צו מניעה זמני האוסר על בנק לממש משכון

החלטה 1. המבקשים, בעל ואשה, הם ברי רשות בנחלה במושב מזור מכוח חוזה שכירות, בין מנהל מקרקעי ישראל לבין "מזור" - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ. 2. המבקשים ניהלו את חשבון הבנק שלהם ושל חברה בבעלות המשיב 2 בסניף יהוד של המשיב, ובמסגרת ניהול חשבונותיהם חתמו ביום 28/2/1995 על שטר משכון והמחאת זכויות חוזיות על דרך שיעבוד, עם המשיב, ולפיו משכנו לטובת הבנק את זכויותיהם במושב מזור (נספח ב' לבקשה), להבטחת תשלום כל הסכומים שעשויים להגיע לבנק מאת המבקשים, כמפורט בשטר המשכון. 3. השעבוד בא להבטיח, בין השאר, גם את ערבויותיהם של המבקשים. השעבוד על דרך משכון בא הואיל והזכויות של המבקשים בנחלה לא היו רשומות בלשכת רישום המקרקעין. 4. המבקשים עותרים בתביעה העיקרית למתן סעד הצהרתי, כי אין למשיב זכות לממש את שטר המשכון ובגדרה עותרים הם לצו מניעה זמני האוסר על המשיב לממש את המשכון בלשכת ההוצאה לפועל עד למתן פס"ד בתביעה העיקרית. 5. הבקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 122490/00) הובאה לדיון במעמד צד אחד, בפני שופט תורן (כב' השופטת ר. פינצ'וק - אלט) אשר הורתה ביום 9/8/00 על מתן "צו מניעה ארעי" כלשון ההחלטה וכנגד ערבות בנקאית בסך 15,000 ₪. 6. ביום 27/8/00, נדונה הבקשה שבפני, במעמד הצדדים, כאשר המשיב לא מסר כל תגובה לבקשה ובא כוחו אף הודיע כי הוא מוותר על חקירת המצהיר מטעם המבקשים, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם. 7. כעולה מחומר הראיות שהוצג בתמיכה לבקשה, המבקש 2, יחד עם בנו, הינם בעלי מניות בחברה "ש. גרין מוצרי בנייה (1993) בע"מ" אשר ניהלה חשבון אף היא בסניף יהוד של המשיב. במסגרת ניהול עסקיה, נקלעה החברה ליתרת חוב, לטענת המשיב, בסך של 787,00 ₪. 8. אציין, ועל כך איו חולק, כי המבקשת 1 חתמה ביום 3/8/95, כחמישה חודשים לאחר החתימה על שטר המשכון, על "כתב ערבות מתמדת ניתנת להגבלה בסכום" (להלן: "הערבות") בסך 200,000 ₪, לטובת החברה, ובו צוין בסעיף 28 כי "ערבות זו מהווה ערבות נוספת לערבות שנחתמה ביום 2/4/95 בסך 300,000 ₪." 9. משערבו המבקשים לחובותיה של החברה, המשיב נקט נגד המבקשים בהליכים לגביית חובה של החברה בלשכת ההוצל"פ, ובהתאם לאמור בסעיף 1(א)(2) לשטר המשכון, שעל פיו השעבוד בא להבטיח, בין השאר, גם את ערבויותיהם של המבקשים. על כן, אני דוחה את טענת המבקשים כי שטר המשכון מתייחס לחובותיהם האישיים של המבקשים ואין בו לכאורה התייחסות לחובות החברה. 10. טוענים המבקשים, כאמור בסעיף 7 לתצהירה של המבקשת, כי המשיב מנוע מלממש את שטר המשכון לאור העובדה: "על פי ייעוץ משפטי בכריתתו נפל פגם מהותי; שנציגי המשיב הטעו אותנו ביחס להלוואות שינתנו לחברה; שהמשיב לא נהג בתום לב בעניין מימוש שטר המשכון; כי נציגי המשיב הפרו את חובת הזהירות והנאמנות בה הם מחויבים כלפי כערבה לחובות החברה. כמו כן, לאור העובדה - שאין בינינו לבין המשיב הסכמה בדבר גובה החוב; אין מקום לנקיטת צעד קיצוני כמכירה". 11. הבאתי את מלוא הטענות, ובלשון המצהירה, על מנת להראות כי הבקשה לא מגלה כל עילה לפיה יש לתובענה סיכוי לו לכאורה. 12. מעבר לאמור בסעיף 7 לתצהירה, לא פירטה המבקשת דבר, ולא הביאה כל נתון עובדתי לביסוס האמור בו "בייעוץ משפטי". 13. אם נפל פגם מהותי בכריתתו של הסכם המשכון - לא טרחה המצהירה ולא פירטה מהו הפגם. 14. אם אמנם הטעו מי מנציגי המשיב את המבקשים ביחס להלוואות שינתנו לחברה - הרי לא גילו בתצהירם לבית המשפט במה הטעו אותם נציגיו. 