פסק דין 1. התובעת טוענת כי מסרה לנתבע, שהוא הבעלים של המכבסה, מפת משי לניקוי יבש. המפה חזרה כשהיא קרועה לחלקים ורטובה. 2. הנתבע אינו מכחיש עובדות אלה, אך טוען כי מדובר במפה שלא התאימה לניקוי יבש ובעיקר משום שהיא ישנה מאד. 3. אין מחלוקת כי מדובר במפה ישנה. התובעת טוענת כי מדובר במפה בעלת ערך רגשי רב. 4. התובעת הציגה את קרעי המפה בזמן הדיון. אכן מדובר במפה בעלת צורה ודוגמא מיוחדים. המפה נקרעה לחלוטין למספר חלקים. 5. התובעת לא ידעה להעריך את שווי המפה. היא פנתה למעריך שהוא מומחה לבדים שקבע כי שווי המפה הוא בין 400 ל-500 ₪, מבלי להתייחס לערך הרגשי אותו קשה לקבוע. 6. הנתבע טוען כי במכבסה תלויים שלטים שהפיצוי המירבי לא יעלה על פי עשרה מהתשלום עבור הניקוי. במקרה זה שולם עבור הניקוי סך של 50 ₪, לפיכך לטעמו הפיצוי לא יעלה על 500 ₪. 7. בין הצדדים מחלוקת על מי הייתה מוטלת "חובת הזהירות" במקרה זה. האם היה על התובעת להזהיר את הנתבע כי מדובר במפה ישנה, עשויה מקטיפה ישנה, או שמא היה על הנתבע לבדוק את המפה ולהימנע מלבצע ניקוי יבש בבד מסוג זה. יודגש כי התובעת טוענת שהמפה אצלה כבר 50 שנה. 8. בנסיבות אלה, נראה כי היה על התובעת להזהיר ולידע את הנתבע כי מדובר במפת קטיפה ישנה בעלת ערך רגשי רב לתובעת. על הנתבע היה לבדוק את המפה ולהשתמש בידע ובניסיון שצבר כדי להחלט אם המפה מתאימה לניקוי יבש. 9. המסקנה היא כי ה"אשם" במקרה זה מוטל על שני הצדדים, יחד עם זאת הייתי מטיל על הנתבע, כבעל הידע המקצועי ומי שאמור להפיק רווחים מניקוי בגדים ובדים, חלק רב יותר, בשיעור של 2/3. 10. באשר לנזק - אני מקבל כי שווי המפה הוא לפי הערכת המומחה 450 ₪. כמו כן אני פוסק סכום נוסף של 450 ₪ בגין הערך הרגשי של המפה ובסך הכל 900 ₪. 11. הנתבעת יפצה אפוא את התובעת בסכום של 600 ₪ וכן בהוצאות המשפט בסכום של 100 ₪. בגדים (הגנת הצרכן)