פסק דין 1. לפניי תביעה כספית שעניינה השבת סכומים ששילם התובע לנתבעת 2 בעקבות התקשרות לקבלת שירותי אינטרנט. 2. התביעה הוגשה כנגד שני נתבעים, במהלך הדיון שהתקיים בתיק זה הסכים התובע למחיקת התביעה כנגד נתבעת 1. נתבעת 1 ויתרה על הוצאותיה. לאור האמור, אני מורה על מחיקת התביעה כנגד נתבעת 1 ללא צו בדבר הוצאות. 3. על פי הנטען בכתב התביעה, התקשר התובע עם הנתבעות ביום 20.6.07 בהסכם לקבלת שירותי תקשורת. התובע החליט לבטל את העיסקה כבר ביום המחרת והודיע על כך לנתבעות. הנתבעת 1 הסכימה לבטל את העיסקה לאחר שנציג הנתבעת 1 אף ביקר בביתו של התובע. אשר לנתבעת 2 (להלן:- "הנתבעת"), טוען התובע כי ביום 28.6.07 הודיע לנתבעת על ביטול העיסקה, אלא שהנתבעת החליטה לחייב אותו בדמי ביטול בשיעור של 438 ₪ ואף חייבה את כרטיס האשראי שלו בסכום זה. התובע ביטל את העיסקה בחברת האשראי, אשר זיכתה את חשבונו של התובע. הנתבעת פנתה אל התובע בדרישות תשלום והתובע שלח לנתבעת את הסך של 32.43 ₪, המהווים 5% משווי העסקה, היות ולטענתו מדובר בעעסקת רוכלות המזכה את הנתבעת בפיצוי בשיעור של 5%, בזמן ביטול העסקה בתוך פחות מ-14 יום ממועד ההתקשרות. הנתבעת שלחה לתובע דרישות תשלום נוספות ולאחר שנשלח לתובע מכתב מב"כ של הנתבעת, שילם התובע את הסך של 609 ₪ שנדרשו ממנו. התובע תובע בתביעתו לפניי את השבתו של הסכום, וכן את הסך של 32.43 ₪ ששילם לנתבעת ובסך הכל את הסך של 641.43 ₪ וכן פיצוי בסך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש, טרדה, טלפונים ודברי דואר. 4. הנתבעת מאשרת כי התקשרה עם התובע ביום 20.6.09 לשם אספקת שירותי תקשורת, אלא שלטענתה, בשים לב לכך שהעיסקה בוטלה לאחר שהחלה לספק את השירות, התובע אינו זכאי לבטל את העיסקה בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן. 5. בעדותו לפניי ציין התובע, כי ביום 27.6.07 הגיע לביתו נציג של חברת בזק על מנת להתקין את המודם. לאחר שהודיע לאותו נציג כי אינו מעוניין בשירות, התקשר התובע בו ביום אל הנתבעת והודיע לה, כי אינו מעוניין בשירות וביום המחרת, שלח לנתבעת הודעה בדואר רשום בדבר ביטול השירות. יוער, כי התובע בעדותו בלבל בין ההתקשרות עם הנתבעות, כאשר לטענתו, ההתקשרות אחת היא ואילו הנתבעות טוענות, כי ההתקשרות עלם כל אחת מהן היתה נפרדת והתקנת המודם לא היתה באחריות הנתבעת, אלא שאין צורך להכריע בשאלה זו לצורך הכרעה בעניין לפניי. 6. אין חולק בין הצדדים, כי מדובר בעסקת מכר מרחוק, שחלות עליה הוראות סעיף 14ג' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. התובע טוען, כי בהתאם להוראות סעיף 14ג(ג), הוא ביטל את העסקה במועד, אלא שהנתבעת טוענת, כי על העסקה האמורה חלות הוראות סעיף 14ג'(ג)(2), שעל פיהן, בעיסקה למתן שירות, לא ניתן לבטל את השירות אלא אם טרם הוחל בשירות. היות ובעסקה הנוכחית, כבר במהלך ההתקשרות, ביום 20.6.07, ניתנו לתובע שם משתמש וסיסמה והוא יכל להשתמש בהם מייד עם ביצוע ההתקשרות, הרי שלא ניתן לבטל את העיסקה. 7. אחר עיון בראיות, סבורתני, כי במועד בו בוטלה העיסקה, טרם הוחל במתן השירות ולכן, זכאי היה התובע לבטל את העיסקה במועד שזו בוטלה על ידו, כנגד תשלום פיצוי בשיעור של 5% משווי העסקה. 8. הנתבעת טוענת בכתב הגנתה, כי שלחה לתובע הודעת אי-מייל שבה ציינה את פרטי שם המשתמש והסיסמה. עיון בהודעה זו מלמד, כי זו נערכה ביום 2.7.07. התובע אמנם צירף לכתב התביעה הודעה דומה נושאת תאריך 27.6.07, אלא שלא נטען על ידי הנתבעת כי הודעה זו הגיעה לידי התובע בו ביום. טענתו של הנתבע לעניין מועד ביטול העיסקה אושרה על ידי נציג הנתבעת שהתייצב לדיון וכן עולה מתוך מכתבה של הנתבעת מיום 28.6.07, שבו מתייחסת הנתבעת לטענות התובע בדבר ביטול העיסקה. מכאן, יש לומר, כי התובע ביטל את העסקה בתוך 14 יום מיום שבו ההתקשרות ובטרם החלה הנתבעת לספק את השירות. 9. יצויין בהקשר זה, כי טענתו של נציג הנתבעת לפיה הסיסמה ושם המשתמש נמסרו לתובע כבר במועד ביצוע ההזמנה הטלפונית אינה נתמכת באסמכתא כלשהי והיא אינה עולה בקנה אחד עם המסמכם שנשלחו על ידי הנתבעת עצמה ובהם צויינו שם המשתמש והסיסמה. 10. התובע שילם לנתבעת את הסך של 32.43 ₪ בגין ביטול העסקה ומכאן, שילם את הקנס המותר על פי החוק ולפיכך אין מקום לגבות ממנו את דמי הביטול הנקובים בהסכם שבין הצדדים. 11. הנתבעת טוענת בכתב הגנתה, כי התובע הסכים לביטול העסקה ותשלום הקנס, אלא שהסכמה זו אינה עולה מהמסמכים שצורפו, כאשר באחת התרשומות מיום 28.6.07 צויין:- "נא להמתין עד לסיום טיפול פניה לביטול. באחד הפניות רשום כי לקוח ביקש לא לבטל בינתיים עד שיקבל מכתב לגבי התחייבות". עמדתו זו של התובע עולה גם מתוך מכתבה של הנתבעת מיום 28.6.07. 12. למעלה מן הצורך מצאתי מקום לציין, כי התובע טוען, כי במועד ההתקשרות לא הודיעה לו הנתבעת, כי במקרה של ביטול העסקה יחוייב בתשלום עבור שנה, לטענת התובע הודעה כאמור נמסרה לו רק בשיחת הטלפון מיום 27.6.07. נציג הנתבבעת אשר התקשר עם התובע בעיסקה לא התייצב לדיון על מנת לסתור את טענות התובע בעניין זה, הגם שראוי היה כי יתייצב לדיון, או כי תיערך על ידו תרשומת מפורשת בעניין זה. 13. התובע עותר, כאמור, להשבת הסכום ששולם על ידו וכן תשלום נוסף כפיצוי בגין עוגמת נפש וטרדה. הינני סבורה, כי הסכום הנתבע על ידי התובע בעניין זה מופרז. לא מצאתי כי נגרם לתובע נזק בשיעור האמור זאת בפרט כאשר התובע עצמו הסכים לשלם את הסך של 609 ₪ ביוזמתו, בעוד שיכול היה להתגונן מפני תביעה שהיתה באה בעניין. מצאתי מקום לפסוק לתובע פיצוי בשיעור של 150 ₪ בגין הטרדה שנגרמה לו. כן עותר התובע להשבת הסך של 32.43 ₪ ששולמו על ידו. לא מצאתי מקום להורות על השבתו של סכום זה, אשר גם לשיטת התובע שולם כדין. בנסיבות העניין ולאור סכום התביעה המופרז אף מצאתי מקום שלא לפסוק הוצאות. 14. סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובע את הסך של 759 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן ישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. התביעה נגד נתבעת 1 נדחית. מחשבים ואינטרנטספקי אינטרנט (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)