15. כך גם אין המצהירה מפרטת או מסבירה מדוע לטענתה נהג המשיב שלא בתום לב במימוש המשכון. חובת הזהירות והנאמנות בה הם מחויבים כלפי המבקשת כערבה לחובות החברה - הרי לא הונחה לתצהיר המבקשת כל תשתית עובדתית אשר תבהיר במה הפרו נציגי המשיב את חובותיהם אלה כלפיה כערבה לחובות החברה. 16. הטענה האחת והיחידה אשר באה בתצהירה של המבקשת 1, ואשר הונח לה לכאורה קמצוץ של בסיס עובדתי לכאורי כלשהו, היא הטענה ולפיה חולקים המבקשים על גובה החוב. 17. גם כאן, למצער, לא טרחה המצהירה ואל פירטה במה חולקים המבקשים על גובה החוב - אם על כולו או שמא על חלקו, ואם כן - על איזה חלק ממנו. 18. אדגיש, כי במשטר המשכון - סכום החוב איננו נקוב בו אלא למעשה סכום החוב נקוב במסמך חיצוני לו. על כן, וממילא משעה ששטר המשכון הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, בצירוף חשבון החוב, והמבקשים - החייבים טוענים/חולקים על גובה החוב, יבחן ראש ההוצאה לפועל במסגרת טענת "פרעתי" את השורה התחתונה של החיוב על פי כל החיובים והזיכויים הכלולים בחשבון. יהא מועד תחולתם אשר יהיה - בין אם לפני תאריך שטר המשכון ובין אם לאחר מכן. אין זו מלאכתו של בית המשפט. בדברים אלה אני מאמצת את דבריו של בית המשפט בר"ע (חיפה) 1564/91, רוזנר נ. פי.אף. אי אסטבלישמנט, פס"מ תשנ"ב (א) 448, 451. 19. זאת, לעומת המקרה של שטר משכון, שפורש בו סכום החוב - שאז נאמר כי החייב הודה בנכונות החוב שעה שחתם על שטר המשכון, ואין הוא יכול להתכחש לו. משעה שהסכים בחתימתו לסכום מסוים ולפני החתימה על שטר המשכון ובסופו של דבר הסכים בחתימתו לסכום המסוים שנרשם בו, יהא מנוע מלשוב ולטעון כנגד החוב או חלקו שכן הסכום הנקוב בשטר המשכון הוא שווה ערך לחוב פסוק. 20. אולם, מקום שסכום החוב, כמו במקרה שלנו, לא נקבע בשטר המשכון גופו, אלא במסמך חיצוני, כגון דף חשבון שערך המשיב, אין בחתימתם של מי מהמבקשים על שטר המשכון משום הודאה בנכונותו של החוב שהמשיב עומד על גבייתו לכן, רשאים המבקשים לעמוד על בדיקת החיובים והזיכויים בין אם מועד תחולתם לפני החתימה על שטר המשכון או גם לאחר מכן, ובפני ראש ההוצאה לפועל, במסגרת טענת "פרעתי". (ראה ד. בר אופיר, הוצל"פ הליכים והלכות מהדורה רביעית 1996 פסקה 223 בעמ' 509). 21. בשולי הדברים אומר, כי לא ראיתי להיזקק לטענת המבקשים המתייחסת להוראות בנק ישראל מחודש דצמבר 1995 ולו מן הטעם שהערבויות בענייננו, נחתמו ביום 2/4/95 וביום 3/8/95 היינו לפני כניסת ההוראות לתוקף, ועל כן אני דוחה אף טענה זו של המבקשים. 22. טוענת המצהירה, הגב' חווה גרין, לעניין מאזן הנוחיות: באם ימונה כונס נכסים לנחלה קיימת אפשרות כי היא תימכר במחיר נמוך בצורה קיצונית מערך השוק (1,500,000$) וזאת בכדי לכסות חוב נטען על ידי המשיב של כ- 180,000$ (סעיף 9 לתצהיר גב' גרין). 23. נראה כי הטענה היא - שבית המשפט - אל לו לתת ידו למימוש בטוחה, מחמת שהמימוש יגרום נזק לממשכן - המשיב. השאלה היא, אם כן, אם תתקבל תביעת המבקשים בתיק העיקרי, יהא זה מן הנמנע או קשה מאד להשיב המצב לקדמותו וביצוע פסק הדין ימנע או יקשה מאד להשיב יקשה מאד להשיב את המצב לקדמותו וביצועו יגרום נזק שאינו ניתן לתיקון. 24. אמנם, חשש שכזה אינו מתקיים כאן. המשיב בענייננו הוא בנק, מן הגדולים במדינה, גוף פיננסי מוכר, ולא מתעורר כל חשש כי במידה ובסיום ההליכים בתובענה ייפסק לטובת המבקשים, לא יהיה ביכולתם להיפרע לטובת המבקשים, לא יהיה ביכולתם להיפרע ולקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. 25. מאידך, בד בבד עם בחינת הנזק שייגרם למבקשים, יש לשקול גם את התוצאות המזיקות, העלולות להיגרם למשיב בענייננו - הבנק, באם תדחה תביעת המבקשים. 26. וזהו מבחן מאזן הנזקים והאינטרסים של הצדדים וכפי שבואר היטב ע"י ביהמ"ש: "כאשר יש צורך במימוש נכסים לצורך ביצוע פסק דין, עלול לכאורה להיווצר מצב בלתי הפיך. ודוק: אי הפיכות זו - אין עניינה יצירת מצב חדש...אי ההפיכות יסודה באבדן הבעלות בנכסים שמומשו לצורך תשלום החוב. במצב דברים זה - יש לשקול היטב את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שייגרמו לכל אחד מן הצדדים כתוצאה מביצוע פסק הדין, את מהות הנכסים, את ההוצאות הכרוכות במימושם ושיקולים נוספים." ראה: בש"א 3158/91, ע"א 2464/91, שמואל פלאטו שרון נץ קומפני פריזיין דה - פרטיסיפיסיון, פ"ד מח (5) 499, 504. 27. על התכלית שבבסיס מבחן מאזן הנזקים והאינטרסים, עמד בית המשפט: "...הלוא בידי כל זוכה, לפי פסק דין, לרדת לנכסי החייב ולגבות מהם את חובו, ואין הדעת נותנת, שמזוכה בעל בטוחה יימנע מלעשות כן, דווקא ביחס לנכס כשהחייב העמיד לו כבטוחה. וגם המקרה שבו שיעבד החייב נכס עסקי איננו יוצא מכלל זה שכן - משהעמיד החייב נכס עסקי שלו כבטוחה, יקשה עליו להישמע בטענה שמימוש הבטוחה עלול להסב לו נזק חסר תקנה... כדי שבית המשפט ייענה לבקשה כזאת מצד חייב, לא די לו שישתכנע כי מימוש הבטוחה לאלתר יגרום לחייב נזק גדול או בלתי הפיך אלא עליו להשתכנע גם בכך שעיכוב מימושה של הבטוחה לא יגרום נזק לזוכה ולא ייגרע מסיכויו להיפרע מן הבטוחה, באותה מידה גם אם יושעה המימוש." ראה: בש"א 4645/91, ע"א 4644/91, משה כובשי חבי 91 הובלה ותעבורה בע"מ . בנק הפועלים בע"מ........ 28. לתצהירה של הגברת גרין, עליו לא נחקרה, צורפו שורה של אישורים אשר ניתנו ע"י מתווכים: נאות שירן מיום 3/8/00; נכסים במושבים מיום 5/8/00; אנגלו - סכסון מיום 5/8/00; ולפיהם, הטיפול במכירת זכויות המבקשים בנחלה ע"י המבקשים החלה בסוף דצמבר וטרם נמצא הקונה המתאים וכן את תיאור מחירי הנכס הנדרשים וירידתם [ראה אישור אנגלו - סכסון מיום 3/8/00 - נספח ו(4)]. 29. לכאורה, כאמור, על פי אישורי המתווכים, שווי זכויותיהם של המבקשים בנחלה עולה פי שמונה משווי החוב הנטען על ידי המשיב. שכן, המתווכים מעריכים את סיכויי המכירה של הזכויות בנחלה במיליון ושש מאות אלף דולר ארה"ב (1,600,000$) ואולם, החוב הנדרש ע"י המשיב לכאורה אינו עולה על 800,000 ₪ קרי, כ- 200,000$. 30. בכך שוכנעתי כי עיכוב מימושה של הבטוחה לנוכח ערכה הרב, לא יגרום נזק למשיב, ולא יגרע מסיכוייו להיפרע ממנה, באותה מידה, גם אם יושעה המימוש. 31. ולו מן הטעם הזה - ראיתי לקבל את הבקשה ולהורות כי צו המניעה, אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 9/8/00 , יוותר עם כנו עד למתן פסק דין בתיק העיקרי. 32. עוד שתי הערות - שהן אחת בעצם. הראשונה: את טענות המבקשים כנגד מימוש המשכנתא, כפי שפורטו בכתב התביעה יש לברר בירור מוקדם ומהיר, על מנת שהליכי המימוש לא יעוכבו מעבר לנדרש. השניה: על כן, הדיון בהתנגדותם של המבקשים ייערך במסגרת המרצת פתיחה ומשעה שהטענות בהמרצת הפתיחה מבוססות על פירוש מסמכים, טענות ביחס לתקפות העסקה, כשרות החתימה וכיוצ"ב. תגובת המשיב לבקשה בתיק העיקרי תוגש לתיק ביהמ"ש בתוך 21 יום מעת מסירת החלטה זו. הדיון בהמרצת הפתיחה יתקיים בפני במעמד הצדדים ביום 22/10/00 בשעה 8:30. כאמור בסעיף 31 להחלטה, אני נעתרת לבקשה. אני מחייבת בהוצאותיה של בקשה זו ובשכ"ט עו"ד בסך 6,500 , בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל לפי התוצאות בתיק העיקרי. צו מניעה זמנימשכוןבנקצוויםצו מניעה