פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אפרת לקסר ונציגי הציבור מר דויד אברהם ומר צפריר בקשי; בל 67/99) אשר דחה את תביעתה של המערערת לקבל גימלת תלויים בשל פטירתו של בעלה, המנוח אליהו גלפנד זכרונו לברכה (להלן גם - המנוח). על מנת להכיר בתביעתה של המערערת לגימלת תלויים על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן גם - החוק) בית הדין האזורי נדרש לשאלה - האם אוטם שריר הלב שארע למנוח ביום 15.10.97 וגרם למותו היה בבחינת - תאונת עבודה על פי הוראת החוק ועל כך השיב בית הדין האזורי בשלילה ובשל מסקנתו זו דחה את התביעה. 2. בבית הדין האזורי העידו לבד מן המערערת, גם בנו של המנוח, מר אלי גלפנד, גב' זהבית בן גיאת, אחותו של המנוח מר מיכאלי ומר ריינר גרופר, המנהל לשעבר בחברת פוליגרם, עדותו של האחרון נערכה במנגנון של VIDEO CONFERENCE . 3. על העובדות הבאות אין חולק והן כי המנוח היה איש עסקים והבעלים של חברת גלפנד פילם בע"מ (להלן - חברת גלפנד) שעסקה ביבוא שיווק הפצה והקרנת סרטי קולנוע. כמו כן אין חולק כי ביום 15.10.97 המנוח היה בדרכו לפגישה עסקית בלונדון עם נציג חברת POLYGRAM FILM INTERNATIONAL (להלן - גם פוליגראם) שהינה חברה בינלאומית גדולה העוסקת בענף הקולנוע. הפגישה הייתה אמורה להתקיים במסעדה ומיד בתחילתה ארע למנוח אוטם שריר הלב וכמה שעות לאחר מכן הוא נפטר. 4. על מנת להכיר באירוע כתאונה בעבודה היה על המערערת להוכיח כי התקיים אירוע חריג בעבודתו של המנוח עובר למועד שלקה באוטם שריר הלב שגרם לפטירתו המיידית. המערערת טענה כי הפגישה שהייתה אמורה להתקיים במועד האירוע הייתה חריגה בכך שמונה מנכ"ל חדש בחברת פוליגראם במקומו של מר ריינר, איתו המנוח היה מיודד וכי היה ידוע למנוח שמר פוגלמן הינו איש עסקים ממולח שקשה לנהל עימו משא ומתן וגורם נוסף הוא עלות העיסקה שהייתה גבוהה מהרגיל וכי המנוח חשש כי לא יצליח לממנה. 5. בית הדין האזורי, לאחר ששמע את העדויות ובחן את הראיות שהיו בפניו, קבע כי מדובר בפגישת עסקים רגילה וכי לאור הסתירות בין הגרסאות של המערערת ובין גרסאותיה לבין גרסאות העדים האחרים לא הוכח ולו לכאורה, כי היה אירוע חריג עובר לאירוע ולפטירתו של המנוח ולכן בית הדין האזורי דחה את תביעתו מבלי שמינה מומחה יועץ רפואי בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי. 6. בישיבת קדם הערעור שהתקיימה בפני, המלצתי לבאת כוח המוסד לביטוח לאומי לשקול שנית עמדתה בדבר מינוי מומחה רפואי זאת לאור העובדה שבאותה פגישה היה מדובר בפגישה עם מנכ"ל חדש ולאור סמיכות הזמנים שגם עליה אין חולק. באת כוח המוסד לביטוח לאומי הודיעה כי אינה מסכימה למינוי מומחה רפואי ולאור עמדתה זו הוחלט על הגשת סיכומים בכתב. 7. בא כוח המערער טען כי יש להבחין בין עדויותיהם של בני המשפחה של המנוח אשר לא היו מעורבים בעסקי המנוח לבין עדויותיהם של העדים האוביקטיבים מר ריינר ומר מכאלי, שכן היו מעודכנים ומעורבים בעסקי המנוח. עדויותיהם של מר ריינר ומר מיכאלי מצביעים על כך שהפגישה הייתה חריגה הן לאור חילופי המנכ"לים והן בשל גובהה של העסקה וכי המנוח היה במתח לקראתה. עדויות אלה לא נסתרו על ידי המוסד לביטוח לאומי לכך יש להוסיף את סמיכות הזמנים בין האירועים בעבודה לבין בואו של אוטם שריר הלב ופטירתו של המנוח. באת כוח המוסד לביטוח לאומי טענה שאין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי ששמע את העדויות והתרשם מהן באופן ישיר. 8. לאחר שבחנו את טענות באי כוח הצדדים, הננו סבורים שבמקרה זה יש מקום לקבל את הערעור ולמנות מומחה - יועץ רפואי - בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירועים בעבודה לבין בואו של אוטם שריר הלב במועד שבא וגרם לפטירתו של המנוח. מסקנתנו זו נסמכת על כך שאין חולק שהחידוש בפגישה המתוכננת של המנוח היה בכך שהגיע מנכ"ל חדש לחברת פוליגראם הידוע בקשריו עם חברות מתחרות בארץ וכי הייתה זו העיסקה הראשונה של המנוח עם המנכ"ל החדש וכן אין חולק כי מדובר בעסקה גדולה במיוחד. לעובדות אלה יש להוסיף את סמיכות הזמנים הברורה שבין מועד הפגישה לבין המועד בו לקה המנוח באוטם שריר הלב. כבר פסקנו, כי כאשר קיים ספק במידת חריגותו של האירוע אולם קיימת סמיכות זמנים ברורה בין האירוע לבין אוטם שריר הלב במקרים כאלה יש מקום להפנות למומחה רפואי ולקבל את חוות דעתו הרפואית בשאלת הקשר הסיבתי בטרם מוכרעת שאלת קיומה של תאונה בעבודה. ראה לעניין זה עב"ל 481/99 המוסד לביטוח לאומי - דוד מכאלוביץ פד"ע לח' 461 בעמ' 471 ובאשר לעובדה שעיסוקו הרגיל של המנוח היה בניהול משא ומתן וסגירת עסקאות הרי שאין בכך כדי לשלול אפשרות כי באותה עסקה היה משהו חריג שיכול היה לגרום לאוטם שריר הלב בדיוק באותו מועד. ראה לעניין זה את אשר נקבע בעב"ל 1285/04 בן ציון בנרויה - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם). 9. סיכומו של האמור לעיל הוא, כי לאור סמיכות הזמנים והעובדות שעליהן אין חולק, גודל העסקה וחילופי המנכ"לים בפוליגראם, ומעדותיהם של מר ריינר ומכאלי, כי המנוח היה במתח לקראת הפגישה עם המנכ"ל החדש הרי שגם אם קיים ספק מסויים לגבי עוצמת חריגותו של האירוע בעבודה יש מקום במקרה זה למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין המועד בו לקה המנוח באוטם שריר הלב ונפטר מיד לאחר מכן לבין האירועים בעבודה ובעיקר הדגש הוא על עובדת חילופי המנכ"לים בחברת פוליגראם וגודלה של העסקה וכי המנוח היה במתח לקראת הפגישה. 10. סוף דבר - הוא כי הערעור מתקבל והתיק מוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה יועץ רפואי כאמור לעיל. המוסד לביטוח לאומי ישא בשכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ שישולמו למערערת תוך 30 יום מהיום. הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה