עושק חברה השתלטות על נכסים

החלטה המבקשות הגב' אטלקה וייס והגב' אורה וייס הן בעלות מניות בחב' פויכטונגר השקעות 1984 בע"מ (להלן "החברה"). המבקשות הגישו תובענה זו בהמרצת פתיחה (להלן "התובענה"), נגד החברה ו- 18 משיבים נוספים, בהם בעלי מניות עיקריים בחברה, דירקטורים וגופים הקשורים בעיסקאות שעשתה החברה. המשיבים הגישו בקשה למחיקה על הסף (בש"א 1024/02) וכן בקשה לביטול המרצת הפתיחה ולחילופין להעברתה לפסים של תביעה רגילה (בש"א 1025/02). בתובענה מוסבר בין היתר כי המשיבים ... "בפועלם בחברה למטרותיהם הם בניגוד לטובת המשיבה 1 (הכוונה לחברה) ... הפכו את המשיבה 1 לחברה שבקופתה אין מזומנים כלשהם, שכלל נכסיה משועבדים, שהינה בעלת חוב בסכומי עתק, לצדדים שלישיים ולמעשה עומדת על סף קריסה מוחלטת". הקטע דלעיל הינו ציטוט מהאמור בפתח הדברים בתובענה. בהמשך נאמר שם: "בצר להם נאלצים המבקשים לפנות אל בית המשפט הנכבד בבקשה כי ייעתר לסעדים המבוקשים על ידם, ויכריז על בטלות העיסקאות והפעולות שרוקנו את החברה מנכסיה כך שמצב החברה ישוב לקדמותו" לפי המתואר בתובענה, בוצעו עיסקאות "מתוחכמות", שבעיקבותיהן עברו מרבית נכסיה של החברה למשיבים האחרים, המשיבים ניצלו את מעמדם בחברה כדי להעביר לעצמם בדרכי רמיה את רכושה של החברה. כתוצאה מפעולותיהם של המשיבים, רוקנה החברה מנכסיה. התובעות - המבקשות, טוענות כי כתוצאה ממעשי הרמיה של המשיבים, נפגעו כל בעלי המניות שלא היו שותפים למעשי המשיבים, הואיל ומניותיהם הפכו לחסרות ערך. לפי הטענות שבתובענה, פעולותיהם של המשיבים נועדו להשתלט על רכושה של החברה. אין בתובענה טענה בדבר פעולות שמטרתן היתה דחיקת רגלי המיעוט בחברה, או פגיעה בזכויות מכח המניות שלהן בחברה. הטענות בתובענה אינן מצביעות על עושק המיעוט בחברה אלא על עושק החברה עצמה והשתלטות על נכסיה. לו היו התובעות במצב שבו היו מסוגלות לגרום לקבלת החלטה לפעול כנגד 'העושקים' או במצב שבו היו מסוגלות לשכנע את החברה, כלומר, את הדירקטורים שלה, להגיש תביעה נגד אילו שהתעשרו שלא כדין על חשבונה, אין ספק שהיו בוחרות בדרך זו והיו מסתפקות בנקיטת הליכים על ידי החברה נגד עושקיה. בענייננו עולה מהמתואר בתובענה, כי התובעות נאלצו לפנות לבית המשפט משום שאין הן מסוגלות לגרום לקבלת החלטה בחברה לפעול כאמור ואין הן מסוגלות לשכנע את הדירקטורים להגיש תביעה בשם התביעה נגד אלו שהשתלטו על נכסיה שלא כדין. הוראות חוק החברות בענין תביעה נגזרת נועדו לפתור את הדרך הדיונית בסיטואציה כזו. מכל מקום, האמור בתובענה אינו מתאים להגשת ההליך דנן. כדי למנוע כל אי הבנה אני מדגישה שאין באמור בהחלטתי כל קביעת עובדה, או הבעת דעה, לגבי הטענות העובדתיות של התובעת נגד מי מהמשיבים. אינני יודעת ולא ניסיתי לגבש עמדה כלשהי, לגבי השאלה אם יש ממש בטענותיהם של התובעות - המבקשות - בדבר העברת נכסים של החברה, אם ננקטו צעדים פסולים כלשהם, או מי מהמשיבים נהג שלא כראוי. גם לא גיבשתי כל עמדה בשאלה אם הדירקטוריון של החברה צריך היה לנקוט הליכים כלשהם כנגד תוקפן של העיסקאות שמכוחן הועברו נכסים של החברה, אם הועברו כאלה. התייחסתי לנאמר בתובענה, אך ורק כדי לבחון אם היא ראויה לדיון בדרך בה הוגשה. כאשר מתעוררת שאלה אם כתב תביעה מגלה עילה, יש להשיב עליה על פי הטענות המועלות בה, ולא על פי ראיות חיצוניות. כך הדין גם כאשר מתעוררת שאלה אם בדין הוגשה תביעתם של בעלי מניות נגד החברה בה הם חברים. יש להשיב על השאלה על פי הנטען בתובענה ולא על פי ראיות חיצוניות. ב"כ המבקשות - התובעות - טוענים כי אין להתייחס לבקשת הנתבעות - המשיבות, לדחות או למחוק על הסף את התובענה הואיל ולא תמכו את הבקשה בתצהיר. הדרישה לתמוך בקשה בתצהיר נועדה לאמת עובדות הדרושות להכרעה בבקשה. כאמור, אני סבורה כי כשם שבמחיקת תובענה על הסף מחמת חוסר עילה קובע האמור בתובענה עצמו ולא בבקשה למחיקתה, כך בענייננו כדי להשיב על השאלה אם מדובר בתובענה נגד החברה עצמה או בתביעה שהחברה צריכה להגיש נגד צד שלישי, קובע האמור בתובענה. אילו היו המבקשות - התובעות, טוענות בתובענה כי החברה עשקה אותן, היתה זו תביעה ראויה לדיון נגד החברה. בשלב המקדמי לא היתה רלוונטיות לשאלה אם הטענות נגד החברה נכונות. דבר זה יהיה מוכרע בעקבות הדיון בתובענה לגופה. בענייננו אין בתובענה טענות שהחברה עשקה את התובעות - המבקשות, או נטלה מהן נכס או זכויות. על פי הטענות בתובענה, המשיבים האחרים נטלו מהחברה במירמה את נכסיה וכתוצאה מכך נפגעו התובעות. הטענות המפורטות בתובענה אינן מקימות בידי התובעות - המבקשות, עילת תביעה נגד החברה עצמה. אם התבצעו מירמה או עושק, או נטילת נכס שלא כדין - כנגד החברה, החברה עצמה היתה צריכה לתבוע את ביטול העיסקאות או את השבת הנכס בשל עשיית עושר ולא במשפט. אם החברה אינה פועלת לשמירת זכויותיה, מאפשר החוק לבעלי מניות הנפגעים מכך, להגיש תביעה נגזרת. על פי טענותיהם של התובעות -המבקשות, בתובענה, הן צריכות היו לפעול על פי הוראות החוק, כדי שיוכלו להגיש תביעה נגזרת. התובענה כפי שהוגשה אינה הדרך הראויה. התוצאה היא שאני מצווה למחוק על הסף את התובענה. יצויין כי בשלב הבירור המקדמי, הסכימו ב"כ התובעות - המבקשות, לקבל את הצעת בית המשפט להגיש את התובענה כנתביעה נגזרת תוך דילוג על השלבים המקדמיים הדרושים על פי סעיף 194 בחוק החברות. ב"כ המשיבים דחו את ההצעה שהיה בה כדי לחסוך זמן והוצאות. התובעות - המבקשות ישלמו הוצאות משפט כולל שכר טירחת עו"ד כדלהלן: למשיבה מס' 1 (החברה) - סך של 10,000 ₪. לכל קבוצת מבקשים ביחד המיוצגת ע"י משרד פרקליטים - סך של 5,000 ₪. טענת עושק