פסק דין השופטת לאה גליקסמן: 1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (בל 1569/01; השופטת הראשית ורד שפר ונציגי הציבור מר רוניס אליעזר ומר אמיתי אורי). 2. פסק הדין מושא הערעור דן בזכאותה של המערערת לגמלת הבטחת הכנסה לחודשים אלה: פברואר 1997; מרץ 1997; יוני 1997; יולי 1997; חודשים אוגוסט 1997 עד נובמבר 1997. 3. כעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי ומהחומר שבתיק, בעניינה של המערערת ניתן פסק דין קודם (בל 1054/98; להלן - פסק הדין הראשון), בו נקבע כי על המוסד לביטוח לאומי לשלם למערערת גמלת הבטחת הכנסה בגין החודשים יוני 1996 עד נובמבר 1996 ומאפריל 1997 ועד יולי 1997. באשר לחודשים פברואר ומרץ 1997 נקבע בפסק הדין הראשון כי המערערת תהיה זכאית לתשלום הגמלה בתנאי שתוכיח כי הגישה תביעה לתשלום מזונות לפני חודש פברואר 1997. 4. בפסק הדין מושא הערעור קבע בית הדין האזורי כי: א. לעניין הגמלה לחודשים פברואר 1997 ומרץ 1997: זכאותה של המערערת לגמלת הבטחת הכנסה בעד חודשים אלה הותנתה בהוכחת תביעת מזונות עובר לתקופה זו. המערערת לא הציגה כל אסמכתא המאשרת כי הגישה תביעה למזונות לפני חודש פברואר 1997, והמסמך היחיד שהוצג הוא פסק דין לגבי קביעת המזונות מיום 19.6.97. לפיכך, המערערת אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה בעד החודשים פברואר 1997 ומרץ 1997, ועליה להשיב למוסד את הסכומים ששולמו לה בעד חודשים אלה. ב. לעניין הגמלה לחודשים יוני 1997 ויולי 1997: לנוכח העובדה כי לזכות המערערת נפסקו מזונות בסכום העולה על הגמלה לה הייתה זכאית, אין היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, לפי תקנה 8(ד) לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב - 1983. ככל שהמזונות לא שולמו בפועל, המערערת הייתה רשאית להגיש תביעה לתשלום מזונות על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב 1972. ג. לעניין הגמלה לחודשים יולי 1997 (צריך להיות - אוגוסט 1997) עד נובמבר 1997: המערערת לא הוכיחה כי הגישה תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בגין תקופה זו, ובהעדר תביעה אין זכאות לגמלה. ד. לאור האמור, נדחתה תביעתה של המערערת במלואה. 5. המערערת הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, ללא הנמקה. המערערת לא התייצבה למספר רב של דיונים שנקבעו לדיון בערעור. בדיון שהתקיים ביום 8.2.2007 נקבע כי הדיון בערעור יתנהל על דרך של סיכומים בכתב. המוסד הגיש סיכומי טענות מטעמו, והמערערת לא הגישה סיכומים מטעמה. 6. המוסד טען בסיכומיו כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. 7. לאחר בחינת כל החומר בתיק בית הדין האזורי אנו קובעים כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כמפורט להלן: א. באשר לתביעה לגמלה לחודשים פברואר 1997 ומרץ 1997: המערערת אמנם טענה בהודעתה לבית הדין האזורי כי הגישה תביעה למזונות עובר לחודשים אלה, אולם לא צירפה להודעתה כל ראייה להוכחת טענה זו. לפיכך, אין להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי כי לא הוכח שהוגשה תביעה למזונות עובר לחודש פברואר 1997. על פי פסק הדין הראשון הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בחודשים פברואר ומרץ 1997 מותנית בהוכחת הגשת תביעה למזונות עובר לחודש פברואר 1997. לפיכך, בדין נדחתה התביעה לגמלת הבטחת הכנסה לחודשים פברואר 1997 ומרץ 1997. ב. באשר לתביעה לגמלה לחודשים יוני 1997 עד יולי 1997: כאמור, בפסק הדין הראשון נקבע כי המערערת זכאית לגמלת הבטחת הכנסה לתקופה מחודש אפריל 1997 עד חודש יולי 1997. על פסק הדין הראשון לא הוגש ערעור והוא בגדר פסק דין חלוט. לפיכך, בעניין זה הערעור מתקבל, ואנו קובעים כי מכוח פסק הדין הראשון, שהוא פסק דין חלוט, המערערת זכאית לגמלת הכנסה לחודשים יוני 1997 ויולי 1997. ג. באשר לתביעה לגמלה לחודשים אוגוסט 1997 עד נובמבר 1997: בית הדין האזורי קבע כי המערערת לא הוכיחה כי הגישה תביעה לגמלה לאחר מכתב הדחייה מיום 15.7.97 ולפני יום 1.3.98, ולכן אינה זכאית לגמלה לתקופה שמאוגוסט 1997 ועד נובמבר 1997. לא מצאנו נימוק להתערב בקביעה זו של בית הדין קמא. בהקשר זה יש לציין כי על אף שבהודעתה לבית הדין האזורי מיום 15.11.2001 טענה המערערת כי בידה הוכחות להגשת תביעה לגמלת הבטחת הכנסה לאחר חודש יולי 1997, המערערת לא הציגה, הן בפני בית הדין האזורי והן בפנינו, ראייה כלשהי לתמיכה בגרסתה. 8. סוף דבר - הערעור מתקבל חלקית, ואנו קובעים כי המערערת זכאית לגמלת הבטחת הכנסה לחודשים יוני 1997 ויולי 1997, מכוחו של פסק הדין הראשון, שהוא בגדר פסק דין חלוט. 9. לנוכח העובדה כי המערערת לא התייצבה לדיונים הרבים שנקבעו בעניינה ואף לא הגישה סיכומי טענות מטעמה, אין צו להוצאות. הבטחת הכנסהמזונות