מהי ערבות בנקאית אוטונומית ? על מהותה של ערבות בנקאית לעומת ערבות סתם עמד השופט אשר שפסק בע"א 529/78 איליט נ' אלקו, פ"ד לד(2) 13, 17 כי: "ברצוני להפנות את תשומת הלב אל המינוח הבלתי מדוייק והבלתי נכון שניתן בארץ למסמך הקרוי "ערבות בנקאית". לפי מינוח זה היינו מצפים שהמסמך הנושא שם זה יהווה "ערבות" לפי חוק הערבות, ולא היא. לפי סעיף 1 לחוק הערבות מוגדרת "ערבות" כהתחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי צד ג', היינו שמדובר כאן בחיוב טפל, הבא לשמש ערובה לחיוב אחר שהוא העיקרי... אם נתבונן בערבות בנקאית אוטונומית נמצא שחסרות בה התכונות הנ"ל ההכרחיות לקיומה של ערבות... המינוח הנכון לערבות בנקאית מעין זו הוא "התחייבות לשיפוי". פרופ' ש. גנוסר בספרו "חוק הערבות תשכ"ז - 1967" (פירוש לדיני החוזים בעריכת ג. טדסקי, תשל"ט - 1979, בעמ' 69-70) אומר: "זה יתרונה של ערבות בנקאית שבה מתחייב הבנק לשלם לנערב "לפי דרישה ראשונה", כי גם היא מכוונת לבודד את תביעת הנערב מכל מיני השגות שהחייב העיקרי עשוי להשיג על תביעת הנערב כלפיו". הפרופ' גנוסר מבחין בין שלושה מונחים אשר לעיתים קרובות אין מקפידים על השימוש המדוייק בהם, ואשר נגזרים מן השורש המשותף "ערב": "ערובה", ערבון" ו"ערבות". "ערבון", מגדיר גנוסר, בהגדרה ההולמת את מהות ה"ערבות הבנקאית", "הוא סכום כסף המופקד כבטוחה לקיום חיוב - ומבחינה זו ערבון אינו אלא סוג של ערובה ריאלית". ואילו "ערבות" היא "בטוחה אישית לקיום חיובו של אחר". הערבויות הבנקאיות, אינם אלה אשראי דוקומנטרי המשמש לערבות. על פי קונסטרוקציה זו, התובעת הינה ה"מבקש" (applicant), BNP הינו ה"בנק הפותח" (issuing bank), והנתבע הינו "המוטב" (beneficiary). עם ניסוחם החדש משנת 1993 של הכללים האחידים החלים על אשראים דוקומנטרים (Uniform Customs and Practice for Documentary Credits, 1993 Revision - UCP), אשר נוסח "הערבויות הבנקאיות" מחילן במפורש, "זכתה לגושפנקה רשמית הדעה... לפיה מכתב אשראי המשמש לערבות הינו סוג של מכתב אשראי ולא סוג של ערבות. מכתב אשראי כזה מכונה standby letter of credit. בישראל הוא מכונה בשם "ערבות בנקאית אוטונומית", או "ערבות בנקאית". (ד.ששון, מ.יפרח, אורלי שנקר, "אשראים דוקומנטרים, היבטים מעשיים ומשפטיים", הוצאת שוקן י-ם ות"א, תשנ"ו - 1996, (להלן: "ד. ששון") בעמ' 60) ובהמשך ספרם כותבים המחברים המלומדים בעמ' 65: "אמנם במקרה הרגיל יהיה הבנק השני בתור למילוי החיוב, שכן המוטב ההגון יפנה אליו אך ורק אם אכן לא קוים חיוב בעיסקת היסוד, אולם אחריותו הכספית היא ראשונית, כלומר ישירה; שכן הבנק לא יוכל להתגונן בטענה שעסקת היסוד בוצעה כהלכה למעשה בהתאם למוסכם בין הצדדים. יתר - על - כן, בערבות רגילה עומדת לערב כל טענת הגנה של החייב כלפי הנושה, ואם מומשה הערבות מבלי להסתמך על טענת הגנה כלשהי שעמדה לרשות החייב, אין החייב אחראי כלפי הערב. מובן מאליו שלעקרון הטפילות הנ"ל אין כל תחולה במכתב האשראי המשמש לערבות". זוהי גם דעתו של הפרופ' בן - אוליאל בספרו "דיני בנקאות" המוסיף: "המטרה של תכונת העצמאות, כפי שהסביר השופט לנדוי בפרשת זיברט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ע"א 241/64, פ"ד יח(3) 609, 613), היא בעצם לבודד את תביעת הנערב כלפי הערב מכל מיני השגות שהחייב העיקרי עשוי להשיג על תביעת הנערב כלפיו". ערבות בנקאיתבנקערבות