זכאות יתומים - קיצבת שאירים


פסק דין

בפנינו תביעה לתשלום קיצבת שאירים.

רקע עובדתי

1. התובעים הינם ילדיה של המנוחה הגב' דודי X ת.ז. X , אשר נולדה ביום 1.5.56 ונפטרה ביום 18.7.88. המנוחה הייתה בגיל 32 וחודשיים בעת פטירתה (להלן: "המנוחה").


2. התובע מס' 1 נולד ביום 7.11.79, והיה בגיל 8 ו-8 חודשים עת התייתם מאמו.


3. התובעת מס' 2 נולדה ביום 5.12.76, והייתה בגיל 11 ו-7 חודשים עת התייתמה מאמה.


4. התובעת מס' 3 נולדה ביום 4.12.78 והיתה בגיל 9 ו-7 חודשים בעת פטירת אמה.


5. המנוחה היתה תושבת ישראל בעת פטירתה.


6. המנוחה התגרשה ביום 8.5.1986 ונישאה בשנית בשנת 1987.


7. ביום 12.11.91 הגיש אבי התובעים תביעה לקיצבת שארים (נ/1) וזו נדחתה על ידי פקיד התביעות ביום 12.3.92 (נ/2) בנימוק ש"המנוחה לא צברה תקופת אכשרה על פי סעיף 22 (א) לחוק".

טענות הצדדים

8. לטענת התובעים, היתה המנוחה בעת פטירתה עובדת שכירה או עצמאית. לגירסתם, זכאים הם לקיצבת שאירים מיום פטירת המנוחה, היינו, מיום 18.7.88.


9. לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות. לגופה של תובענה טוען הנתבע, כי לא הוכח שהמנוחה צברה תקופת אכשרה כחוק.


באשר לטענת ההתיישנות



10. אין חולק כי התובעים קיבלו את מכתב הדחייה מיום 12.3.92 (נ/2) הדוחה את תביעתם במפורש.


טענת התובעים הינה, כי בשולי המכתב נרשם "אם יש בידך אישורים על תקופות עבודה נוספות, נא להמציא ונבדוק שנית זכאות". לפיכך, טוענים התובעים, לא היתה דחייה סופית של תביעתם.


11. תביעת התובעים דנן הוגשה ביום 26.5.05, למעלה מ-13 שנה לאחר שתביעתם נדחתה על ידי הנתבע. לעמדתנו, משקיבלו התובעים את מכתב הדחייה משנת 1992 בו נרשם בפירוש כי התביעה נדחית, התיישנה תביעתם זה מכבר.


יתרה מזו, במכתב גופו צויין במפורש כי קיימת לתובע זכות ערעור ואפשרות לקבלת סיוע משפטי. אין מדובר במכתב שכולו מודפס אלא ההפניה למשרדי הסיוע הוספה בכתב יד. ציון אפשרות הערעור מעידה אף היא על סופיותה של החלטת פקיד התביעות. משכך, ברור הוא כי הדחייה בשלב זה הינה חד משמעית.


זכאות התובעים לקצבת שארים



12. גם לגופה של תובענה, לא מצאנו כי התובעים הוכיחו את תביעתם.


13. הוראות החוק הרלוונטיות לסוגייה שבפנינו הינן הוראות סעיף 22 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ"ח - 1968, אשר חלו בעת פטירת המנוחה ואשר בנוסחו המתוקן של החוק משנת 1995, היינו חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק"), קבועות בסעיף 253 לחוק כדלקמן -



"(א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי סעיף 252 היא אחת מאלה:
(1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;

(2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפי תאריך הפטירה.
(3) תקופת האכשרה לפי סעיף 246;

(4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.


(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הנפטר היה אחד מאלה:
(1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;

(2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים.
(3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;

(4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;

(5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אתו ילד".


14. להשלמת התמונה יצויין, כי ביום 1.3.99, תוקן חוק הביטוח הלאומי (תיקון 32) והוסף סעיף 252א הקובע, כי גמלת שאירים תוענק גם לילדיה של עקרת בית שאינה פטורה מתקופת אכשרה ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת, תקופת אכשרה המזכה בגמלת שארים על פי הוראות סעיף 253 (א). כפועל יוצא מתיקון זה פנה פקיד התביעות למר סבג והוגשה תביעה חוזרת בחודש ינואר 2001 אשר אושרה לגבי התובע מס' 1 שקיבל קצבת שאירים לתקופה שמיום 1.3.99 ועד לחודש דצמבר 2001, עת הגיעו לגיל 22



משהתובעות 2-3 לא היו בעת תיקון החוק בגדר ילדים כהגדרתם בסעיף 238 לחוק, לא היו זכאיות לגמלת שאירים מכוח התיקון לחוק מיום 1.3.99 (תיקון 32).


15. תחילה טענו התובעים בכתב התביעה כי המנוחה נפטרה בתוך שנה מיום שהתגרשה ואולם מהראיות עולה כי גרושי המנוחה היו ביום 8.5.86 ואילו יום פטירתה היה 18.7.88. זאת ועוד, בשנת 1987 נישאה המנוחה בשנית.


משכך, הוראות סעיף 253 (ב) לחוק אינן חלות בענניינו.


16. המחלוקת בין הצדדים נגעה אם כן - לתקופה שממועד פטירת המנוחה ועד ליום 1.3.99 והתמקדה בעיקרה בשאלה - האם עבדה המנוחה במהלך התקופה שקודם לפטירתה. היינו, האם עמדה המנוחה בתקופת האכשרה הנדרשת.


17. התובעים טענו, כי המנוחה עבדה שנה שלמה לפני פטירתה במטבח בבית החולים
"סורוקה".


מטעם התובעים העידה הגב' רונית סויסה אשר עבדה כאחות סיעודית בחטיבה הגינקולוגית בבית החולים סורוקה. לדבריה, עבדה המנוחה במחלקה הגינקולוגית כעוזרת משק מטעם חברת כוח אדם "משמר" ו/או "משמרות" בשנת 86' או בשנת 87' או בשתיהן (עמ' 16 לפרוטוקול).


בפנינו העידו בעלה לשעבר של המנוחה מר סבג סולומון, וכן ילדיה. ומטעם הנתבעת העידה הגב' רונית אילוז פקידה ממחלקת הבטחת הכנסה.


18. מר סבג הצהיר, כי -



"בשל המתח והסכסוך אשר פרץ ביני לבין רעיית המנוחה ז"ל עזבתי את באר שבע כבר בשנת 1985 ועברתי להתגורר בתל אביב עד לשנת 1990 ועל כן לא היה לי כל קשר עם המנוחה ז"ל למעט כל מה שקשור לילדינו וכן תשלום המזונות אשר היה נמוך באופן משמעותי וניתן לבדוק זאת באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשל העבודה שעבדה באופן מסודר בבית החולים. כמו כן שהיתי פעמים רבות בבית החולים לבקר את ילדיי ו/או להעביר כסף למזונות ו/או כאשר רכשתי בגדים וציוד ונפגשנו בבית החולים".(הדגשות שלי - י.א.ש.).


בחקירתו הנגדית ציין תחילה, כי היה עם המנוחה בקשר יום יומי וכי היה מבקר אותה לעיתים תכופות (עמ' 12 שורות 4-5 לפרוטוקול). עדותו אינה עולה בקנה אחד עם תצהירו.


19. לדבריו של מר סבג, מעולם לא השתמשה המנוחה בסמים וכי היא נפטרה מדום לב (עמ' 13 שורה 14 לפרוטוקול). בפני מר סבג הוצג מכתבה של עובדת סוציאלית מיום 28.11.88 (נ/7), בו צויין כי -



"בתקופה בה היו הילדים עם אמם נהג מר סבג לבקר את ילדיו בקביעות ולקחת אותם בחופשות. מספר חודשים לאחר הגירושים הילדים הועברו למשפחה אומנת בגלל מעצר של האם עקב שמוש ואחזקת סמים.
האם שוחררה כעבור שבועיים אך הילדים נשארו 3 חודשים אצל המשפחה כשהם הוחזרו לבית האב עקב חוסר יכולתה של המשפחה האומנת לטפל בילדים.
מר סבג מביע נכונות כנה, למיטב התרשמותי, לגדל את ילדיו בעצמו ולתת להם חינוך הולם. הוא אף בקשר אתי במטרה לשפר את תפקודו כאב". (הדגשה שלי - י.א.ש.).


מכתב זה נמסר למר סבג לצורך קבלת סיוע בדיור ובאותו מועד שירת היטב את מטרתו של מר סבג אשר העבירו לידי הנתבע לצורך קבלת סיוע. לגרסתו, האמור במכתב אינו נכון כלל וכלל. אולם, בהמשך עדותו מודה מר סבג, כי המנוחה היתה במעצר (אם כי רק יום-יומיים לגרסתו).


גרסתו של מר סבג, כי המנוחה מעולם לא השתמשה בסמים נסתרת גם בעדותה של הבת (התובעת מס' 3) אשר ציינה, כי האם נעדרה מן הבית עקב מעצר בשל החזקת סמים ובתקופה זו שהו אצל בני משפחה (לא אצל האב).


די בסתירות בעדותו כדי להביא למסקנה, כי אין ליתן אימון בגרסתו כולה.


20. מעדותם של כל התובעים, ילדי המנוחה, עולה כי המנוחה אכן נעדרה מביתה שעות ארוכות. לדבריהם, ביקרו במקום העבודה של האם בבית החולים סורוקה. התובעים לא ידעו לציין, כי מדובר בבית החולים סורוקה דווקא אך ידעו לציין, כי מדובר במקום עם מדשאות וכי האם לבשה מדי עבודה.


גם אם תתקבל גירסת הילדים, כי האם עבדה בבית החולים סורוקה, מעדותם כמו גם מעדות הגב' סויסה, לא ניתן ללמוד על תקופת העבודה אותה עבדה האם. יצויין כי מהרישומים אצל הנתבע (נ/11) עולה, כי המנוחה אכן עבדה בחברת "שמר" אך עבודתה בוצעה בשנת 1981 - 1982 וחודש עבודה נוסף בשנת 1988. התובעים לא הצליחו להצביע על מועדי עבודה אחרים.


21. עצם העדרותה של המנוחה מהבית, אין בה כדי ללמד דבר שכן, עולה, כי העדרותה של האם מהבית נבעה גם עקב מעצר בגין החזקת סמים. ממכתבה של העובדת הסוציאלית עולה, כי האם אכן היתה עצורה כשבועיים ימים עקב שימוש והחזקת סם וכי הילדים שהו מחוץ לביתם אצל משפחה אומנת כשלושה חודשים.


גירסה זו אינה עולה בקנה אחד עם ההכחשה המוחלטת מצד הילדים באשר לשהות במשפחה אומנת וגם כאשר הודה מי מהילדים כי שהו מחוץ לביתם טען, כי היה מדובר בתקופה של מספר ימים.


משלא מצאנו מקום שלא לקבל את האמור במכתב העובדת הסוציאלית אשר נערך בסמוך לתקופה הרלוונטית ואשר ניתן למר סבג במטרה לסייע בידו בקבלת סיוע בשכר דירה, לא מצאנו כי התובעים סתרו את הגירסה המופיעה במכתב נ/7. כן איננו סבורים, כי ניתן להסתמך על זכרונם בכל הנוגע לעובדות הנוגעות להם, קל וחומר בכל הנוגע לעובדות הנוגעות לאמם שבעצם לא היו בידיעתם המקורית.


22. העובדה, כי המנוחה לא עבדה את תקופת האכשרה הנדרשת, עולה בקנה אחד גם עם הרישום בנ/8, תביעה לקיצבת שאירים מיום 1.1.01 שהוגשה על ידי מר סבג ואשר מר סבג חתם עליה ועל ההצהרה המופיעה בה, כי הפרטים המופיעים בתביעה נכונים. לטענתו היום, לא מולא הטופס בכתב ידו אך אין בכך כדי לקבוע, כי לא היה מודע לרישומים המופיעים בטופס ואשר בהם נרשם כי המנוחה לא עבדה. כך גם בטופס נ/1 בו ציין מר סבג, כי המנוחה קיבלה הבטחת הכנסה ולא ציין כלל כי עבדה באותה תקופה. יצויין, כי נ/1 נערך בשנת 1991 כאשר העובדות היו מצויות בזכרונו של מר סבג.


23. מר סבג, טוען, כי נאמר לו על ידי הגב' אסתר גבסי כי הוא זכאי לסכום של 110,000 ₪ ועל כך הינו מסתמך. לדבריו, היה לו קשר ישיר לגב' גבסי באמצעות אחותה הגב' רחל זיתון אשר עובדת כמזכירת מנהל בית החולים הפסיכיאטרי שם שימש באותה תקופה כיו"ר ועד העובדים.


בתצהירו טוען מר סבג, כי הגב' גבסי טיפלה בתיק תביעתו. אך מעדותו עולה, כי הגב' גבסי כלל לא עבדה במחלקת שאירים ואילו מעדותה של הגב' אילוז העובדת במחלקת הבטחת הכנסה עולה, כי כבר בתקופה הרלוונטית שימשה הגב' גבסי כמנהלת מחלקת נכות ולא היה לה כל קשר לטיפול בתביעתו של מר סבג.


24. מכלל הראיות שהובאו בפנינו, לא הרימו התובעים את הנטל להוכיח, כי האם המנוחה עבדה ב-12 החודשים שקדמו לפטירתה ו/או במשך 24 חודשים במשך 5 השנים האחרונות לפני פטירתה.


יצויין, כי התובעים לא הצליחו להמציא ולו רישום אחד בנוגע לעבודה הנטענת על ידם הן מהמעביד, הן מבית החולים סורוקה.


הרישומים בגליון המעקב בתיק המנוחה אצל הנתבע (נ/6) מציינים בחודש ספטמבר 1985 כי לדברי המנוחה "אין לה הכנסה למחיה" ואילו בחודש ינואר 1986 על פי החקירה שנערכה, המנוחה "חיה ממזונות בלבד".


בחודש דצמבר 1986 צויין, כי הילדים סודרו במשפחות אומנות ובחודש מרץ 1987, נרשם כי הילדים חזרו לחזקת המנוחה.


רישומים אלה תומכים בנתונים העולים מהמכתב נ/7, וכן בנתונים המופיעים בדו"ח הגביה (נ/11) ממנו עולה, כי בשנים 1988-1985 קיבלה המנוחה גמלת הבטחת הכנסה (בנוסף לתשלומי המזונות) באופן שוטף ורק בחודש אחד 5/88 דווחה כעובדת בחברת "משמר".


באשר לעבודה בחברת "שמר" משזו התבצעה בשנים 1981-1982, אין בה כדי לסייע בחישוב תקופת האכשרה של המנוחה.


25. לאור כל האמור, לא מצאנו כי התובעים הרימו את הנטל להוכיח, כי אמם המנוחה עבדה את תקופת האכשרה הנדרשת על פי הוראות סעיף 253(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, ודין התביעה להדחות.


לאור מהותה של תביעת התובעים - לא מצאנו מקום ליתן צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת שארים

  2. קצבת שארים זכאות

  3. דמי מחיה ליתומים

  4. שאירים - קרן פנסיה

  5. זכות קצבת שארים אלמנה

  6. דמי מחיה ליתום נצרך

  7. זכאות יתומים - קיצבת שאירים

  8. קצבת שאירים אלמן ביטוח לאומי

  9. גמלת שאירים אלמן ביטוח לאומי

  10. קצבת שארים תאונת דרכים

  11. גמלאי משטרת ישראל - גמלת שאירים

  12. ידועה בציבור שאירים מבטחים

  13. זכויות גרושה גמלת שאירים ביטוח לאומי

  14. קצבת שארים - ידועה בציבור - ביטוח לאומי

  15. תביעה לתשלום קצבת שאירים - הגדרת "אלמנה"

  16. זכאות אלמן לתשלום קצבת שאירים - ביטוח לאומי

  17. תביעת אלמנה להמשיך ולקבל גמלת שאירים

  18. קצבת שאירים - "אלמן" / "ידוע בציבור"

  19. שלילת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין

  20. בציבור לצורך זכאות לקצבת שארים ממבטחים

  21. קצבת שארים - גמלאי צה"ל לפי חוק שירות הקבע בצה"ל

  22. האם קצבת שאירים לאלמן מותנה במבחן הכנסות ?

  23. זכאות למענק - פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין

  24. הכרה כידועה בציבור כדי שתוכל לקבל פנסיית שארים ממבטחים

  25. תביעת התובעת להורות למבטחים לשלם לה קצבת שאירים

  26. נדחתה תביעה להכיר כידועה בציבור ולזכאות בקצבת שאירים

  27. תביעה נגד קג"מ- קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ

  28. בגיל 22 נפסקה קצבת שארים למרות שנותרה עוד שנה עד תום השירות הסדיר בצה"ל

  29. זכאות למענק במקרה של פקיעת זכאות לקצבת שאירים עקב נישואין - סעיף 255(ב) חוק הביטוח הלאומי

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון