הכרעת דין 1. כתב האישום א. כתב האישום מייחס לנאשם 1 ולנאשמות 2 ו-3, הן החברות שבבעלותו, עבירות על פקודת המכס [נוסח חדש], חוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 וחוק מס קניה (טובין ושירותים) התשי"ב-1952. על פי כתב האישום המתוקן בתקופה שבין אוקטובר 1995 למאי 1997 הגישו הנאשמים לרשויות המכס, באמצעות סוכני מכס, 60 רשימוני יבוא - חשבונות ספק ותצהירי יבואן בהם הוצהר בכזב על יבוא של ספקי כוח (POWER SUPPLY), כאשר בפועל יבאו הנאשמים סוללות למכשירים סלולריים (BATTERY PACKS) (להלן: "סוללות"). על ספקי הכוח חל שיעור מס נמוך משיעור המס החל על סוללות. במעשים אלו הטעו הנאשמים את פקיד המכס והשתמטו מתשלום מיסי יבוא (מכס, מס קנייה ומס ערך מוסף) בסכום של 2,154,507 ₪. ב. מדברי הפתיחה של ב"כ התביעה עולה כי הנאשמים ייבאו סוללות למכשירים סלולריים כאשר במועדים הרלבנטיים חל עליהם מס קניה בשיעור של 65%. הנאשמים הצהירו בכזב על יבוא "ספקי כוח" עליהם חל, באותם מועדים, מס קניה בשיעור של כ-10%. בדרך זו בקשו הנאשמים להתחמק, במרמה, מתשלום מיסים בסכום כולל של 2,154,000 ₪. 2. עובדות מוסכמות: א. אין חולק כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עסק הנאשם, באמצעות הנאשמות 2 ו-3, ביבוא סוללות. ב. אין מחלוקת בין הצדדים כי בתצהיר היבואן ובחשבונות הספק הוצהר כי יובאו ספקי כוח. בפועל, יובאו סוללות ולכן, התוצאה המתבקשת היא כי הטובין שיובאו אינם הטובין עליהם הוצהר ב-60 רשימוני יבוא שהוגשו. 3. ראיות התביעה: א. הודעות הנאשם: בהודעתו הראשונה מודה הנאשם, בחצי פה, כי ידע על הסיווג המוטעה והמטעה של הסוללות כספקי כוח, אך טוען כי ידו לא היתה במעל. הוא עצמו לא שת לבו ל"תאור הסחורה" באותם רשימונים ולא שם לב כי שילם פחות מיסים. האשם הוא עמיל המכס אשר אחראי לסיווג המטעה ובנוסף, "...חשבון הספק דיבר בעד עצמו". (ת/101 - א' עמ' 2 ש' 16-17 עמ' 3 ש' 12). כשהוברר לו כי מדובר ב"טעות" לא עשה דבר לתקנה בשל צוק העיתים: "...ידעתי שמשהו היה לא בסדר מבחינתי אבל לא סיפק לי הזמן בשל המצב העובדתי שהיה בשטח עם אמא שלי " (שם, שם, עמ' 3 ש' 3-6). הודעתו השניה של הנאשם (ת/102) היא, בפועל, הודאה בכל עובדות כתב האישום והרצאה מפורטת של המניע, הרעיון ודרך הפעולה. נראה כי הדברים הנכתבים מפיו מדברים בעד עצמם וכל המוסיף, גורע: "בתחילת הדרך עם התחלת היבוא, ראיתי שאני משלם מיסים גבוהים עבור יבוא הסוללות לפלאפון ואז כשהייתי אצל לקוח שלי בשם בני דהן והוא הביא לי דוגמא של ספק כוח טרנספורמטור בעברית שנאי והוא שלח אותי להביא לו את זה מהמכס דואר חבילות בתל אביב ושם ראיתי ברשימון שעשו לו שהערך של ספק הכוח הוא 10.5% מיסים מכס והמוצר הזה פטור משאר המיסים וראיתי שהוא שילם מיסים בסה"כ 10.5% ואז עלה לי רעיון להביא לארץ סוללות לפלאפון תחת סיווג של ספק כוח ולא של סוללה. בהמשך לרעיון, אני ביקשתי מהחברה בטיוואן שירשמו על המדבקה שמודבקת על הסוללות את השם המותג POWER SUPLLY שתרגומו לעברית ספק כוח". את הרעיון מוציא הנאשם מהכוח אל הפועל והוא מסביר בהודעתו כיצד הוא עושה זאת: "ביקשתי גם מהחברות בטיוואן...שירשמו על גבי הכותרת של חשבונות הספק שהם שולחים לי עבור הסוללות שאני קונה מהם, את המילים POWER SUPPLY. את הבקשה הזו העברתי לחברות בטיוואן דרך שיחת טלפון בחברת CANCHEER. דיברתי עם ויויאן, הבחורה שמדפיסה בטיוואן את חשבונות הספק והיא זו שבדרך כלל חותמת עליהם והיא חותמת את חותמת החברה על גבי חשבון הספק..." (ת/102 שורות 8-26). אם בכך לא רב, מוסיף הנאשם ומבהיר: "אני ידעתי שמוטי מסווג את הסוללות כספקי כוח וידעתי שאני משלם פחות מיסים ומכסים על הסוללות, עשיתי את זה כי רציתי לשלם פחות מיסים על הסוללות על מנת שאני אוכל להתפרנס ולהיות תחרותי בשוק האביזרים לפלאפונים. אני מכרתי לשחורי תקשורת סללורית בערך 80% מכמות הסוללות שייבאתי לארץ, שחורי היה מופתע מהמחיר הזול וקנה ממני בכמויות גדולות..." (ת/102 עמ' 1 שורות 8-26 ועמ' 2 ש' 1-8. ההגשות שלי - ז.ה.). בהודעתו הנוספת של הנאשם (ת/75 ש' 18-22) חוזר הנאשם ומאשר בשנית את הגשת הרשימונים הכוזבים בהם הוצהר מטעמו כי יובאו ספקי כוח "... אבל כפי שהעדתי קודם לכן בפועל יובאו ברשימונים אלה סוללות לטלפון סלולרי לפי הפירוט שמופיע בחשבונות הספק שבהם נרשמה על פי בקשתי הכותרת POWER SUPLAY ע"י הספק." (ההדגשה אינה במקור ז.ה.). ב. בעימות שנערך למחרת היום בין הנאשם לבין עמיל המכס שטיפל, מטעמו, בשחרור הסחורה (עת/6) מודה הנאשם כי "שמתי לב שנוצר בחברה רווח יותר" (ת/88, עמ' 21) אך הוא לא חקר ולא דרש למקור הרווח. בסופו של העימות מסכים הנאשם כי "טעה" וכי עליו לשלם הפרשי מס בסך של כ-2 מיליון ₪. ג. רשימוני היבוא (ת/ 9-ת/69) הכוללים את תצהירי היבואן וחשבונות הספק הכוזבים. ד. עדויות סוכני המכס (ע.ת. 4 וע.ת. 6) על הגשת הרשימונים הנ"ל (עמ' 19 ו-26 לפרוטוקול). ה. מסמכי תפיסת הסוללות על ידי המכס שיובאו על פי רשימון ת/9 בו הוצהר על יבוא ספקי כוח במקום על יבוא סוללות (ת/1 - ת/7). 4. גרסת הנאשם גרסת הנאשם מלאת סתירות ופירכות ונראה, למצער, כי האמת אינה נר לרגליו. כאמור, בהודעותיו השניה (ת/102) והשלישית (ת/75) מודה הנאשם בפה מלא בביצוע העבירות ואף מתאר, לפרטי פרטים, את דרך ביצוען. עם פתיחת משפטו, הנאשם חוזר בו מהאמור בהודעותיו ת/102 ות/75 ומודה בחלק הכללי לכתב האישום, על פיו היה מנהל פעיל בנאשמות 2 ו-3, כי הנאשמים ייבאו סוללות מהמזרח הרחוק וכי הגישו, באמצעות סוכן מכס, תצהירי יבואן. יתר סעיפי כתב האישום מוכחשים על ידי הנאשם כשהוא מציין, באמצעות בא כוחו דאז, כי תצהירי היבואן נחתמו על ידי עמילי המכס ולא על ידו וכי כל הרשום בתצהירים אילו נרשם על דעתו וביוזמתו של סוכן המכס, הוא לא ידע על כך דבר וחצי דבר אלא סמך על סוכן המכס בו שם מבטחו וידע כי הלה יעשה עבודתו נאמנה. בצד כפירתו מעלה הנאשם טענות נגד קבילותה של ההודעה ת/102 ועל כן התקיים משפט זוטא בנושא ובסופו של דיון קבעתי כי הודעה זו ניתנה "חופשית ומרצון" והיא עומדת בכל תנאי הקבילות. הנאשם, בסיכומיו, ממשיך לנסות להרחיק עצמו מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, חוזר ומנסה לשכנע את בית המשפט שלו לא היה מושג מה נרשם בתצהירי היבואן ובחשבונות הספק וכי הרוח החיה מאחורי התצהירים הכוזבים היה סוכן המכס, אשר סיווג את הטובין סיווג רשלני ואף חתם במקומו על תצהירי היבואן. יצוין כי לאף טענה מטענות הנאשם אין כל סימוכין וכי לא העידו, מטעמו, עדי הגנה היכולים לתמוך בגרסתו. 5. ממצאים ומסקנות המחלוקת המרכזית בין הצדדים עניינה בשאלה האם הנאשם ידע או שהיה עליו לדעת על התצהירים הכוזבים שהוגשו מטעמו או שמא הוטעה על ידי סוכן המכס אשר אחראי לסיווגה של הסחורה אותה ייבא ואשר עסק, מתוקף תפקידו כעמיל מכס, בשחרור הסחורה. א. את הפתרון לשאלה זו מספק לנו הנאשם עצמו בהודעתו: "ש. האם עמיל המכס ידע על שאתה מביא סוללות ולא ספקי כוח כפי שהוא רשם ברשימונים עבורך? ת. לדעתי לא, עד לקטע שבו עשיתי את היצוא האחרון לחו"ל והם לא ביקשו ממנו לשנות את התיאור של הסחורה, לפי דעתי כי אין תיאום בין מירי שעובדת ביצוא לסין ומוטי וחיים שעובדים ביבוא". (ת/102 שורות 10-15). ב. בין הנאשם לבין עמיל המכס נערך עימות, ת/88. ע.ת.6 טוען כי הנאשם הוא מי שאמר לו כי החל לייבא ספקי כוח "...ואחר כך יעקב אמר לי... שהוא לא מביא יותר סוללות והוא לא מסוגל לעמוד במחירים של השוק... ושהוא מתחיל לייבוא ספקי כח..." (ת/88, עמ' 18, 17). הוא חש עצמו "המום" שכן נתן בנאשם אמון ופעל על פי הצהרתו של הנאשם. הנאשם אינו מתכחש לדברים אלה ובסוף העימות מודה כי שם לב לעובדה שהרווחים של החברה עלו וכי הוא חייב לרשויות המס "הפרשי מס". ג. הודעות סוכני המכס ועדויותיהם (ע.ת. 4 וע.ת 6) בבית המשפט הינן ברורות, חד משמעיות, ללא סתירות והן משלימות ומחזקות זו את זו: ע.ת.4, אשר עבד בחברת עמילות המכס מוסר, בעדותו, כי על פי מה ידע מפי הנאשם הוא כי הסחורה שהביאו הנאשמים היו ספקי כוח ומטענים לפלאפונים. "מה שאני זוכר ואני חוזר, שלאחר שהיו מספר שחרורים, הנאשם הגיע למשרדנו וטען שהסוללות שהוא מייבא, כי היה ויכוח לגבי המיסוי, אני הייתי נוכח במשרד בעת הויכוח והייתי עד לו. אני זוכר את מטרת הפגישה, הוא בא ואמר שהוא התחיל לייבא סוללות והוא לא יכול לשווק או למכור אותם בגלל שהמיסוי גבוה והוא רוצה להתעסק ביבוא של ספק כוח... ואז הוא ישב עם מוטי וביקש לקבל מידע לגבי הסיווגים החלים עליהם, כי זה מה שהוא הולך לייבוא מאותו שלב ואילך..." (שם, עמ' 27 ש' 22-13, ההדגשה אינה במקור ז.ה.). ע.ת.6 מחזק דברים אלה: "הנחיתי אותו ואמרתי לו מה סכום המיסים על סוללות והוא אמר שהוא יורד מזה" (שם, עמ' 36 ש' 7-5). ע.ת.6, מודה, בעדותו, כי אכן עמילי המכס חתמו על תצהיר היבואן בשם הנאשם על פי "מאסטר" שהיה ברשותם בהרשאתו של הנאשם. עם זאת, לדבריו, התצהיר הסתמך על הצהרת הנאשם. יצויין כי דרך פעולה זו מנוגדת לתקנות המכס, אך אין בכך בכדי לשחרר את הנאשם מאחריות, אם יוכח כי הוא ידע או הנחה את סוכני המכס לפעול כך (ראה לעניין זה ע"פ 70038/00 וע"פ 70124 מ"י נ' שלוש ואח', עמ' 8). ע.ת.6 מאשר את דברי ע.ת. 4, מסביר כי היה להם אמון בהצהרת היבואן בדבר סוג היבוא וכי הם פעלו על בסיס המידע והמסמכים שהופיעו בחשבון הספק כאשר חשבון הספק ופירוט הסחורה בשטר המטען הם הקובעים את שיעור המס החל על הסחורה. "את שואלת אותי אם ידוע לי מה נרשם בחשבונות הספק שנמסרו לי על ידי החברות הנאשמות. בהתחלה היו שני משלוחים שתיאור הטובין בהם היה סוללות וסווגו כסוללות וכך שולמו המיסים לגביהם. לאחר אותם שני משלוחים הוא אמר לי שהוא לא רוצה להביא יותר סוללות כי המיסים עליהם כבדים והוא לא מצליח להתמודד עם זה, והוא רוצה להביא ציוד שלא קשור לזה אלא פאנלים, מטענים ,ספקי כוח וכאלה ושאל אותי מה המיסוי שחל על דברים אלה וקיבל תשובה בהתאם..." (שם, עמ' 32 ש' 14-8). "את שואלת אותי אם בררתי את זה עם היבואן ובמה מדובר ואני אומר בוודאי, הוא ענה לי שמדובר בספקי כוח שמיועדים לציוד של פלאפונים" (שם, ש' 18-17). דברים אחרונים אלה מקבלים חיזוק מדברי הנאשם בעימות ת/8 בו מודה הנאשם כי עשה "טעות" בדיווח לעמיל ולא תקנה (ת/88 עמ' 12-10). ד. אם בכך לא די, הרי שהנאשם עושה מאמצים ונוקט בפעולות מרמה והטעיה על מנת למנוע מעמיל המכס לגלות את האמת בדבר הפריטים שהוא מיבא ועל כך הוא בעצמו מספר בהודעתו: "אני גם נתתי מתנה סוללות לאנשים שונים שהיו לי איתם קשרי עבודה. כמאתיים סוללות במשך שנתיים. אני גם זוכר שמוטי מפריץ ביקש ממני סוללה למוטורולה ... ואני הסרתי מהסוללה את המדבקה שעליה רשום: POWER SUPPLY על מנת שמוטי לא יקשר בין השם - ספקי כוח באנגלית לסוללות שאני מיבא, וכדי שלא יבין שכל הספקי כוח הם בעצם סוללות שאני מייבא ושהוא סיווג אותן כספקי כוח" (ת/102 עמ' 2 שורות 23-29, מוטי הוא ע.ת.6 ז.ה.). ע.ת.6, מקבל המתנה מעיד כי קיבל מהנאשם סוללה (ת/84) והתווית המודבקת עליה הייתה חתוכה בסכין יפנית. הוא שאל את הנאשם לפשר הדבר והלה הסביר לו כי זו סוללה לדוגמא והחיתוך מתבצע על מנת שהדוגמאות לא ימכרו (שם, עמ' 33 ש' 13-19). מעשה חיתוך המדבקה עולה גם בת/88 בו נדרש הנאשם ליתן הסבר לכך אך הוא ממלא פיו מים והסבר אין. ה. גם אם נרחיק לכת למחוזות רחוקים, לשם מנסה הנאשם להוליכנו, ונאמר כי הוא אכן הוטעה על ידי סוכני המכס, הרי בתקופה של כשנתיים ימים ובמהלך של כ-60 פעולות יבוא, חשדו היה אמור להתעורר כשהוא רואה ויודע כי המסים שהוא משלם על יבוא הסוללות נמוכים בהרבה משיעור המס בו חוייב עד לאותו שלב וכי עובדה זו מאפשרת לו למכור סוללות במחיר נמוך, יחסית. העובדות מלמדות כי אין מדובר בטעות או אפילו בעצימת עיניים, באשר הנאשם בעצמו מספר על הגידול המתמיד בהיקף המכירות ועל הפתעתם הרבה של הקונים וביניהם הקונה העיקרי "שחורי תקשורת סלולרית" אשר רכש ממנו את רוב הסחורה המיובאת בשל המחירים הנמוכים שבהם נקב. אין ספק כי המחירים הנמוכים היו פועל יוצא של תשלום מס מופחת וכי הנאשם המצוי בשוק זה ידע על כך ופעל בהתאם. ו. כאמור, בתום משפט הזוטא קבעתי כי הודעת הנאשם קבילה והלכה היא כי הודאת חוץ של נאשם יכולה לשמש בסיס יחיד להרשעה, בתנאי שתימצא לה תוספת ראייתית מסוג "דבר מה" התומכת באמיתותה. העובדות מלמדות כי להודאת הנאשם קיימים "דברים רבים" וראיות מאמתות למכביר, לרבות ניסיונו הכושל של הנאשם לנקות עצמו מאחריות ולהעביר את כל הנטל לכתפיו של סוכן המכס. ע.ת.1 הוא יבואן של מכשירים סלולריים ומספר, בעדותו, כי בשנים הרלבנטיות רכש סוללות מהנאשמים וכי לאחר שהנאשם השתחרר ממעצר הוא הסביר לו כיצד הוא מתכוון להסיר מעליו אחריות ולהעבירה ממנו והלאה: "אחרי שהוא שוחרר הוא הגיע אלינו למשרד ואז הוא סיפר לי שהסוללות האלה יובאו תחת השם ספקי כוח ולא שולמו המיסים שהיו צריכים להיות משולמים ושהוא הולך להעיף את התיק על עמילי המכס שלו" (שם עמ' 13 ש' 4-6). כשהוא נשאל על ידי אותו ע.ת.1 כיצד הצליח להערים על שלטונות המכס משך תקופה כה ממושכת הוא עונה לו "התמזל מזלי" (שם, עמ' 13 ש' 8). גם ע.ת.5 מאשר, בעדותו, את שמסר בחקירתו במשטרה: "...נכון שאז אמרתי שהנאשם אמר לי שעשה טריק למכס שהכניס את הסחורה לאפיון לא נכון כלפי המכס לא נכון כלפי המכס והוא שישלם פחות מיסים ממה שצריך. המילה טריק אולי קצת רחבה, הכוונה שהוא הצליח להוזיל..." (שם עמ' 30 ש' 14-11). דרישת ה"דבר מה" מתמלאת, במקרה דנן, עד תומה והיא נותנת להודעות - הודאות הנאשם את מלוא משקלן הראייתי. נמצא כי חלק מהפרטים אשר היו אך ורק בידיעת הנאשם זכו לחיזוק ותוספת מאותן ראיות חיצוניות התורמות להצלבה עובדתית. לדוגמא. הנאשם מספר על וויויאן, מטאיוואן אשר לבקשתו ועל פי הנחייתו דאגה לתדפיס על חשבונית הספק את המילים POWER SUPPLY ואכן, חשבוניות הספק נושאים תיאור זה של המוצר. יש לזכור כי הנאשם, בעדותו, מסביר כי הוא זה שיזם אם שם המוצר על ה"מדבקה": "...אני בקשתי מהם לייצר עבורי מדבקה עם השם המסחרי פאוור סופליי...והמשלוחים הגיעו על שם זה" (שם, עמ' 70 ש' 25-24). כך, עובדות רבות נוספת המופיעות בעדותו עוברות את המבחן החיצוני כשהן מקבלות חיזוק מפי העדים, כל אחד בתחומו. הודאתו - גרסתו של הנאשם בת/102 עומדת גם במבחן ההשתלבות במציאות ומתיישבת היטב במסכת הכללית של האירועים: לו הייתה ההזדמנות, המניע והכוח להטעות לא רק את שלטונות המכס אלא גם את סוכני המכס שפעלו עבורו וכשנתפס בכף, ניסה להתנער מאחריותו ולטעון שהוטעה על ידם. ז. טענה נוספת לנאשם והיא כי בודקי המכס לא עשו עבודתם נאמנה, הם לא בדקו את חשבונות הספק בדיקה נוספת, הסתמכו על הכתוב בכותרת המופיעה על תצהיר היבוא בלבד וכך, נולדה ובאה הטעות לעולם. אכן, צודק הנאשם. על שלטונות המכס לפקוח עין ולהעמיק חקר על ידי בדיקה ולו גם אקראית וכך, היה הנאשם עולה בחכתם מיד. ברם, בדיקה שכזו רק הייתה מביאה ללכידתו המוקדמת של הנאשם ולא לשחרורו מאחריות, כפי שמנסה הנאשם לטעון. ח. גרסתו הכבושה והמאוחרת של הנאשם כי קרא לסוללות בשם POWER SUPPLY וכוונתו הייתה לתת להן שם מסחרי וקליט כשאין בכוונתו להונות בכך את שלטונות המכס אינה אמינה כלל ועיקר. הנאשם מבקש להרחיק עצמו ממעשיו באמצעות גרסה שכלל אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר, אשר נסתרת מניה וביה על ידי הראיות ודברי הנאשם עצמו והוא אינו מביא כל חיזוק חיצוני לגרסתו מלבד עדותו מלאת הסתירות, ההתחמקויות, רבת המלל ודברי ההבל. אין ספק כי צמד המילים "תום לב" המופיע, בסיכומיו, פעמים מספר ודאי אינו מכוון לנאשם דכאן והשימוש בו בטעות יסודו. ט. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט אינו נדרש להניח הנחות להן אין אחיזה בחומר הראיות בתיק ולכן, לא ניתן לאמץ את הנחותיו של הנאשם. "אל לו לבית משפט לחוש לאירוע רחוק ויוצא דופן העולה, אם אמנם התרחש, בקנה אחד עם חפותו של הנאשם בעוד שחומר הראיות שהובא לפניו והעדויות שהושמעו במשפט מוליכים למסקנה סבירה הרבה יותר והיא שהנאשם איננו חף". (ראה ע.פ. 3124/91 כהן נ' מ"י פד"י מ"ז (3) 406, בעמ' 414). י. ובטרם סיום - נושא תחולתו של פס"ד יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ נ' מדינת ישראל ואגף המכס והמע"מ (ע"א 752/99) (להלן: "פס"ד יורוקום") אותו מבקש הנאשם לקרוא לעזרתו. פסק הדין יורוקום קובע, בין היתר, כי סוללות פטורות מתשלום מס קניה. עם זאת, פסק דין זה ניתן כארבע שנים לאחר ביצוע העבירות ולאור קביעותיו תוקן כתב האישום ובפועל, אין בו כדי להפחית מאחריותו הפלילית של הנאשם, ההיפך הוא הנכון. בפס"ד יורוקום הוצהר על יבוא סוללות והמחלוקת היתה בשאלת סיווגן. בענייננו, הנאשם הצהיר בכזב על יבוא פריט מכס שונה וזאת במודעות וכוונה מלאה לעבור את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום וכך, אין פסק דין יורוקום יכול להושיעו. סיכומו של דבר בשקידה סבירה ניתן למצוא פרטים נוספים הנקבצים לחובת הנאשם. אולם, נראה כי די במקובץ לעיל כדי להביא למסקנה המתחייבת והיא כי אין ספק שהנאשמים הטעו את שלטונות המכס באמצעות הגשת רשימונים כוזבים וזאת, במטרה לרמות את שלטונות המס, לשלם מס מופחת על הסוללות אותן ייבאו ולגרוף לכיסם את הרווחים שיווצרו. אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשמים בכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום, עבירות על סעיפים 212 (א) (3), (4), (6), (9) ו- 212 (א) (1) ביחד עם סעיף 219 לפקודת המכס [נוסח חדש], על סעיפים 22 (א) (1), ו-(5) לחוק מס קניה (טובין ושירותים) התשי"ב-1952 וכן על סעיף 117 (א) (3) ביחד עם סעיף 117 (ב) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975. משפט פלילימסמכיםיבואן