פסק דין 1. בחג הפסח של שנת 2008 היה התובע היוזם והמארגן חופשה ל- 11 אנשים (להלן: "הנופשים") ולשם כך פנה אל הנתבעת 1 (להלן:"מונה טורס") שם פנה לגב' שרה מאיר (להלן:"גב' מאיר") אשר הציעה לו את המלון "קנוסוס רויאל" בכרתים - מלון אותו הכיר התובע מנסיעותיו בעבר. (להלן:"קנוסוס") מטרת החופשה הייתה לחגוג ימי הולדת לחלק מהנופשים וכן לערוך סדר פסח משותף בקנוסוס. מבין ההצעות שהוצעו לתובע על ידי גב' מאיר, בחר התובע הצעה, שגם אם לא הייתה הזולה ביותר - הייתה היא העדיפה בשל שעות הטיסה. על פי הצעה זו נקבע יום הטיסה ליום 18.4.08, שעת היציאה לשעה 04.55 וההגעה למלון הנ"ל בשעה 08.00 וכך ובאופן כזה היה עומד בפני הנופשים כל היום הראשון של החופשה ולחגוג את ימי ההולדת. הטיסה חזרה נקבעה לשעה 13.10 - שעה נוחה לנופשים שהייתה מאפשרת להם לצאת לנמל התעופה בשעה 10.00 לאחר ארוחת בוקר משותפת ולהינות בצוותא מהיום האחרון של החופשה. (ראה ההצעות שהוצעו לתובע במסמך שצורף לכתב התביעה וסומן כנספח א') על פי הצעתה של גב' מאיר, הזדרז התובע ושלח ביום 20.3.08 אישור ההזמנה הנ"ל ואת שמות הנוסעים. תמורת החופשה שילם התובע סך כולל של 25,516 ₪. 2. א. בהמשך התברר לתובע, שהשתלשלות העניינים כלל לא תאמה את ההזמנה וכל ההזמנה שונתה כליל, שלא בתאום עמו ,שלא לרצונו וכמובן שלא לשביעות רצונו - דבר שהוביל את התובע להגיש תביעה זו בה ביקש לחייב הנתבעים או מי מהם לפצותו בסכום של 16,379 ₪, הכולל בחובו: החזר בסך של 6,379 ₪ - רבע מהתשלומים ששילם בגין החלק היחסי בהפסד החופשה וסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. ב. אלה הם השינויים שחלו בהזמנה המקורית ושבגינם יצא קצפו של התובע: א) שבועיים לפני מועד הטיסה, הודיעה גב' מאיר לתובע על שינוי המלון ובמקום קנוסוס הוצע לו מלון חלופי בשם "רויאל מארה". (להלן: "מארה") התובע הביע את מורת רוחו על שינוי המלון. ב) שבוע לפני הטיסה, הודיעה גב' מאיר לתובע ששעת יציאת הטיסה נדחתה משעה 04.55 לשעה 13.00. גם על שינוי זה הביע התובע אי שביעות רצון, אך מאחר והיה לו ברור שלא יוכל להשיג במועד זה - שהוא סמוך לחג הפסח- חופשה חלופית וגם לא יכול היה לבטל החופשה המתוכננת, שכן ביטול החופשה בשלב זה היה גורם עוגמת נפש לנופשים כולם, השלים עם שינוי השעה. דא עקא, העניין לא הסתיים בכך, אלא שבערב הטיסה, כאשר התובע בא לקבל את כרטיסי הטיסה, שוב בישרה לו גב' מאיר על שנוי נוסף בשעת יציאת הטיסה : שעת היציאה נדחתה לשעה 16.00 והחזרה הוקדמה לשעה 11.00. בשל איחורי שעות הטיסה, הגיעו הנופשים למלון החלופי בערב יום שישי, (18.4.08) שעה 20.37 ועזבו את המלון החלופי ביום ג' (22.4.08) בשעה 07.40. ג. התובע סבור, שהזזת שעות הטיסה הייתה שרירותית ולצרכים פנימיים ועל פי אינטרסים מסחריים בלבד, יען כי נודע לו שלנתבעת 2 (להלן:" קווי חופשה") היו גם נוסעים שחזרו בחברות שונות באותו יום גם בשעות 13.00 ו- 15.00. התובע טוען, שלאור שינוי שעות הטיסה - כאמור לעיל- קוצצה חופשת הנופשים והועמדה על 3 ימים במקום 4 שהוזמנו בפועל ושעליהם שילמו הנופשים וכתוצאה מקיצור החופשה ומההגעה באיחור למלון לא קיימו הנופשים ארוחת ערב חגיגית שתכננו לקיימה לאחותו של התובע ולבנה. בנוסף לכך, נוצר לחץ זמן אצל הנופשים ביום האחרון של החופשה, כאשר היו צריכים להשכים קום על מנת לארוז ולהספיק להגיע להסעה בשעה 07.40 - דבר שמנע מהם לאכול ארוחת בוקר משותפת לסיום החופשה וגם נאלצו לוותר על ארוחת הבוקר. בשל כל האמור לעיל, סבור התובע שהנתבעות לא עמדו בהתחייבויותיהן ולא סיפקו לו את התמורה שהתחייבו להן והנאתו קופחה ולכן, על הנתבעות לפצותן בסכום שתבע בתביעה זו. 3. כל אחת מהנתבעות הגישה כתב הגנה ואם לומר בקיצור, הרי שעולה מכתבי ההגנה שכל אחת מהן מבקשת להסיר מעצמה את האחריות - אם כי עולה גם שאחת מבקשת להטיל האחריות על זולתה ובמלים אחרות, כל אחת מהנתבעות טוענת :" זה לא אני" ולכן סבורה כל אחת מהן, שיש לדחות התביעה נגדה - הכל כפי שיפורט בקצרה להלן: א. מונה טורס טוענת, שאין היא אחראית במאומה מהנטען על ידי התובע ושהכתובת היחידה שיש להפנות אליה את טענותיו היא קווי חופשה או הנתבעת 3 (להלן:"סאן דור") מדוע כך? משום שמונה טורס משמשת כסוכנת נסיעות בלבד המשווקת ומוכרת חבילות נופש מוזמנות של ספקים שונים, כמו קווי חופשה ולכן, יוצאת מונה טורס ידי חובה בשעה שהיא עורכת עבור לקוחותיה את ההזמנות שביקשו ומוודאת כי הזמנותיהם אושרו על ידי קווי חופשה. אם נעשים שינויים בהזמנה, הרי שהם נעשים על ידי קווי חופשה או סאן דור ולא על ידי מונה טורס. בנוסף לכך, מציינת מונה טורס, שהתובע ידע היטב כלקוח ותיק ואף הובהר לו שהטיסות שהוזמנו על ידו הן טיסות שכר (צ'רטר) וככאלה שעות הטיסה ניתנות להזזה. ב. קווי חופשה טוענת בכתב ההגנה, שהטיסות שהוזמנו עבור התובע נמכרו למונה טורס בתנאי טיסת שכר ולכן על פי דיני טיסות השכר, מותרים שינווים בשעות הטיסות ולכן אין קווי חופשה נושאת באחריות למקרים כגון אלו. עובדה זו, מביאה להוזלת הטיסות מאלה של טיסות סדירות. עובדה זו אף מצויינת ב"תנאים הכלליים" של קווי חופשה וכן על גבי כרטיסי הטיסה אשר הונפקו לתובע. כרטיסי הטיסה אשר הונפקו למונה טורס עבור התובע הונפקו עם שעת הטיסה המעודכנת עוד לפני שהתובע עזב את הארץ. לחלופין, טוענת קווי חופשה, שהאחריות בגין נזק בשל ביטול ו/או עיכוב בטיסה חלה על סאן דור - זאת על פי אמנת וורשה. קווי חופשה, כשלעצמה, לא ביצעה שום עסקה עם התובע והיא מילאה את ההזמנה במלואה. עוד נטען, שקווי חופשה הודיעה למונה טורס על שינויים במועדי הטיסות ברגע שקיבלה הודעה מחברת התעופה, כך שהתובע היה מודע לשינויים אלו טרם הטיסה. כך גם בקשר לשינוי המלון, פנתה קווי חופשה ביום 1.4.08 אל מונה טורס והודיעה לה כי המלון קנוסוס לא אושר על ידי הספק המקומי בחו"ל בשל חוסר מקום ולכן הוצע המלון מארה, שהוא זהה מבחינת הרמה ומבחינת המחיר למלון הנ"ל. התובע הביע הסכמה לשינוי המלון ולכן המשיכו לטפל בהזמנה. אם התובע היה מסרב לקבלת ההצעה החלופית, יכול היה לבטל ההזמנה ללא דמי ביטול. ג. גם סאן דור סבורה שאין היא נושאת באחריות לאירוע הנטען על ידי התובע, משום שהיא מבצעת טיסות שכר ומחכירה את כל קיבולת מטוסיה למארגנים, כמו קווי חופשה, אשר מוכרים את המושבים במטוס לציבור הנוסעים ולכן הקשר החוזי הוא בין סאן דור ובין קווי חופשה ולא בין סאן דור ובין הנוסעים ומכאן המשך הקשר הוא בין קווי חופשה עם הנוסעים ו/או עם מונה טורס. עוד טוענת סאן דור, כי שלושה ימים לאחר שהתובע אישר את הזמנתו למול מונה טורס, קרי למעלה משלושה שבועות לפני מועד הטיסה, שלחה הודעה לקווי חופשה בה הודיעה סאן דור על שעות המראה מעודכנות של מספר טיסות, כולל הטיסה נשוא דיון זה והשעה שנקבעה היא 15.20. לכן, לא ברור לסאן דור, מדוע הודיעה לו מונה טורס על שינוי שעת הטיסה רק כשבוע לפני הטיסה ומדוע הודיעה על השעה 13.00 כשעת טיסה כאשר הודע לה כי שעת הטיסה היא 15.20. ביום 13.4.08 אף שלחה סאן דור שתי הודעות לקווי חופשה בדבר עדכון שעות הטיסות: בהודעה הראשונה הודע על השעה 16.00 כשעת טיסת ההלוך ומועד ההמראה המעודכן ובהודעה השנייה הופיעה שעת טיסת החזור ומועד ההמראה המעודכן כשעה 11.00. לכן, גם במקרה זה לא ברור לסאן דור, מדוע נודע לתובע על השינויים רק ביום 17.4.08 (יום לפני הטיסה) בעת שהגיע לקבל כרטיסי הטיסה ממונה טורס. זאת ועוד. סאן דור מקבלת מהמארגנים את רשימת הנוסעים כ-48 שעות טרם מועד הטיסה ואין לה כל קשר עם הנוסעים טרם העברת רשימה זו ואין לה כל מידע אחר לגבי הנוסעים. רשימת הנוסעים הועברה לסאן דור על ידי קווי חופשה ביום 16.4.08 בה נכלל גם שמו של התובע והנופשים שעמו. סאן דור טוענת, שתפקידם של מונה טורס וקווי חופשה ליידע את הנוסעים בדבר כל שינוי בטיסות ואם הן היו מעבירות לתובע את ההודעות בעת שסאן דור העבירה אליהן , ייתכן והתובע היה מספיק עוד לבחור אפשרויות אחרות. לכן, סבורה סאן דור, שהיא פעלה על פי התחייבויותיה החוזיות כפי שמופיעות בחוזה התובלה וגם על גבי כרטיסי הטיסה, שהם - כשלעצמם- מהווים חוזה בין הצדדים שם נקובים זמני ההמראה והנחיתה. 4. לא רק בכתבי הטענות הכחישה כל אחת מהנתבעות את אחריותן, אלא שגם כל אחת מנציגות הנתבעות שהתייצבה בבית המשפט חזרה והכחישה את האחריות הישירה כלפי התובע. כל אחת מהנתבעות גם טוענות כנגד הסכום המוגזם הנתבע על ידי התובע : א. גב' מאיר, אישרה את ההזמנה המקורית כפי שהיא הציעה לתובע, תוך ציון שם המלון המוזמן- קנוסוס. גב' מאיר ביצעה ההזמנה, שלחה אותה לאישור וכן שלחה את השובר עם כל התשלום ששולם על ידי התובע לגבי המלון המוזמן - קנוסוס. בהמשך התקשר מאן דהוא מקווי חופשה והודיע