פסק דין השופט יגאל פליטמן 1. הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (סגנית שופט ראשי, השופטת חגית שגיא; בל 691/03), אשר דחה את תביעתו של המערער להכרה באוטם שריר הלב שעבר כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995(להלן - חוק הביטוח הלאומי). 2. ואלה העובדות כפי העולה מההליך בבית הדין האזורי והמסמכים בתיק: א. המערער, יליד 16.7.47, שימש כראש צוות ניתוח מערכות באגף ההוצאה לאור של משרד הביטחון. בתפקידו היה המערער אחראי על פיתוח מערכות מיחשוב, ניתוח מערכות ועל תפעול שוטף של ציוד המחשב (הפעלה ותחזוקה), בהוצאה לאור, לרבות מדפסות (25 מדפסות ובכללן 2 מדפסות מרכזיות). ב. מהודעת המערער למוסד לביטוח לאומי, מיום 19.8.02 (להלן - ההודעה), עולה כי במסגרת תפקידו נהג המערער להזיז מדפסות רגילות וארגזי נייר כמעט כל יום. עוד עולה כי המערער נהג להזיז את המדפסת המרכזית, לעיתים פעם בשבועיים שלושה ולעיתים מספר פעמים ביום, בהתאם לצורך, בדרך כלל ללא עזרה. ג. לטענת המערער, ביום 27.5.02, הרים המערער ארגזי נייר במשקל כ - 20 ק"ג כל אחד, ולאחר מכן, לאחר ארוחת הצהרים, הזיז את המדפסת המרכזית, במשקל כ - 250 ק"ג (להלן - האירוע בעבודה). ד. לטענת המערער הוא חש חולשה וקושי לנשום לאחר שהזיז את המדפסת המרכזית כחצי מטר. ה. המערער נח וחש הקלה, אך למחרת התחושה החמירה, וביום 29.5.02 החמיר מצבו יותר והוא פנה לקופת חולים ומשם לבית החולים קפלן, שם אובחן אצלו, בהמשך, אוטם שריר הלב. ו. לטענת המערער נגרם לו, באותה עת, כעס ותסכול נוסף מאחר וקידומו למעמד של "ראש חטיבה" עוכב וכתוצאה מכך נגרם לו הפסד כספי. 3. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער, בקובעו כי לא התרחש אירוע חריג בעבודת המערער. זאת בהתבסס על האמור בהודעות המערער והעד מטעמו, למוסד. שם נרשם כי הזזת המדפסת המרכזית לא היוותה אירוע חריג בעבודת המערער אלא פעולה שנעשתה תכופות ובאופן שגרתי. בית הדין האזורי לא קיבל את גרסת המערער לגבי עיכוב הקידום, מאחר וגרסה זו לא הועלתה בתביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ובהודעה לחוקר. טענה זו הופיעה לראשונה בכתב התביעה ובתצהיר המערער. בית דין האזורי קבע כי אף אם היה מקבל את גרסת המערער בעניין זה, הרי שמדובר במתח מתמשך ולא באירוע חריג, שכן עניין העיכוב בקידום נמשך, לטענת המערער, לפחות מיום 23.4.02. 4. בישיבת קדם הערעור, בפני, מיום 12.7.06, הוצע לצדדים כזאת: "מעבר לשאלת עבודתו הרגילה של המערער, עומדת השאלה האם גם עבודתו הרגילה מחמת המאמץ המיוחד לכאורה, שהיה עליו להשקיע בהזזת מדפסת במשקל 250 קילו לא הצדיק מינוי מומחה רפואי ולו מחמת הספק. על פי הפסיקה גם ספק אירוע חריג מצדיק מינוי מומחה למען לא תנעלנה דלתות בית המשפט לפני המערער על סמך קביעה משפטית בדבר העדר אירוע חריג שעה שעל פי חוות דעת המומחה אפשר שאותו אירוע היה מוכר כגורם לאוטם. מבחני הפסיקה לענייננו נקבעו על סמך התיאוריות הרפואיות בדבר הכרה באוטם כתאונה בעבודה ולכן אין מקום כי המבחן המשפטי יהא נוקשה מהמבחן הרפואי על פיו הוא נקבע. לאור האמור תודיע ב"כ המוסד עמדתה תוך 21 יום מהיום. ככל שעמדתה תהא שהיא מסכימה למינוי מומחה רפואי יקבע בית הדין האזורי אליו יוחזר התיק את עובדות המקרה על סמך הודעת המערער והחומר הרפואי, ביחוד תעודת חדר המיון ותולדות המחלה. ככל שעמדת המוסד תהא שאין מקום למינוי מומחה רפואי, יקבע התיק למועד נוסף בפני לאותו מועד יהיו הצדדים נכונים להכתיב לפרוטוקול סיכומיהם ואחר זאת ינתן פסק הדין על ידי המותב על פי האמור וכל חומר התיק. " המערער נתן הסכמתו למוצע על ידי בית הדין במעמד ישיבת קדם הערעור. 5. ביום 17.8.06 הודיע המוסד כי מבדיקת הערעור בשנית עולה כי לא נמצא מאמץ מיוחד אצל המערער במועד האירוע בעבודה ולפיכך אין מקום למינוי מומחה רפואי. המערער אמר בהודעתו כי לא היה משהו חריג בהזזת המדפסת המרכזית. בנוסף, אין המדובר בהרמת מדפסת אלא בהזזתה, מאחר והמדפסת עמדה על גלגלים. 6. בישיבת קדם ערעור השנייה בפני, מיום 3.1.07, ביקשו הצדדים, למען קצר את זמן ההתדיינות, להכתיב לפרוטוקול את טענותיהם שירשמו וייחשבו לסיכומים בכתב מטעמם. על סמך סיכומים אלה וכל החומר בתיק ניתן פסק הדין על ידי המותב. 7. לוז טענות המערער: א. פסק דינו של בית הדין האזורי אינו מנומק ולמעשה אין בו הכרעה, בין לחיוב או לשלילה, ברוב הטענות שהועלו לפני בית הדין האזורי. ב. בית הדין האזורי לא דן בטענת המערער לעניין חלות סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי. יש לראות את האירוע כמקים חזקה בהתאם לקבוע בסעיף זה, לפיו מדובר בתאונת עבודה גם אם אותו "אירוע חיצוני" לא השתכלל לכדי "אירוע חריג". ג. בבחינת מידת המאמץ החריג באירוע תאונה יש לבדוק מהו טיב המאמץ כשלעצמו ולא רק את בחינת תדירות ביצוע אותו מאמץ. כפי שנקבע בפסיקה (עב"ל 367/99 מוחמד מאגד מחאמיד - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). גם אירועים חוזרים ונשנים יכול ולא יהיו שגרתיים לעבודה. גם דחיפת מדפסת במשקל 250 ק"ג, על ידי מערער בן 55, אשר שימש כראש צוות ניתוח מערכות מחשב, באופן שיש להפעיל כוח בעצמה הגבוהה מ- 65 ק"ג, הינה "פעולה בלתי רגילה מעצם טבעה". המדובר במאמץ בשיעור של פי ארבע מהמותר (לפי הפרמטרים שנקבעו על ידי ארגון העבודה העולמי והמוסד לבטיחות וגיהות בארץ). ד. אין לפרש את דבריו של המערער באופן בו יוסק כי פעולת נשיאת משאות כבדים ביותר הינן פעולה שגרתית המבוצעת על ידי המערער. לפעמים המדפסת המרכזית הוזזה אחת לכמה חודשים, לעיתים מדי יום. מדובר במדפסת כבדה במיוחד שיש להזיזה בשעת תקלה ולא לצורך תפעולה, בתדירות שאינה גבוהה. במסמכים הרפואיים מטעמו של המערער, פנייתו לרופא המשפחה, מסמך חדר המיון, מתייחס המערער לכאבים שחש בעת מאמץ גופני ביום האירוע בעבודה. ה. בית הדין לא דן בטענת המערער לפיה יש לראות את אירוע הזזת המדפסת כאירוע חריג, גם אם במצב הרגיל של הדברים לא היו רואים אותו ככזה, וזאת בשל היות המערער שרוי ב"דחק נפשי" באותה עת. כבר נפסק כי מאמץ מסוים יכול ויהיה רגיל ביום פלוני ולא רגיל ביום אחר או בנסיבות אחרות. במקרה זה, רשם המערער, בכתב ידו, מספר שעות קודם האירוע בעבודה מזכר אשר העלה את לבטיו בשיאה של פרשה מתמשכת הנוגעת לעיכוב קידומו ושכרו. 8. בא כוח המוסד חזר על האמור בסיכומיו בפני בית הדין האזורי. נטען כי מעדויות המערער והעד מטעמו עולה כי האירוע בעבודה לא עלה לכדי אירוע חריג. כשהמערער פנה לקופת החולים הוא לא הזכיר דבר בעניין אירוע חריג אלא טען שהוא סובל מספר ימים בשל מאמץ גופני ללא אזכור הזזת מדפסת. גם בהודעתו טען המערער כי לא מדובר באירוע חריג וכי הוא נוהג להזיז מדפסות מדי יום. אשר לדעתנו 9. הערכת חריגותו של אירוע פגיעה בעבודה מוכרעת על בסיס מכלול הנסיבות בכל מקרה ומקרה. בהלכת מכלוביץ עמדנו על העיקרון לפיו יש לקבוע האם אירוע פגיעה בעבודה ייחשב כ"אירוע חריג": "משעבר הנפגע אוטם בשריר הלב מתעוררת שאלת הקשר הסיבתי בינו לבין האירוע בעבודה. הבחינה הראשונית לעניין זה הינה על-פי מבחן האירוע החריג, לפיו קובע בית-הדין אם מדובר באירוע חריג בחיי עבודת הנפגע המצדיק מינוי מומחה רפואי בשל אפשרות לכאורה של קיום קשר סיבתי בין השניים. לגבי מבחן זה ייאמר כי אין זכר לו בחוק ואין צורך שיהא לו זכר בחוק, מפני שיסודו למעשה במבחן הרפואי, ממנו למד בית-הדין כי רק אירוע חריג של מאמץ גופני מיוחד או דחק נפשי בלתי רגיל אפשר שיהיה מגורמיו של אוטם שריר הלב או אירוע קרדיאלי אחר. משכך הם פני הדברים, המבחן המשפטי של האירוע החריג, שאם התרחש מצביע לכאורה על קיומו של קשר סיבתי בינו לבין האוטם, חייב להיות מתואם עם המבחן הרפואי לפיו הוא נקבע; ולפיכך, מן הבחינה המשפטית, אין לקבוע את מבחן האירוע החריג באופן המצמצמו מעבר למה שהמומחה היועץ הרפואי היה רואה כאירוע חריג. אם ייאמר אחרת, דהיינו אם יקשה בית-הדין את מבחן האירוע החריג מעבר לדרישת המומחה הרפואי לעניין זה, ייווצר מצב אבסורדי לפיו תידחנה תביעות על-ידי בית-הדין על הסף מן הסיבה הרפואית בשל היעדר אירוע חריג, כלומר בשל היעדר קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לאוטם, שעה שעל-פי חוות-דעתו המקצועית של המומחה היועץ הרפואי, אפשר שהיה נקבע לגבי אותו אירוע הקשר הסיבתי בינו לבין אוטם שריר הלב. ...לגבי יישום האמור במקרה שלפנינו, ייאמר כי על הנפגע חובת הוכחת האירוע בעבודה, פירוט נסיבותיו והרקע לו. הערכת חריגותו של אותו אירוע מסורה לבית-הדין וגם במקרה של ספק באם מדובר באירוע חריג אם לאו יש להעביר התיק למומחה." (עבל 99 / 481 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד מכלוביץ',לח 461,עמוד 470-471) 10. ומן הכלל אל הפרט. הזזה או דחיפת מדפסת במשקל 250 ק"ג, הינה, אליבא לכולי עלמא, בגדר מאמץ מיוחד. גם חזרה על מאמץ מיוחד לא הופכת אותו למאמץ רגיל. קל וחומר בנסיבות המקרה שלפנינו, כשהמאמץ המיוחד הדרוש להזזת המדפסת המרכזית נעשה רק לרגל תיקונה מפעם לפעם ולא בתדירות יומית. אין בגלגלים המחוברים למדפסת המרכזית בכדי לסייע בהזזתה, בניגוד לנטען על ידי המוסד, וזאת בשל היות הגלגלים חלודים, כאמור בחוות דעתו המהנדס איתן מרכוס, אשר הוגשה לבית הדין האזורי. 11. יתירה מזאת, המערער טען כי היה מצוי בתקופה של מתח מתמשך. ממזכר ממועד האירוע בעבודה עולה כי המערער היה נתון בלחץ נפשי. בבוא בית הדין להכריע עובדתית בדבר קיומו של אירוע חריג על בית הדין לייחס משקל רב להתבטאויותיו של מבוטח בסמוך לאירוע בעבודה, מועד שניתן להניח, כי המבוטח מסיח לפי תומו. המערער נתן ביטוי ללחץ הנפשי בכתובים. אף אם מדובר היה במתח מתמשך אשר הגיע לשיאו ביום האירוע בעבודה יש ליתן על כך את הדעת. התרגשות, אחרי תקופה של מתח מתמשך, עשויה להיות ראשית ראיה לקיומו של אירוע חריג (עב"ל 1198/01 יעל רזיאל - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). במצב דברים זה, בצרוף הנסיבות של פעולה שאינה שגרתית הדורשת הפעלת כוח פיזי חריג ולחץ נפשי,יש לראות באירוע בעבודה אירוע חריג, למצער מחמת הספק הפועל לטובת מבוטח. 12. לא זאת אף זאת, מהמסמכים הרפואיים בעניינו של המערער, ממועד סמוך לאחר קרות האירוע בעבודה, עולה כי המערער הלין על כאבים בחזה בזמן מאמץ בהתייחס ליום קרות האירוע בעבודה (מסמך הפניה כללית, דו"ח קבלה מרכז רפואי קפלן, מסמך חדר מיון ומסמך "תולדות המחלה ומהלכה" מיום 29.5.02). הלכה פסוקה היא כי יש ליתן משקל מיוחד להתבטאויות חולה בסמוך לאחר קרות אירוע בעבודה, שכן יש להניח כי חולה המאושפז בבית חולים, ימסור מידע עדכני ונכון על מנת לזכות בטיפול מתאים לפגיעה שארעה. 13. משאלו הם פני הדברים יש למנות מומחה רפואי בטרם תוכרע תביעתו של המערער, לגופה. 14. סוף דבר - הערעור מתקבל. התיק יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה שיבחן את שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע בעבודה לבין האוטם בו לקה המערער בסמוך. המוסד לביטוח לאומי ישא בשכר טרחת עו"ד בסך של 1,500 ₪ כולל מע"מ, שישולמו תוך 30 יום. התקף לב / אוטם שריר הלבהרמת משקל