פסק דין 1. עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובע בסכום של 4,000 ₪ בשל נזק שנגרם לו, לטענתו, עקב אי אכיפת איסור עישון בשטח המועדון של הנתבעת, על פי הוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג - 1983 (להלן: "החוק"). 2. על פי כתב התביעה, ביום 15.02.08 בשעה 23:45 לערך, הגיע התובע למועדון הנתבעת על מנת לבלות, ושם לב כי לקוחות רבים מעשנים בניגוד לחוק. התובע מציין, כי למועדון מקומות ישיבה פנימיים בלבד, כלומר מדובר בחלל יחיד גדול ואטום, ועל פי הוראות סעיף 11 לתוספת לחוק - החלל כולו מהווה אזור האסור לעישון. לטענת התובע, הוא פנה לאחד השומרים במקום והעיר לו על כך שמעשנים במועדון בניגוד לחוק, אך השומר ענה כי אין מה לעשות בנדון. 3. ביום 17.02.08 מסר התובע מכתב אתראה לנתבעת, אך משנוכח, לטענתו, בעת ביקור נוסף ביום 22.02.08, שלא השתנתה מדיניות המועדון בנוגע לעישון - הוגשה התביעה שלפנינו. 4. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובע לא מסר פרטים מספקים על המקרה הנטען, כגון עם מי דיבר, ונראה שהתובע הגיע למועדון במטרה "להכין" את התביעה. הנתבעת טוענת, כי במועדון קיים חדר מיוחד המיועד לעישון, המסומן ככזה באמצעות שלטים, ואשר אושר על ידי המשטרה. עוד נטען, כי פרט לחדר העישון לא מונחות מאפרות ברחבי המועדון. 5. בדיון שהתקיים בפני ביום 14.09.08 טען התובע, כי יש בידיו הקלטה של שיחה עם אחד היח"צנים של המועדון אשר אמר שחדר העישון לפעמים סגור וכי בשתי הפעמים שבהן ביקר התובע במועדון - חדר העישון היה סגור (פרוטוקול עמ' 1 שורות 12-11 ועמ' 2 שורות 3-2). כתוצאה מכך, ניתנה לתובע אפשרות להגיש לבית המשפט את הקלטת וכן ניתנה זכות תגובה לנתבעת. 6. ביום 21.12.08 הגיש התובע לבית המשפט את ההקלטה וכן תמליל ותמונות. מההקלטה וכן מהתמליל עולה, כי "האולם הקטן" (כנראה חדר העישון), בדרך כלל סגור והוא נפתח רק להזמנות מיוחדות וגם אז יכולים להיכנס אליו רק המוזמנים עם חותמת על ידם או עם צמיד. בתמונות נראית דלת של ה"אולם הקטן" נעולה עם חוטי קשירה. 7. בתגובת הנתבעת מיום 28.01.09 נאמר, כי התובע לא העביר לידיה את ההקלטה, וכי התמליל הינו סתמי, לא נושא תאריך השיחה ואף לא ברור מיהם הדוברים. הנתבעת מעלה השערה, כי השיחה בוצעה לאחר הדיון בבית המשפט ביום 14.09.08 במטרה לבצע "מקצה שיפורים". לענין טענת התובע כי האולם הקטן היה סגור ב"כבלים", טוענת הנתבעת, כי לחדר יש שלוש כניסות במקור, ועל מנת להתאימו לייעודו כחדר עישון, סגרה הנתבעת את הדלתות של שתי כניסות עם אזיקונים ושמה שלטים המורים על הכניסה לחדר העישון דרך הדלת השלישית. 8. בהחלטה מיום 09.02.09 נתבקש התובע להשיב לתגובת הנתבעת תוך 30 ימים, אך התובע לא מצא לנכון להגיש תשובה עד עצם היום הזה. בנסיבות אלה, אני קובעת על סמך החומר שבפני, כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו ועל כן היא נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪, תוך 30 ימים. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים. טבק / סיגריותעישון במקומות ציבוריים