לגב' מאיר, שהמלון הנ"ל לא התמלא ולכן הוצע מלון חלופי - מארה. את ההצעה החדשה העבירה גב' מאיר לידיעת התובע והתובע קיבל את ההצעה החלופית. גב' מאיר העבירה את הסכמת התובע לידיעת קווי חופשה. לאחר שבעיית המלון נפתרה, התקשרה עובדת מקווי חופשה והודיעה לגב' מאיר ששעת הטיסה הוזזה לשעה 15.20 במקום השעה 04.55. גב' מאיר, אשר הכירה את התובע כלקוח ותיק שלהם, לא הרגישה עם זה בנוח, הציעה לבטל את ההזמנה כולה ואז נאמר לה שבמקרה של ביטול יש לשלם 20% דמי ביטול. לאחר אותה שיחה, הודיעה גב' מאיר לתובע על שינוי שעת הטיסה וגם הודיעה לו על תנאי ביטול ההזמנה - אם יחפוץ לבטלה. התובע הודיע שלא ישלם את דמי הביטול, ברם בטרם החליט סופית מה עליו לעשות, כבר הודע לו על שינוי נוסף בשעת הטיסה : הטיסה בחזור הוקדמה והטיסה בהלוך עוד פעם הוזזה. גב' מאיר מאשרת, את ההודעות על שינויי שעות הטיסה, העבירה לתובע יום או יומיים לפני היציאה בפועל. ב. הגב' דליה ערן, נציגת קווי חופשה, (להלן:" גב' ערן") מתייחסת להזמנת המלון ומעידה, שהם ביקשו את המלון קנוסוס אך לא קיבלו אישור. יחד עם זאת, ביום 1.4.08, כ- 18 ימים לפני היציאה, הודיעה למונה טורס שהמלון הנ"ל סגור והוא ייפתח רק ביום 26.4.08 - דבר שלא היה ידוע קודם לכן לקווי חופשה- ולכן הוצע מלון חלופי, שגם הוא ברמה טובה והתובע הסכים לקבל המלון החלופי - מארה. גב' ערן מציינת, שאם התובע לא היה מסכים לקבל המלון החלופי, יכול היה לבטל ההזמנה ללא תשלום דמי ביטל. באשר לשינוי שעות הטיסה, מציינת גב' ערן, שמלכתחילה הייתה איזו אי הבנה אם התובע היה רשום באותה טיסה - אם לאו וסאן דור הודיעה לקווי חופשה כבר ביום 23.3.08 על שינוי שעת הטיסה משעה 04.55 לשעה 15.20, וביום 25.3.08 - מספיק זמן לפני הטיסה המקורית - הודיעה קווי חופשה לגב' מאיר על שינוי טיסת הלוך לשעה 15.20 וטיסת חזור לשעה 14.10. (ראה המסמך נ/3) ערב לפני הטיסה היה שינוי נוסף בשעת הטיסה, קרי שעת טיסת הלוך לשעה 16.00 ושעת טיסת חזור לשעה 11.00 וגם הודעה זו הועברה לגב' מאיר. ההודעה השנייה התייחסה להבדל של- 40 דקות בלבד ובכך לא ראתה קווי חופשה שינוי משמעותי שיש מקום להלין עליו. ( ראה מסמך נ/4). ג. גב' ורדה אורבך, נציגת סאן דור (להלן:"גב' אורבך") חזרה על טענותיה, כפי שהובאו בכתב ההגנה על כי בפועל אין להם קשר חוזי עם הנוסעים. לטענתה, לוח הזמנים אותו מפרסמת סאן דור מתפרסם כחודש לפני הטיסה ולכן לוח זמנים זה הוא משוער. ברגע, שסאן דור מקבלת את האישורים, הם מודיעים לסיטונאים. גב' אורבך מאשרת שביום 23.3.08 הודיעה לגב' ערן על השעה 15.20 כשעת הטיסה והסוכנים והסיטונאים מודעים לכך, שעליהם להודיע לנוסעים שיכולים להיות שינויים בשעות הטיסה ועל שינויי שעות הטיסה במקרה זה, ידעו הם כ-3 שבועות לפני הטיסה, שהוא זמן סביר להודיע לנוסעים ולאפשר להם לתכנן את יציאתם. 5. כפי שעולה ממקרה זו, עסקו 3 גופים נפרדים על מנת לספק את הזמנת התובע : מונה טורס אליה פנה התובע ישירות על מנת להזמין את החופשה, קווי חופשה, שהיא המארגנת וסאן דור המבצעת טיסות שכר ולשם כך מחכירה את כל קיבולת מטוסיה למארגנים. כמובן שכל אחד מהם קיבל את חלקו בסכום שנדרש התובע לשלם עבור אותה הזמנה, ברם כאשר נתקל המזמין בתקלה או בטענות לאי קיום ההזמנה, כפי שהוזמנה וטוען כנגד הפרת ההסכם עמו ועוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה מכך ומנסה להעלות טענותיו כנגד אותם גורמים - מנסה כל אחד מגורמים אלה להתנער מאחריות, כל אחד מנסה להטיל האחריות על זולתו, כאשר כל אחד מהם אף טוען כלפי תובע שכזה - לאו בעל דברים דידי את, רוצה לומר, היריבות אינה ביני ובינך אלא בינך לבין אחר. כך גם אירע במקרה שנדון בפני ולכן לאור טענותיו של התובע, עלי לבחון אם יש דברים בגו, האם טענותיו מהוות עילה כנגד הנתבעות או מי מהן והאם עילה זו מצדיקה להעניק לתובע את הסעד המבוקש או חלק הימנו. 6. כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה, ראה התובע עצמו כנפגע מהתנהגות קווי חופשה ולא ממונה טורס ולא מסאן דור ולכן פנה התובע בהתראה רק לקווי חופשה ולא לנתבעות האחרות. (ראה מכתב מיום 1.5.08) יחד עם זאת, היות ועסקינן בחבילת נופש אחת בה היו קשורות כל אחת מהנתבעות, ולאור העובדה שהתובע הגיש תביעתו נגד כולן, יש לבחון האם יש להטיל אחריות על מי מהנתבעות - אחריות המזכה את התובע בפיצוי. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על כל נספחיהם ולאחר ששמעתי עדויות התובע ושל נציגות הנתבעות, נחה דעתי , שבמקרה הנדון אין חולק ע"י מי מהצדדים, כי המתואר על ידי התובע אכן התרחש בפועל ואני קובע , שדין התביעה להתקבל בחלקה, אך כפי שכבר ציינתי לעיל, השאלה היא על מי מבין הנתבעות מוטלת החובה לפצות את התובע. המסקנה לקבלת התביעה בחלקה מתבססת על הנימוקים, כפי שיובאו להלן: א. א) מונה טורס שימשה ומשמשת כסוכנת נסיעות ועל כן אין מקום להטיל עליה את האחריות בשל שינוי שעות הטיסה. מונה טורס הודיעה לתובע עם קבלת ההודעה על ידה על שינויי שעות הטיסה, עד כי גב' מאיר מעידה שכבר לא היה נעים לה להודיע לתובע שוב ושוב על השינויים. במובן זה מילאה מונה טורס את התחייבויותיה כלפי התובע במסרה לתובע עדכונים בדבר שינויים אלה וברור שמונה טורס לא שלטה על שעות הטיסה וגם לא יכלה להועיל בשינויים אלה. ב) אין חולק שקווי חופשה היא החברה המארגנת חבילות נופש, ברם אין גם חולק שקווי חופשה אינה חברת תעופה ואין לה השליטה על לוחות הזמנים, שכן אלה מופעלים על ידי חברות התעופה - במקרה שבפנינו סאן דור. כפי שעלה מכתבי הטענות ומהעדויות, הרי שאין ספק שהחבילה שהוצעה לתובע כללה טיסת שכר וזמני טיסות השכר עלולות להשתנות מעת לעת. מעיון בכתב ההגנה של קווי חופשה עולה, שהאמור בסעיף 6 לכתב ההגנה, איננו נכון, שכן התובע לא הזמין חבילת נופש לכרתים באמצעות מונה טורס, כאשר שעת היציאה היא 16.00 ושעת החזרה היא 11.00 אלא שההזמנה המקורית הצביעה על שעות יציאה וחזרה אחרות מאלו שצויינו בסעיף 6 לכתב ההגנה. ג) אין ספק, שסאן דור כמוביל אווירי היא זו האחראית לשינויי שעות הטיסה, כאשר במקרה שבפני הוסכם כי הטיסה אליה נרשם התובע היא טיסת שכר. ב. שלושת הנתבעות מתייחסות למהותה של טיסת שכר, שכידוע לכל, ניתנות שעות הטיסה להזזה. התובע, בהיותו לקוח ותיק של מונה טורס, ידע היטב ואף הובהר לו שהטיסות שהוזמנו על ידו הן טיסות שכר (צ'רטר) וככאלה שעות הטיסה ניתנות להזזה. קווי חופשה טוענת בכתב ההגנה, שהטיסות שהוזמנו עבור התובע נמכרו למונה טורס בתנאי טיסת שכר ולכן על פי דיני טיסות השכר, מותרים שינוים בשעות הטיסות ולכן אין קווי חופשה נושאת באחריות למקרים כגון אלו. עובדה זו, מביאה להוזלת הטיסות מאלה של טיסות סדירות. עובדה זו אף מצויינת ב"תנאים הכלליים" של קווי חופשה וכן על גבי כרטיסי הטיסה אשר הונפקו לתובע. כרטיסי הטיסה אשר הונפקו למונה טורס עבור התובע הונפקו עם שעת הטיסה המעודכנת עוד לפני שהתובע עזב את הארץ. גם סאן דור טוענת, שהיא פעלה על פי התחייבויותיה החוזיות כפי שמופיעות בחוזה התובלה וגם על גבי כרטיסי הטיסה, שהם - כשלעצמם- מהווים חוזה בין הצדדים שם נקובים זמני ההמראה והנחיתה. ג. הנתבעות סומכות טענותיהן על האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בין לאומית באוויר, שנחתמה בוורשה ביום 12.10.29 הידועה כ"אמנת וורשה" (להלן:"אמנת וורשה")- המסדירה את אחריותו של המוביל האווירי לנזק שנגרם לתובע עקב איחור בטיסה. אמנת וורשה, נקלטה בדין הישראלי באמצעות חוק התובלה האווירית, תשכ"ב-1962 ומאוחר יותר באמצעות חוק התובלה האווירית, התש"ם- 1980. סעיף 10 לאמנה המתייחס ל- "ייחוד עילה", קובע שאחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי החוק, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו. בעניינו נגרם איחור בהובלת התובע ולפיכך קמה חבות בהתאם להוראות האמנה. ד. התובע קיבל הצעות בכתב מגב' מאיר והוא בחר מתוכן את ההצעה שנראתה לו מתאימה בנסיבות המקרה: ראשית, המלון התאים לצרכיו, שכן התובע הכיר המלון מהתאכסנות קודמת בו ושנית, שעות הטיסה התאימו לו ולכל הנופשים. השינויים שחלו הן במלון והן בשעות הטיסה היוו למעשה הפרה של ההסכם הראשוני (שכן הייתה הצעה מטעם גב' מאיר וקבלה מהתובע). אכן המלון שהוצע לתובע על ידי גב' מאיר הוא קנוסוס, ברם כפי שעולה מהעדויות, ההזמנה למלון זה לא אושרה על ידי הספק המקומי ובמקומו ניתן היה לאשר את מלון מארה - שהיה ברמה זהה למלון קנוסוס ואין חולק שדבר אי אישור המלון הובא לידיעת התובע והוא הסכים לקבל את המלון החלופי - מלון מארה. רק לאחר שהתובע קיבל הסבריה של גב' מאיר בדבר המלון החלופי ורק לאחר שהסכים לקבל החלופה - אושרה סופית ההזמנה לגבי מלון מארה. סאן דור אינה אחראית לשינוי המלון או רמתו, שכן היא עצמה אינה משווקת את חבילת הנופש אלא משמשת כמוביל אווירי בלבד. לכן, אין לו לתובע מה להלין על חלופת המלון לאחר שנתן הסכמתו וגם לא נראה מכתב התביעה, שיש לו לתובע טענות מיוחדות נגד המלון החלופי. ה. באשר לשינויי שעות הטיסה, מסכים אנוכי לטענת הנתבעות, שדינן של טיסות שכר שונות מטיסות סדירות ואני קובע, שעצם העובדה שהתובע הזמין טיסת שכר אזי ידע או שהיה עליו לדעת שטיסות כאלה ניתנות להזזה. אני גם יכול לקבל את הטענה, שטיסת שכר מעצם טבעה נתונה לשינויים ולכן גם מחירי הטיסה כאן הם בהתאם ורוכש הכרטיס מקבל על עצמו את הנתון של האפשרות בשינוי שעת הטיסה. עם זאת, עצם העובדה שמדובר בטיסת שכר אינה מהווה הצדקה לשינוי שעת טיסה ללא כל הצדקה ואין מקום לקבל את הדבר כמובן מאליו, שאם זכותו של המוביל האווירי לשנות שעות טיסה, אפשר לשנותן פעמים מספר באותו יום ועל ידי כך לגרום לנוסע שניים אלה: ראשית, אי וודאות בתכנון נסיעה לחו"ל, שכן במקרה כזה מה טעם יש לנוסע להזמין טיסה על פי הצעה הנוחה לו ותוך חישובי תכנון ימי החופשה אם בסופו של יום ממילא ההצעה היא במסגרת המלצה בלבד ובסופו של יום יטוס הנוסע לא מתי שתכנן אלא מתי שמתכננים הטיסה עבורו; ושנית, אפשר להבין אילוצי מוביל אווירי לשינויי שעות טיסה - והרי לשם זה ניתנה לה אפשרות חוקית לעשות כן - אך הכל צריך להיעשות בסבירות ובמידתיות ואם על ידי שינויים רבים של שעות הטיסה נגרם לנוסע קיצור משמעותי בימי החופשה - לא נראה לי שעל נוסע כזה לשאת בתוצאה. נוסע מתכנן את חופשתו, משלם עבור כך וכך ימים או לילות ואם כתוצאה משינויי שעות הטיסה מתקצרת חופשתו של התובע, הרי שבעצם לא קיבל נוסע כזה תמורה מלאה עבור הסכום ששילם בפועל ועבור ימי החופשה ששילם בפועל. 7. א. למען הסר ספק, אין באמור לעיל משום קביעה, שבכל מקרה של שינוי שעת טיסה יש לפצות את הנוסע, שכן כל מקרה יש לבחון לגופו על פי נסיבותיו, יש לבחון את מהות השינוי, היקפו באופן יחסי למכלול הטיול או הנופש של הנוסע ולהתחשב גם בנסיבות המאפשרות למוביל לשנות את שעות הטיסה, ברם בנסיבות ולאור הראיות שהובאו בפני, אני קובע כי בשל קיצור חופשתו של התובע ולאור העובדה ששעות הטיסה שונו מספר פעמים יש להטיל האחריות לקיצור החופשה על קווי חופשה ועל סאן דור ועל שתיהן לפצות את התובע. באשר לסכום הפיצוי, מסכים אנוכי לטענות הנתבעות, שהסכום אותו תבע התובע הוא סכום מוגזם ואין מקום להיעתר למלוא סכום התביעה. ב. סעיף 19 לאמנת ורשה מעניק אפשרות לקביעת פיצוי בגין כל נזק שנגרם מחמת איחור בתובלה אווירית ונזק כזה משמעו, נזק ממוני ושאינו ממוני. גם סעיף 22 לאמנת ורשה מעניק לבית המשפט הסמכות להעניק פיצוי לנוסע בגין עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה משינויי שעות טיסה במידה בלתי סבירה ובמיוחד כאשר במקרה זה, אין ספק ששינויי אלה גרמו לקיצור חופשתו של התובע. בע"א (חיפה) 1346/05 איברייה נתיבי אוויר ספרדיים נ' ד"ר לורבל מרגלית ו - 57 אח' מיום 9.4.06 (פורסם באתר בתי המשפט) אף נקבע : "קיום ייחוד העילה אין משמעו כי האמנה אינה מאפשרת פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש עבור נזק שנגרם מחמת איחור. האמנה אינה מפרשת מהם ראשי הנזק בגינם ניתן לפסוק פיצוי ולא מצאנו בטיעוני המערערת הצדקה לאי פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש, מקום שכזו מוכחת. אף איננו סבורים כי יש ללמוד בסוגיית גובה הפיצוי מנושא רישום היתר שהינו עניין שונה ונבדל מסוגיית האיחור." ג. קווי חופשה היא המארגנת של טיסות השכר ואת חבילת הנופש. בסעיף ההגדרות לתקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשמ"ב-1982 ,נקבע כי: "מארגן" - אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או מקצתה, לשם מכירתה לאחרים בהתאם להוראות תקנות אלה." מסעיף 20 לאמנת וורשה עולה, כי כאשר עסקינן באחריות המוביל, הכוונה גם למשמשיו ולסוכניו ובמקרה זה ניתן להגדיר את קווי חופשה כאחד מאלה. במקרה שבפני, העידה הגב' אורבך על קבלת שמות הנוסעים מקווי חופשה 48 שעות לפני הטיסה והקשר הישיר לשינויי שעות הטיסה היה בין סאן דור ובין קווי חופשה. (ראה עמ' 5 לפ', ש' 19) ולכן לא ניתן לנתק את קשר האחריות בין השתיים. בד"נ 36/84, ע"א 20/83 - רג'ין טייכנר ו-5 אח' נ' אייר פרנס . פ"ד מא(1), 589 , מבהיר כב' הנשיא ברק, בין היתר, את מטרת כריתת אמנת ורשה ואם נבחן את פרשנות סעיפי אמנת ורשה על רקע התכלית העומדת ביסוד האמנה כפי שפורשה על ידי כב' הנשיא, הרי שלעניות דעתי, אין לומר שתכלית החקיקה הייתה לפטור את הסוכן של המוביל מכל אחריות, שכן אותו סוכן הוא בבחינת שלוחו של המוביל וכידוע שלוחו של אדם כמותו. האחריות הנגזרת של קווי חופשה חלה גם מהבחינה הנוספת והיא, שהיא למעשה המתווכת הישירה בין הטיסות ובין הלקוח, שכן הלקוח עצמו אינו עומד מול המוביל אלא שההסכם מתגבש בין הלקוח ובין המארגן - קווי חופשה- שהיא למעשה מוכרת כרטיסי הטיסה על אותה טיסה, באמצעות מונה טורס. 8. לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה, אני קובע כי הפיצוי הסביר והמידתי בנסיבות מקרה זה, הן בגין קיצור החופשה והן בגין עגמת הנפש, יהיו בסך 2,000 ₪ . על כן, ולאור האמור לעיל אני מחליט כדלקמן: אני מחייב כל אחת מהנתבעות 2, 3 לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ (ובסה"כ 2,000 ₪) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה המתוקנת - 3.12.08- ועד התשלום בפועל. אני מחייב כ"א מהנתבעות 2, 3 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. אני מחליט לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1 - ללא צו להוצאות. בית מלוןנופשסוכני נסיעות (תביעות)פיצוייםבתי מלון (תביעות)