פירוק מטעמי צדק ויושר - סעיף 257(5) לפקודת החברות


החלטה

מונחת בפני בקשתו המתוקנת של מר צבי פרייס (להלן: המבקש) כי אתן צו לפירוקה של חברת מזכר (ממו) שירותים ומועדון הגורמה בע"מ (להלן: החברה), וזאת בטענה של חדלות פרעון. החברה מתנגדת לבקשה.


עובדות המקרה וטענות המבקש

1. המבקש היה בעל מניות מיעוט בחברה. עקב סכסוכים בינו לבין בעלי מניות הרוב, הגיש ביום 9.1.01 בקשת פירוק כנגד החברה, אשר התבססה על עילת פירוק מטעמי צדק ויושר, לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות. החברה התנגדה, ואף ביקשה למחוק את הבקשה על הסף מטעמים שונים.


2. לאחר שהתקיים דיון בפני כב' השופט י' לויט, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, בו נקבע, בין היתר, כי סכומים מסויימים ישולמו לו בתמורה לכך כי ימסור את מניותיו בחברה ויקיים מספר תנאים נוספים.


3. לטענת המבקש, עמד בכל תנאי ההסכם, אלא שהשיקים שנמסרו לו לא כובדו בידי הבנק, וכך למעשה הופר הסכם הפשרה שלא כדין. אי התשלום מעיד, לשיטתו, על חדלות פרעון.


4. כמו כן, טוען המבקש כי החברה הפסיקה כליל את פעילותה העסקית, סגרה את שעריה, עובדיה פוטרו וחשבונה בבנקים הוגבל. לטענתו, עולים בנסיבות המקרה חשדות קשים בדבר ריקון נכסי החברה בידי מנהליה.
5. לחברה לא ניתנה בהסכם הפשרה זכות לקזז את חובה למבקש אל מול חובות נטענים כלפי צד ג', ולמעשה לא שלחה החברה הודעת קיזוז עד היום. גם שטר החוב נשוא ה"קיזוז" מעולם לא נמסר למבקש.


תגובת החברה



6. לא הותר למבקש להגיש בקשת פירוק מתוקנת.


7. בבקשת הפירוק המתוקנת אין עילת פירוק, ואף לא סכומים שהמבקש טוען להם.


8. התנהגות המבקש, המבקש מחד גיסא לאכוף את הסכם הפשרה ומאידך גיסא להמשיך בבקשת הפירוק, הינה נסיון פסול "לאחוז בחבל משני קצותיו".


9. לאחר חתימת הסכם הפשרה, התגלו מעשי תרמית מצד המבקש, ולכן קוזז הסכום שהגיע למבקש משטר חוב בסך 40,000$ שניתן לטובת צד ג', ולכן הסכם הפשרה קויים במלואו. עם זאת, מודה החברה כי לא ניתנה לה בהסכם זכות לקזז.


עמדת כונס הנכסים הרשמי



10. אמנם, הבקשה לוקה בקשיים טכניים, אלא שאלו אינם מכריעים.


11. הסכם הפשרה לא התיר לחברה עריכת קיזוז, ומרגע שנחתם, הסכום המצוין בו אינו שנוי עוד במחלוקת.


12. מסיבה זו, כמו גם בשל הפסקת פעילות החברה, יש לקבל את בקשת הפירוק.


עד כאן העובדות וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי;



13. בדיון שנערך בפני, הרבה בא-כוחה המלומד של החברה לתקוף את הבקשה מסיבות שונות שעניינן הפן הפרוצדורלי. עם זאת, לא שמעתי מפיו הכחשה, ולו ברמז, לכך שהחברה סגרה את שעריה ופיטרה את עובדיה. כמו כן, הודה בא-כוחה של החברה בפה מלא, כי בהסכם הפשרה שבין הצדדים לא ניתנה למשיבה הזכות לקזז את הסכומים שהגיעו למבקש לפי הסכם הפשרה, הגם שהוסיף כי לא נאמר בהסכם שאיננה רשאית לעשות כן.


14. צודק בא-כח כונס הנכסים הרשמי, באומרו כי הבקשה אינה "כליל השלמות" מבחינה פרוצדורלית. הבקשה נחתמה אמנם באולם היום והתצהיר הינו תצלום ולא מקור (כאשר לבקשה הראשונה מצורף תצהיר מקורי).


אלא שמכאן ועד להעדר עילת פירוק רב הדרך; כמו כן, אין משמעות הפגמים הפרוצדורליים בבקשה, כי חובה על בית המשפט לדחות אותה על הסף;



לעניין זה, דומה כי מן הראוי להזכיר את תקנה 526 לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר לשונה כדלקמן;



"אי קיום התקנות



אי קיום תקנות אלה או כל נוהג הקיים אותה שעה אינו פוסל שום הליך, אלא אם כן הורה כך בית המשפט;אך מותר לבטל הליך, כולו או מקצתו, כהליך שאינו כראוי, או לתקנו, או לנהוג בו בדרך אחרת, כפי שיראה בית המשפט;והוא הדין לגבי הרשם בהליכים שלפניו" (ההדגשות אינן במקור - ו.א).


דומה, כי דין זה יפה גם לכאן; עיון בטענות הצדדים מעלה כי המחלוקות ביניהן, הרלוונטיות להכרעה בבקשת הפירוק המתוקנת, אינן עובדתיות אלא משפטיות, ואי לכך אין בהעדר תצהיר מקורי אלא מצולם בכדי להביא לדחיית הבקשה. כמו כן, אם יוכח בפני כי עילת פירוק שרירה וקיימת כנגד החברה, הרי שלא יעלה על הדעת לדחות את הבקשה אך ורק משום שנפל בה פגם דיוני שאינו יורד לשורשו של עניין.


15. המבקש, בעל מניות מיעוט לשעבר בחברה, הגיש בקשה לפרק את החברה בשל סכסוכים פנימיים בינו לבין בעלי מניות הרוב. הללו התנגדו, וטענו כי עליו לנסות מזלו בהליכים אזרחיים לפי פקודת החברות. משהושג הסכם פשרה בין הצדדים, לפיו, בין היתר, מחוייבת החברה לשלם למבקש סכום פלוני, ומשקיבל הסכם זה תוקף של החלטה בידי כב' השופט לויט, פסה ונמחקה העילה הקודמת, ועימה גם טענות הנגד של החברה בעניין זה.


כיום, עסקינן בעילה חדשה ושונה לחלוטין, המתבססת על חזקת חדלות הפרעון שבסעיף 258(1) בפקודת החברות. בסיסה העובדתי של עילה זו, אשר אינו שנוי במחלוקת, הינה העובדה כי השיקים שנמסרו למבקש התבררו כחסרי כיסוי, וככאלו לא כובדו בידי הבנק.
לכך, נוספו טענות המבקש, אליו הצטרף גם כונס הנכסים הרשמי, כי החברה סגרה את שעריה ולמעשה חדלה מכל פעילות אמיתית. טענות אלו לא הוכחשו בידי החברה.


16. טוענת החברה, כי המבקש מנסה "לאחוז בחבל משני קצותיו"; מחד גיסא, הוא מבקש לאכוף את הסכם הפשרה, ומאידך גיסא, הוא שב, לשיטתה, לבקשתו המקורית, קרי, פירוק החברה. דומה, כי כאן נפלה טעות אצל בא-כוחה המלומד של החברה. המבקש לא שב, ואף לא ניסה לשוב, אל בקשתו המקורית, אלא עסקינן בבקשה חדשה, הנובעת מהסכם הפשרה שהופר. אין נפקה מינה, לעניין זה, אם הסעד הסופי אליו מכוונות שתי הבקשות הוא זהה. זאת, שכן העילות שונות לחלוטין, ודי בכך.


17. לעניין היחס שבין הסכם פשרה למחלוקות שקדמו לו, התייחסתי בעבר במסגרת החלטתי בפש"ר 1481/01, בש"א 13857/01, שמואל רובננקו נ' שיא החזקות בע"מ:


"בדרך-כלל, משנחתם הסכם פשרה המבסס חבות בתשלום, הפרתו מקימה כנגד המפר את אותה חבות בתור חוב עצמאי. זאת, בלא שיוכל למצוא מקלט במחלוקות המשפטיות והעובדתיות אשר קדמו להסכם הפשרה ולטעון הפרתו הוא את הסכם הפשרה איינה אותו חד צדדית כאילו "לא היו דברים מעולם", ואין עוד להסכם נפקות כלשהי. מדיניות כזו תביא להכשלת המטרה הרצויה לעודד צדדים להגיע לפשרות, תוך הסתמכות על סופיותן - דבר אשר בית משפט לא יטה לאשר, אלא בנסיבות מיוחדות"

( ההדגשות אינן במקור - ו.א ).


מסיבה זו, כאשר נקבע כי על אחד הצדדים לשלם סכום כסף לרעהו במסגרת הסכם פשרה, הרי שסכום זה הופך לחוב חלוט, אשר אי תשלומו עשוי להקים כנגד המפר את חזקת חדלות הפרעון הסטטוטורית שבסעיף 258(1) בפקודת החברות. זאת, בלא שיוכל עוד למצוא "מקלט" במחלוקות העובדתיות ששררו בין הצדדים ערב חתימת הסכם הפשרה.


18. דין זה חל אף במקרה דנן, בו אין חולק כי החברה לא עמדה בחובתה לשלם למבקש את הסכום אשר התחייבה לו במסגרת הסכם הפשרה. אלא, שהחברה טוענת, בעניין זה, כי לאחר חתימת הסכם הפשרה נודע לה כי המבקש, לשיטתה, נקט נגדה תרמית. אי לכך ביקשה, בדיון שנערך בבית המשפט, כי אכיר בזכותה לקזז את הסכומים המגיעים למבקש כנגד שטר חוב לטובת צד ג' על סך 40,000$ אשר היה, לשיטתה, נשוא התרמית הנטענת.


נדמה לי, כי מוטב היה לה, לטענה זו, אלמלא הועלתה, וזאת מכל הסיבות הבאות:


א. הסכם הפשרה לא שמר לחברה, במפורש או במשתמע, כל זכות לקזז את הסכומים המגיעים למבקש לפי אותו הסכם - עובדה בה הודה בא-כוחה המלומד במפורש במהלך הדיון.
לעניין זה יוער, כי לשיטתי, אין להכיר בזכות קיזוז העומדת לחברה במקרה דנן, אלא אם ניתנה לה במפורש בהסכם - קל וחומר שלא אל מול שטר עלום לטובת צד ג'. זאת מדוע? במקרה דנן, אין עסקינן בפרשנותו של חוזה רגיל בין שני צדדים, הפותחים "דף חלק" של מערכת יחסים חדשה (ונכון לכריתת החוזה נטולת סכסוכים) ביניהם. עסקינן בהסכם פשרה, אשר לא בא לעולם אלא כדי להביא לסיומו של סכסוך מקיף ומר בין הצדדים, אשר לכל אחד מהם, סביר להניח, היו טענות רבות כרימון כלפי הצד השני. הסכם הפשרה קבע מערכת חיובים מסוימת ועצמאית של הצדדים, אשר נועדה לחסל במהירות וביעילות את מערכת היחסים ביניהם. במצב זה, חזקה על הצדדים שלא התכוונו להכיר בזכויות קיזוז "ישנות" על רקע מערכת היחסים העכורה בתוך החברה, אשר לא בא אותו הסכם אלא בכדי לשים לה קץ. אם רצה אחד הצדדים לסתור חזקה זאת, היה עליו לציין זאת במפורש בגוף החוזה.


ב. אין חולק, כי הודעת קיזוז כדין לא נמסרה מעולם למבקש, ואף לא הופיעה בכתב טענות אשר הומצא לתיק בית המשפט קודם לדיון. לראשונה, עלתה טענה זאת במהלך הדיון עצמו. צורה זו של התנהגות מצד החברה, שהיא עצמה מנוגדת לדיני הקיזוז, מגבירה את החשד, שאין המדובר אלא ב"טענת מדף" הנשלפת ברגע האחרון בכדי "לייצר" מחלוקת אודות חוב שאינו שנוי במחלוקת כלל ועיקר.


ג. יתר על כן; טענת הקיזוז אינה מתיישבת אף עם התנהגות החברה בנסיבות המקרה. עיון בעובדות שאין עליהן מחלוקת מעיד על כך כי החברה לא סרבה למסור את השקים למבקש, כפי שהתחייבה בהסכם, אלא אכן מסרה אותם במועד הנקוב; אלא, שהשקים חזרו בהיותם חסרי כיסוי. סמוך לאותו מועד, סגרה החברה את שעריה, עובדיה פוטרו ופעילותה פסקה.


דומה, כי צירוף עובדות זה, מעלה תהיות כבדות משקל באשר לטענת הקיזוז ולתום ליבם של האוחזים בה. כלום דווקא לאחר שקרסה החברה, והשיקים שלה חזרו, "גילתה" לפתע את התרמית הנטענת מצד המבקש? ומדוע לא שלחה לאלתר הודעת קיזוז, תוך התרעה על כך שהמבקש חייב לחברה, לשיטתה, סכום גדול עוד יותר? מדוע לא נתבעה יתרת הסכום מן המבקש? דומה, כי למשיבה הפתרונים לשאלות אלו.


19. מסיבה זו, אין מנוס מלקבוע, כי החברה חבה למבקש סכום קצוב, שלא הוכחה לגביו כל מחלוקת אמיתית בתום-לב. החברה לא הצליחה לשלם את חובה זה, ואי לכך קמה נגדה החזקה שבסעיף 258(1) לפקודת החברות - חזקה שהינה אכן תואמת את המציאות, בהתחשב בכך כי המשיבה חדלה, למעשה, מלפעול. מסיבה זו, קמה גם קמה עילת פירוק כנגד החברה.


בשולי הדברים יאמר, כי אם אכן חב המבקש סכומים אלו ואחרים לחברה, או שהיה אחראי למעשים פסולים בעודו שותף בניהול החברה, הרי שאין מניעה כי חשדות אלו, במידה והם קיימים בכלל, יחקרו בידי מפרק, שהינו פקיד בית המשפט המחוייב לפעול בהגינות, ביושר ובלא משוא פנים.


20. מכל הסיבות שנמנו לעיל, דין הבקשה להתקבל. המשיבה תשא בהוצאות המבקש ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 5,000 ₪ + מע"מ, אשר ישאו הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


החלטתי זו מייתרת את הדיון בבש"א 3723/01, בש"א 3724/01, בש"א 5437/01, בש"א 19912/01, הקשורות למאבק בין הצדדים במסגרת הליכי הפירוק, וכן את בש"א 2073/0, אשר עניינה בקשת הצטרפות להליך הפירוק. אי לכך, בקשות אלו נמחקות והדיונים שנקבעו בהן מבוטלים. אין בכך,כמובן, כדי לחסום את מפרק החברה מלהגיש בקשות דומות, אם ימצא צורך בכך בעתיד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק איגוד

  2. בית המשפט של פירוק

  3. תרומה לקופת הפירוק

  4. פירוק איגוד מקרקעין

  5. עורך דין פירוק חברה

  6. הערת עסק חי

  7. אי הצדקה לבקשת פירוק

  8. טופס בקשת פירוק

  9. תקנות פירוק חברה

  10. חיוב משקיע לשלם

  11. פירוק הפועל חיפה

  12. ביטול פירוק מרצון

  13. פירוק חברה - העלמת כספים

  14. ערעור החלטת המנהל המיוחד

  15. חוב תמלוגים – פירוק חברה

  16. שכר מעל דין קדימה

  17. העלמת נכסים של חברה בפירוק

  18. התנגדות נושים לפירוק חברה

  19. התנגדות לבקשת פירוק חברה

  20. הפועל רמת גן - פירוק

  21. פירוק חברה חוב שכר לעובדים

  22. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  23. פירוק חברה - פיטורים בהריון

  24. ערעור על החלטת המנהל המיוחד

  25. מכירת מוצרים לפני קריסת חברה

  26. דוח שנתי - חברה בפירוק

  27. בקשה לתבוע חברה בהליכי פירוק

  28. פירוק חברה מרצון - מיסוי

  29. מניעת מכירת נכס של חברה בפירוק

  30. תביעה נגד מנהל מיוחד פירוק חברה

  31. אחריות מוגברת בין חברה לעובדיה

  32. בקשה לעכב את ההליכים - צו פירוק

  33. תביעה לתשלום יתרת חוב מחברה בפירוק

  34. רשות להגיש כתב תביעה לאחר צו פירוק

  35. מלאי חברה בפירוק - בקשה לקבל נתונים

  36. הסכם בין חברה בפירוק ללקוחות

  37. הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי עובדים

  38. הוועד הממונה של הקו-אופ - הליך פירוק

  39. זכויות עובדים בפירוק או פשיטת רגל המעביד

  40. בקשה לאשר תביעה כספית נגד חברה בפירוק

  41. פירוק על ידי בית המשפט עקב חדלות פרעון

  42. פירוק חברה ע"י בית משפט מן הצדק והיושר

  43. בקשה אישור להמשיך בהליך נגד חברה בפירוק

  44. בקשה שבית המשפט יתערב בהליך פירוק מרצון

  45. העברת כספים במהלך פירוק חברה לצורך מיסוי

  46. טופס צו לפירוק חברה בידי בית המשפט

  47. פירוק חברה - מנהלים רוקנו את כל הכסף בחברה

  48. אישור בית משפט להמשיך הליכים בפירוק

  49. החלטה של מנהל מיוחד פרוק חברה – הגדרת עובד

  50. בקשה למתן צו פירוק בעילת חדלות פירעון

  51. תביעה להחזר כספים על דירה - פירוק חברה קבלנית

  52. תביעה אישית נגד מעביד - פירוק חברה / פשיטת רגל

  53. טופס הודעת הכונס הרשמי בדבר מתן צו פירוק

  54. פירוק מטעמי צדק ויושר - סעיף 257(5) לפקודת החברות

  55. המחאות הוחזרו בגלל חשבון מוגבל בבנק - צו פירוק חברה

  56. סעיף 257(5) לפקודת החברות – פירוק חברה בגלל צדק ויושר

  57. טופס הודעה בדבר הגשת בקשה לבית המשפט לפירוק חברה

  58. זכאות עובדים לגמלה מביטוח לאומי - צו פירוק חברה בידי בית המשפט

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון