פסק דין השופט שמואל צור: 1. בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה התבררה, בהליך של סכסוך קיבוצי, בקשה שהגיש המערער להכיר בזכותם של חבריו אשר שרתו יותר מ-24 שנים, לקבל מענק פיצויי הכולל את כל הכספים שנצברו לזכותם בקופת תגמולים "תמר", היינו-חלק העובד וחלק המעביד כאחד. בית הדין האזורי (כב' השופטת מיכל אריסון - חילו ; תיק ס"ק 146/99) דחה את הבקשה ומכאן הערעור בפנינו. 2. הרקע העובדתי פורט כראוי בפסק דינו של בית הדין האזורי, אין מחלוקת לגביו ואין כל צורך לחזור עליו שוב. מסמך המפתח העומד לדיון בפנינו הוא הסכם הפנסיה מיום 21.5.68 בין עיריית חיפה לבין המערער, בו נקבעו זכויות הפרישה והפנסיה לחברי המערער. מן הראוי לציין כי הסדר זכויות הפנסיה למערער נקבע בהתאם לזכויות שהיו אותה שעה לעובדי סגל האוניברסיטה העברית בירושלים. כפי שהובהר בבית הדין האזורי ובפנינו, הסכם הפנסיה יצר מערכת מיוחדת של פנסיה תקציבית שהיא בבחינת יציר כילאיים בין פנסיה תקציבית לקופת גמל, היינו - כל עובד מפריש לקופה אחוז מסויים משכרו והמעביד מפריש סכום זהה. הסכומים המצטברים בקופה מהווים השתתפות העובדים בעלות הפנסיונית שהיא באחריות המשיבה ומתקציבה. 3. השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי היתה פרשנותו הנכונה של סעיף 8 (ג) להסכם הפנסיה הקובע זכות למענק בנוסף לפנסיה וזו לשונו: "עם פרישתו יקבל העובד ... מענק פיצויים בשיעורים הבאים: אחרי 12 שנות שרות - סכום השווה למשכורת החודשית האחרונה; אחרי 18 שנות שרות - סכום השווה ל-2 משכורות כנ"ל. אחרי 24 שנות שרות - היתרה בצירוף הרווחים שהצטברו בחשבון העובד בקופה ולא פחות מאשר 2 משכורות אחרונות". השאלה שבמחלוקת מתמקדת בפרשנות ההוראה המתייחסת למצבו של עובד אשר שרת מעל 24 שנים. אין חולק כי העובד זכאי ל"חשבון העובד בקופה" אולם בעלי הדין חלוקים באשר לפירוש המושג "חשבון העובד": האם זכאי עובד זה ליתרת הכספים שהצטברו בחשבון מהפרשות העובד בלבד (בצירוף הרווחים) או גם הכספים שהצטברו בחשבון מהפרשות המעביד. טוען המערער כי פרשנותו הנכונה של סעיף 8 (ג) היא שעובד כאמור זכאי גם לכספים שהצטברו מההפרשות המשיבה ואילו המשיבה בדעה שעובד כאמור זכאי אך ליתרת הכספים שהצטברה מכספים שהפריש הוא עצמו. 4. בית הדין האזורי דן בסוגיה זו בפירוט ובעומק ראויים לציון והגיע לכלל מסקנה כי עובד לאחר 24 שנות שרות זכאי למענק בגובה יתרת הכספים שהצטברו מהפרשות משכרו הוא ולא מתשלומי המשיבה. בית הדין האזורי ניתח כראוי את מכלול המרכיבים הנוגעים לעניין ומסקנותיו - כמו גם דרך הילוכו - מקובלים גם עלינו. 5. באי כח הצדדים פרשו בפנינו יריעת טיעון מלאה ומרחיבת דעת, הן בכתובים והן בעל-פה. נקודת המוצא לטיעונו של המערער הוא פשוטו של מיקרא. לטענתו, לשונו של סעיף 8 (ג) ברורה ומשמיעה לנו כי מדובר במענק הכולל גם את הכספים שהפרישה המשיבה לקופה. בקשר לכך היפנה אותנו ב"כ המערער לסעיפים אחרים בהסכם הפנסיה ובמסמכים אחרים הקשורים אליו המחזקים, לפי הטענה, את עמדת הארגון. לעומתו מפנה ב"כ המשיבה לסעיפים אחרים התומכים בעמדתו. האמת היא שהפרשנות המילולית אינה מובילה למסקנה ברורה. המילים "היתרה... שהצטברו בחשבון העובד בקופה..." יכולות להתפרש באותה מידה של סבירות לכספים שהצטברו בקופה מתשלומי העובד כמו גם לכספים שהצטברו בקופה מתשלומי העובד והמעביד כאחד. אכן, הפרשנות המילולית מובילה אותנו, במקרה זה, למבוי סתום. 7. בבואנו להעניק פרשנות לסעיף 8 (ג) להסכם הפנסיה, אין להסתפק בבחינת המשמעות המילולית אלא שומה עלינו לנסות ולהתחקות אחר הפרשנות הנכונה העולה מאומד דעת הצדדים וממרכיבים אחרים הנוגעים לעניין (בג"צ 306/86 מדינת ישראל נגד בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא(2) 639, 644). יש לתת את הדעת, בראש ובראשונה, לכך שמדובר בהסדר פנסיה מיוחד המבוסס על השתתפות כספית של העובדים במימון הפנסיה. עקרון ההשתתפות הוא שמשא הפנסיה אינו מוטל על תקציב המשיבה לבדו אלא שגם העובד משתתף בנטל זה, בדרך של ניכוי משכרו מידי חודש. בסופו של דבר הפנסיה משולמת מתקציב האוניברסיטה ושיעורה נקבע בהתאם לזכויות הותק שצבר כל עובד במהלך שנות שרותו, ולא בהתאם לכספים שהפריש או הופרשו עבורו לקופה. עיקרון ההשתתפות אינו עולה בקנה אחד עם זיקה ישירה של עובד לכספים שהפריש או שהפרישו עבורו. לפיכך, הוראה בהסכם הפנסיה היוצרת זכות למענק המשולם בנוסף לפנסיה, מן הראוי שתתפרש על דרך הצמצום ותחול - לכל היותר - על כספים שהצטברו בקופה מהפרשות העובד בלבד. 8. בנוסף, יש לתת את הדעת לעובדה שהסדר הפנסיה הנוהג במשיבה נקבע, מראשיתו, בהתאם להסדרי הפנסיה הנוהגים לגבי עובדי סגל האוניברסיטה העברית בירושלים. ואמנם, הוברר לנו כי בירושלים היה נוהג הסדר דומה לזה שבמשיבה עד שנת 1977 ומאותה שנה שונה ההסדר במפורש ונקבע כי המענק יכלול גם את חלק המעביד בקופה. העובדה כי ההסדר באוניברסיטה העברית שונה בהסכם מפורש, מלמדת על תוכנו של ההסדר במשיבה שלא שונה והוא ממשיך להיות בהתאם למצב ששרר באוניברסיטה העברית לפני שנת 1977. 9. בית הדין האזורי, בסעיפים 40 - 41 לפסק הדין התייחס להתנהגות הצדדים במרוצת שנות קיומו של הסכם הפנסיה. אכן, המציאות היתה שבמשך כל השנים קיבלו עובדים לאחר 24 שנות שרות רק את חלק העובד בקופה ולא את חלק המעביד. טוען ב"כ המערער כי אין לייחס חשיבות יתירה למציאות זו. מקובל עלינו כי התנהגות מסויימת של הצדדים - אף אם לאורך זמן - אין בה כדי לשלול זכויות או למנוע מהם לטעון טענות בדבר זכויות בשונה מדפוס ההתנהגות הקיים. עם זאת, במקרה של הסכם בעל לשון נייטראלית, ניתן לייחס משקל גם לדרך בה ראו הצדדים את המציאות המשפטית והאופן בו פירשו את הוראות ההסכם (בג"צ 932/91 קרן הגמלאות המרכזית נגד בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו'(2) 430, 437 ז'). 10. מן הנתונים שהיו בפני בית הדין האזורי ואף בפנינו, עולה כי מענק לפי סעיף 8(ג) להסכם הפנסיה, הניתן לעובד לאחר 24 שנים, והמבוסס על הפרשות העובד בלבד, מגיע לכדי 11 משכורות לערך ומענק - אליבא דידו של המערער - המבוסס גם על הפרשות המעסיק עולה כדי 22 משכורות לערך. בבואנו לפרש את סעיף 8 (ג) להסכם הפנסיה, מן הראוי לתת את הדעת לערכים אלה אל מול הערכים המתייחסים לעובד בעל 12 - 18 שנות ותק (זכויות למענק בגובה משכורת אחת) ולעובד בעל 18-23 שנות ותק (זכאות למענק בגובה שתי משכורות). נוצר מצב שעובד בעל ותק של 24 שנים ויותר זכאי למענק בשיעור חריג ויוצא דופן לעומת חברו בעל ותק הנמוך משלו (11 משכורות לעומת שתי משכורות). סבורים אנו שאין הצדקה ליתן פירוש אשר יביא לתוצאה חריגה בהרבה מעבר לכך. 11. קיים גם שיקול כלכלי שלא יהיה זה מן הראוי שבית דין זה יתעלם ממנו. מן המידע שנמסר לנו, מערכת הפנסיה במשיב נמצאת בגירעון אקטוארי ניכר למדי של כ-160 מיליון ₪. משמעות הדבר היא שהשתתפות העובדים מכסה רק חלק מהנטל הפנסיוני המוטל על תקציב המשיבה. עוד נמסר לנו, כי קבלת עמדת המערער תביא להגדלת הגרעון האקטוארי במשיבה בכ-50 מליון ₪. סבורים אנו שבהעדר הוראה מפורשת בדבר זכויות חברי המערער למענק הכולל גם את הפרשות המעביד לקופה, אין הצדקה לפרש הסכם פנסיה באופן המחריף את הגרעון האקטוארי. אכן, גם הנימוק הכלכלי הוא גורם שיש לתת עליו את הדעת, גם אם אין הוא בעל משקל מכריע. 12. סוף דבר - הערעור נדחה. ופסק דינו של בית הדין האזורי מתאשר. כפי שאנו נוהגים בהליך של סכסוך קיבוצי, אין אנו פוסקים הוצאות. פיצוייםמענק