יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה


פסק דין

1. זוהי תביעה לתשלום דמי לידה מכח הוראות פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.


השאלה היחידה שבמחלוקת, הינם קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין גב' צירה איצקוביץ אמה של התובעת.


2. לטענת התובעת, היא עבדה כמוכרת בחנות התכשיטים של הוריה "תכשיטי איצקוביץ" החל מחודש מרץ 2005 ועד לחודש אוקטובר 2005. עבודתה כללה מכירות, שירות לקוחות, שליחויות ועבודה משרדית.


התובעת מציינת, כי היתה סטודנטית להוראה באותה עת ועל כן, שובצה לעבודה במשמרת אחר הצהריים בהתאם למערכת הלימודים בין השעות 17:00 – 22:00 ובימי שישי בין השעות 10:00 – 14:00. מוסיפה התובעת ומציינת, כי במקביל עבדה בחנות בגדים בשם יורוקולקשיין בחודשים יולי 2005 – ספטמבר 2005 וזאת בתקופת החופשה מהלימודים וחודש לאחר סיום הלימודים.


התובעת ילדה ביום 17.10.05 ולאחר חופשת הלידה, התחילה לעבוד בהוראה בבית יעקב ויז'ניץ בני ברק.


לתקופת העבודה הציגה התובעת תלושי שכר מהם עולה, כי קיבלה שכר משתנה בהתאם לשעות העבודה. ממוצע השכר לאותה תקופה הינו כ-750 ₪.
התובעת צירפה לתצהירה חשבוניות מס שמולאו בכתב ידה וזאת להוכחת שהותה בחנות.


בחקירתה הנגדית הוסיפה התובעת וציינה, כי בחנות עובדות באופן קבוע שש עובדות בכל תקופה. אם אחת מתפטרת או נעדרת מסיבה אחרת, ממלאת עובדת חדשה את מקומה. התובעת היתה תמיד מאותן שש עובדות. לאחר שהתובעת הפסיקה את עבודתה, נכנסה לעבודה ממלאת מקום אחרת. באשר לעבודה לפני חודש מרץ 2005 מציינת התובעת, כי אכן עבדה בחנות אך לא באותה מתכונת אלא היתה נשארת לשעה או חצי שעה והחל ממרץ 2005 היא החלה לעבוד מן המניין במשמרת קבועה. המשמרת הקבועה היתה ביום חמישי אחר הצהריים ובנוסף לזאת היו משמרות בהתאם לצורך.


בחלק מתקופת העבודה, היו בחנות כרטיסי נוכחות והתובעת העידה, כי לא שמרה את כרטיסי הנוכחות שלה הואיל ולא חשבה שתצטרך אותם. משכורתה שולמה במזומן וזאת הואיל וחשבון הבנק שלה מתנהל בבנק הדואר ועל מנת למשוך שיק שהופקד בבנק הדואר, צריך להמתין שבוע ימים.


3. להוכחת גירסתה הביאה התובעת עדה מטעמה גב' רחל ורדיגר. העדה מצהירה, כי היא עובדת כמוכרת בחנות מזה כשלוש שנים החל מחודש אפריל 2004. לפי המפורט בתצהירה, עבדה עימה התובעת יחד במשמרת אחר הצהריים בכל יום חמישי בין השעות 17:00 – 22:30 בתקופה שבין חודש מרץ 2005 ועד לחודש אוקטובר 2005. עוד מצהירה העדה, כי ידוע לה שהתובעת עבדה במשמרות אחרות כממלאת מקום ובזמן עבודתה ביצעה את כל המטלות בדיוק כמו עובדת אחרת.


בחקירתה הנגדית הוסיפה העדה שעובדת עבודתה של התובעת במשמרות אחרות, ידועה לה משיחות בחנות. העדה מפרטת את שמות שש העובדות במקום ומאשרת את עיקר עדותה של התובעת.


4. משמדובר בשאלת יחסי עובד ומעביד בין קרובי משפחה לענין זכויות מכח חוק הביטוח הלאומי, יש לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו. יש ליתן משקל לסימני ההיכר השונים כמו מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי, עבודה באופן סדיר וכן האם מדובר בעבודה שאילולא נעשתה על ידי הקרוב, היתה נעשית על ידי עובד אחר. על הטוען ליחסי עובד ומעביד נטל ההוכחה, כי אין מדובר בעזרה משפחתית גרידא אלא במערכת יחסים של עובד ומעביד. (דב"ע נא/6-0 שוורץ נ' המוסד פד"ע כג' 202. דב"ע נג/87-0 פייגלשטוק נ' המוסד פד"ע כו' 283). נקבע, כי הפרמטרים שנקבעו לענין שאלת יחסי עובד ומעביד בין בעל מניות בחברת יחיד לבין חברה שבבעלותו, יפים אף לענין הנושא שבפנינו (עב"ל 20105/96 יהלום נ' המוסד פד"ע לו' 603). פרמטרים אלו הינם: האם ניתן להבחין בין תפקידו של האדם כעובד לבין פעילותו כבעל מניות או כקרוב משפחה, האם הסדר העבודה הינו אמיתי והאם ניתן לקבוע מה שכרו של העובד (עב"ל 20182/97 המוסד נ' גרוסקופף פד"ע לד' 97).


5. ממכלול העדויות שוכנענו, כי מדובר בהעסקה בפועל של התובעת בחנות שבבעלות אמה. התובעת הועסקה בתקופה הרלוונטית במשמרת אחת קבועה ובמשמרות נוספות מידי פעם כממלאת מקום. שעות עבודתה של התובעת, שהשתנו מחודש לחודש, באו לידי ביטוי בתלושי השכר באופן שהשכר שולם עבור שעות עבודה בפועל ואין מדובר בתשלום פיקטיבי המנותק מנתוני העבודה. על אף הספקות, די בעדויות שבפנינו לקבוע, כי אכן התובעת החליפה עובדת אחרת וכי לאחר סיום עבודתה, התקבלה עובדת חדשה כמחליפתה של התובעת. מקובלת עלינו טענת התובעת לפיה, קודם לחודש מרץ 2005 היא עבדה במקום באופן בלתי קבוע ורק החל מחודש מרץ 2005, היא החלה לעבוד באופן קבוע לפחות במשמרת אחת כל שבוע. הואיל והמשכורת היתה נמוכה, אין אנו רואים חשיבות מכרעת לעובדה שהתשלום נעשה במזומן. ערים אנו לכך שמדובר בתקופת עבודה בעת הריון כך שניתן היה להניח שההעסקה נעשתה על מנת לקבל דמי לידה, אך הנתונים שהוכחו מטים את הכף לזכותה של התובעת. נציין, כי עדויות התובעת והעדה מטעמה, לא נסתרו ועיקרי הדברים מקובלים עלינו. עיקרי הדברים פורטו גם בחקירתה של התובעת לחוקר הנתבע ביום 3.1.06 (נ/1).


6. התביעה מתקבלת. אנו מצהירים, כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין אמה בתקופה הרלוונטית וזאת לצורך זכותה של התובעת לדמי לידה.

אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון