ההבדל בין כתב קבלה וויתור לבין הסכם פשרה

פסק דין הערעורים: 1. לפני שני ערעורים על פסק-דין, שנתן בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר) ביום 20/10/99 בת.א. 62880/96. בע"א 4876/99 המערערת היא "מפעלי גומי חיפה בע"מ" (להלן - "מפעלי גומי חיפה"), שהיתה הנתבעת בבימ"ש קמא. בע"א 4883/99 המערערת היא "לה נסיונל חב' ישראלית לביטוח בע"מ (להלן - "לה נסיונל"), שהיתה צד ג' בבימ"ש קמא. רקע עובדתי מוסכם: 2. ביום 30/10/95 אירע פיצוץ בצינור המזוט במפעלה של מפעלי גומי חיפה. המזוט זרם לתוך בור הספיגה של המפעל וגרם לאיטומו של הבור. גשמי זעף שירדו ביום אירוע הפיצוץ גרמו לכך שבור הספיגה של המפעל עלה על גדותיו והציף את שטח המפעל במים ובמזוט. חלק מהמים ומהמזוט זרמו ממפעלה של מפעלי גומי חיפה למפעל ברוטמן - חרושת הנדסית בע"מ (להלן - "ברוטמן"), שנמצא בשכנות, והציפו אף אותו. 3. מפעלי גומי חיפה היתה מבוטחת בפוליסה לכיסוי נזקי צד שלישי עד לסכום של 1,200,000 ש"ח אצל לה נסיונל. מיד כשנודע למנהלה של מפעלי גומי חיפה על כך שהמפעל של ברוטמן הוצף אף הוא במים ובמזוט, הוא פנה ללה נסיונל והודיע לה על כך, כדי שלה נסיונל תטפל בנזקיה של ברוטמן. לה נסיונל שלחה בו ביום שמאי מטעמה אל מפעל ברוטמן, לשם הערכת הנזקים שנגרמו לברוטמן. 4. מנהלה של מפעלי גומי חיפה פנה בו ביום אל מנהלה של חברת חץ אקולוגיה בע"מ (להלן - "חץ אקולוגיה"), שעיסוקיה הם טיפול בשפכים, שאיבת שפכים ונושאים נוספים בתחום האקולוגיה, וביקש לשכור את שירותיה של חץ אקולוגיה כדי שזו תפעל בדחיפות ותשאב את המזוט, שהציף את שטח מפעלי גומי חיפה ואת שטח מפעל ברוטמן. חץ אקולוגיה הסכימה מיידית לבקשתו של מנהל מפעלי גומי חיפה ושלחה למקום האירוע צוות פעולה על ציודו. כיוון שחץ אקולוגיה הוזמנה לבצע את העבודה בדחיפות, הצדדים לא העלו על הכתב את הסכמותיהם באשר לביצוע העבודה על ידה. 5. צוות החירום של חברת חץ אקולוגיה עבד במקום האירוע וביצע פעולות של שאיבת המזוט הנוזלי ושל פינויו מן השטח. לאחר מספר ימי עבודה, שמספרם היה שנוי במחלוקת בין הצדדים, עזב הצוות של חץ אקולוגיה את השטח. עזיבתה של חץ אקולוגיה את השטח נבעה מכך שהשמאי מטעם לה נסיונל דרש ממנה להשתמש בממיס אורגני של דלקים בשם "פטרוטק" במהלך ביצוע פעולות ניקוי השטח משיירי מזוט. חץ אקולוגיה נמנעה מלהשתמש בחומר הפטרוטק הן מן הטעם שהיא היתה חייבת כספים ליבואן הפטרוטק, שנמנע באותה עת מלספק לה חומר נוסף, והן מן הטעם, שלדעתה המקצועית, קיימים ממיסים אורגניים נוספים, שתכונותיהם אינן נופלות באיכותם מתכונותיו של הפטרוטק. במהלך עבודתה של חץ אקולוגיה במקום האירוע, היא לא נזקקה לממיס אורגני כלשהו, מאחר שהיא טרם החלה בפעולות הניקוי של השטח משיירי מזוט. חץ אקולוגיה עזבה את מקום האירוע בלי שקיבלה שכר כלשהו תמורת העבודה שביצעה. 6. מיד לאחר עזיבתה של חברת חץ אקולוגיה את המקום, הגיעה למקום חברת י. ברוקמן ושות' בע"מ (להלן - "ברוקמן"), במטרה להמשיך בעבודות הניקיון מהשלב שאליו הגיעה חברת חץ אקולוגיה. ברוקמן הוזמנה לבצע את העבודה, מאחר שהיא משתמשת במהלך עבודתה בממיס האורגני פטרוטק, לשביעות רצונו של השמאי מטעם לה נסיונל. 7. ברוקמן עבדה במקום האירוע במשך תשעה ימים, עד אשר הורה לה השמאי מטעם לה נסיונל, שהיה המפקח על העבודה, לעזוב את המקום. השמאי סבר, כי עבודות הניקיון הושלמו. חברת ברוקמן צייתה להוראת השמאי ועזבה את המקום. תמורת עבודתה שולם לחברת ברוקמן סך של 59,000 ש"ח + מע"מ. 8. לאחר שהשמאי מטעם לה נסיונל החליט, כי עבודות הניקיון הושלמו, ולאחר שלה נסיונל שילמה לחברת ברוקמן את שכר עבודתה, חתמה מפעלי גומי בע"מ על "כתב קבלה ושחרור" (נ11/), שלפיו אין למפעלי גומי חיפה ולא יהיו לה תביעות נוספות נגד לה נסיונל בגין האירוע. טענות הצדדים בבימ"ש קמא: 9. ביום 25/9/96 הגישה ברוטמן תביעה על סך של 66,700 ש"ח נגד מפעלי גומי חיפה. לטענת ברוטמן, העובדים שהועסקו ע"י מפעלי גומי חיפה ביצעו את עבודות הניקיון במפעל ברוטמן באופן חלקי בלבד. במפעל ברוטמן נותרו כתמי מזוט רבים על גבי המבנה, על גבי המלאי, על גבי הציוד ועל גבי המשטחים. ברוטמן פנתה אל מפעלי גומי חיפה ואל השמאי מטעם לה נסיונל, בבקשה שהם ידאגו להשלמת ביצוע פעולות הניקוי של המזוט במפעלה, אך בקשתה נדחתה. בעקבות סירובה של מפעלי גומי חיפה להשלים את ביצוע עבודות ניקוי המזוט במפעל ברוטמן, פנתה ברוטמן אל חברת שריט העוסקת, בין היתר, בשיקומם של מבנים, וביקשה ממנה הצעת מחיר לטיפול בנזקים שגרם המזוט למפעלה. ביום 5/12/95, כחודש לאחר האירוע, הגישה חברת שריט את הצעת המחיר שלה לטיפול בנזק שגרם המזוט למפעל ברוטמן. עלות הטיפול בנזק הסתכמה, עפ"י הצעת המחיר של שריט, בסך של 35,000 ש"ח. הצעת המחיר של שריט נמסרה למר טלמן, השמאי מטעם ברוטמן. מר טלמן אימץ אל תוך חוות דעתו מיום 7/2/96 את הצעת המחיר של שריט בשלמותה. 10. בעקבות הגשת התביעה נגדה על ידי ברוטמן, שלחה מפעלי גומי חיפה הודעות לשלושה צדדים שלישיים: ברוקמן, חץ אקולוגיה ולה נסיונל. מפעלי גומי חיפה טענה בהודעותיה, כי על ברוקמן ועל חץ אקולוגיה לשפותה על כל סכום שהיא תחויב לשלם לברוטמן, וזאת בטענה, שברוקמן וחץ אקולוגיה ביצעו את עבודות הניקיון במפעלה של ברוטמן שלא כהלכה, באיטיות יתירה, ושלא בהתאם להוראותיו של השמאי מטעם לה נסיונל בנוגע לחומרים שבהם יש להשתמש. כמו כן, טענה מפעלי גומי חיפה בהודעותיה, כי על לה נסיונל לשפותה על כל סכום שהיא תחויב לשלם לברוטמן, מאחר שלה נסיונל ביטחה אותה בפוליסה לכיסוי נזקי צד שלישי עד לסכום של 1,200,000 ש"ח. מפעלי גומי חיפה לא ציינה בהודעותיה, כי היא שולחת את ההודעה ללה נסיונל, למרות שהיא כבר חתמה עבור לה נסיונל על "כתב קבלה ושחרור", וכי מבחינתה, משלוח ההודעה ללה נסיונל כמוהו כביטול "כתב הקבלה והשחרור". 11. בעקבות משלוח ההודעות לצדדים השלישיים ע"י מפעלי גומי חיפה, הגישה חץ אקולוגיה, ביום 4/3/97 (כשנה וארבעה חודשים לאחר האירוע), תביעה שכנגד על הסך של 51,570 ש"ח נגד מפעלי גומי חיפה. עילת התביעה שכנגד היתה עשיית עושר ולא במשפט. לטענת חץ אקולוגיה, מגיע לה שכר ראוי על חמישה ימי עבודה, שבהם היא ביצעה עבור מפעלי גומי חיפה עבודות שאיבה של המזוט ופינויו מן השטח, למרות שלא היה להן הסכם עבודה כתוב. מפעלי גומי חיפה לא שלחה הודעת צד ג' נוספת ללה נסיונל, בעקבות התביעה שכנגד, שהגישה נגדה חברת חץ אקולוגיה. קביעות פסק הדין של בימ"ש קמא: 12. שופטת בימ"ש קמא פסקה כדלקמן: (1) השופטת חייבה את מפעלי גומי חיפה לשלם לברוטמן סך של 59,305 ש"ח כפיצוי על נזקי המזוט, שלא תוקנו ע"י מפעלי גומי חיפה. (2) השופטת דחתה את הודעת צד ג', שהגישה מפעלי גומי חיפה נגד ברוקמן. (3) השופטת דחתה במשתמע את הודעת צד ג', שהגישה מפעלי גומי חיפה נגד חץ אקולוגיה. (4) השופטת קיבלה את התביעה שכנגד, שהגישה חץ אקולוגיה נגד מפעלי גומי חיפה, וחייבה את מפעלי גומי חיפה לשלם לחץ אקולוגיה סך של 41,000 ש"ח עבור חמשת ימי העבודה שחץ אקולוגיה השקיעה במקום. (5) השופטת חייבה את לה נסיונל לשלם למפעלי גומי חיפה את הסך של 59,305 ש"ח, שמפעלי גומי חיפה חויבה לשלם לברוטמן, וזאת למרות החתימה על "כתב הקבלה והשחרור". (6) השופטת פטרה את לה נסיונל מלשלם למפעלי גומי חיפה את הסך של 41,000 ש"ח, משום שמפעלי גומי חיפה לא שלחה ללה נסיונל הודעה לצד שלישי, בעקבות התביעה שכנגד שהגישה נגדה חברת חץ אקולוגיה. שופטת בימ"ש קמא קבעה, כי על פי פרשת העובדות ועל פי קביעותיה המשפטיות לעניין "כתב הקבלה והשחרור", קמה עילה לחייב את לה נסיונל להחזיר למפעלי גומי חיפה את הסכום של 41,000 ₪, אולם, כאמור, מאחר שלא הוגשה הודעת צד ג' בתביעה שכנגד, השופטת לא חייבה את לה נסיונל בפסק-דינה לשלמו. 13. מפעלי גומי חיפה מערערת על קביעותיה האופרטיביות של שופטת בימ"ש קמא, שצויינו על ידי בס"ק (1), (4) ו - (6) של סעיף 12 דלעיל. לה נסיונל מערערת על קביעתה האופרטיבית של שופטת בימ"ש קמא, שצוינה על ידי בס"ק (5) של סעיף 12 דלעיל. דיון - חיובה של מפעלי גומי חיפה לשלם לברוטמן סך של 59,305 ₪. 14. באשר לחיובה של מפעלי גומי חיפה לשלם לברוטמן את הסך של 59,305 ש"ח: לטענת מפעלי גומי חיפה, מסגריית ברוטמן כלל לא הוכיחה את נזקיה. כאמור, מסגריית ברוטמן צירפה לתביעתה חוות דעת של השמאי טלמן. השמאי טלמן אימץ אל תוך חוות דעתו את הצעת המחיר של חברת שריט. מפעלי גומי חיפה חקרה את מר טלמן בחקירה נגדית על חוות-דעתו, אולם היא הודיעה כי תתנגד לכל עדות שמועה בחוות הדעת. לעמדת מפעלי גומי חיפה, הצעת המחיר של שריט, גם היא עדות שמועה, לפיכך, חוות-דעתו של השמאי טלמן, המבוססת על הצעת המחיר של שריט, היא חסרת כל ערך הוכחתי. 15. דין טענתה זו של מפעלי גומי חיפה להידחות. בעמ' 22 ש' 10 - 26 לפרוטוקול הדיון מיום 28/12/98, העיד מר טלמן, כי "בכל מקרה של צורך בעבודה, צריך גם קבלן שיבצע את העבודה, ועל כן לקחתי חברה שמתמחה בניקוי סקרתי בפניה את העבודות הדרושות ועל פי העבודה שהוצגה נערכה הצעת המחיר... ההצעה היתה בהתאם לתאור העבודות שערכתי יחד, וקבלתי אותה. היא נמצאה בעיני סבירה... זו הערכתי. בדקתי את ההצעה, יש תאור העבודות הדרושות להיות מבוצעות והסכום זו עבודתי כשמאי לקבוע אם הסכום סביר או לא... כי היקף העבודה נבחן על ידי ונמצא הולם את הסכום שבקשו ועל כן אישרתי ואימצתי את הסכום שנדרש". אם כן, השמאי טלמן בדק את הצעת המחיר שהגישה לו חברת שריט, ומצא אותה סבירה. הסכום שנדרש ע"י שריט הלם את היקף העבודה שקבע השמאי טלמן. הקביעה, אם סכום שמוצע ע"י קבלן מבצע הינו סביר והולם היקף עבודה מסוים, היא בתחום מומחיותו ומקצועיותו של שמאי. ניקח למשל מקרה שבו נגרם לכלי רכב נזק בתאונה. שמאי רכב מוזמן ע"י חברת הביטוח ליתן חוות דעת על היקף הנזקים שנגרמו לרכב. לאחר ששמאי הרכב בוחן את היקף הנזקים שנגרמו לרכב, הוא פונה לבעלים של מוסך, כדי שיתן הצעת מחיר לתיקון הנזקים. בעל המוסך נותן הצעת מחיר לתיקון הנזקים, השמאי בודק אם הצעת המחיר הולמת את היקף העבודה שנקבע על ידו, ואם הוא מוצא אותה סבירה, הוא מאמץ אותה אל תוך חוות דעתו. אם המקרה מגיע לדיון בבית משפט, סביר ששמאי הרכב, שחוות דעתו הוגשה, ייחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו. עם זאת, אין הצעת המחיר בבחינת "עדות שמועה", שיש להגישה ע"י עורכה בלבד. לפיכך אני קובעת, כי רשאי היה בימ"ש קמא להסתמך על חוות הדעת של טלמן בפסק דינו, למרות שהיא כללה הצעת מחיר של מי שלא הובא למתן עדות. 16. מפעלי גומי חיפה היתה רשאית לנסות להפריך את קביעותיו של מר טלמן בחוות-דעתו ע"י המצאת חוות-דעת נגדית של שמאי מטעמה. כיוון שמפעלי גומי חיפה לא הגישה חוות דעת נגדית של שמאי מטעמה, עמדה לפני בימ"ש קמא חוות הדעת של מר טלמן, שלא נסתרה, והוא היה רשאי, ואף מצא לנכון, להסתמך עליה בפסק דינו. אני דוחה, אפוא, חלק זה של הערעור על פסק הדין. חיובה של מפעלי גומי חיפה לשלם למסגריית ברוטמן את הסך של 59,305 ש"ח בעינו עומד. דיון - חיובה של מפעלי גומי חיפה לשלם לחץ אקולוגיה סך של 41,000 ₪. 17. באשר לחיובה של מפעלי גומי חיפה לשלם לחץ אקולוגיה סך של 41,000 ש"ח עבור חמישה ימי עבודה: לטענת מפעלי גומי חיפה, חץ אקולוגיה עבדה במקום יום ורבע בלבד, ולכל היותר יומיים. לשם תמיכה בטענתה זו, הציגה מפעלי גומי חיפה בבימ"ש קמא מסמך בכתב: חשבונית שחץ אקולוגיה הוציאה לה. בחשבונית נכתב, כי על מפעלי גומי חיפה לשלם לחץ אקולוגיה את הסך של 4,680 ש"ח עבור ניקוי משטח במסגריית ברוטמן בימים 2 ו - 3 בנובמבר. בעמ' 52, בש' 15 - 18 לפרוטוקול הדיון מיום 16/2/99, העיד מנהלה של חץ אקולוגיה, כי הוציא חשבונית זו "לפי בקשת מר אלבוים כדי להוציא כסף מהביטוח. אני לא התחלתי את העבודה ביום 2.11. זה היה הקומבינות של מר אלבוים". 18. שופטת בימ"ש קמא קבעה כממצא עובדתי, כי חץ אקולוגיה עבדה במקום חמישה ימים. היא מצאה אישור משתמע לכך בעדותו של מנהל מפעלי גומי חיפה בעמ' 40 לפרוטוקול הדיון מיום 29/12/98. בעדותו זו מאשר מנהל מפעלי גומי חיפה, כי בו ביום שבו הפסיקו אנשי חץ אקולוגיה את עבודתם במקום, נכנסה ברוקמן לשטח. חץ אקולוגיה החלה לעבוד במקום ביום 30/10/95. ברוקמן נכנסה לשטח ביום 5/11/95. משמע מכאן, שחץ אקולוגיה עבדה במקום חמישה ימים. השופטת לא שוכנעה, "כי פתרון הניקיון היחידי היה שימוש בחומר הפטרוטק". היא שוכנעה, כי "קיימים ממיסים אחרים שגם אתם ניתן לבצע את הנקיון, מה גם שהעבודה במהלך הימים הראשונה הוקדשה במיוחד לשאיבת כמויות המזוט שהיו בשטח לתוך מיכליות ופינויו מהמקום". השופטת קבעה, כי "בנסיבות אלו לא מצאתי כי החברה... בצעה עבודתה שלא כהלכה וכי השתמשה בחומרים לא מתאימים". 19. לטענת מפעלי גומי חיפה, חץ אקולוגיה לא פירטה את מרכיבי הסכומים שנתבעו על ידה בתביעתה שכנגד. היא טוענת, כי חץ אקולוגיה לא הוכיחה את הדרך שבה יש לחשב את שכרה, וכי כל טענותיה אינן אלא טענות בעלמא. לעניין זה אני מפנה את מפעלי גומי חיפה אל סעיף 13 של תצהירו של מנהל חץ אקולוגיה (נ13/), ואל סעיף 9 של כתב התביעה שכנגד. 20. לסיכום חלק זה של הדיון, אני לא מוצאת לנכון להתערב בחלק של פסק הדין, שבו קיבלה שופטת בימ"ש קמא את התביעה שכנגד, וחייבה את מפעלי גומי חיפה לשלם לחץ אקולוגיה סך של 41,000 ש"ח עבור חמישה ימי עבודה. חלק זה של הערעור על פסק הדין נדחה. יש, לדעתי, להשאיר את חיובה של מפעלי גומי חיפה לשלם לחץ אקולוגיה את הסך של 41,000 ש"ח על כנו. דיון - החיוב של לה נסיונל לשלם למפעלי גומי חיפה את הסכום של 59,305 ₪. 21. כאמור, חייב בימ"ש קמא את לה נסיונל לשלם למפעלי גומי חיפה את הסך של 59,305 ש"ח, שאותו חויבה מפעלי גומי חיפה לשלם לברוטמן. כמו כן חייב בימ"ש קמא את לה נסיונל להחזיר למפעלי גומי חיפה את סכום ההוצאות ואת סכום שכר טרחת עורך הדין בסך של 7,000 ₪, שמפעלי גומי חיפה חויבה לשלם לברוטמן. אין מחלוקת, כי לה נסיונל ביטחה את מפעלי גומי חיפה בגין תביעות של צדדים שלישיים על נזקים, וכי הנזקים שנגרמו לברוטמן כלולים בסוג הנזקים, שלה נסיונל ביטחה אותה בגינם. השאלה היחידה המתעוררת היא, אם חתימתה של מפעלי גומי חיפה על "כתב קבלה וויתור" היא מחסום בפני חזרתה אל חברת הביטוח בתביעה להשבת הסכום, שחויבה בפסק הדין של בימ"ש קמא לשלמו לברוטמן. 22. על כך ענתה שופטת בימ"ש קמא כדלקמן: השמאי מטעם חברת הביטוח היה "הדמות המעורבת והמפעילה" בהעסקתן של חץ אקולוגיה ושל ברוקמן. חץ אקולוגיה נתנה הצעת מחיר שהיתה מקובלת על השמאי. השמאי ידע, כי חברת חץ אקולוגיה עבדה בשטח 5 ימים. הוא ידע כי לה נסיונל לא שילמה לחץ אקולוגיה מאומה. כמו כן ידע השמאי, כי גם כשברוקמן עזבה את המפעל של ברוטמן, עדיין לא הושלמו העבודות. לפיכך, החתמת מפעלי גומי חיפה בשלב זה על כתב קבלה וויתור, שלפיו היא ויתרה על זכותה לקבל החזר מלה נסיונל, אם היא תיתבע על ידי חץ אקולוגיה בגין שכר טרחתה או על ידי ברוטמן להשלים את התיקונים, היא "פעולה העולה לכלל העדר תום לב מצד חברת הביטוח". עוד קבעה שופטת בימ"ש קמא, כי היא מקבלת את טענתה של מפעלי גומי חיפה, שהיא חתמה על כתב הקבלה והויתור מתוך טעות, כמשמעותה בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1973-. השופטת הוסיפה, כי- "אני מקבלת את טענת הטעות של הנתבעת ומסתמכת הן על הטענות הסוביקטיביות והן על המבחן האוביקטיבי כפי שעולה בעיניו של האדם הסביר. מדוע שנתבעת המבוטחת כדין בפוליסה שמכסה את האירוע, והנזק האמיתי הוא בגבולות הפוליסה תסכים לקבל סכום שהוא פחות מסכום הנזק אין בכך כל הגיון". 23. לפיכך קבעה שופטת בימ"ש קמא, כי על לה נסיונל להשיב למפעלי גומי חיפה את הסכום, שמפעלי גומי חיפה חויבה לשלם לברוטמן. שופטת בימ"ש קמא קבעה כי באופן עקרוני, היה על לה נסיונל להשיב למפעלי גומי חיפה גם את הסכום, שמפעלי גומי חיפה חויבה לשלם לחץ אקולוגיה בתביעה שכנגד שהגישה נגדה חץ אקולוגיה, אך כיוון שבתביעה שכנגד הנ"ל מפעלי גומי חיפה לא שלחה הודעה לצד שלישי ללה נסיונל, שופטת בימ"ש קמא נמנעה מלחייב את לה נסיונל לשלם למפעלי גומי חיפה את הסכום, שמפעלי גומי חיפה חויבה לשלם לחץ אקולוגיה. 24. לה נסיונל טוענת בערעור, כי כתב הקבלה והויתור משקף פשרה שהושגה בינה לבין מפעלי גומי חיפה, וכי מפעלי גומי חיפה הסכימה, כי תגמולי הביטוח שקיבלה על פי הסכם הפשרה יהוו סילוק מלא, סופי ומוחלט של כל תביעותיה על כל הנזקים שנגרמו לה בעקבות מקרה הביטוח. לה נסיונל הוסיפה וטענה, כי מנהלה של מפעלי גומי חיפה היה מודע למצב העניינים בשטח, ולכן אין לראות בטעותו בעצם החתימה על ההסכם, שהיא מוכחשת כשלעצמה, אלא טעות בכדאיות העסקה. עוד טענה לה נסיונל, כי מפעלי גומי חיפה לא פירטה בכתב תביעתה את טענתה בדבר טעות, וכי היא לא הודיעה על ביטול ההסכם תוך זמן סביר. 25. תשובתה של מפעלי גומי חיפה לטענה האחרונה של לה נסיונל היתה, כי כתב הקבלה והויתור נחתם על ידי מנהלה של מפעלי גומי חיפה בעקבות מו"מ בינו לבין השמאי הלל יעקב, שפעל כנציגה של לה נסיונל. מפעלי גומי חיפה האמינה בתום לב, כי הוצגה לפניה התמונה בשלמותה, דהיינו, שהעבודה נעשתה לשביעות רצונם של כל הצדדים. אילו ידע מנהלה של מפעלי גומי חיפה, שהעבודה, שהיתה כולה בפיקוחו של השמאי הלל יעקב, בוצעה שלא כהלכה, מפעלי גומי חיפה לא היתה חותמת על כתב הקבלה והויתור. דיון - האם כתב הקבלה והויתור חוסם בפני מפעלי גומי חיפה את הדרך לתבוע את לה נסיונל. 26. כתב הקבלה והויתור אינו אלא הסכם פשרה. כמוהו כחוזה בין הצדדים. ניתן לבטלו בעילות שבהן ניתן לבטל חוזה (ראה, בין היתר, ע"א 2495/95 הדס בן לולו נ' אליאס אטראש, פ"ד נא(1) 577, 588 ו'-ז'). על אומד דעתם של הצדדים להסכם ניתן ללמוד מכלל הנסיבות האופפות את גיבושו של ההסכם (ראה ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265). בכתב הקבלה והויתור צויין במפורש, כי הוא נעשה בגין "הנזקים שנגרמו לי (לנו) עקב מקרה הביטוח" (ראה נ11/), דהיינו לא צויין בכתב הקבלה כי הוא נועד לסילוק תביעות של צדדי ג'. רק במסמך שכותרתו "קבלת סילוקין" (נ10/), שנועד לאשר את קבלת סכום תגמולי הביטוח, הוסף שהסכום כולל גם "נזקים לצד שלישי". שופטת בימ"ש קמא שוכנעה, כי מפעלי גומי חיפה חתמה על כתב הקבלה והויתור מתוך מחשבה, כי אין היא חשופה עוד לתביעות, כי היא לא תתבע את חברת הביטוח על נזקים חדשים שלה, וכי חברת הביטוח, באמצעות השמאי הלל יעקב, ייצגה אותה נאמנה בפיקוח על העבודות ובפיקוח על חיסול תביעות ועל חיסול טענות של צדדים שלישיים כלפיה. בנסיבות אלה אני סבורה, כפי שסבר גם בימ"ש קמא, כי מפעלי גומי חיפה חתמה על כתב הקבלה והויתור על סמך מצג של לה נסיונל ומתוך מחשבה, כי היא קיבלה פיצוי על כל נזקיה, וכי היא אינה חשופה יותר לתביעות מצד ברוטמן או כל צד ג' אחר כלשהו. אשר על כן, חל על המקרה סעיף 14 של חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1973-, הדן באפשרות של צד שטעה לבטל את ההסכם: "14. טעות (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. (ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה. (ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן. (ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 - בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העיסקה". מנהלה של מפעלי גומי חיפה, מר רונן אלבוים, הצהיר בתצהירו (נ5/), כי הוא חתם על כתב הקבלה והויתור רק מן הטעם הבא: "הנתבעת חתמה על שטרי הקבלה והשחרור הנוגעים לנזק האמור בשל אמונה בחוות הדעת של השמאי שנשלח מטעם חברת הביטוח ואם אכן, דבר המוכחש מכל וכל על ידי, היו נזקים נוספים הרי חברת הביטוח חייבת לכסותם. הנתבעת הוטעתה על ידי חברת הביטוח והשמאי מטעמה לחשוב כי הסכום שנקבע ע"י השמאי הינו סופי ומכסה את כל עלות הניקוי ולפיכך הסכימה הנתבעת לחתום על שטרי הקבלה והשחרור". שופטת בימ"ש קמא האמינה למר אלבוים, כי הוא חתם על כתב הקבלה והויתור מתוך טעות, שהתלוותה אליה התנהגות שלא בתום לב של השמאי הלל יעקב, אשר לא דאג להחתים את ברוטמן על כתב סילוקין ו/או לא דאג ליידע את מפעלי גומי חיפה על כך שהיא עוד עלולה להיתבע ע"י צד שלישי בעתיד. יש להדגיש, כי מפעלי גומי חיפה לא שילמה ישירות לברוטמן ולא קיבלה כספים לידיה על-מנת לשלם לברוטמן. מפעלי גומי חיפה לא קיבלה גם כספים עבור חץ אקולוגיה. בנסיבות אלה, הייתה מפעלי גומי רשאית להניח, ואני שוכנעתי כי היא אכן הניחה, שחברת הביטוח דאגה לתיקון מלא ונכון ולחסימת תביעות נוספות מטעם צדדים שלישיים. 27. ההלכה קבעה, כי סופיותו של הסכם פשרה היא ערך חשוב: "... עולה, כי יש לייחס משקל ניכר לערך בדבר סופיותן של פשרות. יש להביא בחשבון את מרכזיותו של ערך זה מבחינת הצדדים לפשרה. ההגנה על ערך זה חיונית, כדי להגשים את הציפיות הסבירות של הצדדים להסכמי פשרה. נזכור, כי 'שאיפות המשפט האזרחי היא מילוי הציפיות הסבירות של הצדדים' (דברי הנשיא שמגר ב-ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ..." (ע"א 2495/95, בן-לולו נ' אטראש ואח', פ"ד נ"א(1), 577, 591 ה'). ההלכה כן מתירה לבטל הסכמי פשרה במקרים בהם התגלו עובדות חריגות כבדות משקל או כאשר צד להסכם לא נטל על עצמו סיכון מסויים (וראה בעניין ע"א 2495/95 הנ"ל בעמ' 591 מול ו'-ז', וראה גם בספרם של פרידמן וכהן "חוזים", כרך ב', עמ' 724, 725 ו- 737). לדעתי, מפעלי גומי חיפה לא נטלה על עצמה סיכון, שאם יתבעו אותה צדדים שלישיים נוספים, או אם יתברר כי חברת הביטוח, שטיפלה בתיקון הנזקים של צד ג', לא סיימה את התיקונים או לא ביצעה אותם באופן מיומן, ואם תבוא תביעה מצד ג' זה, היא תישא בנזקים. 28. זאת ועוד, לעמדתי, כשנטלה חברת הביטוח על עצמה לטפל בתביעות צד ג', היה עליה לדאוג להחתים את הצדדים השלישיים על כתב ויתור על תביעות נגד המבוטח (וגם נגדה) ומשלא פעלה כך, יצרה כלפי חברת גומי חיפה מצג רשלני, לפיו מפעלי גומי חיפה איננה חשופה יותר לתביעות. מפעלי גומי פעלה על-פי מצג זה, כאשר התקשרה בהסכם הפשרה עם לה נסיונל ושינתה מצבה לרעה. 29. בנסיבות אלה, יש, לדעתי, להתיר למפעלי גומי חיפה לבטל את ההסכם על-פי סעיף 14(א) לחוק החוזים או כי, לחילופין, יש לבטל את ההסכם על פי סמכותו של בית המשפט "מן הצדק", לפי סעיף 14(ב) לחוק החוזים. 30. אני מקבלת את עמדתו של בימ"ש קמא, שלפיה הגשת התביעה כמוה כהודעה על ביטול ההסכם (ראה, בין היתר, ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב, פ"ד מ(4) 533, 545). 31. אוסיף כי בענייננו יש להשאיר את ההסכם על כנו ככל שהוא מתייחס לנזקיה של מפעלי גומי חיפה (להבדיל מנזקים שנגרמו לצדדים שלישיים). 32. בנסיבות אלה אין מקום להתערבותנו בקביעותיה של שופטת בימ"ש קמא לעניין דחיית טענתה של לה נסיונל, שלפיה כתב הקבלה והויתור חוסם את הדרך בפני מפעלי גומי חיפה לתבוע את לה נסיונל בגין תביעותיהם של הצדדים השלישיים ברוטמן וחץ אקולוגיה. דיון - ערעורה של מפעלי גומי חיפה על אי חיובה של לה נסיונל לשפותה על הסכום של 41,000 ₪, שהיא חויבה לשלם לחץ אקולוגיה. 33. לטענתה של מפעלי גומי חיפה, היה על בימ"ש קמא לחייב את לה נסיונל לשפותה על הסכום, שהיא חויבה לשלם לחץ אקולוגיה. דין הטענה להידחות. כאמור, חץ אקולוגיה הגישה נגד מפעלי גומי חיפה תביעה שכנגד. בתביעה שכנגד הנ"ל מפעלי גומי חיפה (הנתבעת) לא שלחה הודעת צד ג' ללה נסיונל. לכן, בדין לא חייבה שופטת בימ"ש קמא את לה נסיונל לשפות את מפעלי גומי חיפה על הסכום הנ"ל. מעבר לדרוש אוסיף, כי משקבעה שופטת בימ"ש קמא, כי כתב הקבלה והויתור אינו חוסם את הדרך בפני מפעלי גומי חיפה לחזור אל לה נסיונל, הרי קביעה זו היא בבחינת "פלוגתא פסוקה". מפעלי גומי חיפה תהא רשאית להסתמך על "פלוגתא פסוקה" זו, אם תחליט לתבוע את לה נסיונל בתביעת שיפוי נפרדת על הסכום, שהיא חויבה לשלם לחץ אקולוגיה בתביעה שכנגד הנ"ל. 34. לסיכום, אני מציעה לחברי להרכב לדחות את שני הערעורים ולחייב את מפעלי גומי חיפה בהוצאותיהן של חץ אקולוגיה ושל ברוטמן בסכום של 8,000 ₪ + מע"מ לכל אחת מהמשיבות הנ"ל. כמו כן, אני מציעה לחברי להרכב לחייב את לה נסיונל לשלם למפעלי גומי חיפה את סכום ההוצאות, שמפעלי גומי חיפה חויבה לשלם לברוטמן בערעורים אלה, וכן לחייב את לה נסיונל לשלם למפעלי גומי חיפה סכום נוסף של 8,000 ₪ + מע"מ עבור הוצאותיה ועבור שכר טרחת עורך דינה בערעורים אלה. חוזההסכם פשרהפשרה