פסק דין 1. התובעת, חברה ציבורית, העוסקת בשיווק מוצרי דלק ושמן, וביום 2.3.97, חתמה עם הנתבעת מס' 1 על הסכם השאלת ציוד הכולל 2 מרים חשמל, 2 עמודים בטון, 2 משאבות שמן גיר ידנית-קומפלט ומשאבת סיכה פניאומטית על חביותיה [להלן: הציוד]. 2. שווי הציוד המושאל מוערך ע"ס 25,119 ₪. 3. אין מחלוקת בין הצדדים כי הציוד הועבר לאחר מכן לנתבעת בת.א. 46331/00 ולא הוחזר לתובעת כמתחייב מההסכם ואין מחלוקת כי נתבעת מס' 1 בת.א. 43045/98, נמחקה מפנקס רשם החברות ביום 22.12.99. 4. הדיון בשתי בתביעות אוחד. 5. המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת לשתי נקודות, כדלקמן: א. אחריות הנתבע מס' 2 בת.א. 43045/98; ב. אחריות הנתבעת בת.א. 46330/00 ובאם רכשה בעלות כדין בציוד. אחריות הנתבע מס' 2 בת.א. 43045/98 [להלן: הנתבע] 6. הנתבע חתם על הסכם שאילת ציוד בשם הנתבעת מס' 1, בהיותו מוסמך לחתום בשם החברה לפי אישור עו"ד ארדניסט המופיע בגוף ההסכם. 7. בעלי המניות של הנתבעת מס' 1 הינם נויפלד שמואל ובנו של הנתבע, דיאמנט זאב. 8. הנתבע לא היה מנהל ממונה כדין של החברה, אך היה מורשה חתימה מטעמה. 9. ביום 30.1.97, חתם הנתבע בשם החברה על הסכם נוסף לאספקת דלקים ושמנים באשראי [ת/3], ובגוף ההסכם מסר הנתבע התחייבות אישית בנוסח כדלקמן: "התחייבות אישית אנו הבעלים כמפורט מטה ערבים אישית כלפי "שערי דלק פיתוח וניהול" [להלן: "שערי שלק"] לתשלום כל חוב שמגיע ו/או יגיע לשערי דלק מאת הלקוח הנ"ל". 10. אין לי ספק כי קיימת זהות בשמה של החברה [ת/3], מוסך מחיש בע"מ מרח' ברוך הירש 19 ב"ב, ח.פ. 511964702, לבין הנתבעת מס' 1, מחיש שירותים לרכב בע"מ, ח.פ. 511964702, שכן שתי החברות מנהלות עסקים באותו מקום ונושאות אותו מספר של ה - ח.פ. 11. ביום 20.11.97, חתם הנתבע על חשבונית המופנית למוסך אשד בע"מ, היא הנתבעת בת.א. 46331/00, ובה מכר לה את ציוד הנתבעת מס' 1 בת.א. 43045/98, לרבות הציוד של התובעת [ת/11], אשר קיבלה החברה בהשאלה. 12. יש לציין כי הנתבעת "מוסך אשד בע"מ", הוקמה ביום 29.9.97, ע"י הנתבע, וע"י אדם בשם אברהם יוסף ולנתבע מניה אחת בחברה ולאחר מכן הועברו רוב המניות לאשת הנתבע, עליזה דיאמנט. 13. מתוך עיון במוצגים אשר הוגשו, מסתבר כי לנתבע ,לבנו ולאשתו, יד ארוכה במספר חברות אשר הוקמו ועוסקות באותו תחום של מתן שירותי מוסך לרכב, המנוהלות באותה כתובת ונוסדו בשמות זהים - עד כדי הטעייה. 14. ביום 21.4.94, הוקמה הנתבעת מס' 1 מחיש שירותים לרכב [94] בע"מ שנמחקה. 15. בחודש פברואר 95', הוקמה חברה בשם מוסך מחיש [95] בע"מ בשם זהה לחלוטין לחברה הראשונה והוקמה ע"י הנתבע וע"י בנו [ת/4]. 16. ביום 25.10.93, עובר להקמתה של הנתבעת מס' 1, הקים הנתבע, יחד עם שמואל נויפלד, בעל מניות בנתבעת 1, חברה בשם מחיש מוסך הרכב בע"מ [ת/5]. 17. ביום 7.7.96, טרם חתימת הסכם השאילה, הקים הנתבע חברה בשם דיאמנט שירותי רכב בע"מ [1996], כאשר הנתבע בעל רוב מניותיה ומנהלת עסקיה באותה כתובת של הנתבעת. 18. ביום 29.9.97, הקים הנתבע יחד עם אחרים, את חברת מוסך אשד בע"מ, אשר רוב מניותיה הועברו על שם אשתו. 19. מדובר בחברות אשכולות, המנוהלות באותו מקום, עוסקות באותו תחום של מתן שירותים לרכב, עם שמות דומים, עד כדי הטעיה והנתבע היה הרוח החיה בהן. הרמת המסך וחיוב הנתבע באופן אישי 20. עקרון אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, בהיותה תאגיד נפרד, מוכר בדין, אך לעתים נוצר הצורך להציץ מבעד לפרגוד ולהרים את המסך המפריד בין החברה כאישיות נפרדת לבין בעלי המניות, המנהלים והאנשים המוסמכים לפעול בשמה. 21. עקרון זה נקבע בסעיף 6(ג) לחוק החברות, תשנ"ט - 1999, אשר קובע כדלקמן: "בית המשפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה: (1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אותם (2) בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה". 22. במקרה הנוכחי, יהא צודק לחייב את הנתבע אישית בחובות הנתבעת מס' 1, מהנימוקים הבאים: א. הנתבע הציג את עצמו כבעלים של הנתבעת 1 ואף חתם על ערבות לכיסוי חובותיה, לפי ת/3. ב. הנתבע העביר את רכוש התובעת לנתבעת בת.א. 46331/00 בה היה לאשתו ולעצמו מניות בה [ת/11]. ג. הנתבע היה פעיל בחמש חברות לפחות, אשר עסקו באותו תחום של מתן שרותי רכב בשם זהה, מתוך כוונה להטעות. 23. הנתבע, לאחר וחתם על החשבונית ת/11, התכוון להעביר את רכוש התובעת לחברה בה יש לו ענין, ביודעו מפורשות כי הרכוש שייך לתובעת וכי אסור להעבירו או למכרו, לפי סעיף 9 להסכם השאילה, ובניגוד לסעיף 26 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א - 1971, ובמעשיו ביצע עבירת גזל, בניגוד לסעיף 52 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אשר קובע כדלקמן: "52. גזל הוא שהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו מטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע. על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל מן התובע בדרך אחרת". 24. הנתבע בתצהיר אשר הגיש בחקירה ראשית, נ/3, הצהיר בסעיף 3 לתצהיר כי התצהיר ניתן בשמו ובשם הנתבעות, בשתי התביעות, לאחר וידע היטב כי נתבעת מס' 1 נמחקה ביום 22.12.99 וחדלה מלפעול , כפי שהצהיר בסעיף 3 לתצהירו השני, נ/2. 25. אין ספק כי נסיונו של התובע למכור את הציוד של התובעת למוסך אשד בע"מ מהווה גזל, לפי סעיף 52 הנ"ל. 26. המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל, שיש לחייב את הנתבע באופן אישי להשיב לתובעת את הציוד אשר מסרה לנתבעת מס' 1 ובמידה ולא יעשה כן, לחייבו בתשלום פיצוי כאמור בכתב התביעה. התביעה בת.א. 46331/00 27. לאחר שהנתבעת מס' 1 נמחקה מפנקס רשם החברות ביום 22.12.99 [ת/2], הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעת להחזרת הציוד שאשאילה לנתבעת מס' 1, בת.א. 43045/98, בטענה כי הציוד לא הועבר לבעלות הנתבעת שכן לא נתמלאו התנאים הקבועים בסעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968, והנתבעת מחזיקה בציוד שלא כדין. 28. סעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968, הדן בתקנת השוק, קובע כדלקמן: "34. תקנת השוק נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר ואף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום לב". 29. מטרתו של סעיף 34 הנ"ל הוא להביא לקיומו של סחר חופשי ושוטף במטלטלין, כפי שנקבע בע"א 716/72 רוזנשטיין נ' חברת אוטובסים בע"מ, פ"ד כרך נ"ז(2), עמ' 709, כדלקמן: "העקרון של תקנת השוק, מטרתו להביא לכך שיהיה סחר חופשי ושוטף במטלטלין במקומות העסק שנועדו לכך ללא צורך בחקירות ובדיקות כלשהן, אלא אם נסיבות המקרה עשויות לעורר חשד בזכותו או בכוחו של המוכר לעשות את העסקה והקונה עוצם את עיניו ובכוונה נמנע מלרדת לעמקו של החשד ולבררו עד היום". 30. בפסק הדין בע"א 5664/93 זהבה כנען נ' USA, פ"ד כרך נא(1) עמ' 114, נאמר בעמ' 126 כדלקמן: "בהתמלא תנאיו של סעיף 34, מקנה הוא את הבעלות בנכס לקונה ועל ידי כך מפקיע הוא אותו מבעליו המקוריים, אף שהנכס יצא מידי הבעלים והגיע לידי הקונה על ידי מי שלא רכש בו בעלות". 31. כב' השופטת שטרסברג-כהן קובעת בפסה"ד הנ"ל 6 תנאים ע"מ שתחול תקנת השוק המפורטים בסעיף 34 לחוק ובעמ' 128, קובעת כדלקמן: "על מנת שתחול תקנת השוק צריכים להתקיים שישה תנאים המפורטים בסעיף 34 עצמו, 1) מכירת, 2) נכס נד, 3) מוכר העוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר, 4)המכירה היא במהלך עסקיו הרגיל, 5) קניית הנכס וקבלתו להחזקת הקונה, 6) תום לבו של הקונה". 32. במקרה שלפנינו, לא נתמלאו התנאים הקבועים בסעיף 34 הנ"ל והתנאים כפי שנקבעו בפסק דינה של כב' השופטת שטרסברג-כהן, שכן אין מחלוקת כי הנתבע דיאמנט דוד, אשר חתום על מסמך מכירת הציוד [ת/11], אינו מוכר העוסק במכירת נכסים מסוגו של הציוד של התובעת והעסקה לא נעשתה במהלך עיסוקו הרגיל של מר דיאמנט הנכבד. 33. יתר על כן, המכירה, לדעתי, נעשתה בחוסר תום לב מצידו של מר דיאמנט, אשר ידע היטב כי המדובר בציוד של התובעת אשר קיבל בעצמו בהשאלה לאחר וחתם בעצמו בשם הנתבעת מס' 1 על הסכם שאילה. 34. מהאמור לעיל, אני קובע כי הציוד של התובעת, אשר הועבר לנתבעת, ישאר בבעלותה של התובעת והנתבעת לא רכשה כל זכויות בציוד ועליה להחזירו. 35. אני מקבל את תצהירו של עד התובעת מר חיים נבו [ת/1], וקובע כי שווי הציוד של התובעת נכון ליום הגשת התביעה הינו סך של 25,119 ₪. 36. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחליט כדלקמן: א. בת.א. 43045/98 - אני מוחק את התביעה נגד הנתבעת מס' 1 אשר נמחקה מפנקס רשם חברות, ללא צו להוצאות. ב. בת.א. 43045/98, אני מחייב את הנתבע מס' 2, דיאמנט דוד, להשיב לתובעת תוך 15 ימים מהיום, את הציוד שהושאל לנתבעת מס' 1, הכולל מרים חשמלי 2 עמודים, בטון, משאבת שמן גיר ידנית ומשאבת סיכה פניאומטית, על חביונה, ובמידה ולא יעשה כן, יהא עליו לשלם לתובעת את הסך של 25,119 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 8.4.98 ועד לתשלום בפועל, ובנוסף סך של 6000 ₪, הוצאות כוללות, סכום אשר ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל, סכום ההוצאות ישולם גם אם יושב הציוד לתובעת. ג. בת.א. 46331/00 - אני מחייב את הנתבעת, מוסך אשד בע"מ, להשיב לתובעת את הצידו המוזכר בסעיף 36(ב) לעיל, תוך 15 ימים מהיום. ד. במידה ולא תעשה כן, אני מחייבה לשלם לתובעת את הסך של 25,119 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 8.4.98 ועד לתשלום בפועל, ובנוסף סך של 6000 ₪, הוצאות כוללות, סכום אשר ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל, סכום ההוצאות ישולם גם אם יושב הציוד לתובעת ובנוסף לחיובו של הנתבע 2 הנ"ל. חוזההשאלת ציוד