פסק דין א. רקע וטענות 1. התובעת היא חברה העוסקת במכירת כלי רכב ובבעלותה גם מוסך בירושלים והנתבע הוא בעל מוסך בכפר אחים. 1.1 הצד השלישי הינו חברה למכירת חלפים למכוניות. 2. בהתאם לנטען בכתב התביעה, רכשה התובעת מן הנתבע, ביום 6/11/97, תיבת הילוכים משומשת לרכב מדגם סאאב 9000 (להלן: "הגיר"). 2.1 על גבי חשבונית המס שנמסרה לתובעת מצוין, בכתב ידו של הנתבע, כי ניתנה אחריות על טיב הגיר מתאריך 6/11/97 ועד לתאריך 6/2/98. 3. בהתאם לנטען בכתב התביעה, שילמה התובעת את תמורת הגיר, 11,150 ₪ בשיק, בכפוף לאותה אחריות, לפרעון ביום 6/12/97 (להלן: "השיק"). 4. התובעת טוענת בכתב תביעתה, כי מיד עם קבלת הגיר במוסכה, הוא התגלה כפגום ועל כן פנתה התובעת, מיד, לנתבע, הודיעה לו כי הגיר פגום ועומד לרשותו בכל עת וכי אין לפרוע את השיק שניתן תמורתו, מאחר והגיר עומד במוסך התובעת כאבן שאין לה הופכין. 4.1 לטענת התובעת, נמסרה הודעה זו לנתבע, הן בעל פה ע"י מנהלי התובעת מר שמעון גולדנברג ומר איתן אשרי והן במכתב רשום, שצילומו צורף לכתב התביעה. 4.2 עוד טוענת התובעת, כי, בהגינותה, לא חייבה את הנתבע בעלות הרכבה ופירוק של הגיר כנהוג, במקרים כאלו לטענתה, בין ספק למזמין. 5. יתרה מזו, התובעת אף שלחה את הגיר אל הנתבע, באמצעות רכבה, אך הנתבע סירב לקבלו והחזיר את נהג התובעת ריקם, בניגוד גמור לאחריות. 5.1 במקביל, הגיש הנתבע את השיק לביצוע, באמצעות לשכת ההוצאה לפועל ופתח בהליכי הוצל"פ, שגרמו לתובעת נזק רב ומתמשך. 6. התובעת הגישה התנגדות לביצוע השיק, בצירוף בקשה להארכת מועד, שהוגשה באיחור של 4 ימים. הבקשה נדחתה מן הטעמים המפורטים בו בהחלטה. 6.1 יחד עם זאת, ציינה כב' הרשמת בהחלטתה, כי אין מניעה שהתובעת תגיש תביעה כנגד הנתבע ואין בדחיית הבקשה להארכת מועד כדי ליצור השתק עילה כנגדה ולסגור בפניה את שערי בית המשפט (החלטה בבש"א 271/98 מיום 6/7/98). 7. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל עיקל הנתבע לתובעת כספים בחברות אשראי ובבנקים, וגרם לה נזק כספי ופגיעה בשמה הטוב. 8. סכום התובענה הוא 30,000 ₪, והוא מורכב מן הרכיבים כדלהלן: 8.1 הסך ששולם בתיק ההוצאה לפועל בחודשים אפריל-אוקטובר 98 - 20,000 ₪. 8.2 פיצוי בגין נזקים כספיים ופגיעה בשמה הטוב של התובעת. 9. לטענת הנתבע, לא כובד השיק במועד פרעונו, שהיה חודש ממועד רכישת הגיר וקבלתו, בשל הוראת ביטול שנתנה התובעת. 10. לטענת הנתבע, התובעת לא פנתה אליו מעולם, עד למועד פרעון השיק, בטענה כי הגיר שנרכש ממנו נתגלה כפגום. 10.1 הנתבע הוא שפנה אל התובעת, לאחר שהשיק לא כובד ע"י הבנק, וביקש לברר מדוע בוטל השיק. 10.2 רק אז נאמר לו, לטענתו, להפתעתו, מפי מנהל העבודה במוסך התובעת, כי ברכב בו הורכב הגיר נתגלתה נזילת שמן במחזיר שמן קדמי, ועל כן אין התובעת מעוניינת בגיר. 10.3 הנתבע מצביע על תאריך מכתב הדרישה שצורף כנספח ב לכתב התביעה, מיום 8/12/97, ומציין כי הוא נכתב רק לאחר מועד פרעון השיק, ובכל אופן, מעולם לא הגיע לידיו. 11. לטענת הנתבע, הוא ניסה לשווא להסביר למנהל העבודה מטעם התובעת, כי הבעיה נובעת, ככל הנראה, ממחזירי השמן עצמם, וכי החלפתם תפתור את הבעיה, ללא קשר לתקינות הגיר, אולם זה המשיך וטען כי אין התובעת מעוניינת בגיר, ועל כן ביטלה את השיק. 12. עוד טוען הנתבע, כי לאחר השיחה הטלפונית עם מנהל העבודה במוסך התובעת, הגיע אליו נהג אשר ביקש להחזיר לו את הגיר, אולם בבדיקת הגיר נוכח לדעת כי חסרים בו: "פעמון היציאה" וכן ה- "טורק" (קלאג') ובנוסף היו ברגי המכסה העליון פתוחים. 12.1 מדברי הנהג עלה, כי התובעת עשתה, ככל הנראה, שימוש בחלקים אלו, ולכן הם היו חסרים. 13. לאור כל האמור, סירב הנתבע לקבל את הגיר בחזרה. 14. הנתבע טוען, כי רכש את הגיר מ- "היפר חלף" מרכז חלפים למכוניות בע"מ (להלן: "צד ג'"), זמן קצר ביותר לפני ההתקשרות האמורה עם התובעת; הגיר שהה במוסכו במשך יממה אחת בלבד, כשהוא מוחזק אצלו סגור ושלם. 14.1 הגיר נלקח, בעת רכישתו ע"י התובעת, ע"י שלוח מטעם התובעת. 15. הנתבע מכחיש את זכאות התובעת לסכומים הנתבעים על ידה בכתב התביעה, וטוען כי גבה את החוב שחבה לו התובעת, באמצעות לשכת ההוצל"פ, לאחר שזו ביטלה את השיק ללא הצדקה ו/או זכות שבדין וסירבה לשלם לו כל תמורה בגין הסחורה שסופקה לה. 15.1 בנסיבות אלו - טוען הנתבע - אם נגרמו לתובעת נזקים כלשהם, המוכחשים לכשעצמם, אין לה אלא להלין על עצמה. 16. במקביל, הגיש הנתבע הודעת צד ג' לצד שלישי, בטענה שרכש את הגיר ממנו, ביום 4/11/97, כשהוא משומש ומבלי שבוצעו בו עבודות תיקון או שיפוץ, עם אחריות ל- 90 יום. הגיר שהה במוסכו יממה אחת בלבד, כשהוא סגור ושלם, ומבלי שנעשה בו שום שימוש. 17. לטענת הנתבע, הוא זכאי, על כן, לפיצוי ו/או שיפוי ו/או להשתתפות לגבי מלוא כל הסכום שהוא עלול להתחייב בו לגבי התובעת, וזאת בלי להודות בטענה כלשהי מטענותיה. 18. בכתב ההגנה מטעם צד ג', מאשר הצד השלישי כי הנתבע רכש ממנו תיבת הילוכים למנוע סאאב 9000, בסך של 7,000 ₪, בצרוף מע"מ. 19. לטענת הצד השלישי, תיבת ההילוכים שנמסרה לנתבע היתה תקינה לחלוטין, פורקה מרכב חדש יחסית, וכי לנתבע ניתנה הזדמנות סבירה לבדוק אותה. 20. לטענת הצד השלישי, אכן ניתנה לרוכש אחריות למשך 90 יום, אולם זאת במידה ותיבת ההילוכים הורכבה במוסך מורשה ע"י היצרן. 20.1 מכתבי הטענות עולה שתיבת ההילוכים הורכבה ע"י מוסך שאיננו מוסך מורשה, ולכן פגה האחריות. 21. עוד טוען הצד השלישי, כי תקופת האחריות פגה ביום 4/2/98, אולם עד ליום קבלת ההודעה לצד ג', לא קיבל הצד השלישי כל תלונה על ליקויים בתיבת ההילוכים. 21.1 יתירה מכך, תמורת תיבת ההילוכים שולמה ע"י הנתבע ב- 6 שיקים דחויים ל -6 חודשים, כשמועד פרעון האחרון שבהם היה 30/4/98, וכל אותה תקופה לא נתקבלה אצל הצד השלישי כל תלונה על טיבה. 21.2 בנסיבות אלו, וגם מן הטעם שהצד השלישי לא קיבל מעולם הודעה על הפגם הנטען בתיבת ההילוכים, לא ניתן, לטעמו, לטעון כנגדו טענות בדבר ליקויים בה. 22. ב"כ הצדדים לא סברו שהסכסוך מתאים לניסיון גישור, אף במקביל להליכים המשפטיים, ולכן נקבע התיק להוכחות. 23. במסגרת פרשת הראיות נשמעו: מנהל התובעת, הנתבע ומנהל צד ג'. ב. דיון 1. לאחר ששמעתי את העדויות במהלך המשפט ועיינתי בכל החומר שהוצג לעיוני, העדפתי את גירסת הנתבע על זו של מנהל התובעת, לגבי האירועים לאחר רכישת הגיר, למרות תמיהות מסויימות בשתי הגירסאות. כמפורט להלן, הגעתי למסקנה - כטענת ב"כ הנתבע - כי התובעת לא הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה, כתובעת, לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתה. 2. לטענת התובעת, מכר לה הנתבע גיר פגום והיא מבקשת להחזירו לנתבע, בהסתמך על האחריות שניתנה לה לגבי טיב הגיר, כמצויין על גבי חשבונית המס, ת/3. 2.1 לא קיים כל פירוט באשר למהות הליקוי - לא בכתב התביעה ואף לא בתצהירי העדות הראשית של מנהל התובעת. 2.2 בתצהיר ת/2 מוסיף מנהל התובעת כי "נתגלה כי אין אפשרות שימוש בגיר". (סעיף 2). סתם ולא פירש. 3. לראשונה התייחסה התובעת לפגמים בפירוט כלשהו, רק במהלך חקירתו הנגדית של מנהל התובעת וכך הוא משיב לשאלות ב"כ הנתבע: ש. מי גילה את הפגם בגיר? ת. אי אפשר לגלות את הפגם ללא הרכבת הגיר. הגיר הזה הורכב ולאחר שהורכב התגלתה בו התקלה. ש. מי גילה את התקלה? ת. יש בוחן רכב שבודק את הרכב לאחר התיקון. ש. מה היה הפגם? ת. הפגם היה נזילות שמן והחלקה קלה. ש. תקלות אלו ניתן היה לתקן. יש חלק שקרוי מחזיר שמן. האם היה ניתן לקנות חלק זה. ת. לא. אי אפשר להשיג את החלק הזה ושנית, אם זאת היתה הבעיה היחידה, יכול להיות שהיינו מנסים להסתדר ולתקן אותה. הבעיה היתה שהיתה גם החלקה קלה בגיר". (עמ' 8 לפרוטוקול, ש': 8-17). 3.1 המדובר בטענות שבמומחיות, ולא די בהעלאתן, בעל פה, במסגרת חקירה נגדית, ללא כל ביסוס. 4. תקנה 129 לתקסד"א מחייבת בעל דין, המבקש להביא עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, להגיש חוו"ד של מומחה לאותו עניין. 4.1 חוות דעת, כאמור, לא הוצגה מעולם. 4.2 מחדל זה איננו מובן, שכן הגיר מצוי עדיין בחזקתה של התובעת ולא היתה כל מניעה מבדיקתו ע"י מומחה ומתן חוו"ד לגבי פגמים אם קיימים בו. 5. התובעת גם לא טרחה לזמן לעדות את מנהל המוסך שהיה מעורב, לטענתה, בהתקנת הגיר (ראה עדותו בעמוד 7 שורה 30); את בוחן הרכב כדי שיעיד על הליקוי ואף לא את מי שהרכיב את הגיר עובר למציאת הליקוי הנטען, למרות שבהתאם לדברי מנהל התובעת, ניתן לאתר גם אותו עפ"י הרישום בכרטיס העבודה. (עמ' 7 לפרוטוקול, ש':25-26). 