תשלום קיצבת זקנה מתאריך פרישה


פסק דין

א. מהות העתירה

זו בקשה מבית המשפט שיקבע כי המבקש זכאי לפי בקשתו לצאת לפנסיה מתאריך 31.8.1997 יום פרישתו מעבודה אצל המשיבה מס. 2 וכי על משיבה מס. 1 לשלם לו קיצבת זקנה מתאריך הפרישה לכל ימי חייו. לחילופין, להצהיר על כך כי זכות המבקש להמשיך ולשמור על זכויותיו לקצבה עד למועד בו ממילא הוא היה אמור לקבל קצבה לפי תקנון "קרן הגימלאות".

לחילופי חילופין מתבקש בית המשפט לקבוע כי החישוב שערכה המשיבה מס. 2 הינו שגוי הן לענין גובה הסכומים והן לענין ההצמדה, ולשלם למבקש הפרשים אלה.

ב. עובדות רלבנטיות

המבקש יליד 1949 החל את חברותו בקרן הגימלאות בתאריך 25.7.72 עם כניסתו ל-"דן". בתאריך 31.8.1997 פרש מעבודתו בדן.
המשיבה מס 1 משמשת כקרן פנסיה של חברי המשיבה מס. 2. בינתיים חלו בה שינויים (ר' סיכומי ב"כ המשיבים בסעיף 3).
החברות באגודה (שכיום הינה חברה בע"מ) ובקרן הן שלובות, לפי תקנון המשיבה מס. 2 (נספח א' לתצהיר מעודה) החברות בקרן הגימלאות מותנית בחברות באגודה.
החברות באגודה מקנה אוטומטית חברות בקרן הגימלאות. (סעיף 2 עמ. 7). החברות בקרן הגימלאות פוקעת אוטומטית עם הפסקת העמית להיות חבר באגודה, מכל סיבה שהיא. (סעיף 4 ג' עמ. 8 לתקנון).
האגודה מעבירה לקרן כספים בסכום כולל של 19.83% מ"משכורתו המבוטחת" של החבר.
5.5% מנוכים מהשכר החודשי של החבר, וביתר ה – 14.3% נושאת האגודה. (סעיף 6 לתצהיר מעודה).
לפי הסכם שנחתם בין האגודה לקרן הגימלאות (נספח א' לתצהיר מעודה) נושאת האגודה בכל הוצאות קרן הגימלאות. ( סעיף 7) ומתחייבת לכסות את הגרעון האקטוארי של קרן הגימלאות בחשבון "העתודה לפרישה" אם יהיה, וכן להשלים את תשואת הקרן ל – 6.7% מחוץ להצמדה" (סעיף 16 להסכם עמ. 13 לתקנון קרן הגימלאות). האגודה פועלת לפי סעיף זה.
המדובר אם כן בשני גופים נפרדים מבחינה משפטית וכרוכים מבחינה כלכלית.
בין הצדדים מחלוקת אם המבקש פרש בהגיעו לגיל פרישה, או שמא עזב מרצונו את האגודה וכפועל יוצא מכך את קרן הגימלאות בטרם הגיע מועד פרישתו.
למחלוקת זו, בין היתר, השפעה על גובה הזכויות המוענקות לפורש.
עם פרישתו וקבלת כספים מהמשיבה מס. 1 חתם המבקש על הפסקת חברות שטר פיטורין (נ/2).
מסמך זה בסעיף 6 לו, כולל הצהרה מפי החותם שאין לו ולא תהיינה לו כל תביעות דרישות טענות ומענות איזשהן כנגד המשיבה מס.1.
בעת הדיון בבית המשפט הוברר כי בתוך החתימה כלל המבקש את האותיות :"ת.ל." שלפי עדותו מהוות קיצור של המילים :"תחת לחץ", והסביר שלאור נסיונו ונסיון העבר של חבריו, אילו לא היה חותם על נ/2 לא היו משולמים לו כל כספים.


ג. הפלוגתאות בין הצדדים



מכתבי הטענות עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים:
- מה משמעות שטר הפיטורין? והאם מנוע המבקש מלתבוע עקב חתימתו עליו?

- האם המבקש פרש מחברותו ב-דן בגיל הפרישה?

- מהן זכויותיו של המבקש.
- האם חישוב הזכויות נעשה כדין?

- האם יכול המבקש להשאר אצל המשיבה מס. 2 לאחר פרישתו?

- הקיימת עילת תביעה כנגד המשיבה מס. 2?



בית המשפט לא ידון בטענות שהועלו לראשונה בסיכומים ואשר מהווים הרחבת חזית.


ד. מה משמעות שטר הפיטורין? והאם מנוע המבקש מלתבוע עקב חתימתו עליו?



העיד המבקש כי הוא חתם על שטר הפיטורין בנוכחות פקידה בשם סיגלית, וכי אמר לה כי הוא חותם תחת לחץ מפני שאין לו ברירה אחרת. הוא אף ציין כי שוחח עם מנהל הקרן וזה אמר לו שאם לא יחתם לא יקבל את הכסף, ואם יחתום יוכל לתבוע את מה שמגיע לו. (עמ. 5 לפרוטוקול). שני אלה לא הובאו לעדות ע"י המשיבות.
אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר החתימה קיבל המבקש פיצויים בגובה של 150,128 ₪; וכן שולמו לו עם פרישתו הסכומים הרשומים לזכותו בחשבונו האישי בתוספת ריבית והצמדה, שהסתכמו בסך של 183,252 ₪ (סעיף 11.1 לתצהיר מעודה)

מטעמם של המשיבות העיד מר מעודה, שלא היה נוכח בשלב החתימה. מעדותו של מר מעודה ב-ה"פ 20022/98 ת/3 עלה כי שם הוא העיד כי מי שלא חותם לא מקבל את כספו. הוא גם אישר, כי היועץ המשפטי אמר לו כי אם לא חותמים לא מקבלים את הכסף. (שורה 16 ב ת/3).
ב"כ המשיבות התרעם כי "שפן" האותיות המוכמנות בחתימה, - עלה רק במועד הראיות ולא לפני כן.
נכון שהוא לא עלה, אבל הוא גם לא הוסתר. גירסת המבקש היתה לאורך כל הדרך שהוא אולץ לחתום, וענין האותיות המוכמנות בחתימה, הינו רק ראיה לגירסתו זו.
מאחר ועדותו של המבקש לא נסתרה, אלא אדרבא נתמכה בכיתוב זה, ומאחר והמדובר בזכות לכסף, שאלמלא פעל המבקש כפי שפעל, לא היה מקבל את כספו, אלא כנראה לאחר הליכים ממושכים ו/או לאחר הגשת תביעה משפטית, ולכסף זה הוא היה זקוק כדי להתחיל בחיים חדשים ובעבודה חדשה, - נראה שהמשיבה מס 1 אכן ניצלה את מצוקתו של המבקש ו"בתמורה" לתשלום רצתה לפטור את עצמה מכל תביעות עתידיות כנגדה בגין כל עילה קיימת.
המבקש גם הדגיש בעדותו כי הוא לא חתם בראשי תיבות ליד סעיף 6 ל – נ/1 מאחר וסבר כי יש לו תביעות כנגד המשיבות.


בנסיבות אלה, ולצורך הבטחת זכויות התביעה שלו כפי שהוא הבינם, - איני מוצאת כל פסול במעשהו של המבקש.
נראה שהמשיבה מס. 1 וגם או המשיבה מס. 2 היו מטיבות לעשות לו בעת פרישה היה מי מטעמם יושב עם הפורש, מסביר לו את זכויותיו, מסביר את דרך ההתחשבנות עמו ומנסה לסיים הכל ברוח טובה, ולא בצורה של הנחתת הוראת היועץ המשפטי של :"הכל או לא כלום".
אשר על כן אני דוחה את הטיעון שקיים ויתור או מניעות מצידו של המבקש לאור חתימתו על שטר הפיטורין.
לצורך שלימות התמונה אעיר, כי נסיבות מקרה מיוחדות אלה עם אותיות המחאה המוכמנות, - לא עלו בפסה"ד ה"פ(ת"א) 210022/98 אבינועם ברלינט נ' קרן הגימלאות של חברי "דן" בע"מ; וגם לא ב- ת"א(י-ם) 1388/98 הנובר משה ואח' נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ ואח' שצורפו לסיכומי ב"כ המשיבות.


ה. ססטוס הפרישה של המבקש



כדי לקבוע מהן זכויותיו של המבקש עפ"י התקנון, יש לקבוע ראשית מה היה הסטטוס שלו בעת הפרישה, באשר התקנון מכיר בזכויות שונות, לפורשים שונים.
לעמדת המבקש הוא פרש לאחר 25 שנים וחודש עבודה, לאחר שמלאו לו 46 שנה, ובהיותו בן 48. מכאן שהוא ענה אחר התנאים במפורטים בתקנון וזכאי לקבל בנוסף למענק שקיבל גם קיצבה חודשית לכל ימי חייו.
הוא מסתמך על סעיף 1 לתקנון (שצורף לעתירה) שבו קובע סעיף 1:


"חבר הפורש מהאגודה לגמלאות בגיל פרישת חובה של 56 שנה או היוצא את האגודה לגמלאות לאחר שמלאו לו 46 שנה ואשר היה לפחות 25 שנה חבר באגודה, תשלם לו הקרן קיצבה חודשית לכל ימי חייו כמפורט להלן..."



במקרה של המבקש , לעמדתו, בנוסף למענק שקיבל מגיעה לו גם גימלה בשיעור של 50% מהמשכורת המבוטחת .
המשיבים חולקים על הסטטוס של המבקש עפ"י פרשנותו.
לעמדתם המבקש עזב מרצונו את האגודה, בטרם הגיע מועד פרישתו. הם מסתמכים על עדותו בה אמר:
"תוך 3 ימים החלטתי שלא מתאים לי יותר להיות בדן". (עמ. 4 לפרוטוקול), ולכן לא מגיעה לו כל קיצבת זיקנה אלא רק פיצויי פיטורין, וכספים הרשומים לזכותו בחשבונו האישי, כפי שאכן קיבל.
לענין דרך פרישתו של המבקש, גורסות המשיבות כי אפילו נקבל את טענתו כי המדובר בפרישה מוקדמת, אזי עפ"י התקנון, המבקש יכול לפרוש בצורה כזו רק אם הוא נכלל בגדר אחוז הזכאים לפרוש כל שנה, שבמקרה שלו עומד על 5%, והגיע גם תורו לכך עפ"י וותקו.


קובע סעיף 4 לתקנון:


"בכל מקרה שאחוז המועמדים לפרישה מוקדמת יעלה על האחוזים הנקובים לעיל לפי הגיל, תהיה זכות עדיפות לפי וותק המועמדים לפרישה בהתאם לרישומים בספרי האגודה".


במילים אחרות:, לאחר גיל 46 ומשך עבודה של 25 שנה, קיימת הגבלה לפרישה מיידית, כשההסדר הוא שעל הרוצה לפרוש לפני גיל הפנסיה החוקי, פרישה מוקדמת, צריך לחכות לתורו עפ"י הוותק במסגרת אותם חמשת האחוזים.


לעמדת המשיבות, דרך פרישתו של המבקש לא עמדה בקריטריונים לפרישה מוקדמת עפ"י התקנון, ולכן אין לראות בכך פרישה מוקדמת.


מתצהירו של מר עודה בשם המשיבות עולה כי הפרישה המוקדמת ( סעיף 8.4 שם) מכבידה על קרן הגימלאות באשר היא מגדילה את סך התחייבויותיה האקטואריות כלפי החבר הפורש ומפחיתה את התשלומים המתקבלים מהאגודה בגין אותו חבר, ברם יחד עם זאת, לאור האופי השוחק של העבודה בנהיגה :"על הקו" אוזן המצב כך שאם חבר ירצה בכך, ובהגבלות מסויימות, יוכל בכל זאת לפרוש.
השאלה היא האם עפ"י הנורמות הנוהגות בארץ, תנאי מסוג כזה בתקנון, שהינו חוזה אחיד, הינו הוגן וסביר, או שמא יש לפוסלו, בהיותו תנאי מקפח בהתחשב באינטרסים של הצד החזק בחוזה, לרבות האינטרסים הכלכליים.


ב"כ המבקש מדגיש כי התניית הפרישה ב"עמידה בתור" הינה התנייה על מימוש זכות יסודית , לגבי פרמטר שאין לחבר כל שליטה עליו ואינה מאפשרת לו לתכנן ולכלכל את צעדיו בענין הפרישה, שהרי הכיצד יוכל לעשות זאת, כשמועד הפרישה לא ידוע, וגם נושא התור אינו ידוע.


בתגובה גרס ב"כ המשיבות כי נושא התור, לא עלה לדיון והוא חריגה מכתבי הטענות.


איני סבורה, שהטיעון חרג מכתבי הטענות. נושא התור הועלה ע"י המשיבות בכתבי בית הדין ובמפורט ע"י מר מעודה עצמו בתצהירו, ובחקירתו בנושא שנערכה ללא התנגדות.
מה שלא הובא לידיעת בית המשפט ולא עלה מהראיות הוא האם למועד פרישתו של התובע, ולו בחופזה הוא היה במסגרת מכסת חמשת האחוזים המותרים, - אם לאו.
אני ערה לתצהירו של מר מעודה (עמ. 5 סעיף 11) שם נאמר בצורה כללית כי:


"במועד עזיבתו של המבקש את האגודה, לא נכלל המבקש במכסת בעלי הקדימות לפרישה מוקדמת, בהתאם לרשימת בעלי הקדימות לפרישה מוקדמת אשר התקבלה מהאגודה".


מר מעודה שנשאל איך מתנהל ענין התור העיד כי אינו מכיר לפרטי פרטים את ענין התור וכי:


" ...אני מכיר את הנושא בכללותו, הביצוע נעשה בדן באגף משאבי אנוש".
(עמ. 9)



בדרך זו קשה לאמר שהוא עמד על האמור בתצהירו.


עפ"י האמור בסעיף4 לתקנון:


"בכל מקרה שאחוז המועמדים לפרישה מוקדמת יעלה על האחוזים הנקובים לעיל לפי הגיל, תהיה זכות עדיפות לפי וותק המועמדים לפרישה בהתאם לרישומים בספרי האגודה".


הרישומים בספרי האגודה לא הוצגו, וגם לא הוכח עובדתית, שלא היה זה תורו של המבקש לפרוש לפי וותקו. לא נותר אלא להתיחס לתצהירו של מר מעודה כאל משהו עמום, שלא ידוע לו עצמו.
מכאן שהנושא הפך להיות ענין שבמחלוקת, במסגרת השאלה הכללית הכיצד צריך לסווג את פרישתו של המבקש.
עפ"י המסמכים שהוגשו נ/1 נ/2 מסתבר שהמינוח בו נקטו המשיבות לא היה כ"כ ברור גם להן.
ב-נ/1 מתאריך 22.9.1997 נקבע כי המבקש זכאי לקבלת :"זכויות פרישה" (פסקה שניה). מילים אלה הוספו בכתב יד כשהן מוחקות את המלים :"מענק פרישה" ובאות במקומן, והן באות כנראה לרמז רק על זכות פיצויי פיטורין, ולא מעבר לכך.


ב – נ/1 מתאריך 7.10.1997 המדובר באותו טופס מודפס, ברם בו לא נמחקו המילים :"מענק פרישה", הן בפסקה השניה המגדירה את זכאותו של המבקש ל:"מענק פרישה", והן בסעיף 5 הדן בסופיות מענק הפרישה.


בעמ. 17 לתקנון שכותרתו פיצויי פרישה נקבע כי:


"חדל חבר להיות חבר באגודה...בין שהוא מקבל קיצבת זיקנה ובין שאינו מקבל, תשלם לו החברה מענק פרישה מתוך קרן מיוחדת לפיצויי פרישה, בשעור השווה למחצית המשכורת המבוטחת החדשית בתוספת החלק ה – 1/12 מהמשכורת המבוטחת כפול שנות חברותו באגודה..."



מזה למדתי שבעוד שהתקנון, לענין מענק פרישה לא מבחין בין פורש המקבל קיצבת זיקנה לבין אחד שאינו מקבל קיצבת זיקנה, - משום מה במילוי הטפסים בחרה הפקידה הממלאת, שלא הובאה לעדות, לנקוט במינוח שונה, באחד מהם.
מאחר והמדובר בשני טפסים זהים כשבכל אחד מהם מינוח שונה, אזי לא ניתן ללמוד משינויי נוסח זה מאומה לגבי סיווג המבקש ע"י המשיבות.
נראה כי המשיבות מסיקות את מעמדו של המבקש מסה"כ הסכומים שהוא קיבל פרי החשבון שהם ערכו, ואשר תואמים לפרישה מיידית, שאינה מזכה בקצבת זיקנה.
סברו המשיבות , מסיבותיהן שלא הובהרו, שלא מגיעה למבקש קצבת זקנה. גם אם כך סברו המשיבות, עדיין סברה זו אינה מחייבת את בית-המשפט, ובמיוחד כשנטען שהמבקש זכאי להכרה כפורש פרישה מוקדמת. המבקש לא התווכח על כך בזמן אמת, בסומכו על כך שהוא עתיד למצות את זכויותיו בבית המשפט, למרות נסיון המשיבות למונעו מכך, ע"י הדרישה לחתימה של שטר פיטורין.
משטען המבקש שמגיעה לו קצבת זקנה, ומשהעלו המשיבות את נושא חמשת האחוזים, נשאלת השאלה על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את נושא חמשת האחוזים והשתבצותו של המבקש בתור שלהם?

האם על המבקש להוכיח "תנאים מקדמיים" לצורך קבלת הגירסה שלו בדבר היותו פורש מרצון עפ"י התקנון, או על המשיבות להוכיח שהוא לא עמד בתנאי התקנון, אינו משתבץ לחמשת האחוזים וגם לא "עמד בתור" כדי לממש את פרישתו ברוח התקנון.
מעצם העובדה שמר מעודה, פקיד בכיר, אינו בקי בנושא, ומעצם העובדה שנושא התור וקביעת חמשת האחוזים המסוגלים לצאת לפיו נקבע ע"י הנהלת דן, ונמצא בידיעתה הבלעדית - נראה כי הוכחת תנאים אלה, כתנאי הגנה, היתה מוטלת על המשיבות.


מבלי להתיחס למשמעות הקביעה הנורמטיבית בתקנון של זכות פרישה רק של 5% מסה"כ הרוצים לפרוש בגילאים אלה של המבקש ; ומבלי להתיחס למשמעות העמידה "בתור הוותק" המופיעה בתקנון, - נראה כי אפילו אם תנאים אלה שרירים וקיימים, המדובר בטענות הגנה עובדתיות, שהמשיבות לא עמדו, בנטל הוכחתם.


לא הייתי רוצה לצאת מהנחת עבודה, כי לאחר 25 שנה של עבודה אצל המשיבה מס. 1, - לא תנחה זאת את עובדיה לענין דרך פרישה שישמור על מירב הזכויות שלהם.


כאמור, לא הובא לידיעתי שהדבר נעשה.


מכאן שפרישתו של המבקש הינה פרישה מוקדמת כדין.


ו. מהי זכות המבקש לקיצבה?



מאחר ובית המשפט קבע כי המבקש פרש פרישה מוקדמת, לה הוא היה זכאי עפ"י התקנון, אזי הוא גם זכאי לקיצבת זיקנה בשיעור של 50% מ"המשכורת המבוטחת"; כמו כן זכאי חבר כזה עפ"י התקנון ל:"מענק פרישה". חד פעמי.
קיצבת הזיקנה הינה תשלום חודשי ששיעורו כמקובל במשק הישראלי היינו 70% מהמשכורת המבוטחת כהגדרתה בעמ. 5 לתקנון.
מענק הפרישה הינו בשיעור השווה ל – 85% מהמשכורת המבוטחת בתוספת החלק ה – 1/12 מהמשכורת המבוטחת כפול שנות חברותו של מקבל הקצבה באגודה עד ליום 31.12.1995. לאחר מכן, יהיה זה בשיעור של 61% מהמשכורת המבוטחת לפי החלטת קרן הגימלאות בהתאם לסעיף 5 עמ. 18 לתקנון ( סעיף 8.3 לתצהיר מעודה).
הכספים ישתלמו ע"י המשיבה מס. 1 או חליפיה החוקיים.
מאחר והגעתי למסקנה זו מתייתר הדיון בשאר העתירות החילופיות של המבקש.
המשיבה מס. 1 תערוך התחשבנות מחודשת עם המבקש ברוח העקרונות שנקבעו לעיל, ובמידת הצורך היא זכאית לקזז סכומים שניתנו למבקש כמענק פרישה, ו/או סכומים מהחשבון האישי ו/או מהוצאות משפט זה, ו/או כל סכום אחר מסכומים שעליה לשלם לו כקיצבת זיקנה.
אשר על כן העתירה כנגד המשיבה מס. 1 מתקבלת.
העתירה כנגד המשיבה מס. 2, שאינה המשלמת, ואשר הקשר החוזי לשיפוי כנטען ע"י המבקש לא הוכח, - נדחית.
המשיבה מס. 1 תשלם למבקש הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.
לעניין המשיבה מס. 2, - כל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת זקנה

  2. הפחתת קצבת זקנה

  3. קיצוץ קצבת זקנה

  4. קצבת זיקנה ערעור

  5. זכאות לקצבת זקנה

  6. הכנסה - קצבת זקנה

  7. קצבת זקנה עולה חדש

  8. קצבת זקנה רטרואקטיבית

  9. תושבי השטחים - קצבת זקנה

  10. קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה

  11. התיישנות קצבת זקנה

  12. חישוב קצבת זקנה לנכה

  13. תוספת ותק לקצבת זקנה

  14. תשלום קצבת זקנה למפרע

  15. תשלום קיצבת זקנה מתאריך פרישה

  16. קצבת זקנה לנשים בגיל 62

  17. הצעת חוק הגדלת קצבת זקנה

  18. קצבת זקנה תושב ישראל / תושב חוץ

  19. זכאות לקצבת זקנה אם עוברים לחו"ל

  20. קצבת זקנה - האם צריך להגיש תביעה

  21. תשלום תוספת ותק לקצבת זקנה

  22. תשלום רטרואקטיבי קצבת זקנה

  23. תוספת לקצבת זקנה עבור בן זוג

  24. זכאות לקצבת זקנה וביטוח רפואי

  25. תושב לאחר גיל 60 - קצבת זקנה ?

  26. האם תושב חוזר זכאי לקצבת זקנה ?

  27. האם חוקי להפחית קצבת זקנה ביטוח לאומי ?

  28. תביעה כנגד החלטה להפסיק תשלום קצבת הזיקנה

  29. זכאות לקצבת זיקנה - האם צריך להיות תושב ?

  30. מגורים מחוץ לשטחי מדינת ישראל - קצבת זקנה

  31. קצבת זקנה ביטוח לאומי - מתי מגישים בקשה ?

  32. התיישנות קצבת זקנה - איחור בקשה ביטוח לאומי

  33. קצבת זקנה עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה ?

  34. תביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי

  35. שלילת זכאות לקצבת זקנה עקב אי צבירת תקופת אכשרה

  36. נדחתה תביעה לקצבת זקנה בגלל אי צבירת תקופת אכשרה

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון