פסק דין רקע וטענות 1. התובעת הגישה תביעה קטנה כנגד הנתבעת והיא עותרת לפיצוי בסכום של 12,000 ש"ח. 2. התובעת מתארת כי ביום 20.12.2006 היא קיימה אירוע בת מצווה לבתה, באולם האירועים שבמלון הנתבעת [להלן: "הארוע"]. האירוע החל בשעה 21:00 לערך ולאחר שקיבל "תאוצת שמחה", חלה הפסקת חשמל בת כ-15 דקות. לא הופעל גנרטור ולא ניתן מענה אחר הולם להמשך השמחה. 3. התובעת מדגישה כי נוצרה במקום מבוכה והאורחים עזבו את הארוע מחמת אותה הפסקת החשמל. 4. התובעת פנתה להנהלת הנתבעת כשהיא חדורת תסכול ועוגמת נפש, הצדדים נפגשו מספר פעמים, אך לא הסדירו את המחלוקת. 5. התובעת מוסיפה כי יום קודם לאירוע נפטרה חמותה במפתיע, אך בכל זאת הוחלט על קיומו. 6. סכום התביעה מורכב מהשבה מתבקשת של מלוא התשלום ששילמה התובעת לנתבעת - סכום של 7,000 ש"ח ויתרתו מ נפש נטענת והוצאות נוספות כפי שנגרמו לתובעת בדמות שכירת תקליטן וצוות צילום - סכום כולל של 2,600 ש"ח. 7. אמנם התובעת טוענת כי בחסות העלטה נגנבו פרטי לבוש מאורחיה, אך לא ראיתי לנכון לפסוק לתובעת סכומים כלשהם בהקשר זה. אין המדובר בפרטי לבוש של התובעת ולא מתקיימת יריבות בינה לבין הנתבעת. 8. הנתבעת מכחישה את הטענות המיוחסות לה ומאשרת כי במועד המתואר התקיים האירוע באולם שבמלון הנתבעת. מאושרת הפסקת חשמל בת כ-15 דקות בשעה 22:40. נטען כי גנרטור נכנס לפעולה שניות ספורות לאחר הפסקת החשמל כדי הפעלת תאורת ומתקני חירום בכל המלון. הנתבעת מדגישה כי רשיון עסק למלון מותנה בקיומו של גנרטור תקין. 9. הנתבעת סוברת כי התובעת מפריזה בעתירותיה, שכן האירוע היה אמור להסתיים ממילא בשעה 23:00 - זמן קצר לאחר שאירעה הפסקת החשמל. עוד מובהר כי התובעת קיבלה הנחה בהיקף 50% מעלות האירוע [ר' סעיף 13ג' לכתב ההגנה]. הנתבעת היתה מוכנה להוסיף על כך ולהזמין את התובעת לארוחה משפחתית. 10. הנתבעת מסכמת כי לתובעת לא נגרם נזק כלשהו. 11. נ/1 הינו אסופת מכתבים כפי שהגישה הנתבעת באשר להתכתבויות שערכה אל מול חברת החשמל. עולה כי התייחסות קודמת מאת חברת החשמל להעדר הגנרטור, נעשתה ללא בירור עם הנתבעת ואין לחברת החשמל דעה לגבי המצאותו או הפעלתו במקום. 12. התובעת השיבה לטענות הנתבעת בכתב תשובה מטעמה, כי לא פעל גנרטור בעת האירוע וכי ההנחה שהתקבלה מאת הנתבעת היתה נוכח הקטנת כמות האורחים לכ-70 אורחים במקום 100 ומחמת פטירתה הפתאומית של חמות התובעת. 13. התובעת מביעה את הפתעתה באשר לטענת הנתבעת לענין מועד סיום האירוע, מבלי שהיא עצמה תדע על כך. במהלך הדיון חזרה התובעת והבהירה מבלי שתסתר, כי לא נקבעה שעת סיום לאירוע [ר' פרו' עמ' 1 שו' 14-15]. 14. נציג הנתבעת - מר אמסלם, הבהיר כי גנרטור עבד בעת הפסקת החשמל נשוא הדיון, כדי יצירת תאורת חירום, לשם "התמצאות" בלבד [ר' פרו' עמ' 2 שו' 12-17]. 15. מר לוי - צלם האירוע מטעם התובעת העיד כי התקליטן לא יכול היה לעבוד מחמת הפסקת החשמל וכי תאורת מצלמת הוידאו היא היחידה אשר האירה את רחבת הריקודים ואת האולם בו נערך הארוע. מחמת הפסקת החשמל החלו האורחים להתפזר וכשחזרה התאורה: "לא היה מה לצלם כי אנשים פשוט הלכו…כששולחנות מתחילים לקום בארועים זה סוחף גל של עוזבים. ברגע שהתחילו לקום הייתה התפזרות". העד משווה אירועים אחרים בהם נכח ובהם ארעה הפסקת חשמל כש: "לא היה מצב שהיה חושך מוחלט באולם" [ר' פרו' עמ' 2 שו' 24-27; עמ' 3 שו' 1-24 - הדגשות הוספו]. 16. דחיתי את הדיון על מנת להתרשם מעדותו של נציג הנתבעת, אשר נכח באותה עת במלון, בכדי שיעיד על הפעלת תאורה כפי עמדת הנתבעת שהועלתה במהלך הדיון [ר' פרו' עמ' 2 שו' 14]. 17. בדיון הנדחה נשמעה גרסתו של מר בראמי - מי שניהל את הארוע בתפקידו כמנהל מזון ומשקאות בנתבעת. עד זה ערך את העיסקה עם התובעת והוא מאשר כי דובר בשעתו על ארוע הכולל 100 מוזמנים. עוד מאשר העד כי הארוע צומצם בכ- 20 מוזמנים נוכח הטרגדיה שפקדה את משפחת התובעת [ר' פרו' עמ' 7 שו' 13-19]. לגרסת העד, הארוע החל בשעה 19:30 ובעת הפסקת החשמל דלקו מספר תאורות חרום בתוך האולם עצמו, כך שהצלם: "עבר עם הפרוג'קטור שלו והתקליטן המשיך המוסיקה תוך כדי שהילדים עשו שמח… חלק מהאורחים אכן הלכו והחלק השני המשיכו את השמחה עד סביבות 23:40" [ר' פרו' עמ' 8 שו' 5-10]. לגרסת העד, ניתנה לתובעת הנחה בעלות הארוע בסכום של 1,600 ש"ח לאחר שהיה עליה לשלם בעבור 80 מבוגרים ו-10 ילדים בעלות של 100 ש"ח למבוגר ו-80 ש"ח לילד [ר' פרו' עמ' 7 שו' 15-19; עמ' 8 שו' 16-18]. מחקירתו הנגדית של העד עולה כי הוא אינו זוכר את: "המספרים" שבבסיס טענתו להנחה נטענת שניתנה לתובעת [ר' פרו' עמ' 9 שו' 1-2]. העד הבהיר כי אורחי המלון עשו שימוש במעליות המלון במהלך הפסקת החשמל נוכח הגנרטור שהופעל. באשר לחשמל באולם בו נערך הארוע מתואר כי: "בכל מקרה לא יכול היה לעלות… ביהמ"ש אומר כי כשיש גנרטור שמתחיל לעבוד נראה שאין הפסקת חשמל, אני משיב שביהמ"ש צודק" [ר' פרו' עמ' 9 שו' 18-26; עמ' 10 שו' 6-13]. עוד נשמעה, בעיקר בהקשר זה, עדותה של מנהלת המלון - הגב' עובד. 18. לא ראיתי לנכון לייחס משקל לעדות מר חכם - בעלה של התובעת, מאחר ודבריו התמקדו בעת שארע לאחר קרות אירועי התובענה וגם ביחס לפרטי הלבוש שנגנבו. לא מצאתי ממש בדברים שמסר העד ביחס להנחה הנטענת במחיר הארוע, מאחר והוא לא היה עד לבסיס ההסכמות בין הצדדים [ר' פרו' עמ' 12 שו' 4]. דיון 19. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מראיותיהם ומנסיבות העניין, העדפתי מונים רבים את גרסת התובעת על פני גרסאותיה המשתנות של הנתבעת. הדיון יתמקד בסוגיות הקשורות להנחה הנטענת שקיבלה התובעת, למחדליה של הנתבעת מלהפעיל גנרטור נפרד לאולם הארועים שבמלון ולאומדנת הנזק שנגרם לתובעת. לא ניתנה לתובעת כל הנחה הקשורה לעניין הפסקת החשמל 20. העדפתי את גרסת התובעת, אשר הבהירה מפורשות ומבלי שתסתר כי בארוע נכחו כ- 75 אורחים - כ-60 מבוגרים ו- 15 ילדים. בהתחשב בטווח הטעות האפשרי בהקשר זה, יוצא כי על התובעת היה לשלם לנתבעת בעבור הארוע סכום של 7,200 ש"ח חלף סכום של 7,000 ש"ח כפי ששילמה בפועל. 21. בהעדר זכרונו של מר בראמי ואף בשים לב לעדותה חסרת הפרטים של מנהלת המלון - הגברת עובד, לא התרשמתי כי הנתבעת נתנה לתובעת הנחה במחיר הארוע, כזו המתייחסת להפסקת החשמל נשוא הדיון. 22. הפחתת המחיר היחידה כפי שנעשתה מטעם הנתבעת, הייתה לנוכח הפחתת מספר האורחים אשר סוכמה בין הצדדים ומחמת אבלה של משפחת התובעת. עדי הנתבעת מאשרים את הסכמתה לעריכת הארוע עם מספר אנשים קטן מזה המוסכם. לגרסתה, נכחו בארוע כ- 80 אורחים אך לא הוצגה אסמכתא בהקשר זה וגב' עובד עצמה לא נכחה במקום ביום הארוע [ר' פרו' עמ' 14 שו' 24]. העדה לא יכלה אף להבהיר את החשבון שערכה, לפיו: "ולכן מ- 9,000 ש"ח הורדנו ל- 7,000 ש"ח" והיא אינה זוכרת את מספר המבוגרים והילדים באירוע כבסיס לעריכת אותו חשבון [ר' פרו' עמ' 14 שו' 2-20]. הגיעו דברים כדי כך שמנהלת המלון עצמה לא יכלה לספק נתונים בהקשר זה ונזקקה לרמיזות במהלך הדיון מאת נציג אחר של הנתבעת [ר' פרו' עמ' 14 שו' 11-20]. 23. לפיכך, לא מצאתי תימוכין יציב דיו בגרסת הנתבעת לנוכחות נטענת של 70 מבוגרים ו-20 ילדים בארוע וכדי שיקוף עלות הארוע בסכום של 8,600 ש"ח או הנחה בסכום של 2,600 ש"ח [ר' פרו' עמ' 7 שו' 9; עמ' 8 שו' 17, 1 ו-24]. 24. תהיתי כיצד מעלה הנתבעת טרוניות לגבי התובעת עצמה באשר להעדר דיוק במספרי האורחים בארוע, כשנטל השכנוע לעניין זה רובץ לפתחה ושלוש הגרסאות השונות בהן היא אוחזת בהקשר זה אינן מאפשרות לה לעמוד בו. שלוש הגרסאות הן הנחה של 50% מעלות הארוע כטענתה הראשונית של הנתבעת בכתב הגנתה, הנחה בסכום של 1,600 ש"ח כפי עדותו של מר בראמי והנחה בסכום של 2,600 ש"ח כפי סיכומי הנתבעת. הפסקת החשמל והתמודדות הנתבעת למולה 25. הפרת התחייבות הנתבעת כלפי התובעת מוצאת ביטויה בשניים - העדר השמת גנרטור במקום הארוע אשר יוכל לספק את צריכת החשמל לאולם האירועים במצב של הפסקת חשמל, והעדר בירור אל מול חברת החשמל באשר להערכת הזמן ביחס להפסקת החשמל, על מנת שניתן יהיה לעדכן את האורחים בזמן אמת לבל ינטשו את המקום. אין ממש בטענת הנתבעת, לפיה ניתן להסתפק, בנסיבות העניין, בגנרטור המפעיל את מערכות החרום במלון בלבד. אולם העורך אירועים צריך לספק לאורחיו את כל אמצעי התשתית הנדרשים וככל שלא יעשה זאת, מפח הנפש הגדול שיכול ויגרם להם מצוי בציפייתו הסבירה. 26. ניתן לקבל את גישת הנתבעת רק בכל הנוגע להתנהלות המלון כמלון, כשלעניין זה יכול ויספיק גנרטור המפעיל מערכות נדרשות בלבד בעת הפסקת חשמל. אולם, לא כך הדבר לעניין אולם ארועים הפועל במלון בנפרד ובמובחן ממנו. אין לקבל מצב על פיו פועלת הנתבעת בסטנדרטים השייכים למאה שעברה כשהיא נתונה במחשבה פסולה המסתמכת על העדר התכנות להפסקת חשמל, מבלי שתגבה את מהלכיה באמצעות גנרטור מתבקש להפעלת כלל המערכות באולם האירועים אותו היא משכירה. 27. דחיתי את גרסת הנתבעת, כפי שנשמעה מפיו של מר בראמי, לפיה חלק מאורחי התובעת המשיך בשמחה על אף הפסקת החשמל [ר' פרו' עמ' 8 שו' 8-10]. לא מצאתי לנכון לייחס משקל של ממש לעדותו של מר בראמי, שעה שסתירה ברורה ומהותית עולה מגרסתו, בהיותו היחיד המתאר כיצד על אף הפסקת החשמל, המשיך התקליטן להשמיע מוסיקה באולם. הדבר אינו מתיישב אף עם גרסת הנתבעת עצמה, לפיה גנרטור שפעל במקום הפעיל מערכות חרום בלבד כשמערכת השמע באולם אינה נכללת בהם. קיבלתי את גרסת התובעת ומר לוי - צלם הארוע, והעדפתי את גרסאות אלו על פני זו של הנתבעת ועדיה. שוכנעתי כי אכן נקטעה שמחתה של התובעת ושל ביתה לאחר כשעה וחצי מעת שהתחילה, ומחמת מחדליה של הנתבעת. 28. אספקת חשמל תקינה הינה קריטית להצלחת הארוע ואכן, כגרסת התובעת, המדובר בארוע חד-פעמי בחיי ביתה הכרוך בהכנות, הוצאות והתרגשויות לא מעטות. יוצא כי מכלל הארוע יזכרו התובעת, ביתה ואורחיהם לא את שקדם להפסקת החשמל אלא את קול ענות החלושה בו הוא הסתיים. בנסיבות אלו, ברור מפח הנפש של התובעת וביתה כשכך הסתיים יום חגה בעזיבת אורחיה את האולם ללא שיש ביכולתה לעשות דבר כדי למנוע זאת. התרשמתי כי התקלה שבהפסקת החשמל ללא שימצא גנרטור זמין, ארעה בשעות הקריטיות של הארוע, היא השפיעה על התנהלותו בבחינת הריקודים, התאורה והאווירה הכללית ששררה באולם והיא זו שגרמה לסיומו של הארוע טרם המועד שתוכנן לכך. הנזק 29. הוכח כי התובעת שילמה לנתבעת סכום של 7,000 ש"ח עבור הארוע, וקבעתי שאינו משקף הנחה כלשהי בגין הפסקת החשמל שארעה במהלכו. עוד הוכחו הוצאות נוספות של התובעת בדמות תשלום לתקליטן ולצלם. לגרסת מנהלת המלון ולהבדיל ממר בראמי, הארוע התחיל בשעה 19:00 [ר' פרו' עמ' 15 שו' 15]. גם נוכח הגרסאות השונות שהציגה הנתבעת בהקשר זה העדפתי את גרסת התובעת לפיה הארוע החל בסמוך לשעה 21:00. 