פסק דין 1. על פי כתב התביעה, התקשרו התובעים ביום 14.7.05 עם הנתבעת מס' 1 (להלן: "וורלד קלאס") לצורך רכישת שירותי תיירות הכוללים כרטיסי טיסה הלוך ושוב תל-אביב - פראג - תל-אביב, העברה משדה התעופה למלון "נובוטל" בפראג וחזרה לשדה התעופה, וכן שהייה בת 6 לילות במלון (להלן: "החבילה"). ההזמנה שבוצעה על ידי וורלד קלאס נעשתה באמצעות הנתבעת מס' 2 (להלן: "קווי חופשה"), וכרטיסי הטיסה והמלון סופקו על ידי הנתבעת מס' 4 (להלן: "טרוול סרוויס"), בתיווך של הנתבעת מס' 3 (להלן: "יוניטל"). התובעים שילמו עבור החבילה סכום של 1658$. 2. לטענת התובעים, עם הגיעם לפראג, נאמר להם על ידי נציג קווי חופשה בשם יגאל כהן (להלן: "יגאל"), כי שמותיהם לא הופיעו ברשימת הנוסעים בטיסה ולכן לא נותרו להם מקומות פנויים בהעברה למלון והם נאלצו להגיע למלון בכוחות עצמם במונית. 3. לקראת חזרתם לישראל, התקשרו התובעים עם יגאל וביקשו לאשר את הטיסה, ולטענתם, יגאל אמר להם שהכל בסדר ושעליהם להמתין במלון להסעה לשדה התעופה. על אף זאת, לא נמצאו שמותיהם ברשימת הנוסעים בהסעה, הם הורדו מהאוטובוס, ושוב נאלצו לנסוע במונית על חשבונם לשדה התעופה. 4. גם בשדה התעופה התברר לתובעים כי שמותיהם לא מופיעים ברשימת נוסעי טרוול סרוויס ושלא יוכלו לעלות לטיסה. לטענת התובעים, יגאל הכחיש שהם דיברו איתו ושהוא אישר כי שמותיהם מופיעים ברשימת הנוסעים ואף האשים אותם בזיוף הכרטיסים. בהמלצתו של יגאל, ניגשו התובעים לדלפקי חברת התעופה הצ'כית וקיבלו כרטיסי טיסה תמורת 27,669 קרונות צ'כיות (5,030 ₪) לטיסת אל-על. התובעים טוענים כי מיד לאחר ביצוע התשלום הופיע פתאום יגאל והודיע להם שבכל זאת סידר להם מקום בטיסה המקורית של טרוול סרוויס, אך הם עלו כבר על הטיסה החלופית. 5. התובעים טוענים כי עם הגיעם לישראל פנו לוורלד קלאס ולקווי חופשה, ונאמר להם כי יגאל עשה מה שעשה עקב סכסוך בין סוכנים, וכי התובעים נפלו קורבן למאבק בין סוכנים. 6. התובעים דורשים סכום של 17,150 ₪ המורכב כדלקמן: 7,521 ₪ - תשלום בשל רכישת החבילה (1658$); 87 ₪ - נסיעה משדה התעופה בפראג לבית המלון; 513 ₪ - תשלום בשל שהייה נוספת במלון עד לשעת האיסוף לשדה התעופה; 109 ₪ - נסיעה מהמלון לשדה התעופה בפראג; 5,030 ₪ - כרטיסי הטיסה החלופיים; 891 ₪ - שיחות טלפון; 3,000 ₪ - עגמת נפש וסבל נפשי רב. 7. לטענת וורלד קלאס בכתב ההגנה, היא שימשה כמתווכת בין התובעים לבין קווי חופשה והתקלה לא נבעה משום טעות שבוצעה על ידה. 8. לטענת קווי חופשה בכתב ההגנה, שמותיהם של התובעים נכללו ברשימת הנוסעים שנשלחה על ידה ליוניטל, נמצא להם בסופו של דבר מקום בטיסת השכר המקורית, ורכישת כרטיסי הטיסה על ידם בטיסה האחרת נעשתה על דעת עצמם. לטענתה, גם אם היה חשש לרישום יתר בטיסת השכר לא יכלו התובעים לעשות דין לעצמם, אלא היה עליהם להישמע להנחיותיו של יגאל ולחזור לטיסה המקורית ולבטל את הכרטיסים שרכשו בטיסה האחרת. לטענת