פיצוי על קניית מכשיר שמיעה


פסק דין

1. פסק דין בתביעה קטנה שהוגשה על ידי התובע, קשיש, שרכש מהנתבעות מכשיר לסיוע בשמיעה, על יסוד התקשרות בה נכללה הסכמה, כי אם לא יהא התובע שבע רצון מהמכשיר שרכש, יוכל להחזירו ולקבל את כספו בחזרה. על פי הנטען, אכן, ניסה התובע את המכשיר שרכש, התאכזב מהמוצר, ביקש להחזירו לנתבעים ולקבל את כספו כמוסכם, אך סורב.



2. לטענת הנתבעות לא נתאפשר להן לקבל חזרה את מכשירי השמיעה בשל נזק שגרם להם התובע. הנזק, לטענתן, בכך שנכתב עליהם בעט בלתי מחיק סימון שנועד להצביע לאיזה אוזן מתאים כל אחד משני המכשירים (ימין/שמאל).



3. ואולם, לטענת התובע, כל שנכתב על המכשירים, לא נכתב כלל על ידו, אלא על ידי העובדת מטעם הנתבעות, שהביאה לו את המכשירים: "את המכשירים הביאה נציגת הנתבעת, היא זו שכתבה על המכשירים left, right ..." [עמוד 1 שורות 23 – 27 לפרוטוקול]. למותר לציין כבר בשלב זה, שאת העובדת שהביאה את המכשירים לתובע, לא סברו כלל הנתבעות לזמן לעדות מטעמן.



4. בית המשפט שמע את כל טענות הצדדים, וחשוב מכך, לבית המשפט אף הוצגו המכשירים אותם סירבו הנתבעות לקבל. בנסיבות העניין מעדיף אני, ובמובהק, את טענות התובע. להלן טעמי.



א. תחילה אציין, שנאמנת עלי עדות התובע בדבר הנסיבות בהן נרשם על המכשירים הכיתוב ימין/שמאל.



ב. חשוב מכך, שאין בפני בית המשפט כל עדות נוגדת, באשר, כאמור, עובדת הנתבעות שנכחה בזמן ההתקשרות לא התייצבה כלל למתן עדות בבית המשפט.



ג. אך מעבר לכל זאת, מן הנמנע שלא ליתן ביטוי לתחושת אי הנוחות המלווה את בית המשפט ביחס לטענת הנתבעות, בפרט לאחר שצפה במכשירים ובכיתוב אשר, לכאורה, בוצע עליהם. המדובר, למיטב ההערכה, בדבר של מה בכך, אם בכלל. יצוין ויודגש, שלא נטען כלל לנזק כגון קלקול שברשלנות, שבר, קריעת חוטים, ושאר נזקים אפשריים שונים שניתן להעלותם על הדעת, ושמקורם בשימוש רשלני או אלים מצד הלקוח. אם לא די בכך, נמצא לציין שעל בית המשפט לבחון גם את הנזק, אם וככל שבכלל ניתן להכיר בכיתוב זה כנזק, כנימוק שבעטיו רשאיות הנתבעות להימנע מהשבת כספו של התובע, גם על רקע היקף העסקה. ומדרך העולם, ככל שעל הפרק מכשיר שערכו רב יותר, ובפרט שים לב לכך שניתן הוא לשימושו של קשיש, כך צפוי בית המשפט לגלות זהירות רבה יותר, בבדיקת משקלו של נזק נטען, כטיעון שיצדיק סירוב מצד הנתבעות להשיב ללקוח את כספו. לשון אחר: אפילו בהנחה שמקבל הייתי את טענת הנתבעת כי היה זה התובע שביצע את הסימונים על המכשירים, וכאמור, נוטה הדיון הראייתי למסקנות הפוכות, טענת הנתבעות, דינן לדחייה. אין בפיהן, בנסיבות העניין, כדי להצדיק סירוב מצידן לקבל בחזרה את המכשיר שנמכר אגב הסכמה לכך בשל הנזק המינורי ביותר שנגרם להן, אם בכלל.

5. הערות נלוות.

א. לטענת הנתבעות נעשה במכשיר שימוש של כ- 20 שעות עבודה ולא 15 דקות בלבד, כטענת התובע. לטענתן מצביעה על כך בדיקה אלקטרונית שבוצעה על ידן. ברם, לטענה זו אין זכר בכתב ההגנה, ואין בפני בית המשפט כל ראיות לטיבה של בדיקה זו של מכשירי השמיעה אם וככל שבוצעה. מכל מקום, ההתקשרות שבין הצדדים, אינה מתנה את זכות ההחזרה בהיקף השימוש. בשלהי טענותיהן, הוסיפו הנתבעות, שהיה המכשיר אצל התובע כשלושה חדשים ולא זמן מועט כטענתו, עם זאת, למדתי מהן, כי, בהגינותן, לא ביקשו להיתלות בטענה זו ולהעמידה להכרעה שיפוטית, לפיכך, אניח לה (ומה גם שאף לטענה זו אין זכר בכתב ההגנה).



ב. ומנגד, טען התובע לשיטת התנהלות האופיינית לנתבעות, ולצורך זה הגיש תצהיר מצד לקוח אחר על פיו נקלע הנ"ל לפרשה דומה. ברם, מחויב בית המשפט להתנהלות דיונית וראייתית מוקפדת, ולתצהיר שמקורו בעד שלא התייצב למתן עדות, אין ליתן משקל. מכל מקום, מחויב בית המשפט לשקול את ההתקשרות לגופה בלא קשר להתקשרויות אפשריות אחרות של הנתבעות עם לקוחות אחרים, וכך אכן נעשה.



6. אשר לסכום המגיע.

א. המכשיר – כבר בידי הנתבעות. הן, הרי, היו אלה שהציגוהו בפני בית המשפט. תמורת המכשיר שילם התובע 19,050 ₪ (עובדה שאינה במחלוקת). זכאי הוא להשבת סכום זה. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה שיחושב בחלוף כחודש ממועד ההתקשרות (מיום 1.2.09).



ב. בנוסף טוען התובע לנזק כללי בשיעור של 5,000 ₪. אין ספק שמגיע לתובע פיצוי בגין נזקיו הכללים, ואולם, דומני, שנקלע הוא לכלל הפרזה אשר לסכום בו נקב. באשר על הפרק תביעה קטנה, מדרכי בנסיבות העניין ליתן ביטוי לנזק הכללי העקיף במאוחד עם הוצאותיו של ההליך הנדון. בנסיבות העניין מחייב אני את הנתבעות בסך של 1,500 ₪ לכיסוי נזקיו הכלליים של התובע, וכאמור, לרבות הוצאותיו בהליך זה.



ג. כמו כן זכאי התובע להשבת אגרת בית המשפט – 245 ₪ מאת הנתבעות.

7. אשר ליחס בין הנתבעות. בפני בית המשפט, מסמכים הנושאים את הכותרת "רות לוינסון – המכון לשיקום השמיעה בע"מ", אך חלקם חתומים אישית על ידי רותי לוינסון (ראה למשל את חתימתה על נספח 3 של כתב התביעה. מכל מקום, אין בפי הנתבעות כל טענות במישור זה. יינתן, אפוא, פסק הדין כנגד שתיהן.



8. אך קודם שיחתום בית המשפט את פסק דינו, ראוי ליתן ביטוי, ולו גם בקליפת האגוז, לתמונה הכללית שנגלתה נגד עיניו. התקשרויות הכוללות הסכמה לביטול העסקה אם יסבור הלקוח שאין המוצר הולם את ציפיותיו, היו בשנים האחרונות לנפוצות. גם המחוקק אמר את דברו בעניין, ואף אם, ייתכן, שיש מקום לשאלה האם חל על העסקה דנן סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן (ואין להוציא זאת מכלל אפשרות, בין היתר, באשר בוצעה העסקה, למיטב הידיעה, בביתו של התובע), מכל מקום, נותן סעיף זה ביטוי לתפיסת המחוקק בעניין, כי בנסיבות המתאימות יש לאפשר את ביטול העיסקה. מובן, אמנם, שאין הדעת נותנת שיחויב עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, לקבל בחזרה כל מוצר, אפילו נגרם לו נזק ממשי על ידי הצרכן, ואולם, מנגד, לא יעלה על הדעת שכל נזק של מה בכך, אם וככל שבכלל נגרם למוצר, יהווה תירוץ לניסיון העוסק להתנער מהתחייבותו לקבלו בחזרה, אם ירצה בכך הצרכן. על בית המשפט בפרשות מסוג דא להבחין בין מצב בו מסרב עוסק, בצדק, לביטולה של עסקה, בשל נזק ממשי שנגרם למוצר באחריותו וברשלנותו של הצרכן, לבין אותם מקרים, שלמרבה הצער אינם במיוחד נדירים, בהם מבקש העוסק להתנער מזכות הביטול העומדת לצרכן בנסיבות שאינן מוצדקות. בנסיבות העניין מעוגנת זכות הביטול בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים, ועל בית המשפט להגן על הסכמות אלה. ויותר מכך. בשים לב לטענות הנתבעות ולטיב "הנזק", שנגרם למכשירים, לשיטתן (אפילו בהנחה שנגרם נזק, וכאמור, לא זו היתה מסקנת בית המשפט), נמצא, לטעמי, להוסיף כדלקמן. חוזה, יש לפרש, בהתאם לכוונתם הסבירה של הצדדים. מרגע בו נתן עוסק את הסכמתו לביטול העסקה בחלוף זמן מוגדר לאחר שימוש מסוים במוצר, כלל הוא בהסכמתו זו גם נכונות למחול במצבים בהם ייגרם למוצר בלאי מינימאלי, בין היתר לחזות החיצונית של המוצר ולאריזתו. מסכים בנסיבות אלה העוסק, שהמוצר יוחזר "לא ממש בדיוק" במצב בו נמסר, ודי בכך שלא נגרם לו נזק של ממש. בפרט ובפרט בנסיבות כבפרשתנו, כשניתן המוצר ללקוח קשיש (כבן 96 - !), שייתכן ויטעה במעט בשימושו במכשיר. עוסק שאין לו נכונות לכך, מלכתחילה, אל יתחייב להסכים לקבל את המוצר חזרה, אך אם יש לו נכונות לעסקה מסוג זה, אל לו להיתלות בכל אמתלה שולית ולנסות באמצעותה להתנער ממחויבויותיו.



9. סוף דבר, ישלמו הנתבעות, לתובע, ביחד ולחוד את מצרף הסכומים הבאים: 19,050 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.2.09 ועד לתשלום המלא בפועל, ואת הסך של 1,745 ₪, נזק עקיף, הוצאות המשפט ואגרה, כדלעיל, צמודים ונושאי רבית מהיום ועד לתשלום בפועל.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תדירות שמיעה

  2. פגיעה שמיעה נגר

  3. מכשיר שמיעה ביטוח

  4. חבלה אקוסטית

  5. ליקוי שמיעה בעבודה

  6. ליקוי שמיעה - מסגר

  7. ליקוי שמיעה אסימטרי

  8. חשיפה לרעש ליקוי שמיעה

  9. בדיקת ברה (BERA) שמיעה

  10. נזק לא בלתי הפיך לשמיעה

  11. בעיות שמיעה בעקבות עבודה

  12. זכויות עובד פגיעה בשמיעה

  13. התפוצצות – ירידה בשמיעה

  14. ליקוי שמיעה בשתי אוזניים

  15. החזר מכשיר שמיעה - תביעה

  16. הכרה בפגיעה בשמיעה

  17. בדיקות שמיעה - ביטוח לאומי

  18. פיצוי על קניית מכשיר שמיעה

  19. ירידה הולכתית בשמיעה

  20. צפצופים באוזניים בעבודה

  21. עובד חשוף לרעש - ירידה בשמיעה

  22. ירידה בשמיעה - מנעולן משחיז

  23. ליקוי שמיעה בתדרי דיבור

  24. ליקוי שמיעה 0 אחוז נכות

  25. רעש יריות - ירידה בשמיעה

  26. ירידה בשמיעה ב-20 דציבל

  27. ליקוי שמיעה - כמה אחוזי נכות ?

  28. ירידה בשמיעה ב 20 דציבל

  29. בעיות שמיעה נהג אוטובוס

  30. דלקת אוזניים - כמה אחוזי נכות ?

  31. ירידה בשמיעה זכויות ביטוח לאומי

  32. בקשה לשמיעה חוזרת של עדים

  33. נזקים לשמיעה אצל עובדי נמל

  34. נזק אוזניים בעבודה – ביטוח לאומי

  35. עתירה להכרה בירידה בשמיעה

  36. פגיעה בעבודה - ליקוי שמיעה בגלל רעש

  37. קשר בין ירידה בשמיעה לעבודה

  38. נזק לשמיעה עקב חשיפה לרעש במסגרייה

  39. ירידת שמיעה מעבודה ברעש מזיק

  40. בדיקות שמיעה סותרות בועדה רפואית

  41. קבלת עדות שמיעה בהליכי ביניים - תקנה 521

  42. טענה כי הוועדה התעלמה מבדיקת ה-BERA

  43. אי התייחסות ועדה רפואית לבדיקת BERA

  44. בעיות שמיעה של די ג'יי - ביטוח לאומי

  45. בדיקת שמיעה אצל אודיולוג מטעם בית המשפט

  46. קשר סיבתי בין חשיפה לרעש בעבודה לבין ליקוי שמיעה

  47. פגיעה בשמיעה - סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  48. נדחתה תביעה להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה

  49. תנאי הכרה בליקוי שמיעה - הגשת תביעה תוך 12 חודשים ?

  50. פגיעה בשמיעה במסגרת העבודה עקב חשיפה לרעש מזיק

  51. האם עובד מסגרייה יכול לקבל פיצויים בגלל ירידה בשמיעה ?

  52. בדיקת BERA - החזרת תיק לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה

  53. ליקוי שמיעה: הגשת תביעה תוך 12 חודשים מהמועד שבו תועד הליקוי לפי סעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון