החלטה רקע 1. ביום 21.5.2001 התקשרו המבקשים עם משיבים 1 ו-3 וייסדו את חברת סיבאק מילניום בע"מ לייבוא ושיווק דגים. למבקשים הוקצו 1020 מניות רגילות המהוות 51% מההון המוקצה. למשיב 1 הוקצו 980 מניות רגילות המהוות 49% מההון המוקצה. מבקשים 2 ו-3 ומשיב 1 מונו כדירקטורים בחברה, משיב 1 כמנכ"ל בחברה ומשיב 3 כיועץ לחברה. זמן מה לאחר תחילת פעולתה של החברה התגלו חילוקי דעות בין המבקשים למשיבים 1 ו-3 באשר לניהול החברה. לטענת המבקשים, גרמו פעולותיהם של משיבים 1 ו-3 להפסדים גדולים לחברה עקב החלטות עסקיות כושלות ופעולות בניגוד להסכם על הקמת החברה. לטענת המבקשים, ניצל משיב 1 את מעמדו כמנכ"ל החברה ושיק על סך של 245,110 ₪ שנמשך על ידי חברת ג. עופר ייצור ושווק בשר בע"מ, ושהיה מיועד להפקדה בחשבון החברה, הוסב על ידו, שלא כדין, לשם הפקדתו לחשבונו הפרטי. משהדבר לא עלה בידו, לטענת המבקשים, העביר המשיב מס' 1 את השיק לאשתו, המשיבה מס' 2. התביעה הנגזרת 2. ביום 5 בדצמבר 2001 כינסו המבקשים אסיפת דירקטוריון של החברה. על סדר יום הדירקטוריון היתה הגשת תביעה נגד המשיבים מס' 1 ו-3 בגין הנזק שנגרם לחברה וכן נגד הבנק הנמשך (המשיב מס' 4) כדי שימנע מכיבוד השיק. המשיב מס' 1 שהשתתף באסיפה בשמו ובשם המשיב מס' 3, התנגד להגשת התביעה. על פי תקנון החברה דרוש להחלטה מעין זו רוב של 73% ומאחר שהמשיב ייצג באותה ישיבה 49% מהקולות בדירקטוריון, נדחתה ההצעה. משלא עלה בידי המבקשים להביא את החברה להגשת התביעה, הם עתרו לבית משפט זה וביקשו לאשר את הגשתה של אותה תביעה, כתביעה נגזרת. 3. התובעים, בעלי מניות ודירקטורים בחברה, מבקשים להגיש תביעה נגזרת בשם החברה נגד משיב מס' 1. בסעיף 1 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, הוגדרה תביעה נגזרת: "1. תביעה נגזרת - תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה" בסעיף 194 לחוק נקבעה הזכות להגשת תביעה נגזרת: "194(א). כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (ובפרק זה - תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה. (ב). המעונין להגיש תביעה נגזרת יפנה לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה זכויותיה בדרך של הגשת תובענה (בפרק זה - דרישה). (ג). דרישה תופנה ליושב ראש דירקטוריון החברה, ויפורטו בה העובדות היוצרות את עילת התביעה והנימוקים להגשתה." 4. כאמור התובעים יזמו ישיבת דירקטוריון החברה ב- 5.12.01 (מכתבים לב"כ משיב 1 - עו"ד יוסי כהן ולאשר הולצמן מ-3.12.01), בישיבה נדחתה הדרישה להגשת התובענה בנימוקים שפורטו בפרוטוקול הישיבה (נספח ו' לבקשה). על פי סעיף 195 לחוק החברות נאמר: "חברה שקבלה דרישה רשאית לפעול באחת הדרכים הבאות: (1) לבצע פעולה או לקבל החלטה אשר כתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה; (2) לדחות את דרישת התובע בנימוקים שיפורטו בהחלטתה; (3) להחליט על הגשת תביעה." על פי סעיף 196: "החברה תודיע לתובע על הדרך שנקטה כאמור בסעיף 195 בתוך ארבעים וחמישה ימים...." החלטת הדירקטוריון הינה בבחינת הודעה למבקשים כאמור בסעיף 196. לכן על פי סעיף 197 לחוק רשאים המבקשים להגיש את התביעה הנגזרת: "197 תובע רשאי להגיש תביעה נגזרת באישור בית המשפט לפי הוראות סעיף 198, אם התקיים אחד מאלה: (1)... (2) החברה דחתה את דרישת התובע כאמור בסעיף 195(2); 5. לטענת המשיבים, המבקשים פעלו בחוסר תום לב שכן על פי פרשנותם, את הבקשה הגישו מיד לאחר ישיבת הדירקטוריון ולא המתינו ארבעים וחמישה יום כנדרש בסעיף 196 לחוק האומר: "החברה תודיע לתובע על הדרך שנקטה כאמור בסעיף 195 תוך ארבעים וחמישה ימים מקבלת הדרישה..." אין לקבל פירוש זה. אין משמעותו של סעיף 195 שעל המבקש להמתין 45 ימים עד אשר יפנה לבית המשפט. כל שנאמר הוא שבחלוף 45 ימים ללא תשובה יראו זאת כסירוב. אם התקבלה התשובה תוך פרק זמן קצר יותר, הרי שדרישות החוק התמלאו וניתן להגיש את התביעה. אין שום משמעות והצדקה להמתנה שכזו לאחר שהדירקטוריון דחה את הבקשה לתבוע בשם החברה. 6. תשובת החברה שניתנה בישיבת הדירקטוריון לא השמיטה את עילת התביעה הלכאורית כנדרש בסעיף 198 לחוק. אופייה של התובענה הוא לטובת החברה ולהגנה על האינטרסים שלה. 7. לפיכך הנני מאשר את הגשת התביעה הנגזרת. החברה תכסה את הוצאות התובע בתביעה זו בהתאם לסעיף 199 לחוק. שאלות משפטיותתביעה נגזרת