פסק דין השאלה העומדת לדיון היא האם יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים ואם כן, מה שיעורם. כללי: הנתבעת הינה חברת תעופה ישראלית. ביום 25.2.08 התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם לרכישת כרטיסי טיסה לחופשה משפחתית בארה"ב במשרד נסיעות "אמריקן אקספרס" בירושלים (להלן: "הסוכן"). תביעת התובעים: ביום 25.2.08 רכשו התובעים כרטיסי טיסה לארה"ב בעלות של 16,214.5 ₪ משוערך נכון ליום הגשת התביעה. במועד רכישת הכרטיסים, בקשו התובעים מהסוכן לדאוג לכך כי יקבלו מושבים המתאימים להתקנת עריסה לבתם התינוקת (שורה 36). ואכן, ביום 7.4.08 המריאו התובעים לארה"ב וקבלו מושבים אשר הותקנה בהם עריסה לתינוקת. ביום 27.4.08 בקשו התובעים לאשר טיסתם חזרה לארץ באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת ונוכחו כי גם בטיסה חזור קבלו מושבים באותה שורה המתאימים להתקנת עריסה לתינוקת. למחרת, עת הגיעו התובעים לשדה התעופה JFK בניו יורק נדהמו לגלות כי שמותיהם נעדרים מרשימת הנוסעים בטיסה. הדייל בדלפק הציע לתובעים להזמין כרטיסים חדשים על אף שהציגו בפניו את כרטיסי הטיסה שבידיהם. המנהל המחליף אשר שוחח עם התובעים הבהיר להם כי מקור הטעות הוא בחברת "דלתא" אשר באמצעותה טסו התובעים קודם לכן מבוסטון לניו יורק ושנתנה הוראה להסיר את שמות התובעים מרשימת הנוסעים בשעה 18:00. התובעים טוענים כי מעולם לא נתנו הוראה כאמור ואף לא יכלו לעשות כן שכן בשעה 18:00 באותו יום היו על סיפונו של המטוס מבוסטון לניו יורק. כמו כן לא נתנו הוראה כאמור לסוכן או לחברת "דלתא". סוף דבר, המנהל המחליף טען כי הטיסה מלאה וכי יש להמתין ליד הדלפק עד השעה 23:00 שאז יתברר אם יש מקום על הטיסה אם לאו. לאור האמור, עמדו התובעים - זוג עם שלושה ילדים קטנים - ליד הדלפק במשך מספר שעות ללא מקום ישיבה וללא מענה לצרכיהם הבסיסיים. הדבר היה מבזה ומשפיל. רק בשעה 23:20 הודיעו להם כי יש מקום על הטיסה. לאור האמור, נדרשו התובעים לבצע את העליה למטוס לרבות הבידוק הביטחוני במהירות כאשר שלושת ילדיהם הקטנים על ידיהם. למותר לציין כי התובעים לא קבלו מושבים בשורה 36 ולא קבלו מושבים אשר ניתן להתקין בהם עריסה לתינוקת - דבר שהכריחם להחזיק את התינוקת על הידיים משך כל הטיסה אשר הייתה סיוט מתמשך, לדבריהם. לטעת התובעים, על אף שהינם חברי תכנית "הנוסע המתמיד" של הנתבעת, הם קבלו יחס משפיל ולא נעשה דבר על מנת להקל על סבלם משך שעות ההמתנה ליד הדלפק. התובעים פנו לנתבעת במכתב תלונה וכתגובה קבלו טלפון מאת הגב' בנג'ו ממחלקת שירות לקוחות בנתבעת אשר התנצלה על ההתנהלות הנ"ל. ביום 18.8.08 קבלו התובעים מכתב תגובה אשר בו הטילה הנתבעת את האחריות על חברת "דלתא" שצירפה פיצוי בדמות 4 שוברי רכישה לטיסות עתידיות לארה"ב בסך 100$ השובר. לאור העובדה כי שוברים אלו ניתנים למימוש רק בעת קניית כרטיסי טיסה במחיר מלא מ"דלתא" ותקפים לשנה אחת, נראה כי לא יעלה בידי התובעים לממשם לאור תקציבם המוגבל בשנה הקרובה. על כן, ביום 13.9.08 השיבו התובעים את שוברי המתנה לנתבעת בצירוף מכתב בו הובהר כי התובעים אינם מקבלים את טענת הנתבעת כי עשתה את המירב על מנת למצוא להם מקום על הטיסה וכן דחו את הניסיון להטלת אחריות על חברת "דלתא". התובעים התקשרו בהסכם עם הנתבעת ועליה להיות הגורם המפצה. ביום 29.9.08 נתקבל מכתב תשובה מהנתבעת ובו לא היה כל מענה לטענות התובעים פרט להבעת צער והודעה כי הנתבעת מוכנה לפנות בשנית ל"דלתא" לשם מתן פיצוי חלופי. התובעים עתרו לקבלת פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין מחיקתם מרשימת הנוסעים, קבלת מושבים ללא אפשרות להתקנת עריסה, סבל בגין ההמתנה ליד דלפק הנתבעת ועוגמת נפש. טענות ההגנה של הנתבעת: סופו של דבר, התובעים עלו על הטיסה אותה הזמינו והגיעו ליעדם המבוקש. על הסוכן הייתה החובה ליידע את התובעים בדבר זהות המוביל האווירי בטיסות הפנים, קרי, "דלתא". כפי שציינו התובעים, מבדיקה שערכה הנתבעת עלה כי "דלתא" היא הגורם אשר ביטל את ההזמנה לטיסה חזור ועקב כך הוסרו שמותיהם מרשימת הנוסעים בטיסה זו. "דלתא" הודתה כי היא הגורם האחראי לכך והטעות היא טעות אנוש שנעשתה בתום לב. הנתבעת עשתה כמיטב יכולתה לצמצם את אי הנוחות שנגרמה לתובעים ואף דאגה להושיב את כל התובעים בשורה אחת. בנוסף, טוענת הנתבעת כי אין זו חובתה לספק לתובעים מושב זה או אחר במטוס. הדבר הינו בגדר היענות לבקשה בלבד. בחסד ולא בזכות. טענה זו נתמכת בסעיף 5.4. לתנאי ההסכם שבכרטיס הטיסה. התובעים לא נתבקשו לעמוד באופן מתמשך ליד דלפק הנתבעת משך 3 שעות עד שעת הטיסה כי אם נתבקשו לשוב לדלפק שעה קודם להמראה על מנת לבדוק אם התפנה מקום בטיסה. העדויות: הצדדים הסכימו כי העובדות הנזכרות בכתבי הטענות תואמות למציאות וכי פסק הדין יינתן בהסתמך על כתבי הטענות בלבד. דיון ומסקנות: הנתבעת בקשה להטיל את האחריות על הסוכן או על חברת "דלתא". ברם, התובעים כרתו חוזה עם הנתבעת, ועמה בלבד ועל כן יש להם יריבות עם הנתבעת. במידה וסבורה הנתבעת כי האחריות רובצת לפתחה של חב' "דלתא", היה עליה לנקוט בהליך המשפטי הנדרש לשם בירור טענותיה אלו. בנוסף לכך, במכתבה מיום 18.8.08 לתובעים כתבה הנתבעת כי היא וחב' דלתא הינן שותפות עסקיות לענין טיסות המשך. אם השותפה עסקית גרמה לתקלה, אזי טעות זו מחייבת גם את הנתבעת. באשר לטענה בדבר אי התאמת המושבים להתקנת עריסת תינוק - מקריאת ההסכם שבכרטיס הטיסה עולה כי אכן אין לנתבעת כל מחויבות להבטיח כיסא זה או אחר ללקוחותיה. העובדה כי באתר האינטרנט טרם הטיסה הופיעה כי התובעים מיועדים לשבת בשורה אשר ניתן להתקין בה עריסה לתינוק - אין בה כדי לחייב את הנתבעת במה שאינו מוסכם בהסכם. סוף דבר, התובעים אכן עלו על הטיסה והגיעו ליעדם. התובעים לא הוכיחו את הנזקים אשר נגרמו להם בפועל מלבד עוגמת הנפש אשר הייתה כרוכה באכיפת ההסכם עם הנתבעת בלוח זמנים דחוק וקצר ובתנאים לא פשוטים תחת לחץ ודאגה לשלושה ילדים קטנים. הנתבעת הכחישה כי דרשה מהתובעים להמתין ליד דלפק הטיסה משך 3 שעות באופן רצוף על מנת להבטיח את מקומם בטיסה. סבורני כי אכן נגרמה לתובעים עוגמת נפש מהשתלשלות העניינים מול הנתבעת מרגע שהגיעו לדלפק הנתבעת ועד שהגיעו ארצה. סבור אני שפיצוי בסך 1,500 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) 1) את הסך 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) 2) את הוצאות המשפט בסך 300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. תביעות נגד חברות תעופהתעופה