5.1 משנמנעה התובעת מלהמציא תצהירים ו/או לזמן לעדות עדים חיוניים ורלבנטיים לתובענה, צודק ב"כ הנתבע בהפנותו להלכה שהמסקנה המתבקשת מהימנעות זו היא שבאם היו העדים מתייצבים, לא היו עדויותיהם תומכות בגירסת התביעה. 6. ייתכן שהתובעת לא ייחסה חשיבות לצורך לבסס את טענותיה בעניין הליקוי הנטען בגיר, כיוון שלטעמה היא רשאית להחזיר את הגיר בתוך 3 חודשים ממועד רכישתו, וכלל איננה צריכה להוכיח שהגיר פגום. 6.1 ב"כ התובעת הצהיר זאת במפורש במהלך ישיבת קדם המשפט, תוך שהוא מפנה לניסוח האחריות (עמ' 2 לפרוטוקול משורה 19 ואילך). 7. הנתבע איננו מכחיש קיומה של אחריות לחלק שנרכש ממרשו, למשך 3 חודשים, אולם הוא מדגיש - ובצדק - כי אין המדובר בניסוח המקנה זכות מוחלטת להחזרת הסחורה ולביטול העסקה ללא כל סיבה: 7.1 האחריות לטיב המוצר משמעה, שלרוכש הזכות להחזיר את המוצר רק באם מתגלה בו ליקוי וגם זאת, כאשר אין המדובר בליקוי או אי התאמה זניחים, שעליהם מנוע הרוכש מלהסתמך לצורך ביטול העסקה וזאת מכוח עקרון תום הלב [ע"א 531/88 עצמון נגד מרכז כלל ירושלים, פד"י מד (2), 755 בעמוד 763]. 8. כאמור, וכמפורט לעיל, לא הוכיחה התובעת קיומו של ליקוי בדרך המותרת בדין, וכבר מטעם זה מן הראוי לדחות את תובענתה. 9. זאת ועוד, סעיף 14 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק המכר"), מחייב קונה להודיע למוכר על אי התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה, לפי סעיף 13(א) או (ב), או מיד לאחר שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר. 9.1 לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור לעיל - אין הוא זכאי להסתמך עליה. 10. במקרה הנדון, נכתב מכתב ההודעה ע"י ב"כ התובעת, רק יומיים לאחר מועד פרעון השיק שנמסר בתמורה לגיר, דהיינו, ביום: 8/12/97 - לאחר ביטול השיק. 10.1 לטענת התובעת, נרכש גיר חלופי, כבר ביום 15/11/97, לאחר שנתגלה הליקוי בגיר נשוא התובענה. (נספח לתצהיר מנהל התובעת - ת/2). 10.2 בנסיבות אלו, לא ברור מדוע המתינה התובעת עוד כשלושה שבועות והודיעה על הליקוי הנטען רק ביום 8/12/97. 11. אמנם, בכתב התביעה נטען, כי מיד עם קבלת הגיר במוסכה, התגלה הגיר כפגום וכי התובעת הודיעה לנתבע על דבר הפגם וכי אין לפרוע את השיק שניתן בתמורה לגיר. 11.1 בהתאם לנטען בכתב התביעה ובתצהיר מנהל התובעת, ת/1, נמסרה ההודעה, הן בעל פה - ע"י מנהל התובעת - והן במכתב רשום, אולם לא ברור מתי נמסרו ההודעות בעל פה. 11.2 עדותו של מנהל התובעת בנדון היא עדות יחידה, של צד מעוניין, ולאור "חוסר הדיוק" בעדותו לעניין מכתב ההודעה (עמ' 7 לפרוט', ש': 5-22), מן הראוי להתייחס לעדות זו בזהירות. 11.3 מכל מקום, מכתב ב"כ התובעת מיום 8/12/97 לא מאזכר הודעות קודמות בעל פה. 12. זאת ועוד, בהתאם להוראות סעיף 17(א) לחוק המכר, אמור הקונה המודיע על אי התאמה, לפרט אותה פירוט סביר ולתת למוכר הדמנות סבירה לבדוק את הממכר. 12.1 בהתאם לטענת הנתבע, שנתתי בה, כאמור, אמון, הוא ביקש ממנהל מוסכה של התובעת, עודד, להימנע מפירוק הגיר והבטיח להגיע לירושלים בתוך שעתיים, אולם עודד סירב, הודיע שהוא מפרק מיידית ומחזיר את הגיר. 12.2 כמפורט לעיל, לא טרחה התובעת לזמן את מנהל המוסך כדי להזים טענתו זו של הנתבע, גם אילו סברה מלכתחילה, כי עדותו איננה נחוצה. 13. לטענת הנתבע, אף אם היתה נזילת שמן מהגיר, ניתן היה להחליף את מחזירי השמן בעלות זניחה (20-30 ₪ למחזיר שמן - עמ' 11 לפרו', שורה: 29), ואין לכך כל קשר לתקינות הגיר (סעיף 15 לתצהיר הנתבע - נ/1). יתרה מכך, לדבריו, נהוג בדרך כלל להחליף את מחזירי השמן בעת החלפת גיר (עמ' 11 לפרוט', שורה: 28). 13.1 כאמור, מנהל התובעת, במסגרת חקירתו הנגדית טען כי לא ניתן היה להשיג חלק זה, אולם מודה כי אילו היתה זו הבעיה היחידה - "יכול להיות שהיינו מנסים להסתדר ולתקן אותה". (עמ' 8 לפרוט', ש': 16-17). 13.2 לדבריו, היתה גם "החלקה קלה בגיר" (שם). 13.3 מעבר לזהירות המתחייבת כלפי עדות מנהל התובעת, כמפורט לעיל וגם אם הייתי יוצא מתוך הנחה, למרות שהדבר עלה לראשונה במהלך החקירה הנגדית, כי אכן היתה תקלה כזו, לא הביאה התובעת כל ראיות - לא בחוות דעת מומחה ולא בכל דרך אחרת - המבהירות מה אופי התקלה ועד כמה היא מהותית ומצדיקה ביטול העסקה, כשמדובר בתיבת הילוכים משומשת שהוצאה מרכב שנסע עשרות אלפי קילומטרים. 14. מבקש ב"כ התובעת להסיק מרכישת גיר נוסף מן האחים יזדי, שבוע לאחר רכישת הגיר נשוא התובענה, כי הגיר נשוא התובענה לא ענה על הציפיות: 14.1 בראש ובראשונה, מן הראוי לציין כי לא הובאה בפני בית המשפט כל אסמכתא המוכיחה כי הגיר שנרכש לפי הנספח ל- ת/2, הותקן אכן ברכב שבו היה אמור להיות מותקן הגיר נשוא התובענה. 14.1.1 מעיון בנספח א' ל- ת/1, עולה, לכאורה, כי התובעת מטפלת ברכבים מסוג סאאב, איסוזו, אופל וג'נרל מוטורוס. 14.2 יתרה מכך, השאלה איננה אם ענה הגיר על ציפיות התובעת, אלא האם אכן היה בו ליקוי ובמידה והיה - האם הוא איננו זניח ומצדיק החזרת מוצר משומש מכוח האחריות שניתנה. 14.3 אמנם, בתצהירו, ת/2, טוען מנהל התובעת כי "מקובל ונהוג בין בעלי עסקים העוסקים במוצרי תעבורה, כי חלקי חילוף ובעיקר חלק חילוף משומש שנמסר בעסקה, ניתן להחזירו אם איננו מתאים או פגום מכל סיבה שהיא, בתוך 3 חודשים, ללא כל תנאי, ובמהלך העסקים הרגיל" (סעיף 5 לתצהיר). 14.3.1 אולם, התובעת לא הביאה כל ראיה גם לנוהג הסוחרים הנטען על ידה. 15. עוד טוען ב"כ התובעת, בסיכומיו, כי אף אם נקבל את גירסת הנתבע כי לא הודע לו מיד על אי תקינותו של המוצר, לא יועיל הדבר להגנתו, מאחר וגם לגירסתו, ידע, כעבור 30 יום לכל המאוחר, על הפגם וסירב לקבל את הגיר, אף שנהג של התובעת הופיע אצלו ובזמן שהוא עדיין בתוך תקופת האחריות; מאחר והוא מעולם לא הודיע לצד השלישי דבר בעניין זה, מה שהיה פותר את כל הסכסוך, שהרי הצד השלישי היה מסכים לקבל את הגיר בחזרה - וכל זאת כיוון שלטעמה של התובעת, סירב הנתבע, בחוסר הגינות, "להפסיד" את הרווח המיידי שעשה בעסקת התיווך. 