ביטול החלטת מפרק בתביעת חוב

החלטה עניינה של בקשה זו הוא ביטול החלטת מפרק בתביעת חוב. המבקשים , בעלי עניין בחברה שבפירוק, טוענים כי תביעת החוב שהגישה חברת אביעד שירותי מכס בע"מ (להלן: "אביעד") , אשר נתקבלה בחלקה ע"י המפרק, איננה מבוססת דייה, הן לעניין עצם החוב והן לעניין חישוב הריבית. לאור זאת הם מבקשים להעמיד את החוב על סך של 48,119 ש"ח בלבד, במקום מעל 130,000 ש"ח, שפסק המפרק. לחילופין מבקשים הם להורות למפרק לבדוק שנית את תביעת החוב. לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה החלטתי כי נסיבות המקרה הולמות שימוש בסמכותי ע"פ תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים . העובדות; 1. בחודש 6/99 מונה עו"ד אמיר פישביין מפרק קבוע לחברת סילקליין תעשיות בע"מ. (להלן: "החברה"). בתאריך בלתי ידוע, נתון רלוונטי שלא פורט באף אחד מכתבי הטענות, הגישה אביעד תביעת חוב . תביעת החוב לא צורפה. 2. ביום 20/6/01 החליט המפרק לאשר חלקית את תביעת החוב, בסכום של 130,450 ש"ח. המפרק הסתמך על הוכחת החוב והתצהיר שצורף לה, על צילומי שיקים, ופרוטוקול חקירת המבקש ע"י הכנ"ר. טענות המבקשים; 3. בפרוטוקול הנ"ל אין כל הודאה של המבקש בגובה החוב, לרבות הריבית, אותו חייבת החברה לאביעד. כל אשר יש בפרוטוקול הוא הודאה בעצם קיומו של חוב. 4. חלק ניכר מסכום החוב הינו בגין ריבית. בין החברה לאביעד לא נחתם הסכם נפרד בדבר ריבית, וממילא יש לפסוק ריבית על פי דין. הריבית שאושרה גבוהה מהמותר בחוק. 5. המפרק לא בדק את מהות השיקים שהוגשו לביצוע ההוצל"פ. לו בדק את ספרי הנהלת החשבונות ואת תכתובת החברה, היה מגלה כי מקצת השיקים ניתנו להחלפת שיקים אחרים, וכולם יחד הוגשו, שלא כדין, לביצוע. המבקשים צירפו לבקשה חליפת מכתבים בין החברה לאביעד, התומכת לכאורה בטענה כי השיקים הוחלפו באחרים אך לא הוחזרו לידי החברה. 6. למבקש מעמד להגשת ערעור על החלטת מפרק, על פי ס' 150 לפקודת פשיטת הרגל. סעיף זה חל בפירוק חברה מכח תקנה 53 לתקנות החברות. הסעיף קובע כי דינן של תביעות חוב בפירוק, כדין תביעות חוב בפשיטת רגל, בשינויים המתחייבים. 7. המבקשים צרפו חוות דעת של רו"ח המאשר את גובה החוב על פי טענת החברה. תגובת המפרק; 8. למפרק לא הייתה סמכות, אף אם היה משתכנע בנכונות טענות המבקשים, להפחית על דעת עצמו את תביעת החוב שאישר, ועל כן ביהמ"ש הוא הגוף היחיד המוסמך לעשות זאת. 9. טענות המבקשים, המועלות בבבקשה זו לא הובאו לפני המפרק בבואו לדון בהוכחת החוב. 10. המפרק הוא הראשון שבאה לפניו התנגדות לביצוע השיקים שהוגשו לביצוע, ושעל פיהם קבע את גובה החוב. התנגדות כזאת לא באה בפני ההוצל"פ לפני שבע שנים כאשר השיקים הוגשו לביצוע. המבקשים היו פעילים באותו זמן בניהול החברה ואף על פי כן לא טרחו להתנגד לביצוע השיקים. המפרק איננו צריך להכנס לנעליהם ולדון מחדש בשיקים מלפני שבע שנים. 11. המבקש, בחקירתו בכנ"ר, לא טען דבר כלפי סכום החוב לאביעד, ולא כלפי השיקים. 12. חליפת המכתבים שצורפה לבקשה איננה מוכיחה דבר לגבי עצם החוב. המכתבים , הן מצד אביעד והן מצד החברה אינם חתומים, ועל כל פנים אין בהם יחס ספציפי לשיקים מסויימים, כי אם הצהרה על ביטולם ותו לא. תגובת אביעד; 13. על פי תקנה 96א לתקנות פשיטת הרגל, עבר המועד הקבוע בחוק של 45 יום לערעור על החלטת מפרק. 14. החוב בהוצל"פ הוא חוב חלוט שכן לא הוגשה התנגדות לשיקים. 15. בבקשת הפירוק גופה שהגישה אביעד, לא טענה החברה דבר לעניין גובה החוב. 16. הטענות המועלות בנושא הריבית אינן נכונות. יצויין כי לטענה זו לא נלווה פירוט מספק. תגובת הכנ"ר; 17. הכנ"ר סבור כי הדיון כולו הנו לפנים משורת הדין, בשל השיהוי הרב שחל בפעולות המבקשים. עם זאת הוא מציע לקבל את תגובת אביעד, אשר נתקבלה בנתיים . תגובת המבקשים לטענות המשיבים; 18. ראויה לציון מתגובה זו טענת המבקשים כי אין המדובר בערעור על החלטת מפרק, המוגבל ל- 45 יום. המקרה נופל בגדר ס' 150 לפקודת פשט"ר אשר איננו קובע מסגרת זמן להגשת תביעה כנגד נאמן (מפרק במקרה דנן). עד כאן טענות הצדדים, ולהלן החלטתי; 19. ראשית לעניין המעמד בדין של המבקשים, ס' 150 לפקודת פשט"ר קובע כדלקמן: "150. פניה לבית המשפט [75] "נפגע פושט הרגל, נושה או אדם אחר על ידי מעשה או החלטה של הנאמן, רשאי הוא לפנות לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק." 20. כאמור טוענים המבקשים כי בקשתם נופלת בגדרי סעיף זה ולא בגדרי תקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל, באשר תקנה 96א דנה בערעור של נושה על תביעת חוב שהוא עצמו הגיש, בעוד שהם אינם נושים אלא "אדם אחר שנפגע על ידי החלטת נאמן". זאת כיון שהחלטת הנאמן פוגעת בכוונתם להציע הסדר נושים שיהיה מבוסס על תשלום 70% מהחוב לנושים החיצוניים. 21. לא ראיתי צורך בהכרעה האם המקרה נופל בגדרו של סעיף זה או אחר. כפי שיבואר בהמשך החלטה זו, גם אם בקשה זו הנה בגדר ערעור נושה, עדיין ראיתי מקום לבקשה. על אחת כמה וכמה שיש מקום לבקשה אם היא נופלת בגדר "תקיפת" החלטה אחרת של נאמן. 22. מעבר לכך, הרי שסעיף 178 לפקודת פשט"ר קובע כדלקמן: "178. סמכות כללית (א) בית משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות פקודה זו, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון." (ההדגשה שלי - ו.א) סעיף זה מדבר בעד עצמו. 23. ענין לנו באפשרות כי תדחנה טענות מהותיות בשל אחור במועדים. החברה העלתה טענות אשר עוררו ספקות בדבר החוב הן בלב המפרק והן בלב הכנ"ר - והם מודים בכך, אך שניהם סבורים כי אין להתחשב בטענות אלו בשל אחור במועדים אותם קובעת פקודת פשיטת הרגל , ואשר הוראותיה הוחלו על תביעת חוב בפירוק חברה. 24. יוער כי תגובתה של אביעד לא שפכה אור על צדקת או אי צדקת טענות המבקשים. תגובת אביעד איננה יורדת לפרטי המחלוקת בדבר השיקים והריבית, והיא מסתפקת בטענות סף בדבר היות החוב חוב חלוט, ובטענת השיהוי אשר כבר נטענה ע"י המפרק. 25. טענות החברה נחלקות לשני ראשים: טענות לעניין שיקים שחוללו בשנת 96 ואשר מהווים חלק מחוב החברה כלפי אביעד, וטענות כלפי שיעור הריבית שאביעד החילה על החוב כולו. השיקים; 27. דין הטענות בדבר השיקים - להידחות. אם לא תתקבל טענת השיהוי של המשיבים, במקרה זה, אזי כמעט ואיינו לחלוטין את טענת השיהוי. המבקשים עצמם, היו מנהלי החברה בזמן חילולם של השיקים. המבקשים לא תבעו את החזר השיקים אשר לדבריהם ניתנו שיקים אחרים תחתיהם. מעבר לכך שהטענה נשמעת תמוהה, מדוע לא טענו אותה המנהלים כהתנגדות לביצוע שטר? עשרים ואחד הימים הניתנים להתנגדות שכזאת חלפו להם לפני שנים, ודיני השטרות עצמם אינם מגלים סלחנות רבה בכל הנוגע לפרוצדורה של התנגדות לשטר. 28. אינני רואה מקום להתנגדות כנגד שטר כיום, כאשר זמנו של ערעור על החלטת מפרק, חלף אף הוא ועבר מזמן. 29. ייתכנו מקרים בהם מפרק ידון במהות חוב שטרי, על אף שהפך חלוט, אך במקרה כזה, בו עמדו לפני המבקשים הזדמנויות רבות להעלות את טענותיהם, והם לא עשו כן, סבורה אני כי נפל שיהוי חמור במעשיהם ועל כן אינני רואה מקום להתערב בהחלטת המפרק או לחייב אותו לדון מחדש. הריבית; 30. אין דין הטענות לגבי הריבית, כדין הטענות לגבי השיקים. לעניין הריבית סבורה אני כי יפים דבריה של פרופ' ציפורה כהן, כי מפרק רשאי להרהר אחר חוב, גם כאשר הוא מבוסס על פסק דין, זאת כאשר מתעורר אצלו חשש כי החוב איננו מבוסס כשורה. (צ. כהן פירוק חברות, הוצאת לשכת עורכי הדין תש"ס, עמ' 272) 31. סמכות מפרק "להציץ מאחורי פסק דין ולבחון את התמורה שניתנה בעדו" (צ. כהן, שם) חלה בראש ובראשונה על נושא הריבית. בנושא זה קיימות הוראות חוק כלליות, כגון, חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א - 1961, וכן חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג -1993 שהוזכר לעיל, וישנם אף הסדרים ספציפיים לחדלות פירעון, המרחיבים את סמכות המפרק בריבית הנלווית לתביעת חוב. כגון: ס' 75 ו - 134 א' לפקודת פשיטת הרגל. 32. מהוראות חוק ספציפיות אלו למדה אני כי המחוקק נתן למפרק סמכות רחבה במיוחד בנושא ריבית בתביעות חוב, והוא מצפה ממנו לדקדק היטב בכך, כאשר לא אחת הריבית היא חלק הארי של החוב. 33. ראוי הוא נושא הריבית שיזכה לעיון קפדני על ידי המפרק. לא אחת מוגשות תביעות על סכומים גדולים, כאשר בבסיס התביעה עומדת קרן שגדלה בשל ריבית בשיעורים גבוהים. המבקשים העלו טענות טובות לעניין הריבית, טיעונים אשר מספקים לצורך החלטה כי לכל הפחות, המפרק ישוב ויבדוק את החוב לגורמיו. המשיבים לא הביאו כל מסמך לעניין הריבית, אשר יבסס את טענת אביעד כי בינה לבין החברה היה הסכם לעניין זה. בהעדרו של הסכם, על המפרק לקבוע ריבית ע"פ חוק. יש לזכור כי אף הסכם איננו יכול להכשיר ריבית מעל גובה מסויים. יתירה מזאת, הסכום המופיע כ"קרן" בהחלטת המפרק כולל אף הוא ריבית, כך שיש ממש בבקשה לחשב את החוב מבסיסו. 34. אין להכחיש כי המועד להגשת ערעור על תביעות חוב חלף זה מכבר. ברם, דווקא בנושא הריבית לא נפל שיהוי רציני במעשי המבקשים, שכן מיד עם קבלת תביעת החוב הם פנו למפרק וניהלו עמו חילופי דברים. בשלב מסויים אף השתמע מהתכתובת כי ייתכן והמפרק יעלה בעצמו, בדרך של בקשה למתן הוראות, את נושא תביעת החוב לפני בית המשפט. משלא נהג כן, הגישו המבקשים את הערעור בעצמם, ללא שיהוי מיותר. משכך נהגו, יהיה זה אך סביר להורות על דיון מחודש בתביעת החוב וזאת אך ורק בהתחשב בנסיבותיו של מקרה זה. 35. לאור כל האמור, הנני מורה כדלקמן: א. המפרק ידון שנית בתביעת החוב של אביעד. אביעד והמבקשים יוכלו לטעון לפניו לעניין זה וכן להביא ראיות לעניין הריבית, אם יחפצו בכך. המפרק יגיש את החלטתו המנומקת לבית המשפט ולצדדים תוך 30 יום ממועד החלטה זו. ב. דיון המפרק יהיה אך ורק לצורך בדיקת הריבית ולא דיון לגופם של השיקים. טוב יעשו הצדדים אם יגיעו להסכמה בנושא תביעת החוב, תחת להביא את בית המשפט לדון בנושא חישובי הריבית, נושא אשר ספק אם יידון לפני בית משפט של פירוק וייתכן ויאלץ לעבור להכרעת ערכאה אחרת. 36. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. מפרק (חברה)תביעת חובחוב