פתיחת תחנת הצלה - סכסוך קיבוצי


פסק דין

1. זוהי בקשת צד לסכסוך קיבוצי שהוגשה על ידי המבקשים, שעניינה פתיחת תחנת הצלה בחודשי החורף על ידי עירית הרצליה,

והסעדים המבוקשים הם -

א. צו הצהרתי לפיו חלה חובה על המשיבה לפתוח תחנת הצלה אחת, לכל הפחות, במהלך תקופת החורף, החל המהעונה הקרובה ואילך; לחילופין – צו עשה המחייב את המשיבה לספק למצילים הקבועים עבודה חלופית הולמת למהלך תקופת החורף מדי שנה, תוך תשלום שכרם הרגיל; לחילופי חילופין – צו מניעה האוסר על המשיבה לנכות מימי העבודה הצבורים לזכות המצילים את ימי העבודה בתקופת החורף.


ב. צו עשה המחייב את המשיבה להחזיר לכל אחד מהמצילים שהינם עובדים קבועים את ימי העבודה שנוכו ממנו בגין תקופות החורף במהלך השנים 1996 ואילך, ולהוסיף ימים אלה למצבור הימים העומד לזכות כל מציל בתיקו האישי, וכן להפריש לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות את ההפרשות המתחייבות בגין ימי עבודה אלה.


2. הרקע העובדתי אשר אינו שנוי במחלוקת -

א. על יחסי העבודה בין הצדדים חל הסכם קיבוצי כללי המסדיר את תנאי עבודתם של המצילים, מיום 27.2.89 (להלן – הסכם המצילים).


ב. שתי הוראות מתוך ההסכם הקיבוצי רלוונטיות לענייננו.


בסעיף 2 נקבע -



"א. על המצילים לעבוד כל יום מפתיחת תחנת ההצלה ועד לשעת סגירתה לרבות בשעות נוספות בהתאם לקביעת הנהלת הרשות המקומית ובהתאם לסידורי עבודה שנקבעו על ידה.
ב. הרשות המקומית תקבע על פי צרכיה מועדים לפתיחת מספר תחנות הצלה בחורף."



ובסעיף 12 נקבע –

1. המצילים בחופי רחצה המועסקים בערבי שבתות, חגים ומועדים זכאים, משעת הפסקת העבודה בימים אלה ברשות המקומית ועד לסיום עבודתם לתמורת שעות נוספות.
2. שעות אלו שתצטברנה לזכות המצילים תחולקנה בין חודשי העבודה הכוללים של המצילים, בכל שנת העבודה, ולהשלמת השכר בחודשי החורף.
3. למען הסר ספק, חישוב השעות הנוספות של המצילים יהיה כקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, והשכר יחושב לפי רכיבי השכר הנכללים במשכורת הקובעת לצורך פנסיה ורכיבי השכר שלגביהם נקבע במפורש כי הם מוכרים לצורך חישוב שעה.


ג. בשנת 1988 נוהלה בין הצדדים בוררות שעסקה בנושאים שונים, ביניהם פתיחת תחנת הצלה בחורף. בנושא זה, קבעה הבוררת, עו"ד רינה גרוס, כך –



"משך שנים היתה פתוחה תחנה אחת בחורף והמצילים עבדו (ב)תחנה בתורנות. ב – 26.3.84 נעשה סיכום ישיבה שהיתה עם המצילים ..., לפיו, בהסתמך על הבטחות שניתנו בעבר, ועקב פיתוח התיירות בהרצליה תהיינה פתוחות שלוש תחנות הצלה בחורף. העיריה טוענת כי מספר המתרחצים בחורף הוא אפסי ואין טעם לקיים תחנה עבורם.


כאן המקום להדגיש, כי אין חובה סטטוטורית לקיים שירותי הצלה שלא בעונת הרחצה. נחיצותו של השירות תלוי במספר המתרחצים בחורף. מאחר וקשה לצפות מראש אם וכמה מתרחצים יהיו בעונת החורף בהרצליה, אני ממליצה כי תיפתח תחנת הצלה אחת בלבד.


אם לא יהיה ביקוש לשירות הצלה בחורף, לא יהיה טעם לקיומה של התחנה.
...
לאור האמור לעיל הנני מחליטה בזאת כדלקמן –

1. 1. לקבל את תביעת העובדים בקשר לביגוד, להשתלמות, לתחנת הצלה בחורף ולהמשך עבודת שלושה מצילים – הכל כפי שבא לביטוי במסקנות.
2. 2. לדחות את התביעות להיקף שעות עבודה של המצילים ולמינוי מנהלי התחנות כמנהלי מחלקות."



פסק הבוררות קיבל תוקף של פסק דין.


ד. עד חורף 97-96 נפתחה תחנת הצלה אחת בהרצליה בעונת החורף. בשנה זו, החליט ראש העיר שלא לפתוח תחנת הצלה בחורף והמצילים הסכימו לכך. לטענתם - באופן חד פעמי.


ה. גם בשנים שלאחר מכן המשיכה העיריה שלא לפתוח את תחנת ההצלה בחורף, וכך היא נוהגת עד היום.


ו. בשלהי שנת 1997, ההסתדרות הגישה לבית הדין לעבודה בקשת צד באותו הנושא - פתיחת תחנת הצלה בחורף (תב"ע 97/ 123-4), אך ההליך נמחק לאור הודעת ההסתדרות כי "לאחר קיום דיון מחודש במוסדותיה, החליטה המבקשת שלא להמשיך בהליכים ...".


ז. בשנת 2000 נחתם הסכם קיבוצי חדש בין מרכז השלטון המקומי ובין הסתדרות הפקידים (צורף כנספח עיריה/9 לתשובת העיריה). הסכם זה (להלן – הסכם דור ב' או הסכם 2000), מסדיר בין השאר את תנאי עבודתם של מצילים שהתקבלו לעבודה ממועד חתימת ההסכם ואילך. בסעיף 6 להסכם נקבע -



"מצילים דור ב'

מוסכם בין הצדדים כי בשונה מן הקבוע על פי ההסכמים הקיבוציים החלים על מצילים (ארציים ומקומיים), נכון למועד חתימת הסכם זה, הרי שעל מצילים שיתקבלו לעבודה ברשויות המקומיות ממועד חתימת הסכם זה ואילך (להלן – מצילי דור ב'), יחולו תנאי העבודה והשכר כדלקמן –

...
ו. עם קבלת קביעות יהיו מצילי דור ב' מחוייבים לעבוד בתקופת החורף והרשות המקומית תהיה מחוייבת להעסיקם בתקופת החורף, וזאת בתפקידים אליהם ישובצו על ידי הרשות המקומית, בהתאם לכישוריהם ומעמדם.
...
ט. למען הסר ספק, מובהר כי בגין התקופה בה יועסקו מצילי דור ב' על ידי הרשות המקומית, מחוץ לעונת הרחצה (להלן: תקופה החורף), הם יהיו זכאים לתנאים הנהוגים לגבי העובדים בתפקיד אותו ימלאו, במקום התנאים הייחודיים לעבודת הצלה כנזכר בסעיף קטן ז' לעיל.
י. מוסכם ומובהר בזאת כי מצילי דור ב' לא יהיו זכאים לתנאי עבודה ושכר, מעבר לתנאי העבודה והשכר הקבועים בפרק 6 להסכם זה, אלא אם יוסכם על כך במפורש בהסכם קיבוצי ארצי."





3. להלן תמצית טענות המצילים -

א. יש לפרש את פסק הבוררות באופן המחייב את העיריה לפתוח לפחות תחנת הצלה אחת בחורף. לכל הפחות ניתן לפרש את הפסק כמתיר שלא לפתוח תחנת הצלה בחורף רק מנימוקים של העדר ביקוש לשירותי הצלה.
ב. יש בהתנהגות העיריה הפרה של ההסכם הקיבוצי הכללי של מצילי הים משנת 1989, לפיו הרשות המקומית מחוייבת לפתוח לפחות תחנה אחת, כאשר לשיקול דעתה נתון רק המועד לכך.
ג. המשיבה מפרה את חובתה לספק למצילים עבודה בפועל. מלבד זאת, היא אף פוגעת בשכר המצילים, מאחר שבחישוב שנתי היא מנכה את ימי החורף מהימים העומדים לזכות המצילים.
ד. אי פתיחת תחנת הצלה בחורף מהווה שינוי חד צדדי של תנאי העבודה.


4. להלן תמצית תשובת העיריה -

א. טענתה המרכזית של העיריה הינה כי לא חלה עליה כל חובה חוקית או חוזית לפתוח תחנת הצלה עונת בחורף, כאשר אין בכך צורך.
ב. הסכם המצילים קובע כי המצילים הותיקים יעבדו בפועל בעונת הרחצה שהיא בת ארבעה חודשים בלבד, ותנאי העבודה שנקבעו בהסכם נוגעים לתקופה זו. מקום בו מוטלת על המצילים או העיריה חובה מחוץ לעונה, הדבר נקבע במפורש בהסכם. לא כך הדבר לגבי עבודה בעונת החורף.
ג. חישוב התמורה במהלך העונה ושיעורה החריג מלמדים על היות העבודה עונתית וכי בגין העבודה במהלך העונה מקבל המציל תמורה גבוהה במיוחד שתממן את השכר בחודשי החורף.
ד. תנאי עבודתם הנבדלים של המצילים החדשים (דור ב'), בעלי מעמד קבוע העובדים בכל השנה בהתאם להסכם 2000, עומדים למצילים הותיקים לרועץ בבקשתם זו לכפות עבודה לא עונתית בחורף.
ה. בנוסף לכל אלה, טוענת העיריה כי ההסתדרות נהגה שלא בתום לב כאשר לא גילתה כי הליכים משפטיים קודמים באותו עניין נמחקו ביוזמת ההסתדרות, וכן נהגה בחוסר תום לב בעניינים דיוניים שונים.


5. המרכז לשלטון מקומי ביקש להתייצב בהליך, על פי הוראת סעיף 30(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. הארגון הצטרף לעמדת העיריה והוסיף את הטיעונים הבאים -

א. בהסכם המצילים משנת 1982 נקבע כי שנה פירושה בעבודת הצלה, עונה של לפחות ארבעה חודשים רצופים. ההסכם משנת 2000 הפריד בין המצילים הותיקים ובין מצילים שהתקבלו לעבודה מיום 11.4.00 ואילך, המכונים מצילי דור ב'. בהסכם 2000 נקבע במפורש כי על מצילי דור ב' יחולו תנאי עבודה שונים מאשר המצילים הותיקים. אחד ההבדלים הוא החובה לעבוד בתקופת החורף בתפקידים שישובצו אליהם על ידי הרשות המקומית. מדובר בהסדר שונה ומיוחד למצילי דור ב' שאינו חל על המצילים הותיקים. מכאן שהרשות המקומית אינה חייבת להעסיק מציל ותיק בחורף.


ב. ההוראות בהסכם המצילים לעניין השתלמות מקצועית ואימון גופני נקבעו בשל העובדה שאין חובה להעסיק את המצילים בחורף.


ג. המסגרת החוקית לעבודת המצילים מעידה אף היא כי מדובר בעבודה עונתית.


ד. גם לולא הסכם 2000, מתוך הסכם המצילים ברור שהוא אינו מחייב פתיחת תחנת הצלה בחורף מאחר שהוא מסמיך את הרשות לקבוע על פי צרכיה מתי יפתחו תחנות בחורף. בנוסף, אם היתה כוונה לפתוח תחנות הצלה בחורף, היה ההסכם מסדיר את שעות העבודה או ימי העבודה, אולם ההסכם שותק בנושאים אלה.


ה. תכלית ההסכמים היתה להבטיח למצילים עבודה בעונה, אשר תאפשר להם להשתכר בעונה שכר אותו יהיה ניתן לחלק על פני כל השנה ולא לספק להם, ללא כל צורך, עבודה בחורף.


6. במהלך הדיון המוקדם הסכימו הצדדים כי המחלוקת ביניהם הינה משפטית וניתן להכריע בה על סמך טיעוני הצדדים, מבלי לנהל חקירות של העדים.


למעשה, לפנינו שתי שאלות נפרדות, הקשורות זו בזו: הראשונה - האם העיריה חייבת בפתיחת תחנת הצלה בחורף, והשניה – האם מוטלת על העיריה חובה לספק למצילים הותיקים עבודה בפועל או שכר בתקופת החורף (שלא על בסיס "בנק השעות").


7. נדון ראשית בשאלה הראשונה. טענתה המרכזית של העיריה הינה כי לא מוטלת עליה חובה חוקית או חוזית לפתוח תחנת הצלה בחורף. מבחינת חובותיה על פי החוק, אין מחלוקת כי המחוקק חייב את הרשות המקומית במתן "שירותי הצלה" ב"עונת הרחצה" בלבד, כהגדרתם שני המונחים בחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964 ובצו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), התשכ"ה-1965.


כלומר, על פי החוק, העיריה חייבת בפתיחת תחנות הצלה בעונת הרחצה בלבד, כלומר בעונת המסתיימת בכ"ט בתשרי (סעיף 1 לצו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), התשכ"ה-1965).


8. המקור השני עליו הצביעה ההסתדרות לחובה לפתוח תחנת הצלה בחודשי החורף, הינו פסק הבורר . בפסק הבוררות נראה לכאורה כי קיימת סתירה בין מסקנת הבוררת, בדבר קבלת תביעת המצילים בנושא פתיחת תחנה בחורף (" לאור האמור לעיל הנני מחליטה בזאת כדלקמן – לקבל את תביעת העובדים בקשר ... לתחנת הצלה בחורף …") ובין נימוקיה, מהם עולה כי מדובר בהמלצה בלבד ("מאחר וקשה לצפות מראש אם וכמה מתרחצים יהיו בעונת החורף בהרצליה, אני ממליצה כי תיפתח תחנת הצלה אחת בלבד").


לדעתנו, לאור הנימוקים המפורטים של הבוררת, פתיחת תחנת הצלה בחורף הינה המלצה בלבד. זאת במיוחד לאור ההסבר שהוסיפה לנימוקיה, כי "אם לא יהיה ביקוש לשירות הצלה בחורף, לא יהיה טעם לקיומה של התחנה."



9. נותרה איפוא שאלת פרשנותם של ההסכמים הקיבוציים. האמנם מהם צומחת חובת העיריה לפתוח תחנת הצלה בחורף או זכות המצילים לעבודה בפועל בחודשי החורף, מחוץ לעונת הרחצה שנקבעה בחוק?



בהסכם המצילים משנת 1989, נקבע במבוא להסכם כי -



"הרשות המקומית תקבע על פי צרכיה מועדים לפתיחת מספר תחנות הצלה בחורף."



כלומר, הסכם המצילים קובע במפורש כי שאלת פתיחת תחנת הצלה בחורף נתונה לשיקול דעת העיריה וההסכם אינו מטיל עליה חובה לפתוח תחנת הצלה בחורף.


איננו סבורים כי יש להסיק מסעיף זה כי העיריה חייבת לפתוח לפחות תחנה אחת, כטענת ההסתדרות. לו הצדדים היו מעוניינים בכך, היו מנסחים זאת באופן מפורש. מאחר שנושא פתיחת תחנות הצלה בחורף נתון לשיקול דעת העיריה – "על פי צרכיה" – הרי שבמסגרת שיקול דעת זה, היא רשאית גם לא לפתוח ולו תחנה אחת. ואכן, הנימוק המרכזי של העיריה לאי פתיחת התחנה בחורף הוא שמאז שנת 1996 אין הצדקה עניינית לפתיחת תחנת הצלה ובפועל, מאז אותה שנה אין תחנת הצלה בחופי הרצליה בחודשי החורף, אלא רק שירותי נקיון ואבטחה.


10. האם ניתן לפרש את הסכם המצילים כך שנובעת ממנו זכות למצילים הותיקים לעבוד בפועל בחדשי החורף?



נושא זה אינו מוזכר במפורש בהסכם המצילים והוא מחייב פרשנות של המסמך, לאור כללי הפרשנות שנקבעו בפסיקה. אחד מכללי הפרשנות החשובים ביותר במשפט העבודה הינו פרשנות הסכם קיבוצי על פי ההקשר התעשייתי. בדב"ע לא/1-4 בנק אוצר חייל - מרכז הסתדרות הפקידים, פד"ע ב 260, 267, נקבעו הדברים הבאים:


"יש לפרש את ההסכם הקיבוצי תוך זיקה לנוהג בענף העבודה שבמסגרתו יופעל ההסכם, ולמערכת יחסי העבודה הקיבוציים שבאותו ענף, כשנותנים את הדעת לכך שמערכת יחסי העבודה במפעל או בענף מהווים שלמות."



בענייננו, מדובר במצילים ובעבודת הצלה בחופי הרחצה. זהו סוג עבודה שונה מצורת העבודה השגרתית והוא בעל אופי מיוחד. פעולות ההצלה מחוייבות הן על פי החוק והצוים מכוחו והן מעצם טיבן רק בעונת הרחצה, ובכך עבודת המצילים שונה מהותית מעבודתם של עובדים אחרים, למשל, עובדי מנהל, שעבודתם נמשכת על פני כל השנה (ר' למשל דב"ע נד/ 116-02 ציפר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 324). הדבר אף נקבע במפורש בהסכם משנת 1982, כי לגבי מצילים, שנת עבודה הינה ארבעה חודשים בשנה. ביטוי לכך ניתן למצוא גם בהסכם המצילים, המאוחר יותר, וכן בהסדר המיוחד של מצילי דור ב', הקובעים קביעות לאחר מספר מסוים של עונות (ור' בעניין זה דב"ע נה/ 54-3 בבאי – עירית בת ים, עבדוה ארצי, כרך כח(2) 189).


תמיכה נוספת ניתן למצוא בהסכם דור ב', אשר מבוסס על העובדה שהמצילים הינם עובדים עונתיים ולכן נדרש הסדר מיוחד שיאפשר להעסיקם בתפקידים אחרים מחוץ לעונת רחצה. כל אלה נובעים מאותה עובדה בסיסית – עבודת ההצלה מעצם טיבה וטבעה הינה עבודה עונתית.


לסיכום נקודה זו, מאחר שעבודת המצילים הינה עונתית, כל ההסדר המשפטי, בחוק, בצוים ובהסכמים השונים, מבוסס על כך כי למעשה, המצילים עובדים רק בחלק מהשנה, ועל כן נמצאו פתרונות שונים לכך שיוכלו להתפרנס ולהשתכר במהלך כל השנה. הפתרון שנמצא לגבי המצילים הותיקים הינו יצירת "בנק שעות" המשולמות בחודשי החורף, כך שהמצילים אינם חייבים לעבוד באותם חודשים; ואילו המצילים מדור ב' חייבים לעבוד בחורף בתפקידים שתטיל עליהם הרשות המקומית, על פי שיקול דעתה, ושכרם ייגזר מתפקידים אלה. משום כך, בהסכם דור ב' - השונה במוצהר מהסכם המצילים - נקבע במפורש כי המצילים החדשים זכאים וחייבים לעבוד בחורף, והדבר מביא למסקנה כי אין למצילים הותיקים זכות קנויה לעבוד דווקא בחודשי החורף – מחוץ לעונה. אם היתה זכות שכזו, היה עליה להיות מצויינת במפורש בהסכם המצילים.


12. לטענת ההסתדרות, כאשר ההסכם שותק, משמע על המעביד לספק עבודה בפועל לעובדים. השאלה התעוררה בעבר בפרשת תה"ל (דב"ע נא/ 21-4 ההסתדרות הכללית - תה"ל–תכנון המים לישראל, פד"ע כג 3). שם נקבע כי לא מוטלת על המעביד חובה לספק לעובדי תה"ל עבודה בפועל, ונקבעו השיקולים הבאים-



"(1) האם ניתוק העובד ממקום עבודתו עלול לפגוע בזכות אחרת של העובד, כפי שהיה בפסק דין פרנקל. שם הובטח לעובד אחוז מהרווחים, שכר דירה בגין המקום שבו נוהל העסק ותפקיד ניהולי בעסק;

(2) האם אי-מתן עבודה בפועל יפגע במעמדו המקצועי וביכולתו למצוא עבודה בעתיד, כגון שחקן התיאטרון בדוגמה של השופט זוסמן, בפסק דין פרנקל; לעומת זאת, יש גם להתחשב בכלל שנקבע במשפט העברי, שעודו ישים במשק של ימינו, כי במקרים רבים יהנה העובד מתשלום שכרו מבלי שיהיה עליו לבצע את עבודתו בפועל.
יחד עם זאת, קיימים מקרים מיוחדים שבהם זקוק העובד לעבודה בפועל על מנת לשמור על רמתו המקצועית, כגון הדוגמאות המובאות במשפט העברי או הטייס הזקוק לשעות עבודה בפועל על מנת לשמור על רשיונו כטייס;

(3) יש לשקול אם אי-מתן עבודה יפגע בכבודו של העובד;

(4) יש להתחשב במקרה של עובדים אשר רוב שכרם משולם בעת ביצוע עבודתם בפועל ובקשר ישיר לה, כגון איש המכירות שרוב הכנסתו מורכבת מפרמיות על מכירות;

(5) יש להתחשב בהתנהגות המעביד, האם פעל בתום לב והאם פעל מטעמים הקשורים לשמירת המשך קיומו של המפעל. היש עבודה לתת לעובד? האם ביצוע בעין של חוזה העבודה יפגע במפעל? יצויין, כי לעובדים יש ענין בהמשך קיומו של מפעל המספק להם מקומות עבודה;

(6) שיקול נוסף הוא, האם פעולת המעביד נעשתה בתיאום, או בהעדר התנגדות, של הארגון היציג?

ככלל, הארגון היציג מייצג את טובת כלל העובדים ויסכים לכך שהמעביד לא יספק עבודה בפועל לעובד או לקבוצת עובדים רק כשהדבר הוא לטובת כלל העובדים. יתרה מזו, הארגון היציג רשאי לשקול אם ניתן להגיע להסכם עם המעביד בענין קיצוץ זעיר בעבודתם של כלל העובדים, על מנת למנוע את הצורך שלא לתת עבודה כלל למספר קטן של עובדים. הדבר נכון גם לגבי הסכמת הארגון, אם יש צורך בכך, למסור לעובד עבודה מסוג אחר או להעבירו למחלקה אחרת, במקרה שאין למעביד עבודה בתפקידו הנוכחי של העובד;

(7) האם החלטת המעביד להורות לעובד שלא להופיע לעבודה נעשתה בגלל התנגדות עובדים אחרים להימצאותו של העובד במקום העבודה, כגון: עובד אשר זוכה מסיבות טכניות מאשמה של פגיעה בעובד אחר במפעל;

(8) האם המעביד הורה לעובדים שלא להופיע לעבודה לתקופה קצובה או לתקופה בלתי-מוגבלת?"



שיקולים אלה אינם מתקיימים בענייננו. נהפוך הוא, לגבי המצילים קיימת שורה של הסכמים מהם ניתן ללמוד כי נמצא פתרון שונה לבעיית העבודה העונתית והוא אינו כולל עבודה בפועל בחודשי החורף. לאור ההסדר המיוחד שנעשה עם המצילים הותיקים, ניתן לומר שהצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים נתנו דעתם לשאלה זו והפתרון שהם מצאו לכך הוא תשלום של השעות הנוספות בחודשי החורף. פתרון זה, שנקבע בהסכם המצילים מעיד על אומד דעת הצדדים, אשר לא ראו לנכון להטיל חובה על המעביד לספק עבודה בפועל. ככל הנראה, וזוהי רק השערה, בשל העובדה שמדובר בעבודה עונתית. מכל מקום, אם כוונת הצדדים, אשר לא באה לידי ביטוי באופן מפורש בהסכם המצילים, היתה לספק עבודה למצילים גם בחדשי החורף, לא היה מקום להוראת סעיף 12 להסכם, שהוא הבסיס ליצירת "בנק שעות" המשולמות בחודשי החורף, כאשר המצילים אינם עובדים בפועל. ובנוסף, לא היה מקום לקבוע במפורש בהסכם מצילי דור ב', כי הם – בשונה מהמצילים הותיקים – זכאים לעבוד בפועל בחורף, ולקבל שכר. נוסיף לכך כי השכר אותו מקבלים מצילי דור ב' בעונת החורף נגזר מהתפקיד שיוטל עליהם על ידי העיריה באותה עונה, כלומר, הצדדים נתנו דעתם גם לשאלת השכר השונה שיקבלו מצילי דור ב' בשתי התקופות, וזאת בשל ההבדל בין תפקידי ההצלה המבוצעים בקיץ ובין התפקידים המבוצעים בחורף. לכל אלה אין זכר בהסכם המצילים, ואין זה סביר או הגיוני שכוונת הצדדים היתה שהמצילים יעבדו בחורף, מבלי שעניין זה יוסדר באופן מפורש, לרבות שאלת היחס בין התשלום על פי סעיף 12 להסכם המצילים ("בנק השעות") ובין השכר בגין העבודה בפועל.


13. בנוסף לכל אלה, יש לתת משקל להתנהגות הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים ולאופן שבו הם ראו את הדרך הנכונה לפרש את הסכמותיהם וכן לעמדת מרכז השלטון המקומי, התומכת בעמדת העיריה.


אחד מכללי הפרשנות בנוגע להסכמים קיבוציים הינו כיצד התנהגו הצדדים ביחס להסכמות הכתובות (בג"צ 567/87 גוניק נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד מב (4) 693). לעניין זה יש לתת משקל לעובדה כי כבר במשך כשש שנים שהעיריה אינה מפעילה תחנת הצלה בחורף וכי ההסתדרות לא התעקשה על זכות העובדים בנושא זה, עד היום. נהפוך הוא: מהמסמכים שצורפו לטיעוני הצדדים, עולה כי עוד בשנת 1996, כאשר העיריה החליטה לראשונה על סגירת תחנת ההצלה שפעלה בחורף, פנה ועד העובדים אל העיריה ובהסתמך על פסק הבוררות, טען כי יש לפתוח תחנה אחת בחורף (מסמכים עירייה 6/ז' – עירייה 6/יא' אשר צורפו לתגובת העיריה).


בשנת 1997, ביקשה העיריה שוב לסגור את התחנה. עמדת ועד העובדים היתה כי ההסכמה בשנה שחלפה היתה חד פעמית, והוא דרש את פתיחת התחנה. כזכור, באותה שנה הוגשה בקשת צד בסכסוך קיבוצי מטעם ההסתדרות בנושא זה, אך נמחקה לבקשת ההתסדרות.


למעשה, השאלה האם יש לפתוח תחנת הצלה בחורף התעוררה מאותו שלב שבו לטענת העיריה צרכיה השתנו ולא היתה עוד הצדקה לפתוח מספר תחנות בחורף (ולאחר מכן תחנה אחת בלבד), ועל כן כבר בשנת 1988 הנושא הגיע לבוררות. החל מהחלטת העיריה שלא לפתוח תחנת הצלה בחורף – בשנת 1996, הסתדרות לא פנתה לבית הדין בתביעה למימוש הזכות, אשר לטענתם עומדת לעובדים. יתירה מכך, היא פתחה בהליך משפטי וחזרה בה, מסיבותיה היא אשר לא פורטו בבקשה. בכך בהתנהגותה, השלימה – הלכה למעשה – עם עמדת העיריה.


איננו סבורים כי לאחר למעשה מחמש שנים שההסתדרות אינה נוקטת באמצעים משפטיים העומדים לרשותה, היא יכולה לטעון כי עדיין עומדת לעובדים הזכות לעבוד בעונת החורף.


14. אנו סבורים שהעובדה שבמשך שנים היתה תחנת הצלה אחת אינה מחייבת את המשך הפעלתה לעולם ועד. בנסיבות שתוארו, כאשר פתיחת התחנה היתה במחלוקת מאז שנת 1988 והבוררת החליטה כי פתיחת התחנה נתונה לשיקול דעת העיריה ועל פי צרכיה, ניתן לומר שכבר מאותו מועד - בשנת 1988 – ה"זכות" לכאורה שהיתה בידי העובדים היתה מותנית בהצדקה עניינית לפתיחת התחנה ולא מעבר לכך. שיקול הדעת הנתון לעיריה אף נקבע שנה מאוחר יותר, בשנת 1989, בהסכם המצילים. כאשר מוסיפים לכך את העובדה שבפועל, התחנה אינה פתוחה מאז שנת 1996, וההסתדרות אשר ידעה על כך לא המשיכה בהליך המשפטי בו פתחה עוד בשנת 1997, הרי שפער של חמש שנים בין ההחלטה המקורית על אי פתיחת התחנה ובין ההליך המשפטי אינו סביר או מקובל.


15. טענת ההסתדרות כי המצילים הותיקים זכאים לעבוד בפועל גם במהלך חודשי החורף, ללא קשר לפסק הבורר ולפתיחת תחנת הצלה בחורף, הינה מרחיקת לכת. הטענה שהמצילים זכאים בכל מקרה לשכר עבור חודשי החורף הינה למעשה טענה נפרדת מהטענה שיש לפתוח תחנת הצלה בחורף. אמנם היא מנוסחת כקשורה לפתיחת תחנת הצלה בחורף, אך למעשה היא רחבה יותר, כאשר גם בסיכומי ההסתדרות לא מצאנו הסבר כיצד ניתן לתבוע שכר עבור תקופה בה אין חובה לעבוד בפועל ולא מוטלת על המעביד החובה לספק עבודה בפועל.


למעשה הבקשה לשכר רגיל גם בחורף מגלמת בתוכה בקשה לבטל את הסכם המצילים ולקבוע הסדר חדש, באמצעות בית הדין, וזאת למרות שדרך המלך לעשות כן היא בדרך המו"מ הקיבוצי. נסביר את דברינו –

ההסתדרות מבקשת שהעיריה תספק עבודה למצילים בחורף ולחילופין שתשלם להם שכר עבור נכונותם לעבוד בחורף. אין בפיה תשובה לשאלה, מה יהא דינן של השעות הנצברות מעונת הקיץ. הסכם המצילים קובע במפורש שאלה ישולמו בעונת החורף (סעיף 12). טענת ההסתדרות מגלמת בתוכה גם בקשה לשינוי של הסכם המצילים במובן זה שהשעות הנוספות מעונת הקיץ ישולמו בחורף ובנוסף לכך ישולם גם שכר עבור הנכונות לעבוד, והרי כל ההסדר שבסעיף 12 מטרתו לפתור את בעיית אי ההשתכרות בעונת החורף.


בנוסף, אם המצילים הותיקים זכאים לשכר גם בחורף, מה משמעותו של הסכם דור ב' שנחתם בשנת 2000? בהסכם זה נאמר בו במפורש כי הוא מובחן ונבדל מהסכם המצילים. אך אם יתקבלו טענות ההסתדרות, הן המצילים הותיקים והן המצילים החדשים יהיו זכאים לשכר עבור עונת החורף, כך שההבדלים בין שתי הקבוצות יבוטלו. כלומר, קבלת טענות ההסתדרות מנוגדת גם להוראות המפורשות של הסכם דור ב'.


16. זאת ועוד, טענות ההסתדרות לגבי הזכאות לשכר בחודשי החורף נטענות בשם הזכות לעבוד. הזכות לעבוד, מעצם טיבה הינה זכות ערטילאית במובן זה שהיא אינה מופנית כלפי מעביד מסויים ואינה מקנה לעובד מסויים את הזכות לעבוד באותם תנאים או באותו מקום עבודה ללא הפסקה או שינוי.
"אנו דנים בזכות יסוד, הזכות לעבוד. זכות זו חירות היא. היא אינה מטילה אמנם חובת עשה על הצד השני, אך היא דורשת מכולי עלמא שלא למנוע את הזכות מבעליה. ברי שאין חובה לספק עבודה לאדם. פגיעה בזכותו של אדם היא פגיעה בחירות סוציאלית. זו צריכה להיעשות במידה הקטנה ביותר, באמצעים המינימליים הדרושים על מנת שמעביד יוכל לנהל את מפעלו כראוי. ברי, ככל זכות יסוד, גם הזכות לעבוד, והזכויות החברתיות כולן, אינן אבסולוטיות. הזכות מתאזנת לעומת זכויות אחרות." (דב"ע נו/ 8-6 מועין שמשום – עירית נצרת, פד"ע ל 72 ור' גם דב"ע נה/264-3 חסן קייסי - מוסך אופיר ש. ארמוזה בע"מ, לא פורסם).


אין חולק כי לזכות לעבוד יש מקום משמעותי במסגרת משפט העבודה, אולם נסיבותיו המיוחדות של הסכסוך שבפנינו מונעות יישום פשטני של זכות זו, באופן המבוקש על ידי ההסתדרות. קבלת טענות ההסתדרות במקרה זה תביא לשינוי מכלול ההסדר שנקבע בין הצדדים לגבי אופן העסקתם של המצילים. המצילים הותיקים מבקשים כי רק אחד מהתנאים הספציפיים שנקבעו לגבי המצילים מדור ב' יחול עליהם – עבודה ושכר תמורתה בחודשי החורף. לדעתנו, כאשר נקבעו שתי צורות תגמול והעסקה שונות (הגם ששתיהן באות לפתור את אותה בעייה של עבודה עונתית) לא ניתן לתלוש מהסדר כולל אחד תנאי מסויים ולהחילו לגבי הקבוצה השניה, לגביה נקבע הסדר שונה, מבלי שנלקח בחשבון השפעת השינוי על מכלול ההסדר. כך למשל, כאשר מבקשים לשנות את מכלול תנאי העבודה של המצילים, יש לקחת בחשבון גם את התגמול הכספי שמקבלים המצילים הותיקים בחודשי הקיץ. זהו חשבון כולל שבית הדין אינו מוסמך לעשותו עבור הצדדים, מאחר שמשמעותו הינה כתיבת הסכם קיבוצי חדש למצילים.


במאמר מוסגר נציין כי העיריה טענה שבקביעת ההסדרים השונים למצילים נלקחו בחשבון גם עלויות השכר. מאחר שבנקודה זו היתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים, בעוד שהתיק התנהל בדרך של טיעונים משפטיים בכתב, לא מצאנו לנכון להכריע בנקודה זו. נציין רק, כי שיקול מעין זה מחזק את מסקנתו כי דרישה לשינוי תנאי העבודה – כפי שמבקשת ההסתדרות, צריכה להיעשות במסגרת משא ומתן קיבוצי.


17. לסיכום נושא זה, מימוש הזכות לעבוד והגדרת גבולות הזכות צריכים להיעשות בהקשרים התעשייתיים המתאימים. מהנימוקים שהבאנו לעיל, אנו סבורים כי אין זה המקרה המתאים, וטענה בדבר הזכות לעבוד, במקרה זה, אינה מקימה למצילים זכות לשנות את מכלול ההסדרים שנקבעו במישור הקיבוצי הארצי מול ארגון העובדים, כך שהמקום הנכון והמתאים לעריכת שינוי מסוג זה הינו ליד שולחן המשא ומתן.


18. בשולי הדברים נציין כי העיריה טענה כי יש למחוק את הבקשה על הסף, בשל חוסר תום ליבה של ההסתדרות. לדעתנו אין זה המקרה המתאים לסטות מדרך המלך בסכסוכים קיבוציים שהינה בירור המחלוקות לגופן. שאלת תום לב יכולה לבוא במסגרת כלל השיקולים של קבלת הבקשה לגופה, ונושא מחיקת ההליך הקודם קיבל משקל בהכרעתנו.


19. לאור הנימוקים שהובאו לעיל, הגענו למסקנה כי העיריה אינה חייבת לפתוח תחנת הצלה בחורף, אם אין לכך הצדקה על פי שיקול דעתה, וכן אין היא חייבת לספק למצילים הותיקים עבודה בפועל בחודשי החורף.


סוף דבר – הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות סעיף הסכם קיבוצי

  2. זכויות מכוח הסכם קיבוצי

  3. שעות נוספות הסכם קיבוצי

  4. הסכם קיבוצי בזק

  5. הסכם קיבוצי תדיראן

  6. הסכם קיבוצי עירייה

  7. הסכם קיבוצי בענף הבניה

  8. חוק סכסוכי עבודה

  9. הסכם 87

  10. בוררות - הסכם קיבוצי

  11. בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  12. הסכם קיבוצי - הסכם 99

  13. דרגה 16 - סכסוך קיבוצי

  14. הכרזת סכסוך עבודה

  15. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  16. תצהיר בסכסוך קיבוצי

  17. זכאות עמלות - הסכם קיבוצי

  18. תקנות הסכמים קיבוציים

  19. האם הסכם הוא הסכם קיבוצי ?

  20. הסכם קיבוצי - העסקת עובדים

  21. הסכם קיבוצי - הסכמים קיבוציים

  22. פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי

  23. אחרון נכנס ראשון יוצא

  24. פסקי דין בסכסוך עבודה

  25. הסכם קיבוצי כללי לתעשיית הדפוס

  26. אי קידום בדרגה - סכסוך קיבוצי

  27. סעיף 33ז' חוק הסכמים קיבוציים

  28. הסתדרות המח''ר - סכסוך קיבוצי

  29. פתיחת תחנת הצלה - סכסוך קיבוצי

  30. מבוי סתום במו"מ - סכסוך קיבוצי

  31. הסתדרות המעו''ף - סכסוך קיבוצי

  32. עמיתי קרן הפיצויים - הסכם קיבוצי

  33. שינוי שכר עובדים - סכסוך קיבוצי

  34. סעיף יישוב סכסוכים - חוקת העבודה

  35. הסכם קיבוצי - החזרה לעבודה

  36. הסכם הפנסיה בתעשיה – סכסוך קיבוצי

  37. השבתת מערכת הבנקאות - סכסוך קיבוצי

  38. אישור להכריז על סכסוך עבודה

  39. חוקת העבודה שלטון מקומי-דרגות

  40. סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים

  41. הגדרת "עובד אבטחה" הסכם קיבוצי

  42. הפרשה לפיצויים לפי הסכם קיבוצי

  43. הסכם קיבוצי - מנהלים בבתי ספר יסודיים

  44. הסכם קיבוצי של עובדי מפעלי כור

  45. ההסתדרות הרפואית בישראל - הסכם קיבוצי

  46. טופס בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי

  47. הגדרת "מעילה באמון" חוקת העבודה

  48. הסכם קיבוצי בענף ההובלה – פיטורים

  49. מניעת הפחתת שכר - בקשת צד לסכסוך קיבוצי

  50. זכאות לתוספת שכר מכוח הסכם קיבוצי

  51. חוקת העבודה למוסדות ההסתדרות – עובד קבוע

  52. סכסוך עבודה - לעובדי ציוד מכני נמל אשדוד

  53. טופס בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי

  54. שכר לעובדים במקצועות הנדסיים - הסכם קיבוצי

  55. העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד

  56. תביעה עובדי תעשיה אוירית - הסכם קיבוצי מיוחד

  57. הפרת הוראות חוקת העבודה לעובדים במוסדות ההסתדרות

  58. הסכם קיבוצי תכנית הבראה - תביעה ביטול פיטורים פגם שימוע

  59. שייכות העובד לקבוצת העובדים בהסכם קיבוצי - היקף תחולתם

  60. בקשת צד בסכסוך קיבוצי לפרש סעיף הצמדה, שיש בהסכם קיבוצי

  61. תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון