החלטה 1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת ורד שפר ונציג ציבור מר רז יצחק ומר ליו טוביה; בל 2272/05). פסק הדין מושא הבקשה ניתן ביום 5.2.07 והומצא לב"כ המבקשת ביום 7.2.07, כך שהמועד האחרון להגשת ערעור היה יום 9.3.07. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 10.7.07. 2. הרקע לבקשה: המבקשת החלה לעבוד אצל המעסיק בחודש מאי 2004 בהיקף משרה מלאה, והחל מחודש ספטמבר ועד מועד הלידה עבדה בהיקף של חצי משרה, לפי דרישת המעסיק. בתביעתה לבית הדין קמא טענה כי טעה המשיב עת חישב את דמי הלידה להם היא זכאית לפי היקף מחצית משרה, ולא משרה מלאה, שכן ההפחתה בהיקף המשרה נבעה מנסיבות שאינן תלויות בה, על פי תקנה 2(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות), התשי"ד-1954 (להלן: "התקנות"). 3. בפסק הדין מושא הבקשה קבע בית הדין קמא כי יש לחשב את דמי הלידה לפי היקף המשרה של המבקשת בשלושת החודשים שקדמו ללידה, קרי חצי משרה, וכי תקנה 2לתקנות אינה חלה על נסיבותיה של המבקשת. 4. הנימוקים בבסיס הבקשה להארכת מועד: 4.1. המבקשת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי הן בהליך בבית הדין קמא והן בערעור. 4.2. מיד עם קבלת פסק הדין של בית הדין קמא, פנה ב"כ המבקשת שייצגה בהליך בבית הדין קמא מטעם הלשכה לסיוע משפטי (להלן גם: "הלשכה") ללשכה, בבקשה לתשלום שכ"ט, כאשר ציין בבקשה כי לטעמו יש מקום להגיש ערעור על פסק הדין. 4.3. רק ביום 4.7.07 החליטה הלשכה להעניק למבקשת סיוע משפטי להגשת הערעור. האיחור נבע מהצורך לבדוק את נושא התיק וסיכויי הערעור, ובשל עומס עבודה בלשכה. 4.4. מייד עם קבלת ההודעה על המינוי, פעלה המבקשת להגשת בקשה זו. 4.5. סיכויי הערעור גבוהים, והערעור עוסק בסוגייה שטרם הוכרעה בבית הדין. 5. המשיב התנגד לבקשה, מנימוקים אלה: 5.1. אין בבקשה טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור. 5.2. המבקשת לא פירטה מתי פנתה ללשכה, ולא הוכיחה כי הגישה את הבקשה מייד לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת הסיוע המשפטי. ההלכה היא כי בנסיבות אלה, אין הצדקה להאריך את המועד להגשת הערעור. 5.3. עורך הדין המייצג את המבקשת בערעור הוא עורך הדין שייצגה בהליכים בפני בית הדין קמא, ושומה היה עליו להגיש ערעור ללא נימוקים או לחילופין בקשה להארכת מועד בתוך המועד, עד להחלטה בבקשה לסיוע משפטי בהגשת הערעור. 5.4. על בית הדין ליתן משקל למידת האיחור בהגשת הבקשה. 5.5. סיכויי הערעור נמוכים. 6. בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה, "אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא." [עא"ח 56/05 מאיר איתן נ' הילטון תל אביב בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 23.5.2005]. 7. מהבקשה ומהנספחים שצורפו לה עולה כי העיכוב בהגשת הבקשה נבע מהעיכוב בהסדרת מתן סיוע משפטי למבקשת לשם הגשת הערעור, כדלקמן: 7.1. ב"כ המבקשת שייצגה גם בהליך בפני בית הדין קמא, פנה ללשכה כשבוע לאחר קבלת פסק הדין של בית הדין קמא בבקשה לתשלום שכ"ט (נספח ד' לבקשה), ובה ציין כי לטעמו יש מקום להגיש ערעור על פסק הדין. כלומר, כבר במועד זה נמסר ללשכה הצורך בבירור סיכויי הערעור. על אף שלא פירטה המבקשת האם ומתי פנתה בבקשה להסדרת ייצוגה על ידי הלשכה לשם הגשת הערעור, ניתן לקבוע כי המבקשת רשאית היתה להניח כי לאור מכתבו של בא כוחה ללשכה, הלשכה מטפלת בהגשת הערעור. 7.2. ביום 4.7.07 התקבל אישור הלשכה למתן סיוע משפטי למבקשת לשם הגשת הערעור (נספח ה' לבקשה). 7.3. המבקשת פנתה בבקשה להארכת מועד ביום 9.7.07, קרי חמישה ימים לאחר שהוסדר ייצוגה על ידי הלשכה, ומכאן שהמבקשת לא זלזלה בהליך, ופעלה בתוך פרק זמן סביר לאחר הסדרת הייצוג. 8. בפסיקת בית דין זה, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, הוכר כ"טעם מיוחד" מצב של עיכוב בהסדרת הייצוג מקום בו בעל דין מעוניין בייצוג משפטי וזכאי לייצוג כזה מאת הלשכה לסיוע משפטי. [בש"א 5591/04-א רונן יורם נ' כונס הנכסים הרשמי ואח', לא פורסם, ניתן ביום 29.6.2004; בש"א 9667/02 דניאל מדינה נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 4.12.2002; בש"א 1360/04 ניר לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, ניתן ביום 10.11.2004]. 9. שיקול מרכזי נוסף בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור הוא סיכויי הערעור [בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לא פורסם, ניתן ביום 21.8.2005]. בענייננו, השאלה העומדת בבסיס הערעור נוגעת לפרשנות תקנה 2(ב) לתקנות. השאלה האם הפחתת היקף המשרה של עובדת ביוזמת המעסיק בשלושת החודשים שקדמו ללידה, מהווה נסיבה שאינה תלויה בעובדת, באופן המזכה את העובדת בדמי לידה על בסיס שכר בהיקף משרה מלאה, היא שאלה מורכבת, בעלת פנים לכאן ולכאן, ויש לה השלכה על מבוטחות נוספות. לפיכך, השאלה העומדת בבסיס הערעור ראויה לבירור על ידי ערכאת הערעור, ואף מטעם זה יש לקבל את הבקשה. 10. אכן, הבקשה להארכת מועד הוגשה כארבעה חודשים לאחר המועד להגשת ערעור, ומידת האיחור אינה מבוטלת. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה כי מדובר בתביעה למימוש זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי, ובפסיקת בית המשפט העליון כמפורט בסעיף 9 לעיל, ובחשיבות השאלה העומדת בבסיס הערעור, במקרה הנדון יש להעדיף את זכות הערעור של המבקשת על פני אינטרס סופיות ההליך של המשיב. 11. כללו של דבר - הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור מתקבלת. המזכירות תפתח תיק ערעור. לידהדמי לידהביטוח לאומי