30. שוכנעתי כי בשל הפסקת החשמל ופעולתו החלקית של הגנרטור נמנע מן הארוע להתנהל באופן רגיל ושוטף כמתוכנן ולא ראיתי כיצד ניתן היה להמשיך ולקיים את הארוע במצב הדברים כפי שנוצר. לא שוכנעתי כי משכו של הארוע הוגבל מראש עד השעה 23:00, כטענת הנתבעת, ומצאתי כי הארוע נגדע עקב הפסקת החשמל. 31. יחד עם זאת, אין יכול להיות חולק כי הארוע התקיים באופן חלקי משעה 21:00 עת "תפס תאוצה" ועד להפסקת החשמל בשעה 22:40, כך שלא ניתן לקבוע כי הוא לא התקיים כלל. לפיכך שוכנעתי כי התובעת זכאית להשבה חלקית של הוצאות האירוע בסכום כולל של 3,500 ש"ח. 32. באשר לפיצוי בגין עגמת נפש, נקבע כי בכדי לקבוע זכאות לפיצוי בגין נזק בלתי-ממוני ואת שיעורו, יש לתחם את הנזק על פי אמות מידה של סיבתיות וצפיות, כדי קביעת היקף ומידת הנזק הבלתי-ממוני שלהתרחשותו אחראי המפר. עוד יש לקבוע את שיעור הפיצוי לו זכאי הנפגע, בגין הנזק שנגרם לו. ולערוך שומה וכימות בבחינת סכום הפיצוי התואם את הנזק הבלתי-ממוני שנגרם לנפגע [ר' ע"א 348/79 גולדמן נ' מיכאלי ואח', פד"י לה[4] 31]. בתי המשפט פסקו סכומים בהקשר זה על פי שיקול דעתם, כפונקציה של היקף הארוע, חומרת ההפרה ומידת הפגיעה בארוע בכללותו. בתא [רח'] 1614/98 דקל נ' מ.ו.ר מלכא ארועים בע"מ [לא פורסם, 04.11.2001] נפסק פיצוי בסכום של 30,000 ש"ח בגין עגמת נפש מחמת מחדל אולם ארועים לספק גנרטור ונוכח הפסקת חשמל כפי שארעה בתחילתו של ארוע חתונה. בתא [ת"א] נקש נ' כתר הרימון מרכז אירועים וכנסים בע"מ [לא פורסם, 24.11.2008] נפסק סכום של 28,845 ש"ח כפיצוי בגין עגמת נפש בשל הפסקת חשמל באירוע חתונה ופגיעה חלקית במהלכו של הארוע. בנסיבות, לתובעת ולביתה נגרמה עגמת נפש משמעותית כתוצאה מהפסקת החשמל וקטיעת הארוע. בהתחשב בכך שהתקלה גרמה להרס הארוע בכללותו ואף בהתחשב בכך כי הנתבעת לא עשתה ככל יכולתה לאחר גילוי התקלה כדי להיטיב עם התובעת, כדוגמת בירור משך זמן התקלה הצפוי והענקת שדרוגים לאורחי הארוע, אני קובע כי יהיה זה סביר וראוי, בהתחשב בעלות הארוע ובמכלול כולו, לקבוע לתובעת פיצויים בגין ראש נזק זה בסכום של 6,000 ש"ח. מן המקובץ, הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 9,500 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה [24.12.2007] ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשא הנתבעת בהוצאות התובעת בסכום כולל של 500 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. בית מלוןבתי מלון (תביעות)