החלטה בנושא שאלות הבהרה למומחה בנושא אירוע מוחי כאירוע חריג בעבודה. 1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע מיום 15.04.2006 (השופט משה טוינה; בל 2390/06), בה התקבלה בחלקה בקשת המבקש, מר לוי, להפנות למומחה הרפואי מטעם בית הדין, ד"ר פינקלשטיין (להלן - המומחה), שאלות הבהרה. מר לוי עותר בפנינו כנגד החלטת בית הדין שלא להתיר הפניית חלק מן השאלות שביקש להפנות למומחה. 2. הרקע לבקשה שבפנינו: בית הדין האזורי קבע כי ביום 08.01.00, ארע למבקש, קבלן שיפוצים בעיסוקו, אירוע חריג בעבודה, אשר ביטויו בויכוח עם בנו ששימש מנהל עבודה מטעמו. בהחלטת בית הדין בה נקבעו עובדות המקרה, תוארה אף מסכת העובדות שקדמה לויכוח, כדלקמן: עובר לויכוח עם בנו, נפגש מר לוי עם רואה חשבון בנוגע לדרישות של שלטונות מס הכנסה ומע"מ. במהלך הפגישה חש מר לוי ברע, הפגישה הופסקה ומר לוי פנה לרופא המשפחה. מעדות הרופא עלה, כי מר לוי שרוי היה בבהלה ולחץ נפשי והתלונן על לחץ בחזה. למבקש ניתנה תרופת הרגעה מצבו השתפר והוא פנה לאתר העבודה בבית החולים קפלן, שם פגש בבנו והתפתח ביניהם ויכוח, כאשר המבקש גילה כי העבודה באתר לא בוצעה בהתאם להנחיותיו. 3. המומחה חיווה דעתו, כי הארוע החריג שבהחלטת בית הדין, לא השפיע על הארוע המוחי במועד בו הופיע. המומחה ציין, כי ההסתמנות הקלינית של הארוע המוחי החלה בהדרגה, בסמוך לפגישה עם רואה החשבון והיא הגיעה לשיאה בהגיעו לבית החולים בסמוך לויכוח עם בנו. על פי המומחה "מהלך קליני הדרגתי איננו תואם לדימום תוך מוחי ואף לא לתסחיף שממקור קרדיאלי או מהעורקים הגדולים, אלא לאוטם מוחי שמהלכו הדרגתי (משך שעות). לחצי הדם, שנמדדו בקבלתו לחדר המיון - 165/85, אינם כלל תגובתיים לדימום תוך מוחי.... עולה מהרישומים הרפואיים שאכן לא נצפה דימום תוך מוחי". המומחה נשאל 7 שאלות הבהרה, ובתשובותיו חזר על קביעתו להעדר קשר סיבתי, תוך שהסביר מפורשות, כי "המחלה היווצרות אוטם במהלך הדרגתי, אינה קשורה במצב דחק". על סמך זאת נדחתה תביעת המבקש. 4. ערעורו של המבקש על פסק הדין, התקבל באופן חלקי בבית דין זה, תוך שנקבע, כי עניינו של המבקש יושב לבית הדין האזורי לעניין אחד בלבד - על מנת שיפנה למומחה את השאלה הבאה: האם הארועים שקדמו להגיעו של המבקש לעבודה - הפגישה עם רואי החשבון והארועים שהיו בעקבותיו, השפיעו על הארוע המוחי שאירע לו, ואם כן - האם השפעת הארועים בעבודה על קרות האוטם פחותה בהרבה מהשפעת מצבו הקונסטיציונאלי של המבקש. על שאלות אלו ענה המומחה, כי האירועים שקדמו להגעת מר לוי לעבודה לא השפיעו על עצם הארוע התרומבוטי ומהלכו. 