זיכוי קנס אי ציות לתמרור - אי אפשר היה לראות את התמרור

פסק דין הנאשם זכאי בדין. 1. נגד הנאשם - נרשמה הודעת קנס בגין אי ציות לתמרור ב2- עבירה על פי תקנה 22 (א) לת"ת תשכ"א1961-. 2. הנאשם בחר שלא לשלם את הקנס וביקש תחת זאת כי עניינו יובא בפני שופט כיוון שכפר באשמתו. 3. מטעם התביעה העיד רס"ר עדנאן לבאי, ולהלן עיקרי עדותו:- א. בתאריך, ביום ובשעה הנקובים בכתב האישום הוא עמד על משמרתו ברחוב ההסתדרות בהרצליה סמוך לצומת רחוב בן יהודה. ב. זאת לדעת, כי ברחוב ההסתדרות, מספר מטרים מהצומת מוצב תמרור ב2- האוסר את הכניסה לרחוב ההסתדרות מכיוון מערב לכיוון מזרח. ג. בעודו עומד על משמרתו, הוא הבחין בנאשם המגיע מרחוב בן יהודה מכיוון צפון לכיוון דרום ופונה שמאלה לרחוב בן יהודה. ד. העד עצר את הנאשם, הודיע לו על דבר העבירה וזה הגיב:- "אתה צודק אני נוסע לקדיש". 4. הנאשם לעומתו טען, כי, אכן פנה מרחוב בן יהודה לרחוב ההסתדרות אך הוא הגיע מהכיוון ההפוך, היינו, מכיוון דרום לכיוון צפון ופנה ימינה לרחוב ההסתדרות, שם הופתע לראות את התמרור האוסר כניסה. עוד טען הנאשם, כי טרם הפניה לא ניתן לראות את התמרור ואף צרף תמונה להוכחת דבריו. 5. טוען ב"כ הנאשם בסיכומיו, כי על הרשות המוסמכת היה להתקין ברחוב בן יהודה תמרור מתאים המתריע והאוסר את הפניה לרחוב ההסתדרות. לאמור, היה צריך להיות מוצב תמרור ב3-, אם בית המשפט יעדיף גירסת השוטר בדבר פניה שמאלה או תמרור ב4- אם בית המשפט יאמץ גירסת הנאשם כי פנה ימינה. תמרור ב3- אוסר פניה שמאלה ותמרור ב4- אוסר פניה ימינה. 6. הצורך בהצבת תמרורים אלה, לשיטת הסניגור, נועד להסיר מכשול מפני עיוור ולמנוע מצב בו, נהג רואה את התמרור האוסר את הכניסה רק לאחר שפנה לאותו רחוב וחלף על פניו. 7. התובעת לעומתו, טוענת שיש להרשיע את הנאשם והיא סומכת את יתדותיה על החזקה שהנאשם יודע כי במקום מוצב תמרור ב2- הואיל והוא גר בסביבה. 8. ראש וראשון לכל, אני קובע כממצא עובדתי שאני מאמין לנאשם שהוא פנה ימינה לרחוב ההסתדרות ולא שמאלה כנטען על ידי השוטר. מכאן, שעל פי התמונה - נ1/ - הנאשם לא יכול היה לראות את התמרור האוסר כניסה בטרם פניתו אל הרחוב. 9. אינני מקבל את החזקה הנטענת על ידי התובעת כאילו אדם אמור להכיר ולדעת על מיקומם של התמרורים השונים בסביבת מגוריו. הביטוי "סביבת מגורים" הינו מעורפל מדי ואינני יודע מה היקפו. בסיכומיה, נסמכה התובעת על תגובת הנאשם כפי שנרשמה בת1/ והמלמדת לדעתה על ידיעתו המוקדמת של הנאשם בדבר קיום התמרור. בנידון זה אני מקבל את הסבר הנאשם כי הוא אמר לשוטר שהוא צודק מפני שהוא צדק, הואיל והוא לא חלק על העובדה כי אכן חלף על פני התמרור, אלא שעדיין הוא טוען שהוא לא ידע טרם הפניה כי במקום מוצב תמרור האוסר את הכניסה. 10. אני סבור כי ההגיון העומד מאחורי הצבת התמרורים הינו לא רק הסדרת התנועה אלא יש גם להציב תמרורים אשר יתריעו מבעוד מועד על האסור והמותר בנסיעה לכיוונים השונים מהצומת. לצורך זה, בין השאר, התקין מתקין התקנות את התמרורים ב3- ו- ב4- שלשונם: הפניה בצומת הקרוב שמאלה / ימינה אסורה. 11. בנסיבות אלה, אני סבור, כי ראוי ונכון הוא לזכות את הנאשם. משפט תעבורהאי ציות לתמרורתמרוריםקנס