החלטה 1. לפנינו בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת אורית יעקובס;בל 2074/05), בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.6.05 (להלן - הוועדה). 2. בהחלטת בית הדין, מיום 11.4.07, התבקש המוסד לביטוח לאומי להשיב לשאלה הבאה: מעיון בהחלטת הוועדה עולה כי הוועדה מסכימה כי למבקשת יש טנטון אולם קובעת כי לאור תיאור הטנטון בוועדה על ידי המבקשת הרי שמדובר בטנטון לא תמידי אשר אינו מעניק אחוזי נכות. מעיון בתיק עולה כי המבקשת פנתה למוסד, עוד קודם הדיון המסכם בעניינה בוועדה הרפואית לעררים, בבקשה לתיקון פרוטוקול הוועדה. המבקשת טענה כי אופן התיעוד, בפרוטוקול הוועדה, את תיאור תופעת הטנטון על ידה היה שגוי. עולה, אם כן, השאלה, האם לא יהא זה ראוי במקרה שלפנינו להפנות את המבקשת לבדיקה במכון השמיעה בראשות פרופ' אטיאס במרכז שניידר. 3. ביום 3.5.07 הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא מתנגד להצעה לפיה המבקשת תופנה לבדיקה במכון שמיעה בראשות פרופ' אטיאס. המוסד טען כי המדובר בפרורגטיבה של הוועדה הרפואית אשר הינה המוסמכת לקבוע אילו בדיקות נדרשות בכל מקרה המובא בפניה. עם זאת, לאור פנייתה של המבקשת מיום 8.7.04 בה ביקשה כי יתוקן תיאור אופי הטנטון אשר הופיע בפרוטוקול הישיבה מיום 23.5.04, תיאור עליו התבססה הוועדה הרפואית לעררים, בישיבתה מיום 19.6.05, הודיע המוסד לביטוח לאומי על הסכמתו להשבת עניינה של המבקשת אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שזו תתייחס בשנית לתיאור הטנטון שלה מבקשת, לרבות להבהרות אותן העלתה במכתבה מיום 8.7.04. 4. בהחלטה, מיום 29.5.07, הורה בית הדין למבקשת להודיע האם היא מסכימה כי יינתן תוקף של פסק דין להסכמת המוסד לביטוח לאומי, לפיה עניינה יושב לוועדה על מנת שזו תתייחס בשנית לתיאור הטנטון של המבקשת, לרבות להבהרות אותן העלתה המבקשת במכתבה, מיום 8.7.04. במסגרת זו תהא הוועדה רשאית לשלוח את המבקשת לכל בדיקה שתמצא לנכון, אם תמצא לנכון לעשות כן. בהחלטתו, מיום 30.8.07, קבע בית הדין כי לא מצא מקום ליתן רשות ערעור מעבר להשבת עניינה של המבקשת לוועדה בהרכבה המקורי, כאמור, וכי אין בידי בית הדין להיענות לבקשת המבקשת להעברת עניינה לדיון בוועדה בהרכב אחר. דרך המלך להחזרת עניינו של מבוטח לוועדה הרפואית היא החזרתו לוועדה המקורית. חזקה על הוועדה שתעשה מלאכתה נאמנה. בית הדין לא שוכנע, כי הוועדה גיבשה דעתה, באופן שלא תוכל לשנותה, אם תמצא לנכון לעשות כן. 5. ביום 1.8.07, הודיעה המבקשת כי היא מתנגדת להשבת עניינה לאותה וועדה מאחר ולטענתה, הוועדה סילפה דברים אשר נאמרו על ידה. המבקשת טענה כי הוועדה התייחסה אליה כשקרנית ובביטול וכי לא יתכן כי היא תדרש לשוב ולעמוד מול וועדה זו. לפיכך, ביקשה המבקשת להעביר את עניינה לוועדה בהרכב אחר, מבלי שיעמדו בפניה הפרוטוקולים של הוועדה. בהודעותיה, ממועדים 16.9.07 ו - 9.10.07, טענה המבקשת כי אין ביכולתה, מבחינה רגשית ונפשית, לעמוד שוב בפני הוועדה המקורית. המבקשת טענה כי הדבר כרוך במעבר טראומה בעבורה. עוד ביקשה המבקשת להעביר אותה סמוך למקום מגוריה (עפולה או חיפה) המבקשת ציינה בהודעתה כי היא עובדת בעפולה וכי מאוד נוח לה לחסוך זמן עבודה והוצאות נסיעה. 6. לאחר עיון בכלל החומר המונח לפנינו, לרבות בהודעות הצדדים, החלטתי ליתן רשות ערעור לעניין הבא: מעיון בהחלטת הוועדה עולה כי הוועדה הסכימה כי למבקשת יש טנטון אולם קבעה כי לאור תיאור הטנטון בוועדה על ידי המבקשת הרי שמדובר בטנטון לא תמידי אשר אינו מעניק אחוזי נכות. מעיון בתיק עולה כי המבקשת פנתה למוסד, עוד קודם הדיון המסכם בעניינה בוועדה הרפואית לעררים, בבקשה לתיקון פרוטוקול הוועדה. המבקשת טענה כי תיעוד תיאור תופעת הטנטון על ידה, בפרוטוקול הוועדה, היה שגוי. עולה, אם כן, השאלה, האם לא יהא זה ראוי כי עניינה של המבקשת יושב לוועדה על מנת שזו תתייחס בשנית לתיאור הטנטון של המבקשת, לרבות להבהרות אותן העלתה המבקשת במכתבה, מיום 8.7.04. במסגרת זו תהא הוועדה רשאית לשלוח את המבקשת לכל בדיקה שתמצא לנכון, אם תמצא לנכון לעשות כן. נכותטינטוןשמיעהאחוזי נכות