פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. בפנינו ערעור שניתן ברשות על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט אלכס קוגן; בל 2052/99) בה התיר בית הדין האזורי להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעם בית הדין. 2. להלן תמצית העובדות הנוגעות לענייננו א. המערערת החלה לעבוד כמורה למוזיקה משנת 1975. לטענתה, במהלך שנות עבודתה היתה חשופה לאבק הגיר במהלך כתיבה על הלוח ומחיקתו, ותוך שהיא מרימה את קולה לצורך השלטת סדר בכיתות השונות. בשנת 1993 התפרצה בריאותיה של המערערת מחלה אשר החריפה עם הזמן והצריכה השתלת ריאות שבוצעה במערערת ביום 27.9.00. ב. תביעתה של המערערת למשיב (להלן גם המל"ל) להכיר במחלת הריאות בה לקתה כפגיעה בעבודה נדחתה ביום 15.2.99, מהנימוק לפיו אין כל קשר בין מחלת הריאות לבין עבודתה של המערערת וחשיפתה לאבק גיר. ג. במסגרת ההליכים הממושכים בתיק, מונו מספר מומחים רפואיים על מנת שיחוו דעתם בשאלה שבמחלוקת, ביניהם פרופ' שפיצר ופרופ' גייל אמיר. ד. ביום 1.12.05 ניתן פסק דין על ידי בית דין זה (עב"ל 588/05) לפיו ימונה על ידי בית הדין האזורי מומחה יועץ נוסף, אשר לא תומצאנה לו חוות הדעת של פרופ' שפיצר ופרופ' גייל. בהחלטה מיום 29.10.06 מונה ד"ר משה ליג'י כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן גם המומחה). המומחה התבקש לחוות את דעתו בשאלות הבאות: מהי המחלה ממנה סובלת המערערת, מהי הסבירות שחשיפתה לאבק הגיר במהלך עבודתה היא שהביאה להתפרצות המחלה, והאם ניתן לומר כי השפעת העבודה על מצבה של המערערת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. ה. בחוות דעתו מיום 15.1.07 הגיע המומחה למסקנה כי: "מדובר לדעתי בסבירות גבוהה כי חשיפתה של הנ"ל לאבק הגיר במהלך עבודתה היא שהביאה להתפרצות המחלה וכי לא ניתן לומר שהשפעת עבודתה על מצבה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים". ו. לאחר קבלת חוות דעת המומחה, ביקש בא כוח המל"ל להעביר אליו שורה של שאלות הבהרה. בא כוח המערערת התנגד להפניית השאלות למומחה. ז. בהחלטה מיום 6.5.07, עליה הוגש הערעור שבפנינו, התיר בית הדין להפנות את שאלות ההבהרה הבאות למומחה: "1. מצ"ב דו"ח של פרופ' מנפרד גרין (ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות ממשרד הבריאות) מיום 22.10.02, נושא כותרת של ממצאים ראשונים - מדידת חשיפה לאבק גיר בעת כתיבה על לוח כיתתי. כמו כן, מצ"ב פרוטוקול מישיבת הועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק של משרד הבריאות מיום 4.12.02. נבקשך לעיין במסמכים אלה ולציין, האם יש בהם בכדי לגרום לך לשנות את חוות דעתך מיום 15.1.07 ומדוע? 2. האם יש בספרות הרפואית מאמרים שקושרים קשר סיבתי בין חשיפה לאבק של גיר לבין מחלות ריאתיות אצל אנשים בכלל ו/או אצל מורים בפרט? במידה ומאמרים כאלו קיימים, נבקשך להפנותנו אליהם. 3. האם יש בידך או בספרות נתונים כלשהם, מהם ניתן ללמוד על השכיחות של מחלות ריאתיות בקרב המורים העובדים עם גיר? נבקשך לפרט". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור על ידי המערערת. 3. הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב. 4. טענות הצדדים בא כוח המערערת טוען בפנינו כי לא ניתן להפנות למומחה חוות דעת נגדיות ומאמרים מהספרות המקצועית שלא הועברו למומחה טרם מתן חוות דעתו. בנוסף, נטען כי לא ניתן להפנות למומחה שאלות הבהרה אשר אינן תואמות את עובדות המקרה ולחומר שהועבר למומחה, ואין להעביר אליו חוות דעת פרטיות וחד צדדיות שחוברו מטעם גופים בעלי אינטרס (יצרני הגירים). לטענתו, בחלק מהשאלות יש משום וכחנות ושאלות בדבר אסכולות רפואיות אשר אין להפנות למומחה. בא כוח המל"ל מבקש לאשר את החלטת בית הדין האזורי. הלה טוען כי הפניית שאלות ההבהרה, כפי שאושרו על ידי בית הדין האזורי, היא דרך המלך לבחינת חוות דעתו של המומחה. חוות הדעת המדוברת היא מטעם משרד הבריאות, והאיסור על העברת חוות דעת למומחה חל רק לאחר שהמומחה השיב על השאלות שהופנו אליו. 5. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בנוסח שאלות ההבהרה שאושרו על ידי בית הדין האזורי ובחנתי את טענות הצדדים וחומר התיק, סבורני כי דין הערעור להתקבל בחלקו במובן ששאלה 1 תיפסל מהעברה למומחה ולעומת זאת שאלות 2 ו-3 תאושרנה. באשר לשאלה 1 אין מקום להעבירה למומחה יחד עם המסמכים המצוינים בה, וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, המסמכים המצוינים בשאלה - הדו"ח מאת פרופ' מנפרד גרין מיום 22.10.02 ופרוטוקול הועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק מיום 4.12.04 - לא הופנו למומחה בעת מינויו מטעם בית הדין האזורי, ואין הצדקה להתיר את המצאתם למומחה כעת יחד עם שאלות הבהרה. המומחה מונה כבר ביום 29.10.06, זמן רב לאחר עריכתם של שני המסמכים, והמשיב לא טען כלל כי לא היה ניתן לאתר מסמכים אלה ולהפנותם למומחה בשלב מוקדם יותר. שנית, מתן אישור להפניית השאלה יחד עם המסמכים האמורים אינו מקנה אפשרות לבא כוח המערערת להגיש למומחה חוות דעת או מסמכים אחרים מטעמו אשר יפריכו את הטענות הרפואיות העולות מהמסמכים אשר ברצונו של המשיב להגיש למומחה. ושלישית, שני המסמכים עוסקים בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין שימוש במקלות גיר לבין תחלואה בסרטן ריאה בקרב מורים. עם זאת, מעיון בתיק עולה כי המערערת לקתה במחלת הריאות אשר אינה בגדר סרטן הריאה, ועל כן המסמכים אינם רלוונטיים לענייננו. באשר לשאלות 2 ו-3 לא מצאנו הצדקה לפסול שאלות אלה מהעברה למומחה. אין מדובר בשאלות וכחניות אשר מן הדין למנוע העברתן למומחה, אלא בשאלות שמטרתן להבהיר על אילו נתונים או מאמרים מתבסס המומחה במסקנותיו בחוות דעתו. שאלות מסוג זה מופנות למומחים - יועצים רפואיים חדשות לבקרים, ויש בהן כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת של המומחה. 6. סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו. בית הדין האזורי יפנה למומחה את שאלות ההבהרה 2 ו-3 על פי החלטתו מיום 6.5.07, ולא יעביר את שאלה 1. אין צו להוצאות. חשיפה לחומרים מסוכנים