15.1 טוען, כאמור, הנתבע כי, אכן, הגיע אליו נהג מטעם התובעת וביקש להחזיר לו את הגיר, אולם, בבדיקתו התברר לו כי חסרים חלקים. 15.2 טענה זו מוצאת ביטוי כבר בכתב הגנתו של הנתבע (סעיף 7ב'). 15.3 למרות זאת, לא טרחה התובעת לזמן את הנהג או את מי שהיה מעורב בהרכבת הגיר, כדי להזים טענה זו. 15.4 אשר למחדל שבאי מתן הודעה לצד השלישי אודות הליקוי הנטען, ככל שהוא נוגע למערכת היחסים בין התובעת לנתבע, הבהיר הצד השלישי, במפורש (והדבר עולה גם מן החשבונית נספח א' לתצהיר ג/1) כי מעבר לחלוף תקופת האחריות הותנתה האחריות גם בהרכבת הגיר במוסך מורשה ע"י היצרן . לכך לא הביאה התובעת כל ראיה. 15.4.1 מבחינה זו, לא ברורה טענת ב"כ התובעת, בסיכומיו, כי "אם המוסך אינו מוסמך - לא היה צריך הנתבע למכור לתובעת חלק זה". 15.4.2 דווקא לנוכח "הרווח הנאה" שהפיק הנתבע מעסקת התיווך, ניתן בהחלט להבין, מבחינה עסקית, נטילת סיכון של העדר אחריות הספק במכירת החלף למוסך בלתי מורשה. 16. אין ספק שגם מגירסת הנתבע עולות תמיהות לא מעטות, ועל חלקן הצביע ב"כ התובעת בסיכומיו. 16.1 כך הסתירות, לכאורה, בין האמור בתצהירו ובעדותו לגבי בדיקת הגיר. 16.2 כך בגירסאות השונות לגבי מס' הקילומטרים שנסע הרכב ממנו פורק הגיר. 16.3 כך לגבי אופן העברת ההודעה על הליקוי (אם הועברה) לצד השלישי. 17. אכן, לא שוכנעתי כי נתקיימו התנאים המוקדמים לתוקף האחריות שנתן הצד השלישי לנתבע לגבי הגיר נשוא התובענה. 17.1 לא הוכח כי הגיר הותקן במוסך מורשה ע"י היצרן. 17.2 לא הוכח כי נמסרה הודעה לצד השלישי - לא בתוך תקופת האחריות, ובוודאי שלא מיד עם התגלות אי ההתאמה, כדרישת חוק המכר. 17.3 לא הוכח, כאמור לעיל, כי הגיר היה פגום. 18. בנסיבות אלו, אם היתה מתקבלת תביעת התובעת כנגד הנתבע, מן הראוי היה לדחות את הודעת צד ג' ששלח הנתבע לצד השלישי. 19. יחד עם זאת, אין התמיהות העולות מגירסת הנתבע יורדות לשורשו של עניין ומכל מקום, אינן מהוות תחליף לנטל השכנוע הרובץ על כתפי התובעת, לאורך כל שלבי המשפט - ונטל זה, כמפורט לעיל, לא הורם על ידה. 20. בנסיבות אלו, אין לדון ברכיב הנוסף המצוי בכתב התביעה, מעבר לסכומים ששולמו בתיק ההוצל"פ; "נזקים כספיים ופגיעה בשמה הטוב של התובעת" בסך 10,000 ₪, אולם מעבר לדרוש, יצויין, כי גם לגבי רכיב זה בתובענה לא הובאה כל ראיה, ומן הראוי היה לדחותו גם באם היתה מתקבלת התובענה. 21. לאור כל האמור, נדחית התובענה. 22. בנסיבות המיוחדות של המקרה - לא עשיתי צו להוצאות. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי, באר שבע. הילוכיםתקלות ברכב