם זאת, ולמרות שהנתבעת פעלה לתיקון הליקויים, אין להתעלם מכך שהקרע באזור מנגנון משענת היד התגלה ביום קבלת הסלון ע"י התובעת, ולמרות שמעיון בתמונות עולה כי מדובר בקרע קטן, המצוי בקצה משענת היד, ושניתן לראותו רק כשהמשענת מורמת, לא ניתן לומר כי מדובר בפגם שאינו משמעותי בהתייחס למועד גילויו ולעלות הגבוהה של הסלון. בנוסף, למרות שהתובעת פנתה לנתבעת כבר ביום 9.1.07, הנתבעת לא נתנה לה מענה אמיתי, התמהמהה חודשים ארוכים בין בדיקה אחת לשניה, ורק ביום 6.8.07, לאחר קבלת מכתב מעורך דין, השיבה לתובעת כי הזמינה עור לצורך התיקון, כאשר לגרסת הנתבעת רק בספטמבר 2007 הגיע העור לארץ. מכל האמור לעיל עולה, כי הנתבעת לא נתנה שירות הולם לתובעת, התמהמהה מאד בטיפול בפנייתה, ולא נהגה כמוכרת סבירה אשר מכרה לצרכן מוצר פגום. היה על הנתבעת כמוכרת סבירה, לקחת אחריות על הפגם מיד כשהתגלה, להגיע לבית התובעת ולקחת את הסלון או את הידית לתיקון מיידי, ובמידת הצורך לספק לתובעת סלון חלופי, כך שבמהלך תקופת ההמתנה התובעת לא תעשה שימוש בסלון, ולא ניתן יהיה לטעון נגדה, כי כבר נהנתה לאורך זמן מהשימוש בסלון. אין ספק כי בשל התנהלות הנתבעת, נגרמו לתובעת טרחה רבה, הוצאות בשל פניות טלפוניות ובאמצעות עו"ד ואף עוגמת נפש, בשים לב לכך שמדובר בסלון שנרכש בסכום לא מבוטל. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 4.12.07 ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת את אגרת ביהמ"ש בסך 114 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 900 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. בנוסף, אני מורה לנתבעת לבדוק את מנגנוני משענות היד, ולתקנם במידת הצורך, בהתאם לתעודת האחריות. רהיטים (תביעות)