5. עם קבלת תשובת המומחה, כמפורט בסעיף 4 לעיל, עתר המבקש להפנות למומחה למעלה משלושים שאלות הבהרה. בית הדין התיר הפניית שלוש שאלות, כדלקמן: מהו ארוע תרומבוטי ומה הם הנתונים עליהם התבסס המומחה בקובעו שלמבקש ארע ארוע כאמור; כיצד מתיישבת הקביעה לעניין העראות ארוע תרומבוטי עם הקביעה בדבר "אוטם מוחי הדרגתי"; כיצד שיפרה תרופת ההרגעה שנטל המבקש את מצבו, אם באותה עת החל מתפתח בגופו ארוע מוחי. בית הדין לא מצא להתיר, את הפנית שאר שאלות ההבהרה למומחה. עיינתי בנימוקי בית הדין לפסילת השאלות האמורות וכן בנימוקים המפורטים בבקשת רשות הערעור להפניית השאלות, ולא מצאתי להתערב בהחלטת בית הדין האזורי. זאת, באשר נימוקי בית הדין לפסילת השאלות שלא מצא להפנותן למומחה, מקובלים עלי. בתוך כך יצוין, כי חלקן של השאלות היפוטתיות; חלקן עומדות בניגוד למסמכים הרפואיים או לשאלות קודמות של המבקש, כך סותרת שאלה 6, את המטרה לשמה הושב ההליך בערעור, לבית הדין האזורי; על חלקן ענה המומחה ולחלקן ברור שלא תמצא תשובה במסמכים הרפואיים (כך התבקש המומחה, שכבר ציין ש"הממצאים ההדמייתיים לא פורטו באופן ישיר", להשיב לשאלה: מתי הפכה החסימה לאוטם, נא הצבע על הנתונים התומכים במסקנתך). רוב רובן של השאלות, אינן מבקשות להבהיר עניין לא בהיר בחוות דעת המומחה, אלא שהן "מתווכחות" עם מסקנותיו, משכך, בדין לא מצא בית הדין האזורי להתיר הפנייתן. 6. אכן, כטענת המבקש, ההלכה הינה כי בית הדין נוהג להתיר ביד רחבה הפנית שאלות הבהרה. לדידי, כך נהג בית הדין בהליך זה, בו מועברות שאלות הבהרה למומחה זו הפעם השלישית. שאלות ההבהרה נועדו ללבן סוגיות בלתי מחוורות בחוות דעת המומחה ולסייע בידי בית הדין לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין הארועים בעבודה לליקוי בו לקה המבוטח (ראו לעניין תפקידן של שאלות ההבהרה, את האמור במאמרי מומחים יועצים - רפואיים בבתי הדין לעבודה, המשפט כרך ב', עמ' 199). עם זאת, בית הדין לא יתיר הפניית שאלות הבהרה, אם אלו לא מסייעות בהבהרת חוות הדעת, אלא הן תאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו. בהליך זה הושב עניינו של המבקש בפסק דין לבית הדין האזורי על מנת שיענה על שאלה אחת, כאמור בסעיף 4 לעיל. המומחה ענה על השאלה האמורה ותשובתו הינה בהירה, עם זאת מצא בית הדין להתיר הפנית 3 שאלות הבהרה נוספות, על דרך "את פתח לו". על הערכאה הדיונית מוטל נטל ההכרעה לעניין הקשר הסיבתי ומכאן שהיא הקובעת אילו שאלות יופנו למומחה, על מנת ללבן סוגיה זו. ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בקביעת הערכאה הדיונית לעניין שאלות ההבהרה, ומקרה זה אינו נמנה על החריגים לכלל. 7. סוף דבר - הבקשה נדחית. לאור האמור, לא מצאתי אף להענות לבקשה לקיום דיון במעמד הצדדים, באשר בקשה זו אינה מעלה שאלה עקרונית או חדשה. יחד עם האמור ולמען תהא התמונה שלמה ותנוח דעתו של המבקש, תנוסח שאלה א שבסעיף 1 להחלטה מושא בקשת רשות הערעור, כדלקמן: "מהו ארוע תרומבוטי ומהם הנתונים המבססים את מסקנתך שאצל התובע התפתח ארוע מוחי תרומבוטי. האם מנגנון של דחק יכול לגרום או לתרום להעראות ארוע מוחי תרומבוטי (לרבות על דרך של תזוזת תרומבוזה הגורמת לאוטם), או שמנגנון של דחק גורם או תורם אך ורק לארוע מוחי הנגרם מדמם". אין צו להוצאות. מומחהשאלות הבהרה למומחהאירוע חריג