תביעת פיצויים קלאב בטורקיה - קרמלין

פסק דין השאלות העומדות לדיון הן: 1) אם הפרה הנתבעת את התחייבויותיה כלפי התובע בעת שהזמין אצלה חבילת נופש? 2) אם כן, האם על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו? 3) מהו סכום הפיצוי? 4) אם על הצד השלישי לפצות או לשפות את הנתבעת בגין סכומים שתחוייב לשלם לתובע? אם כן; 5) מהו סכום הפיצוי או השיפוי? כללי הנתבעת הינה סוכנת נסיעות. צד ג', "השטיח המעופף" הינו ספק שירותי תיירות. ביום 3.6.08 הזמין התובע מאת הנתבעת חבילת נופש משפחתית בת שישה ימים (מיום 11.8.08 ועד ליום 16.8.08) לאנטליה שבתורכיה לרגל בר המצווה של בנו. עלות חבילת הנופש היתה 5,780 דולר ארה"ב. סכום זה שולם לנתבעת באמצעות חיוב כרטיס אשראי. חבילת הנופש הייתה במסגרת "הכל כלול". במסגרת ההזמנה סוכם בין הצדדים שהתובע ישוכן בקלאב "קרמלין פלאס" בחדר דופלקס. בהקשר זה יצוין כי הנתבעת הבהירה לתובע כי היות ומשפחתו מונה חמש נפשות, יש להזמין חדר מסוג זה. עם הנחיתה בתורכיה, קיבל התובע הסברים ודגשים מיוחדים מאת נציג הנתבעת. מדבריו עלו מספר נתונים אשר גרמו לתובע ובני משפחתו עוגמת נפש: א) א) התובע ובני משפחתו קבלו חדר המיועד לארבע נפשות; ב) ב) שעת קבלת החדר הייתה 15:00 על אף שהתובע ובני משפחתו הגיעו למלון בשעה 8:30; ג) ג) חלק מהפעילויות במלון או מהשירותים שסופקו במלון לא היו כלולים בחבילת הנופש על אף היותה "הכל כלול"; ד) ד) שעת עזיבת החדר ביום האחרון הייתה 12:00 בצהריים על אף שהתובע שילם 1,500$ נוספים עבור יום נוסף כיוון שידע ששעת הטיסה הינה 23:55 בלילה. הדבר גרם לתובע ובני משפחתו לשוטט ברחובות העיר כתשע שעות. התובע תובע בתביעתו פיצוי בסך של 9,000 ₪ בגין החזר יום אחרון במלון, הוצאות על מוניות, אוכל לתשע שעות וקבלת חדר שאינו מתאים לחמש נפשות. טענות ההגנה של הנתבעת: טוענת הנתבעת כדלקמן: 1) 1) היא סוכנת נסיעות המתווכת בין הנוסעים ובין ספקי שירותי תיירות שונים כגון צד ג', ואינה אחראית לביצוע שירותי התיירות בפועל, כי אם לקבלת אישור הזמנה והעברת מסמכי הנסיעה ללקוח הקצה; 2) 2) הנתבעת משמשת צינור להעברת התמורה בין הנוסעים לבין ספקי השירותים בניכוי עמלת סוכן; 3) 3) היא מילאה את חובתה כדבעי כאשר ביצעה את הזמנת התובע מול צד ג'; 4) 4) אם התובע ניזוק בדרך זו או אחרת אין לו אלא להלין על צד ג' ומשכך לנתבעת אין יריבות עמו ולתובע אין עילה כלפיה; 5) 5) במעמד ההזמנה ערכה הנתבעת בירור טלפוני עם נציגת צד ג' ואישרה כי החדר שהוזמן עבור התובע מתאים לחמש נפשות. כנ"ל ניתן ללמוד משובר בית המלון הנספח לכתב התביעה כי האירוח היה "הכל כלול"; 6) 6) באשר לשעות קבלת ופינוי החדר טוענת הנתבעת כי אין לה השפעה על כך וכי השעות עליהן מלין התובע הן המקובלות בענף התיירות בעולם ונקבעות על ידי הנהלת בית המלון בלבד; 7) 7) הנתבעת יידעה את התובע במעמד ביצוע ההזמנה כי ייתכנו שינויים בהזמנה לאור אילוצי הספק - קרי, צד ג' - כך לדוגמא כאשר ישנה תפוסה מלאה במלון מסוים, יש זכות לספק להעביר אורחים למלון אחר ברמה דומה. הדבר צוין מפורשות על טופס ההזמנה אשר נחתם על ידי התובע; 8) 8) בטופס ההזמנה עליו חתום התובע צוין מפורשות שהנתבעת אינה אחראית להפעלת בית המלון ומתקניו ולחלוקת החדרים בו: "...השירותים המוצעים מבוצעים על אחריותם הבלעדית של סיטונאי התיירות...חברתנו אינה אחראית להפעלתו היומיומית של בית המלון, לשיפוצים הנערכים בו ו/או לשירותים הניתנים בו ותקינותם". 9) 9) הנתבעת סבורה כי ככל הנראה נזקי התובע נגרמו כתוצאה מהתנהגות צד ג' או הנהלת בית המלון ובכל מקרה נותק הקשר הסיבתי בינה ובין התובע; 10) 10) לחיזוק גרסתה מביאה הנתבעת את פ"ד בת.א. 165/88 דהן אאידה ואח' נ' זאב רפאל (טרם פורסם) בו קבע בית המשפט כי סוכן נסיעות אינו אחראי לשיבושים שחלו בפועל במהלך נופש כל עוד הוא נהג במיומנות ראויה וחלו שיבושים שאותם לא ניתן ולא היה צריך לצפות; 11) 11) התובע לא הוכיח את טענתו בדבר תשלומי "אקסטרה" למלון ולא צירף אסמכתא לשם כך. הנתבעת יודעת שהמלון משווק מזה מספר שנים בקרב הציבור הישראלי ואין עליו תלונות בכלל על אחת כמה וכמה לגבי תשלום אקסטרות; 12) 12) אשר לשעת פינוי החדרים - המלון מציע ללקוחותיו להפקיד מזוודות בשמירת חפצים וליהנות משירותיו עד לאיסוף לשדה התעופה. התובע נאסף לשדה התעופה בסביבות 20:30 ולא כפי שציין. התובע לא צירף אסמכתאות להוכחת הוצאותיו השונות משעת פינוי החדר ועד איסוף לשדה התעופה; צד ג': הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת "השטיח המעופף" בטענה שהצד ג' קיבל לידיו את כל התמורה עבור ההזמנה של התובע, אישר את ההזמנה ולא נהג כפי שספק שירותים סביר ונבון היה צריך להתנהג בנסיבות הענין. טוענת חב' השטיח המעופף בכתב הגנתה כדלקמן: 1) 1) היא עמדה בכל בתנאים הכלליים בהתאם לחובתו לפי תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות) התשס"ג - 2003; 2) 2) היא לא היתה מעורבת במו"מ בין התובע והנתבעת ואינו יודע אלו תיאורים ביחס למלון קיבל התובע מהנתבעת; 3) 3) באשר לשעת קבלת חדרים ופינוים, האחראי הבלעדי לקביעת שעות אלו הוא בית המלון. על כל פנים, שעות אלו נזכרות בתנאים הכלליים שמפרסם צד ג' ואשר בכפוף אליהם מתבצעות ההזמנות; 4) 4) לצד ג' לא הייתה מעורבות בהליך ההזמנה ואינו יודע דבר באשר לסיבות בגינן בחר התובע שעות טיסה כאלו או אחרות; 5) 5) צד ג' יידע את הנתבעת באשר לתנאים הכלליים וחייב אותה להציגם בפני התובע. חובה זו - מקורה בדיני השליחות; 6) 6) בכל מקרה, מועד פינוי החדרים נקבע לשעה 11:00 ללא קשר לשעת הטיסה כפי שמצוין בתנאים הכלליים. מעבר לשעה זו המלון אינו מחויב לספק ללקוחותיו כל שירות. במקרה דנן נתן המלון לתובע אפשרות לשהות בשטחו וליהנות ממתקניו עד לשעת האיסוף לשדה התעופה; 7) 7) באשר לסוג החדר - התובע הזמין חדר דופלקס וזה מה שקיבל. יתרה מכך, ידוע לצד ג' כי החדר שהזמין התובע מותאם לשהייה של חמש נפשות ואף יותר; 8) 8) המשמעות של אירוח במסגרת "הכל כלול" הינה קבלת שלוש ארוחות ביום, שתיה קלה ואקסטרות בהתאם לשיקול דעת המלון. כל תיאור אחר בדבר סוג אירוח זה - מקורו שלא מפי צד ג'. העדויות: מטעם התובע העיד התובע בעצמו. הנתבעת וצד ג' לא העידו כל עד מטעמם. דיון ומסקנות: כפי שעולה מהנתונים המופיעים באתר האינטרנט של המלון, חדר מסוג דופלקס מתאים לקיבולת מקסימאלית של ארבעה אנשים. כאמור, התובע הזמין חדר לחמישה אנשים. כריתת החוזה בין התובע לבין הנתבעת נעשה בעת ביצוע ההזמנה. בעת כריתת החוזה לא הודיעה הנתבעת לתובע מאומה אודות אי התאמת החדר למשפחה בת חמש נפשות, בין אם ידעה נתון זה ובין אם לאו. לראשונה, נודע הדבר לתובע אך ורק בעת שקיבל את החדר. מועד זה היה לאחר כריתת החוזה ולאחר תשלום תמורה נכבדה מראש, והיה בו משום הפרת תנאי החוזה שנכרת עם התובע. הגם שפועלת הנתבעת כמתווכת, אחריותה של הנתבעת עומדת בקנה אחד עם אחריותו של צד ג', הספק הזר, זאת מאחר והתובע פנה אליה ישירות לצורך סגירת העסקה ואין לו כל עניין ומעורבות בשיקוליו של הספק הזר. טענת צד ג' כאילו החדר מתאים לשהות של חמישה אנשים הופרכה עת שמנתונים שמפרסם המלון בעצמו באתר האינטרנט עולה כי מקסימום הקיבולת בחדר דופלקס הינה ארבעה אנשים. באשר לשהייה של היום האחרון במלון ,התובע האריך את שהייתו במלון בלילה נוסף ושילם עבור כך תוספת תשלום בסך 1,500 דולר. מעדותו עולה כי כוונתו הייתה להאריך את השהייה בלילה נוסף על מנת לעשות שימוש בחדר המלון גם ביום שלמחרת עד שעת הטיסה בחצות הלילה. התובע טען כי הסביר את כוונתו זו ובקשתו ללילה נוסף לנציג הנתבעת וזה המליץ לו לעשות כן. בחקירתו הנגדית על ידי נציג הנתבעת הסביר התובע כי: "בפרסום שלכם היה הרבה יותר זול לקחת שתי חבילות של 500 דולר כל אחד. אמרו לי לא. לא כדאי לך. אמרו לי שאני מפסיד יום כי אני יוצא בצהרים. אמרו שאני אקח טיסה ואגיע בבוקר ואחזור בחצות. ואז איהנה מ - 5 לילות ושישה ימים. באמיתי זה לא היה. הגעתי בשמונה בבוקר למלון עד שתיים ישבתי בלובי. ביום האחרון בשעה 10 הייתי צריך להתארגן ובשעה 12 לעזוב את המלון". עדותו זו של התובע לא נסתרה. ברם, היות והתובע ובני ביתו עשו שימוש במלון עבור תמורה זו שכן לנו בו לילה נוסף ושהו בו עד שעות הצהריים סבור אני כי התובע אינו זכאי לקבל את מלא הסך 1,500 דולר ששילם כתוספת. באשר להוצאות השונות שהוציא התובע אשר לא היו במסגרת "הכל כלול" - לא הוגשו כל קבלות או אסמכתאות על כך, למעט קבלה על משחק באולינג - שנראה שאינו כלול במסגרת חבילת הנופש. משכך סבור אני שיש לדחות תביעתו זו של התובע. לאור כל האמור, סבור אני שפיצוי בסך 2,000 ₪ הינו סביר בנסיבות הענין. צד ג' אישר את העיסקה, אך נראה שלא עמד בה. יתירה מכך, הנתבעת הינה שלוחתו של צד ג' כלפי התובע והוא אחראי לכל מעשיה, הבטחותיה, מצגיה ומחדליה כלפי התובע. מאחר והנתבעת הציגה בפני התובע ש-5 אנשים יכולים להתגורר בחדר שהזמין עליה לשאת בפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובע בגין מצד לא נכון זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתביעה קטנה 1895/08: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: 1) 1) את הסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (24.9.08) ועד ליום התשלום בפועל; 2) 2) את הוצאות המשפט בסך 300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. בתביעה קטנה 1895.1/08: אני מחייב את צד ג' לשלם לנתבעת כדלקמן: 3) 3) את הסך 1,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (24.9.08) ועד ליום התשלום בפועל; 4) 4) את הוצאות המשפט בסך 150 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. נופשסוכני נסיעות (תביעות)פיצויים