החלטה השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מ' אריסון חילו ונציגי הציבור מר אילן פלטי ומר אליהו דבי; בל 2242/03), בו נקבע כי המשיבה זכאית להמשך תשלום קצבת תלויים מחודש מרץ 2003 על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן- החוק) בעקבות פטירת בעלה. הבקשה לעיכוב ביצוע מתייחסת לתשלום הגמלה השוטפת החודשית בסכום של 8,005 ₪ וזאת עד להכרעה סופית בערעור. 2. בחודש פברואר 1980 התאלמנה המשיבה מבעלה שנהרג בתאונת עבודה. המשיבה הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) להכיר בה ובבנותיה כתלויות. המוסד נעתר לבקשה ומאז פטירת בעלה המשיבה קיבלה קצבת תלויים, תחילה עבורה ועבור בנותיה ולאחר שבנותיה בגרו - עבורה בלבד. 3. משנת 1991 לערך, המשיבה מתגוררת עם מר גלאוני, הידוע בציבור שלה. במהלך חייהם המשותפים נולדו לבני הזוג שני ילדים. המשיבה ומר גלאוני לא נישאו ולא ערכו ביניהם הסכם חיים משותפים, או כל הסכם אחר. 4. בחודש יוני 2003 הודיע המוסד למשיבה על הפסקת תשלום קצבת התלויים, מהטעם שהוא רואה במשיבה כ"אישה נשואה" החל מיום 18.9.1994, מועד בו התקבל פסק דין לעניין ידיעות בציבור (דב"ע נד/85-0 עוזי אורנן ומיכל אפרת - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ז 400). 5. המשיבה הגישה לבית הדין האזורי תביעה נגד המוסד בה טענה כי לא היה מקום להפסיק לשלם לה את תשלום קצבת התלויים. המוסד טען כי המשיבה לא זכאית לגמלה מאז היא חיה עם מר גלאוני, הידוע בציבור שלה וכי יש לראותה כ"אלמנה שנישאה", כאמור בסעיף 135 לחוק. מנגד טענה המשיבה כי אין להחיל עליה את הוראות הסעיף האמור משלעולם לא נישאה לאיש, מאז מות בעלה. 6. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבה. בית הדין קבע כי כל עוד המשיבה לא נישאה, היא זכאית לתשלום קצבת התלויים ועל המוסד לשלמה. עוד קבע בית הדין כי לשונו של סעיף 135 לחוק ברורה ומשלא נישאה המשיבה כדרישת הסעיף, אין מקום לשלול ממנה את הזכות לקצבה. לדעת בית הדין, ככל שהמוסד מבקש להחיל את הסעיף האמור גם על ידועה בציבור, שינוי כזה צריך להיעשות באופן מפורש על ידי המחוקק. 7. המוסד הגיש ערעור על פסק הדין (עב"ל 179/06) ובמקביל הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 1.5.06. המוסד הגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית דין זה (בש"א 454/06). בהחלטה מיום 15.6.07 נעתר בית דין לבקשת המוסד באופן חלקי, תוך שקבע לאמור: " בנסיבות העניין ובהתחשב בגובה הסכום שנפסק, אנו מחליטים לקבל את הבקשה ולעכב את הביצוע של התשלום הרטרואקטיבי בסך של 210,000 ₪. יתר הסכום הפסוק והגימלה השוטפת החל מחודש פברואר 2006 ישולמו". 8. ביום 28.3.07 ניתן פסק הדין של בית דין זה בו נקבע כי יש לראות בידועה בציבור כ"אלמנה שחזרה ונשאה", היינו - כ"אישה נשואה", בכל הנוגע לשלילת הזכות לקצבת תלויים על פי החוק (עב"ל 686/05, עב"ל 602/05 המוסד לביטוח לאומי - סמדר בוארון פינק ונועה קריב, טרם פורסם, (להלן- פרשת פינק)). 9. המוסד טוען כי ישנם סיכויים טובים לזכות בערעור שכן מדובר בסוגיה עקרונית אשר הוכרעה על ידי בית הדין הארצי, בניגוד לעמדת המשיבה. עוד טוען המוסד כי במידה ובית הדין לא ייעתר לבקשה ויתקבל הערעור, הרי שייגרם לו נזק בלתי הפיך. לטענת המוסד, קיים סיכוי סביר כי יקשה עליו לגבות מן המשיבה, בבוא העת, את הסכום הנכבד אותו הוא משלם לה מדי חודש. לבקשת המוסד צורפה תעודת עובד ציבור ממנה עולה כי הכנסות המשיבה כעובדת שכירה עומדות על 6,666 ₪ לחודש. 10. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, משעה שבית דין זה החליט בשאלת עיכוב ביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי בהחלטה מיום 15.6.06, אין באפשרות המוסד להגיש בקשה נוספת לעיכוב ביצועו. עוד טוענת המשיבה כי לא השתנו הנסיבות ממועד החלטת בית הדין ועד היום ובנסיבות אלה אין מנוס מדחיית הבקשה. מוסיפה המשיבה וטוענת כי סיכויי הערעור שהגיש המוסד אינם טובים, שכן ההלכה באשר לזכאות ידועה בציבור להמשיך לקבל קצבת תלויים אינה ברורה ואינה חד משמעית. עוד טוענת המשיבה כי המוסד לא הוכיח קיומו של נזק וכן לא הצביע מפורשות על חשש ממשי שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. לטענת המשיבה, אם ייעתר בית הדין לבקשת המוסד, הנזק שיגרם לה יהיה גדול לאין שיעור לעומת הנזק היחסי שיגרם למוסד, וזאת לאור היותה של גמלת התלויים מקור פרנסתה. 11. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות העניין, לרבות פסק דינו של בית הדין האזורי, לטענות הצדדים בבקשה ולפסק דיננו מיום 28.3.07, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל. הסוגיה המשפטית בדבר פרשנות הביטוי "חזרה ונשאה" נדונה בבית דין זה במספר הזדמנויות. לאחרונה, הוכרעה סוגיה זו בפרשת פינק בה נקבע, בין היתר, כי ניתן לראות בידועה בציבור כאלמנה ש"חזרה ונישאה" לצורך פקיעת הזכות לתשלום קצבת תלויים. בהתאם, על פני הדברים, נראה כי סיכויי ערעור המוסד להתקבל טובים. כמו כן, קיים חשש כי יקשה על המוסד להיפרע מן המשיבה, אם ישולם לה כל סכום פסק הדין, ויתקבל ערעורו במלואו או בחלקו. בנסיבות העניין, אנו מחליטים לקבל את הבקשה ולעכב את הביצוע של התשלום הגימלה השוטפת החודשית למשיבה מהיום ועד להכרעה סופית בערעור. 12. סוף דבר : הבקשה מתקבלת. אין צו להוצאות. קצבת תלוייםביטוח לאומי