קווי חופשה, התובעים לא חזרו לטיסה המקורית הואיל ובשלטי המידע הופיע עיכוב גדול במועד הטיסה. כמו כן נטען, כי יגאל משמש כנציג של כמה סיטונאי תיירות ישראלים בפראג וביניהם יוניטל וקווי חופשה. העברת נוסעים וסיוע בפתרון בעיות נעשים על ידו במשך שנים ולא נתקבלה שום טענה כלפיו, דבר המעיד כי עבודתו של יגאל נעשית במקצועיות. לחלופין טוענת קווי חופשה, כי תביעת התובעים והפיצוי הנדרש על ידם הינם מופרזים. 9. לטענת יוניטל בכתב ההגנה, בהתאם להוראות אמנת ורשה, עילת התביעה התיישנה בחלוף יותר משנתיים ממועד הטיסה חזרה לישראל ועד להגשת התביעה. לגופה של התביעה טוענת יוניטל להעדר יריבות עם התובעים הואיל וההתקשרות של התובעים היתה עם קווי חופשה. קווי חופשה הזמינה מיוניטל מספר מושבים מראש בטיסות שכר של טרוול סרוויס, ואין ליוניטל כל קשר לגבי יתר מרכיבי החבילה. לטענתה, היא פועלת רק כמתווכת מול טרוול סרוויס שמבצעת את הטיסה בפועל. עוד טוענת יוניטל, כי קווי חופשה ניסתה להפיל עליה את "התיק" כאילו קיבלה רשימת נוסעים הכוללת את שמותיהם של התובעים, דבר המוכחש על ידי יוניטל. 10. גם טרוול סרוויס בכתב ההגנה טוענת להתיישנות בהסתמכה על אמנת ורשה אשר קובעת כי הזכות לדמי נזק תפקע אם לא תוגש התביעה תוך שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום ייעודו. הואיל והתובעים הגיעו חזרה לישראל ביום 1.8.05 והתביעה הוגשה ביום 15.11.05, הרי שחלה התיישנות. לחלופין, טוענת טרוול סרוויס להעדר עילה כלפיה הואיל וכל מעורבותה הייתה בהעמדת המטוס לרשות חברת התיירות אשר שכרה אותו, ובמקרה דנן - וורלד קלאס ויוניטל. 11. לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות על נספחיהם, לרבות תשובת התובעים שהוגשה ביום 25.12.08, ולאחר ששמעתי את הצדדים, לרבות עדותו של יגאל בדיון שהתקיים בפני ביום 28.12.08 - אני קובעת כי דין התביעה להתקבל, אם כי באופן חלקי בלבד, וגם זאת כנגד קווי חופשה בלבד, כפי שיובהר להלן. 12. אמנם נציגת קווי חופשה הציגה בדיון את המסמכים נ/1 ו-נ/2 מהם עולה, לכאורה, כי שמותיהם של הנוסעים הופיעו ברשימת הנוסעים בהעברה מהמלון לשדה התעופה בפראג ולטיסת השכר לישראל, אך יגאל בעדותו טען כי שמותיהם לא הופיעו ברשימת הנוסעים שהגיעו לפראג ובהעברה לשדה התעופה בחזרה (פרוטוקול עמ' 5 שורות 29-4 וכן עמ' 6 שורה 9). יגאל גם טען ששמותיהם של התובעים לא הופיעו ברשימת הנוסעים בטיסה חזרה (פרוטוקול עמ' 6 שורות 26-25). נראה ששמות התובעים "נעלמו" אי שם בהתקשרות שבין קווי חופשה לבין יגאל, וזה למעשה מקור התקלות. משגילה יגאל, כדבריו, כבר בעת הגעתם של התובעים לפראג כי שמם אינו כלול משום מה ברשימה שבידיו - היה עליו לפעול בצורה יעילה יותר מול קווי חופשה על מנת לקבל רשימה מעודכנת ולמנוע את התקלות הבאות קרי, ההעברה מהמלון לשדה התעופה והצורך בהפנית התובעים לטיסה אחרת. הואיל וקווי חופשה טוענת כי יגאל הינו בעל ניסיון רב ופועל בצורה מקצועית, היה עליו לצפות לתקלות שאירעו בפועל עקב העדרם של שמות התובעים מרשימת הנוסעים שהועברה אליו. בהיות יגאל נציג של קווי חופשה, יש לראות את קווי חופשה כאחראית לפעולותיו ולמחדליו של יגאל כלפי התובעים. 13. לאור האמור, אני קובעת כי קווי חופשה נושאת באחריות לתקלות שאירעו לתובעים כפי שפורטו בכתב התביעה. מאידך, דין התביעה להידחות כלפי הנתבעות האחרות, הואיל ולא הוכחה כל מעורבות מצדן לגבי התקלות נשוא התביעה. 14. אשר לפיצוי שנתבע על ידי התובעים - הואיל ולא היו שום תקלות לגבי הטיסה הלוך ולגבי בית המלון - אין זה סביר שקווי חופשה תשיב לתובעים את מלוא מחיר החבילה בסך - 1658$, שפי שנדרש על ידם. לעניין זה אין לקבל את הדימוי של התובעים המפורט בעמ' 3 לכתב התשובה "למה הדבר דומה? למי שנכנס למסעדה ויצא ממנה עם קלקול קיבה ועוגמת נפש. הרי לא ניתן לבקש ממנו לשלם עבור חלק מהארוחה". במקרה דנן, ניתן להבין שנגרמה לתובעים עוגמת נפש עקב היעדר שמותיהם ברשימת הנוסעים שבידי יגאל והתקלות שאירעו בשל כך, אך מכאן ועד ל"קלקול קיבה" מלא - רחוקה הדרך. זאת ועוד, ראיתי לקבל את טענת קווי חופשה לפיה התובעים רכשו את כרטיסי הטיסה החלופיים על דעת עצמם. נראה שהתובעים לא עשו להקטנת נזקיהם בסרבם לחזור לטיסה המקורית, לאחר שיגאל מצא להם מקום עליה, והעדיפו מטעמים השמורים עמם לרכוש את הכרטיסים לטיסה האחרת שהמריאה, ללא עיכוב, במועד מוקדם יותר מזה שבו המריאה הטיסה המקורית. בנסיבות אלה, אין על קווי חופשה לשאת במחיר הכרטיסים האמורים. עוד ראיתי לקבל את טענת קווי חופשה לפיה התובעים ידעו את שעת ההעברה מהמלון לשדה התעופה וכי עליהם לעזוב את חדרם במלון בשעה 12:00. על כן התשלום עבור השהייה הנוספת במלון נעשה על דעת עצמם, ואין על קווי חופשה לשאת בהוצאה זו. 15. בהתחשב בהוצאת שהיו לתובעים על מוניות ושיחות טלפון ובעגמת הנפש שלהם - נראה שיהא זה ראוי וצודק להעמיד את הפיצוי על סך של 2,000 ₪. 16. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: א. התביעה נגד וורלד קלאס, יוניטל, וטרוול סרוויס (הנתבעות 1, 3 ו- 4) - נדחית. ב. התביעה כנגד קווי חופשה, הנתבעת 2, תקובל באופן חלקי בלבד. קווי חופשה תשלם לתובעים, תוך 30 ימים, סכום של 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (15.11.05) ועד לתשלום המלא בפועל. ג. אשר להוצאות - הואיל ויוניטל וכן טרוול סרוויס (הנתבעות 3 ו- 4) צורפו לכתב התביעה שלא לצורך, בעקבות "המלצתה" של קווי חופשה בדיון שהתקיים ביום 27.4.08 - תשלם קווי חופשה לכל אחת מהנתבעות האמורות, תוך 30 ימים, הוצאות משפט בסך 750 ₪. בסך הכל תשלם קווי חופשה הוצאות בסך 1500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. מאידך, הואיל ורוב רובה של התביעה נדחתה - אין צו להוצאות לתובעים. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים. תביעות נגד חברות תעופהתעופהפיצויים