פסק דין 1. על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 25.5.08, התובע, שהוא תושב צור הדסה, היה לקוח של שתי הנתבעות ונפל קורבן לתחרות פרועה ביניהן. 2. לטענת התובע, הוא רכש חבילת "טריפל" במבצע מאת הנתבעת מס' 2 (להלן - חברת הוט), שבמסגרתה שילם בכרטיס אשראי מדי חודש סך של 240 ₪. ביום 9.3.08 הציעה הנתבעת 1 (להלן - חברת יאס) את שירותיה לתובע וטענה שהיא תישא בכל התשלומים והקנסות לחברת הוט בגין הניתוק. כמו כן, התחייבה חברת יאס כי המעבר אליה איננו כרוך בטרחה או בעלות כלשהי וכי הניתוק מחברת הוט יבוצע על ידי חברת יאס בעצמה, באמצעות יפוי כח והרשאה מאת התובע. ביום 13.3.08 חובר התובע לשירותי יאס אך לתדהמתו גילה, ביום 4.5.08, כי לא נותק מחברת הוט וחוייב בכרטיס האשראי עבור כל התקופה לרבות חודש מאי 2008. 3. במסגרת התביעה טוען התובע כלפי חברת הוט לעשיית עושר ולא במשפט לאחר שסירבה לנתקו, על אף בקשתו המפורשת מיום 13.3.08. הוא מעריך את נזקיו בסכום של 15,000 ₪. כלפי חברת יאס טוען התובע, כי הפרה התחייבות מפורשת לנתקו מחברת הוט, והוא מעריך את נזקיו בהקשר זה בסך של 10,000 ₪. על מנת להיכנס בשעריו של בית משפט זה, העמיד התובע את תביעתו על סך כולל של 17,000 ₪. לטענת חברת יאס בכתב ההגנה, היא העבירה ביום 9.3.08 לרשות חברת הוט טופס הודעת ניתוק כשהוא חתום בידי התובע, כנדרש בהתאם להוראת מינהל בענין מתן אפשרות העברת נתונים בין הנתבעות. לאחר שחברת יאס הבינה כי בקשת הניתוק לא בוצעה, הנחתה את התובע בטלפון להתנתק באופן עצמאי משירותי חברת הוט, וביקשה לזכות את חשבונו של התובע בסכומים שחוייב בהם במקביל לאחר ההצטרפות לשירותי יאס. התובע זוכה בפועל בסכום של 628 ₪ עבור התקופה שבין 12.3.08 ועד 30.5.08. כמו כן זוכה התובע בסכום של 240 ₪ בגין קנס ההתנתקות משירותי חברת הוט. 5. ביום 8.7.08 ניתן פסק דין חלקי שבו נדחתה התביעה נגד חברת יאס, לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה. לפיכך, נותרה התביעה שלפנינו כנגד חברת הוט בלבד. 6. לטענת חברת הוט בכתב ההגנה, לא הועברה לידיה הודעת הניתוק מיום 13.3.08 ואף לא נעשתה כל פניה בנושא. לאחר שהתקבלה הודעת הניתוק בחודש מאי 2008, מודה חברת הוט כי הטכנאים מטעמה טעו והגיעו במספר מועדים לצורך הניתוק לכתובת לא נכונה, אשר עודכנה במנוי התובע. התובע נותק בפועל משירותי חברת הוט ביום 25.5.08, והחברה זיכתה את התובע בסך של 240 ₪ עבור שלוש פעמים שבהן לא הגיעו הטכנאים, וזאת מבלי להודות באחריות לעדכון כתובת לא נכונה של התובע. 7. חברת הוט טוענת כי התייחסה לכל פניותיו של התובע באופן רציני, ענייני ושירותי, ואף העניקה לו הטבה לפנים משורת הדין, ולכן יש לסלק את התביעה נגדה על הסף ולחלופין- לדחותה לגופה. 8. לבקשת התובע הגישה חברת הוט ביום 19.11.08, רשומות מחשב בנוגע לתנועות בתיק התובע בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה וכן יומן שיבוץ הטכנאים. 9. בדיון שהתקיים בפני הודה נציג הנתבעת, לענין כתובתו של התובע, שלאחר הטעות הראשונה בהגעת הטכנאים "היו צריכים לברר את הכתובת ולא להמתין כל כך הרבה זמן" (פרוטוקול עמ' 2 שורה 16). התובע אמר שכתובתו היא בצור הדסה, וכתובת זו היתה אמורה להיות ידועה לחברת הוט מהרגע שבו רכש ממנה את חבילת "הטריפל" הואיל ומעולם לא הודיע על שינוי כתובת (שם, שורות 18 - 23). 10. בנסיבות האמורות, וכן לאור סעיפים 18ג ו - 18 ד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981, כפי שתוקן (בתיקון המכונה - "תיקון הטכנאים"), מן הראוי לפצות את התובע על בזבוז הזמן ועגמת הנפש שנגרמו לו בהמתנה להגעת הטכנאים לצורך ניתוקו משירותיה של חברת הוט. 11. יצויין כי "בחוק הטכנאים" נקבע כי זמן ההמתנה לטכנאי לא יעלה על שעתיים מעבר למועד שתואם עמו, ואם הופרה ההוראה האמורה - יהא זכאי הצרכן לפיצוי כספי שאינו תלוי בנזק בסכום של 300 ₪ אם זמן ההמתנה חרג בחצי שעה, ובסכום של 600 ₪ אם זמן ההמתנה חרג בשעה. במקרה שלפנינו חרג זמן ההמתנה הרבה מעבר לזמנים שנקבעו ב"חוק הטכנאים". עם זאת, אין הצדקה בנסיבות הענין לפיצוי התובע בסך 15,000 ₪ שנדרש על ידו בכתב התביעה, ונראה שיהא זה ראוי וצודק לפצותו בסכום של 2,000 ₪. 12. חברת הוט, הנתבעת 2, תשלם לתובע תוך 30 ימים סכום של 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (25.5.08) ועד לתשלום המלא בפועל. הואיל ורוב רובו של סכום התביעה נדחה - אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים. טלויזיה