מימוש משכנתא | עו"ד רונן פרידמן

מה הדין בסוגיית מימוש משכנתא בהוצאה לפועל ? מה הדין בסוגיית מימוש משכנתא על ידי הבנק ? ##(1) מימוש משכנתא - הקדמה:## תכליתה של מימוש משכנתא היא שהחוב המובטח על פיה ייפרע ללא דיחוי. עיכוב מימוש הבטוחה עלול לגרום לבנק נזק באופן שייגרעו סיכוייו להיפרע ממנה, גם אם יותר המימוש בסופו של חשבון (בש"א 4645/91 כובשי חברת הובלות ותעבורה בע"מ נ' בנק הפועלים). מי שרשאי להורות על מימוש משכון, לפני שהגיע המועד לקיום החיוב, הוא בית משפט ולא רשם ההוצאה לפועל. על ביהמ"ש להורות על מימוש מוקדם וכן להורות על דרך המימוש בהתאם להוראות סעיף 21(ב) לחוק המשכון. ##(2) הגנה מפני מימוש משכנתא על ידי הבנק:## החקיקה הישראלית קובעת שני הסדרי חוק המקנים לאדם הגנה מפני סילוקו מדירת מגוריו במסגרת הליכי מימוש משכנתא. נעמוד בקצרה על כל אחד מההסדרים הללו, ועל ההבדלים המרכזיים ביניהם: קיומם של הסדרים המקנים הגנה לחייב ולבני משפחתו מפני פינוי מקשה על הליכי המימוש של המשכון או המשכנתא, ומביא לכך שערכם הבטוחתי יפגע. התוצאה שעלולה לנבוע מכך, תוצאה שהבנק הדגיש וחזר והדגיש בסיכומיו, היא פגיעה אפשרית ביכולתם של רוכשי דירות לגייס אשראי. הטעם לכך פשוט: אם במסגרת הליכי מימוש צפוי הבנק לקבל רק ערך מופחת בעבור הנכס, בין אם בשל העובדה שהנכס יימכר כנכס תפוס שבו מצוי דייר מוגן ובין אם בשל כך שהבנק יידרש להפריש סכום מסוים לטובת מציאת פיתרון דיור חלופי לחייב, הרי שרמת הסיכון שחשוף לו הבנק תגדל, ועובדה זו תשתקף במחיר שידרוש בעבור ההלוואה, קרי בשיעור הריבית. בסיכומיו מתריע הבנק כי הדבר אף עשוי ליצור "מחסומי כניסה" לקבלת הלוואות, כדברי באי כוחו: "עובדה זו תוביל בהכרח למציאות בה הלוואות משכנתא לא תינתנה לאותם לווים אשר מלכתחילה קיים לגביהם חשש גדול יותר (בעקבות בדיקת יכולותיהם הכלכליות), כי לא יעמדו בפירעון הלוואות המשכנתא". ##(3) מימוש משכנתא בהוצאה לפועל - סמכות בית המשפט:## מעיון בהוראות חוק המשכון מלמד כי המחוקק הבחין היטב בין סמכויות שניתנו לרשם ההוצאה לפועל לבין סמכויות שניתנו לבית המשפט. בעוד סעיף 17(2) לחוק המשכון קובע כי מימוש משכון שהופקד או נרשם יעשה על פי צו של רשם ההוצאה לפועל, קובע סעיף 21 כי מימוש מוקדם של משכון יעשה רק על פי צו של בית משפט ובדרך שיורה בית משפט. בסעיף זה הביע המחוקק בפירוש את כוונתו שלא לתת סמכות לרשם ההוצאה לפועל לדון בבקשות למימוש מוקדם של משכון. קביעה זו של המחוקק מעוגנת היטב ברציונל של הסמכויות והתפקיד שהוטלו על רשם ההוצאה לפועל, להביא לאכיפה מהירה ויעילה של פסקי דין ומסמכים סחירים. מתן סמכות לרשם ההוצאה לפועל לדון בשאלה האם התמלאו התנאים המזכים במימוש מוקדם, תסרבל את הליכי ההוצאה לפועל ותאריך אותם. ##(4) עיכוב מימוש משכנתא:## מאזן הנוחות פועל לטובת מבקש הסעד הזמני. עמד על כך כב' השופט גרוניס בקבעו כי כאשר מדובר בסעד זמני הנוגע לעיכוב מימוש משכנתה על דירת מגורים, בדרך כלל יינתן משקל משמעותי יותר למאזן הנוחות. מקובל לומר, כי במקרים רבים פינויו של אדם מדירת מגוריו עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך, באופן המטה את הכף לטובת מתן הסעד הזמני. (רע"א 7276/09 בנק הפועלים בע"מ נ' טוויל). ##(5) מימוש משכנתא בהוצאה לפועל - שטר משכון:## לפי סעיפים 18 לחוק המשכון ו- 81 לחוק ההוצאה לפועל, שטר משכון הוא מסמך אשר ניתן לביצוע כמו פסק דין של בית המשפט, והסמכות לממשו נתונה לבית המשפט או לרשם. דרך המימוש של המשכון זהה לדרך המימוש של נכס מעוקל, אלא אם כן הורה הרשם על דרך מימוש אחרת שנראית בעניו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין. מימוש משכון שונה מגביית חוב רגיל בהליכי הוצאה לפועל, מכיוון שכל תפקידו של רשם ההוצאה לפועל מצטמצם במימוש המשכון. אם יש לרשם שיקול דעת, כי אז מוגבל שיקול דעתו לקביעת הדרך היעילה והצודקת למימוש המשכון. אולם אין הוא מוסמך להרחיב את שיקול דעתו עד כדי החלטה שלא לממש את המשכון, לעכב את הליכי המימוש, להתנות אותם בתנאים או לתת לחייב ארכות על חשבון הזוכה _ (ראה המלומד דוד בר-אופיר, הוצל"פ-הליכים והליכות, כרך שני, עמ' 590). ##(6) מימוש משכנתא - סמכות רשם ההוצאה לפועל:## הליך מימוש משכון, כמוהו כביצוע פסק דין. רשם ההוצאה לפועל בהליך מסוג זה, כסמכות מינהלית ותפקידו להביא למימוש המשכון בדרך יעילה וצודקת. שיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל בתיק זה הינו מצומצם לשאלות הנוגעות לאופן המימוש, והחייב מוגבל בטענות אותן הוא רשאי להעלות כנגד מימוש המשכנתא בהוצאה לפועל. "דינם של שטר משכנתה או שטר משכון, לעניין מימושם, כדין פסק דין המוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל... מימוש משכון שונה מגביית חוב רגיל בהליכי הוצאה לפועל, מכיוון שכל תפקידו של ראש ההוצאה לפועל מצטמצם במימוש המשכון, כלומר: בגביית החוב מתוך הנכס הממושכן דווקא ולא מנכסים אחרים של החייב. ואם יש לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת, כי אז מוגבל שיקול דעתו לקביעת הדרך היעילה והצודקת למימוש המשכון..."(דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, כרך ראשון, עמ' 446-445 (מהדורה שישית, 2005)). ##(6) סמכות רשם ההוצאה לפועל לפרש את שטר המשכנתא:## לענין מימוש משכנתאות ומשכונות נקבע בפסיקה כי סמכות רשם ההוצאה לפועל לבחון את פרשנותו של שטר המשכנתא מוגבלת, וטענות שאינן כלולות בשטר המשכנתא גופו חורגת מתחום סמכותו של הרשם כאמור, סמכויות של מימוש מוקדם לא ניתנו לרשם ההוצאה לפועל על ידי המחוקק. אילו בית המשפט המחוזי היה קובע שהתמלאו הדרישות המזכות במימוש מוקדם של המשכון והיה מעביר את אופן המימוש לרשם ההוצאה לפועל, ברור שהיתה לו סמכות שכן על פי הוראות סעיף 21 לחוק המשכון בית משפט שמורה על מימוש מוקדם צריך להורות גם את דרך המימוש. ואלם משלא נקבע על ידי ביהמ"ש המחוזי שעצם הזכות למימוש מוקדם קיימת אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות להורות זאת. ##(7) מימוש משכנתא - מה אומר החוק ?## סעיף 90 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע כי מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה בסעיף 18 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967. סעיף 18 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967 קובע כי מימוש משכון על פי צו בית המשפט או צו ראש ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הורה ראש ההוצאה לפועל על דרך אחרת שראה אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין. סעיף 38(ג)(1) לחוק מחיל על ביצועה של משכנתא או מימוש משכון הוראות לעניין סידור חלוף, תוך עמידה על הבדל בין סידור חלוף שיינתן לבעלי דירות מעוקלות (סעיף 38(א)(ב) לבין סידור חלוף לדירות שבנוגע לנושה מבוטח, שאז יהיה הסידור לפי התנאים המפורטים בסעיף 38(ג)(2). ##(8) מה ההבדל בין מימוש משכנתא לבין העמדת יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ?## מן הבחינה הרעיונית, מימוש משכנתא והעמדת הלוואה לפרעון מיידי אינם זהים. העמדה לפרעון מיידי היא פעולה חוזית בחוזה ההלוואה, המקדמת את מועד הפרעון של תשלומים עתידיים. מימוש משכנתא הוא פעולה קניינית בבטוחה, יהיה סכום החוב בגינו מבוצע המימוש אשר יהא. הגשת בקשה למימוש משכנתא בלשכת ההוצאה לפועל, כשלעצמה, אינה, כיום ובמועדים הרלוונטיים לתביעה זו, בגדר העמדת יתרת ההלוואה לפרעון מיידי. לפי סעיף סעיף 81ב1(ב)(1) לחוק ההוצאה לפועל, אשר הוסף לחוק בשנת 2002, ככלל, בקשה למימוש משכנתא לגבי דירת מגורים מוגשת תחילה בגין חוב הפיגורים בהלוואה בלבד ולא בגין מלוא יתרת ההלוואה (אלא אם סכום הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא ההלוואה, ראו סעיף 81ב1(ג)(3) לחוק; הנתבעים הפנו ל-בש"א 1095/09 (ת"א (ב"ש) 1586/08) ארליכמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (9.12.2010) בה הסיק בית המשפט כי הבנק העמיד את מלוא ההלוואה לפרעון מיידי בעת הגשת הבקשה למימוש משכנתא בין היתר מאחר והגיש אותה על מלוא ס כום יתרת ההלוואה (פס' 8 להחלטה). אולם אותה בקשת מימוש הוגשה בשנת 1999 לפני חקיקת סעיף 81ב1 לחוק; ראו, בדומה, את בש"א 5228/06 (ת"א (ב"ש) 3898/05) בן חמו נ' הבנק לאומי למשכנתאות בע"מ , פס' 6(ד) (8.5.2007), שגם בה הוגשה הבקשה למימוש לפני חקיקת סעיף 81ב1). ##(9) מה ההבדל בין מימוש משכנתא לבין מימוש עיקול במסגרת פסק דין ?## קיים שוני מהותי בין תיק מימוש משכנתא ובין תיק למימוש פס"ד כספי במסגרתו מוטל עיקול על נכס מקרקעין. ברי, כי אין להשוות בין שני ההליכים. כך לדוג', בתיק כספי במסגרתו מבוקש מימוש עיקול על מקרקעין חובת הרשם להתייחס לשאלת הסידור החלוף לרבות חובה לנהל דיון בנוכחות הצדדים בנושא זה בהתאם להוראת סעיף 38(א1) לחוק. מנגד, במסגרת תיק למימוש משכנתא הדבר יכול ויתייתר עם הוכחת ויתור החייב על הגנה זו במסגרת שטר המשכנתא בכפוף לאמור בהוראת סעיף 38(ג). לכן אין לאפשר חילופי "נושים" כך שתיק שנפתח למימוש משכנתא בו יכול וישנו ויתור על סידור חלוף ימשיך באופן טבעי להתנהל עבור נושה בלתי מובטח מבלי שתעלה לדיון מהותי שאלת זכאות החייב לסידור חלוף כאמור. יפים דברי בית המשפט המחוזי חיפה בעניין במסגרת רע"א (חי') 39991-11-12, אילנה דהן נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (12.2.13) (פסקה 27): "יש עוד לזכור שהתכלית של חוב מובטח היא לתת בטחון לנושה כי החוב המובטח ייפרע ללא דיחוי, גם אם ייגרמו קשיים לחייב. למרות האמור, הורה על סידור חלוף לצד האפשרות להתנות על ויתור. מעמדו של נושה שעיקל נכסי מקרקעין המיועדים למגורים אינו משאיר בידי החייב זכות ויתור, ומבחינה זו הסידור החלוף הוא תנאי קוגנטי. סעיף 38(א) אוסר למעשה על הרשם לתת צו למכירה וצו פינוי נגד חייב ובני משפחתו בטרם נבחן הצורך בסידור חלוף. אין גם להתעלם מן המשמעות של תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל שמטרתו לצמצם האפשרות להתנות על ההגנה לדיור חלוף...המסקנה העולה מן האמור, כי אין לראות בויתור המערערים על דיור חלוף כלפי הבנק למשכנתאות כויתור על זכות לדיור חלופי כלפי הנושים הרגילים.... התוצאה מן האמור, שקודם שיהיה פינוי של החייב מבית מגוריו כלפי נושה רגיל, צריך שיתקיים דיון בנושא דיור חלופי, ככל שזכות כזו לא נבחנה במסגרת היחסים שבין הנושה המובטח לחייב". ##(10) מימוש משכנתא - חוק הגנת הדייר:## מתעוררת השאלה כיצד ראוי לאזן בין האינטרסים המתנגשים – בין הרצון לאפשר קיומו של שוק אשראי משוכלל, המאפשר ללווה ליהנות בהווה מיתרונות בעבורם יוכל לשלם רק בעתיד, לבין השאיפה החברתית להגן על מקום מגוריו של אדם ולמנוע את השלכתו לרחוב, כאשר אינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו. פתרון שאימץ המחוקק לדילמה זו בהקשר להגנה שניתנה בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר הוא מתן שיקול דעת לחייב לוותר מראש במסגרת שטר המשכנתא או הסכם המשכון על זכותו למעמד של דייר מוגן במקרה של מימוש המשכון או המשכנתא (ראו סעיף 33(ג)(2) לחוק הגנת הדייר). ויתור זה משמעו כי החייב מוותר על ההגנה שהקנה החוק לזכותו הקניינית, בדמות הסדר הדיירות המוגנת. ##(11) ההוצאה לפועל של משכון דירת מגורים מכוח סעיף 14 לחוק המשכון:## ברע"א 1602/09 קרמה נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (2010), פנה הבנק-המשיב לרשם ההוצאה לפועל, בבקשה ליתן צו לפינוי המערערים מהנכס מכוח זכות תחלוף, עלֿֿפי סעיף 14 לחוק המשכון, בשטר משכון שנחתם לבנק לאומי לישראל. זאת, בלא שהבנק המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל מכוח זכויות לפי סעיף 14 ובלא שהגיש בקשה למימוש משכון. בפסק הדין נקבע כי אין כל היגיון להחריג את האופן שבו תבוצע ההוצאה לפועל של משכון לגבי דירת מגורים, הנעשה מכוח סעיף 14 לחוק המשכון, מהוראות שנקבעו באופן כללי להוצאה לפועל של כל משכון אחר לגבי דירת מגורים. דה פקטו המדובר 'באותה גברת בשינוי אדרת' – באותו הליך – מימוש משכון בגין דירת מגורים. גם כאשר מתבקשת הוצאתו לפועל של משכון לגבי דירת מגורים, מכוח סעיף 14 לחוק המשכון (זכות תחלוף), קיימת חובה להתנהל על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל והתקנות בעניין הוצאה לפועל של משכון בגין דירת מגורים, ובכלל זה סעיף 38 לחוק וסעיף 81ב1 לחוק. ##(12) צו עיכוב מימוש משכנתא לאחר שהליך מכירת הדירה הושלם:## רע"א 3549/99 בדור נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, אשר עסק בסעד זמני שנתבקש במסגרת תביעה שהוגשה לביהמ"ש בנוגע למימוש משכנתא, נפסק כי לא יינתן צו לעיכוב הליכי מימוש משכנתה כאשר הליך מכירת הדירה כבר הושלם, והקונה איננו צד לתובענה שהגישה החייבת לבית המשפט. באותו מקרה, הוגשה הבקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתה לאחר שהמכר אושר ובטרם מתן אישור סופי למכר. עם זאת, בית המשפט התייחס אל הליך המכר כאל הליך שהושלם, בקבעו: "... אף אם נניח לטובתה של המבקשת כי כל העובדות המפורטות בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי ובתצהירים שצורפו אליה, הינן נכונות – לרבות העובדה כי דבר מכירת הדירה וזהותו של הקונה נודע לה רק לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי – עדיין יש לדחות את הבקשה וזאת לאור העובדה כי הליך מכירת הדירה כבר הושלם והקונה אינו מהווה צד לתובענה שהגישה המבקשת. סעיף 34א לחוק המכר, תשכ"ח- 1968, קובע: נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי. סעיף זה קובע איפוא לכאורה, וכל עוד לא יוכח אחרת, כי למבקשת אין כל זכות בדירה, וכי הזכות בדירה הינה של הקונה, שהסכם המכר עימו אושר כאמור על ידי ראש ההוצאה לפועל. בנסיבות אלה, אין כל אפשרות להעניק למבקשת סעד זמני על בסיס זכות שלכאורה אינה שלה. עם זאת מובן כי במידה והמבקשת תוכיח כי זכויותיה נפגעו על ידי הבנק תוכל היא בעתיד לתבוע ממנו פיצויים בשל כך". ##(13) מימוש משכנתא - סיכום:## יש להבחין – לעניין המגבלות המוטלות על מימוש משכנתא – בין ההגנה הניתנת בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] (להלן – חוק הגנת הדייר), לבין ההוראה בסעיף 38(א) לחוק ההוצאה לפועל. ... את ההוראה הראשונה יש לפרש בצמצום ובדווקנות. אך את ההוראה בחוק ההוצאה לפועל יש לפרש, ככל הניתן, בהרחבה . הפירוש המרחיב מתחייב מדיני ההוצאה לפועל ומדיני פשיטת רגל, המותירים בידי החייב מינימום רכוש בלבד." סעיף 90 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 מורה כי מימושה של משכנתה רשומה, ייעשה על פי המתווה שבסעיף 18 לחוק המשכון, התשכ"ז – 1967. הוראה אחרונה זו מורה כי דרך המלך במימוש משכון היא כמימוש נכס שהוטל עליו של עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, מסדיר את משטר מכירת מקרקעין שעוקלו ובתוך כך, מייחד בסעיף 38 הוראה בדבר הגנת בית מגוריו של חייב. סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972, משתתף אף הוא בגזרה מסויימת של הגנה זו. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל עבר תמורות ולאחרונה – תוקן בתיקון מס' 29 לחוק, משנת 2008. בשים לב למועד החתימה על כתב האישור (20.8.06), ובשילוב עם הוראת המעבר שבסיפא לסעיף 56 (ד) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט – 2008 (אשר מתערבת למפרע בהוראות חוזים שנכרתו לפני שנת 2008), ##(14) סגירת תיק מימוש משכנתא בהוצאה לפועל:## החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ג'ובראן) מיום 26.11.99 בו דחה את בקשת המבקשת לערער על החלטת ראש ההוצל"פ שלא להיענות לבקשתה לסגור תיק מימוש משכנתא המתנהל נגדה על ידי המשיב בטענת "פרעתי". 2. אלה העובדות הצריכות לענין: המבקשת ובעלה קבלו הלוואה מהבנק המשיב (להלן - "הבנק") ולהבטחת פרעונה מישכנו לו את דירתם. הם פגרו בתשלומים וכתוצאה מכך באוקטובר 1994 ניתן נגדם פסק דין לתשלום חוב של 7,081 ש"ח לטובת הבנק. בנובמבר 1994 פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקשת ובעלה ובמהלך התקופה בה התנהל תיק ההוצל"פ שילמה המבקשת חלק מהחוב - חלקו בהפקדה חד פעמית וחלקו לשיעורין. בתאריך 15.6.97 ניתן צו איחוד תיקים בהוצאה לפועל בעניינה של המבקשת אשר הביא לאיחוד חוב הבנק ביחד עם חובות שני תיקים אחרים, כאשר חוב הבנק מגיע כדי 70% מסך כל החובות המאוחדים. (להלן - "תיק האיחוד"). המבקשת עמדה בתשלומים שהוטלו עליה בתיק האיחוד וכן עמדה בתשלומים השוטפים של החוב לבנק שבגינו ניתנה המשכנתא על הדירה. ביום 13.1.98 פתח הבנק תיק הוצל"פ נוסף נגד המבקשת, שהוא התיק נשוא ענייננו, וזאת בגין יתרת חוב בסך 48,306 ש"ח המשקף את מלוא יתרת החוב הבלתי מסולק המובטח על ידי המשכנתא. הבנק טען כי המבקשת לא עמדה בתנאי הסכם ההלוואה ולפיכך העמיד את ההלוואה לפרעון מיידי כקבוע בהסכם, והגיש את שטר המשכנתא לביצוע. במסגרת תיק זה (להלן -"תיק המימוש") הוציא ראש ההוצל"פ ביום 12.7.98 צו לפינוי המבקשת מדירתה. החלטת הפינוי בוטלה ביום 15.3.99 בהסכמת הצדדים אך תיק המימוש נותר פתוח ופעיל. באפריל 99 הגישה המבקשת בקשה לסגירת התיק בטענת "פרעתי". לטענתה, היא לא הפרה את תנאי הסכם ההלוואה ולא פיגרה בתשלומים ולכן לבנק לא היתה זכות לפתוח בהליכי מימוש המשכנתא. ראש ההוצל"פ דחה את הבקשה בקובעו כי אין מדובר, למעשה, בטענת "פרעתי" אלא בטענה כנגד עצם הזכות לממש את המשכנתא וענין זה אינו מצוי בגדר סמכותו. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בבית המשפט המחוזי חזרה המבקשת על טענותיה כי לא הפרה את תנאי המשכנתא ולא פגרה בתשלומים ולכן לא קמה לבנק הזכות לממש את שטר המשכון, וכי הפיגור משנת 94 הוסדר במסגרת צו איחוד התיקים שהוצא על ידי ראש הוצל"פ ובדרישות צו זה היא עומדת כסידרן. כנגד זאת טען בא כוח הבנק כי תיק המימוש כלל אינו מהווה חלק מתיק האיחוד ולכן ניתן לממש את הבטוחה הקניינית בלא כל קשר לתיק האיחוד שאם לא כן הוא עשוי להתרוקן ממשמעותו. אשר לעצם הזכות לממש את המשכון נטען כי חוב הפיגורים בתשלומי המשכנתא מקנה לבנק זכות לממש את המשכון לפי חוזה ההלוואה ומכאן שהפיגור משנת 1994 שבגללו הוחל בהליכי ההוצל"פ בתיק הראשון מקנה זכות להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי ולממש את משכון גם אם בעקבות צו האיחוד משלמת המבקשת את התשלומים שנפסקו לה כסידרם. 3. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו את אלה: (א) הצדק עם ראש ההוצל"פ בסוברו כי אין מדובר בטענת "פרעתי" ולפיכך כדין דחה את הבקשה. (ב) הבנק רשאי לממש את המשכנתא למרות שבמקביל לכך קיים תיק האיחוד שבמסגרתו משולמים תשלומי חוב הפיגורים, בין היתר גם החוב שלהבטחתו ניתנה המשכנתא. תכלית ההסדר בדבר איחוד תיקים בתחום ההוצאה לפועל נועדה לייעל את אכיפת החיובים ולא ליצור מחסום בפני נושים מלנקוט בדרכי הוצאה לפועל שונות ומגוונות העומדות לרשותם לצורך גביית חובם, ולכן העובדה כי קיים ופועל תיק האיחוד בהוצאה לפועל אינה מייתרת ומונעת את קיומו של תיק המימוש הנוגע לחלק מהחוב נשוא תיק האיחוד. 4. בבקשתה זו חזרה המבקשת על עיקרי הטיעונים שהשמיעה בערכאות הקודמות. טענתה העיקרית היתה ועודנה כי העובדה שמתנהל חוק איחוד בעניינה וכי היא עומדת בצו התשלומים כסדרו כמו גם בתשלומי המשכנתא השוטפים שוללת מן הבנק את זכותו לממש את המשכנתא ולפנותה מהדירה. מעבר לכך, העלה בא כוח המבקשת גם את הטיעונים הבאים: (א) הבנק לא התנגד לאיחוד התיקים ולשיעור התשלומים החודשי שנקבע במסגרתו ולכן כל עוד תשלומים אלה משולמים כסידרם אין בסיס לפעולתו למימוש המשכנתא. (ב) אין זה סביר כי חמש שנים לאחר מתן פסק הדין נגד המבקשת ובעלה ופתיחת תיק ההוצל"פ ינצל הבנק לראשונה את זכותו להעמיד את ההלוואה לפרען מיידי וזאת בגין חוב שנוצר זמן כה רב קודם לכן. יש, איפוא, לראותו כמי שאיחר את המועד לצורך מימוש המשכנתא נוכח שיהוי רב ובלתי סביר בין מועד היווצרות הפיגור בתשלומים לבין פתיחת תיק המימוש. (ג) הבקשה למימוש משכנתא לא מולאה כדין, ולא פורש בה סכום נכון של החוב שבפיגור, שעמד נכון למועד בו נוהל ההליך בפני ראש ההוצל"פ על 20,635 ש"ח. (סעיף 44 לסיכומי טענות המבקשת). 5. בתשובתו, חוזר הבנק על העמדה כי הליכי מימוש משכנתא הינם בלתי תלויים בהליכי הוצאה לפועל אחרים ובכלל זה במסגרת איחוד תיקים. כן טען כי לא נתקיים שיהוי מצדו, שכן בין פתיחת תיק הוצל"פ ועד לפתיחת תיק האיחוד פעל במסגרת ההוצל"פ לגביית חובו ומאז פתיחת תיק האיחוד ועד לפתיחת תיק המימוש חלפו רק חודשים ספורים בלבד. עוד טוען הבנק כי אין מדובר כאן באופן אמיתי בטענת "פרעתי" שכן גם המבקשת מודה כי קיים חוב בפיגור לבנק שבגינו היא משלמת תשלומים מכח תיק האיחוד. קיום חוב זה משמש על פי חוזה ההלוואה עילה מספקת להצגת החוב כולו לפרעון מיידי ולמימוש המשכנתא בעקבותיו. 6. נתתי דעתי למכלול טיעוני הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. אלה הם טעמי: (א) הצדק עם הגישה שננקטה על ידי הערכאות הקודמות בהניחן כי הליכי ההוצאה לפועל שננקטו לראשונה על ידי הבנק ב1994- לא פגעו, כשלעצמם, בזכותו ליזום הליכים מקבילים למימוש המשכנתא לצורך פרעון חובה של המבקשת כלפיו, וזאת בהנחה שעובר לפתיחת הליך כזה היה חוב בפיגור שבגינו ניתן לממש את המשכנתא בהתאם לתנאיה. מושכלות ראשונים הם כי לנושה מובטח שבידו שעבוד קנייני להבטחת חובו היכולת להיפרע את חובו באמצעות מימוש הנכס המשועבד וזאת במישרין וללא תלות בהליכים אחרים או בנושים אחרים ובמנותק גם מהליכי הוצאה לפועל רגילים המתנהלים לגבי אותו חוב, או מהליכי פשיטת רגל או פירוק באם אלה מתקיימים. ראה בג"צ 42/64 בנק הפועלים נ' יו"ר משרדי הוצל"פ בעכו, פד"י יח(3) עמ' 116, 125; כהן, דיני חברות, חלק 3, עמ' 554-5). הנכס המשועבד אינו משמש לתשלום חובות לנושים אחרים רגילים או מועדפים לפני שנפרע חובו של בעל השעבוד במלואו. הנושה המובטח הוא בעל זיקה קניינית לנכס המשועבד להבטחת חובו וזיקה זו מעניקה לו הגנה חפצית כלפי כלי עלמא - בין כלפי החייב עצמו, וזאת אף אם מתנהלים בעניינו הליכי הוצאה לפועל רגילים בגין אותו חוב, ובין כלפי הנושים האחרים. על פי סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז1967- משכנתאות רשומות על מקרקעין שנקבע לגביהם בדין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק ההוצאה לפועל בשנויים המחוייבים. על פי סעיף 90 לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969- מימוש המשכנתא יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה לפועל בדרך האמורה בסעיף 18 לחוק המשכון תשכ"ז1967-. הוראה זו משמיעה כי המימוש יהיה כמימושו של נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הורה ראש ההוצאה לפועל אחרת. יוצא איפוא, כי מימוש המשכנתא כשעבוד קנייני הינו מסלול נפרד מהליכי הוצאה לפועל רגילים לאכיפת חוב על פי פסק דין ואין נקיטה במסלול אחד מונעת או מייתרת את האחר גם אם אלה נוגעים לאותו חוב עצמו. במימוש הבטוחה הקניינית תפקיד ראש ההוצל"פ מצטמצם לשאלות בדבר אופן המימוש. (בא אופיר, הוצאה לפועל, הליכים והלכות, מהד' 4, עמ' 79). החייב מצדו מוגבל בטענות אותן הוא רשאי להעלות כנגד מימוש המשכנתא בהוצאה לפועל, ואלה מסתכמות בעיקרן לטענות "פרעתי" במסגרת סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. שאר טענות העשויות לעמוד לו כנגד שטר המשכנתא אינן מתבררות בפני ראש ההוצאה לפועל, שהרי מבחינת הליכי ההוצאה לפועל השטר נחזה כ"פסק דין" העומד לביצוע והטענה היחידה העומדת בשלב האכיפה כנגד ביצוע זה הינה כי החייב "...מילא אחר פסק-הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו..." כלשון סעיף 19 לחוק. (ראה גם בר אופיר, שם, עמ' 508ג - 510, אולם השווה מ' דויטש, קנין, כרך ב' עמ' 83). (ב) כשם שהליכי מימוש משכנתא אינם נפגעים מעצם קיומו של הליך הוצאה לפועל רגיל למימוש אותו חוב בגינו ניתן פסק דין בבית משפט, כך אין הם נפגעים מעצם קיום הליך של איחוד תיקים שתכליתו לאחד את כלל הליכי ההוצל"פ המתנהלים לגבי אותו חייב תחת "קורת גג אחת" ולהסדיר בצורה כוללת את פרעון חובותיו בדרך יעילה יותר שתהלום את יכולתו הכלכלית האמיתית. גם עמידה בהסדר תשלומים במסגרת איחוד תיקים איננה פוגעת בזכות הנושה המובטח לממש את בטוחתו בגין החוב שבפיגור, אלא עשויה להיות לה משמעות לענין ייתורם של אמצעי כפייה לאכיפת תשלום החוב בהוצאה לפועל, כגון צווי מאסר. (סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל; השווה בר-אופיר, שם, עמ' 103, 106). מדברים אלה עולה כי אין לקבל את עמדת המבקשת לפיה עצם הליכי איחוד התיקים מייתרים את ההליך המקביל של מימוש המשכנתא אלא הם מתקיימים אלה בצד אלה. (ג) המבקשת הגדירה את בקשתה בפני ראש ההוצל"פ כבקשה בטענת "פרעתי" וזו, אכן, הטענה היחידה שהיא יכולה להעלות בפני ראש ההוצל"פ כנגד הליכי מימוש שטר משכנתא הנחזה כ"פסק דין" לצורך אכיפתו. בטיעוניה בפני הערכאות הקודמות לא הצליחה המבקשת לבסס טענת "פרעתי" שכן היא עצמה מודה בקיומו של חוב בפיגור כלפי הבנק שטרם נפרע כולו. אמת, כי לאחר מתן פסק הדין כנגד המבקשת ובעלה ופתיחת תיק ההוצל"פ ב- 1994 פרעה המבקשת חלק נכבד מהחוב. אולם גם לאחר פרעון חלקי זה נותר עדיין חוב בפיגור כלפי הבנק אשר הלך ותפח עם הזמן. גם אם אין הסכמה לגבי גובהו של חוב זה, הרי אין מחלוקת בדבר עצם קיומו. בנסיבות אלה, לא תצלח טענת המבקשת כי פרעה את מלוא חובה שבפיגור לבנק, ולכן טענה זו אינה יכולה להתקבל גם כאשר מוסכם כי מאז צו האיחוד מקיימת המבקשת את צו התשלומים שניתן נגדה, ומשלמת כסידרם את חובותיה החודשיים השוטפים בגין המשכנתא. אלא שהמבקשת ביקשה לשלב במסגרת טענת "פרעתי" גם טענות שונות הנוגעות לעצם זכותו של הבנק לפתוח בהליך מימוש המשכנתא, כגון טענה בדבר ויתור משתמע מצדו על זכותו לפעול למימוש המשכנתא הנלמדת מהסכמתו לאיחוד התיקים ולגובה התשלום החודשי; טענת שיהוי מצד הבנק בהפעלת זכותו זו וחוסר תום לב בפתיחת הליכי המימוש נוכח היקפו של החוב בפיגור. נראה כי טענות אלה מועלות לראשונה בסיכומים שבפנינו ומכל מקום גם אילו נטענו בערכאות הקודמות לא היה להן מקום בהליך שננקט בטענת "פרעתי". שהרי הן מטיבן נוגעות למערכת היחסים בין המבקשת כחייבת לבין הבנק כנותן ההלוואה וכבעל המשכנתא ומקומן להידון איננו בין כתלי ההוצאה לפועל אלא, אם בכלל, בבית המשפט המוסמך. לאור זאת, וכל עוד לא נקבע אחרת על ידי בית משפט מוסמך, מצווה ראש ההוצל"פ להמשיך בניהול תיק מימוש המשכנתא ואין להתערב בקביעת בית משפט קמא לפיה אין עילה לסגירת תיק המימוש מטעמים שבטענת "פרעתי". לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות המיוחדות של הענין, ונוכח התחשבות במצבה הכלכלי הקשה של המבקשת ומאמציה לעמוד בצווי התשלומים השוטפים עד כה, לא יוצא צו להוצאות. מקרקעיןמימוש משכנתאמשכנתא