בית המשפט של פירוק


החלטה

שתי בקשות בפני, הנוגעות לפיטורי מנכ"ל חברת טסים, מר אריה קורן.


1. בש"א 12138/02 הינה בקשתו של הקונה המיועד של החברה, מר פלג (להלן: הקונה), כי אתן צו אשר ימנע את המנהל המיוחד של חברת גן אורנים בע"מ, עו"ד שילר (להלן: המנהל המיוחד), מלפטר את המנכ"ל. ביום 23.6.02, ניתן על ידי, במעמד צד אחד, צו מניעה זמני לעניין זה למשך 30 יום.


2. בש"א 12735/02, הינה בקשת חברת בן-חור ל.סחר ושירותים בע"מ (להלן: בן-חור), לעיכוב ביצוע של צו המניעה הזמני, עד לבירור ערעורו בבית המשפט העליון.


לאחר שהונחו בפני הבקשות, ותגובת המנהל המיוחד, מצאתי כי נסיבות העניין הולמות הכרעה מאוחדת בשתיהן, וזאת לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי. וכך אני עושה.


עובדות המקרה

3. חברת טסים (להלן: טסים), הינה חברה אשר השליטה מחולקת כדלהלן:

א. 2/3 מהמניות נמצאות בידי חברת בת של גן אורנים בע"מ, הנמצאת בהקפאת הליכים ומונה לה מנהל מיוחד לביצוע הסדר. אין חולק, כי 99% ממניות חברת הבת נמצאות בידי גן אורנים, ושליטתה בה מוחלטת.


ב. השליש הנותר של המניות מצוי בידי חברת בן-חור.


4. חלק מרכזי בהסדר הנושים המוצע של גן אורנים, אשר נידון ואושר על-ידי, הינו מכירת אחזקות גן אורנים בחברת טסים לידי הקונה, מר פלג. על החלטה זו ערערה חברת בן-חור, בטענות שרובן לקוחות מסעיף הגבלת עבירות מניות, המצוי בתקנות ההתאגדות של חברת טסים. התקיים דיון בעניין זה, והצדדים התבקשו לסכם בכתב. עובר למועד כתיבת החלטתי זו, טרם הוגשו סיכומי הצדדים, ואי לכך טרם הוכרעה המחלוקת דנן.


5. במסגרת הסכסוך דנן, התגלעו חילוקי דעות חריפים בין בן-חור למר קורן. סכסוכים אלו, המלווים במחלוקת עובדתית, גלשו להאשמות הדדיות חריפות, הן בכתבי בית הדין והן במהלך חקירתם של הצדדים בדיון שנערך בפני.


6. ביום 16.6.02, החליט המנהל המיוחד לפטר את מר קורן, וזאת, לשיטתו, על רקע נסיונו לצמצם את ההוצאות בחברה. לטענתו, נחסכות בדרך זו 44% מעלויות שכר ההנהלה.
אין חולק, כי המנהל המיוחד לא ביקש את אישור בית המשפט קודם לפעולה זו.


7. הקונה, מר פלג, מיהר והגיש בקשה לצו מניעה זמני. פלג קובל, כי לא די בכך שלא התייעצו בו, במעמדו כקונה המיועד של השליטה בחברה, הרי שאין הוא מוכן כי בן-חור יכהן כמנכ"ל, ואילו קורן הינו איש אמונו, אשר לטענת הקונה ניהל את החברה בכשרון והפכה לחברה רווחית. לטענתו, הודעת הפיטורין באה מטעמים פסולים.


8. המנהל המיוחד ובן-חור מתנגדים לבקשה, וטוענים כי הפיטורין נעשו כדין, על רקע נסיון לצמצם את העלויות, ועל רקע התנהגות לא ראויה, לשיטתם, מצידו של מר קורן. כמו כן, טוענים שניהם לחוסר סמכות בית המשפט של פירוק לעסוק בבקשה זו, ולהעדר מעמד של הקונה להגיש את הבקשה. ואלו הם, בקליפת האגוז, הנימוקים המועלים על-ידם:


א. בית המשפט של פירוק נעדר סמכות, משום שעניין הבקשה הינו יחסי עובד-מעביד, אשר עליהם פרושה סמכותו היחודית של בית הדין לעבודה. סמכות זאת כוללת אף את הסמכות למתן צווי מניעה זמניים.


ב. לגופו של עניין, הלכה פסוקה היא, כי אין לכפות שירות אישי של עובד על מעבידו אלא מטעמים מיוחדים, אשר אינם מתקיימים בנסיבות המקרה דנן.


ג. הקונה אינו בעל מניות בחברה, לעת עתה, ואי לכך הוא נעדר מעמד להגיש בקשות בעניין העסקת עובדים. אם יגרם לו נזק, הרי יוכל להיפרע מערבות אשר הפקיד בן-חור.


ד. טסים הינה ישות משפטית נפרדת מגן-אורנים, אינה בפירוק ואי לכך אין לבית המשפט של פירוק סמכות לגביה.


ה. מתן צו מניעה זמני נועד לשמור על המצב הקיים. במקרה דנן, אין עסקינן בשימור מצב אלא בהשבת מצב לקדמותו, קרי, יצירת מצב חדש בו חוזר מר קורן לעבודתו.


ו. למנהל המיוחד היתה גם היתה סמכות לפטר את מר קורן, וזאת לפי סעיף 6(א) לתקנות ההתאגדות, המאפשר לו לפטר מנהל בחברה.


ז. לגופו של עניין, מוכחשת הטענה כי שיקולים פסולים הניעו את הפיטורין, אלא עסקינן בהתייעלות. המנהל המיוחד טוען, בין יתר נימוקיו, כי הקונה עצמו מפר את ההסכם, ואי לכך הוא פועל לבטלות הסכם המכר כולו.


ח. בן-חור מוסיף טיעונים הנוגעים לחוסר נסיונו של קורן, ולכך כי "לא עשה דבר בחברה בלא להתייעץ עימו, תוך קיום יחסי כפיפות מלאים" של בן-חור כלפיו.


לנוכח האמור לעיל, מסיים המנהל המיוחד בקשתו כהאי לישנא: "תמוהה בעיני המנהל המיוחד העובדה כי כל מסכת השתלשלות העניינים כפי שתוארה לעיל נעלמה מפיו של בית משפט זה".


עד כאן העובדות וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי;



9. הסוגיה הנדונה בפני הינה פיטורי מנכ"ל טסים, אשר נעשתה בידי המנהל המיוחד, בתוקף סמכותו כמחליפם של בעלי השליטה המקוריים של חברת גן-אורנים. אין חולק, כי הסמכות לפטר מנהל הינה של המנהל המיוחד ושלו בלבד. אמנם, חברת בן-חור תמכה במהלך, אולם היא עצמה, כבעלת מניות מיעוט, לא היתה מסוגלת בשום פנים ואופן לבצע מהלך כזה לכשעצמה.
פיטורי המנכ"ל, ובקשות אלו שבאו בעקבותיהן, נעשו על רקע הבקשה העיקרית לביטול ההסדר אשר תלויה ועומדת בפני. דומה, כי ליחסים העכורים שבין הצדדים, אשר נפרשו בפני בהרחבה בעת הדיון בבקשה העיקרית, תפקיד מרכזי מאוד אף בפרשה זו. בן-חור עצמו עומד על כך, בין השיטין של טענותיו, כדלקמן:


"נוצר מצב לפיו חזרתו של מר קורן לעבודתו (שהופסקה) משבש את תפקודה השוטף והתקין של טסים, וייצור סכסוכים חדשים בין מר קורן לבן-חור".


10. לאור נסיבות המקרה, דומה כי מן הראוי להזכיר מספר מושכלות משפטיות בסיסיות הנוגעות לדיני חדלות הפרעון, אשר דומה כי נעלמו מעיני המנהל המיוחד ובן-חור, ואשר די בהן כדי להכריע את הבקשה:


11. המנהל המיוחד אינו מנהלה העצמאי של חברה סולבנטית. מנהל מיוחד אינו אלא "זרועו הארוכה" ועושה דברו של בית המשפט של פירוק, אשר התמנה לתפקידו כדי לקדם את ענייני החברה בהגינות מירבית וחובת זהירות מוגברת, לטובת כל נושיה והקשורים בה. המנהל המיוחד אינו "צד עצמאי" או "צד רגיל" להתדיינות משפטית, ואינו נשוא אינטרסים אישיים עצמאיים. לעניין זה, התייחסתי בעבר בהרחבה, בהחלטתי בפש"ר 916/89 בש"א 6395/00 אזולאי נ' שחמורוב וכן בפש"ר 310/97, בש"א 9403/01, אלון לוין נ' שילר, ואין טעם לחזור על הדברים שנאמרו שם בשנית.


למחלוקת נשוא הבקשות המונחות בפני כעת, די אם ארחיב ואעיר, כי יכולת בית המשפט של פירוק להתערב בהחלטות נאמן בפשיטת רגל, מפרק או נאמן בהקפאת הליכים הינה רחבה במידה ניכרת מיכולת בית משפט להתערב בדרכי ניהולה של חברה סולבנטית, אשר מיוצגת בידי בעל השליטה שלה. כל סמכותו של המנהל המיוחד אינה מבוססת אלא על החלטות בית המשפט של פירוק, אשר בידו הסמכות הרחבה לפקח על כל פעולות המנהל המיוחד, ואף לשמש ערכאת ערעור לכל צד אשר נפגע מהן.


12. מסיבה זו, התפתחה הפרקטיקה הידועה היטב, ומוכרת או לפחות צריכה להיות מוכרת, גם למנהל המיוחד דכאן, לפיה בעלי תפקיד מטעם בית המשפט של פירוק פונים אליו השכם והערב בבקשה למתן הוראות, וזאת לפני כל צעד משמעותי אשר הם נוקטים בפעולתם בנכסי החברה. זאת, אף בעניינים העשויים להראות, במבט מן הצד, פורמליים במידה רבה, או בלתי שנויים במחלוקת.


קל וחומר, ואין ספק, כי זהו הדין כאשר עומד מנהל מיוחד לפטר עובד בכיר בחברה הנתונה בהקפאת הליכים. זאת, אף ביתר שאת, כאשר ידוע לכל הצדדים המעורבים, כי המנכ"ל הינו איש אמונו של הקונה העומד לרכוש את מניות החברה. כלום סבר המנהל המיוחד כי עניין שכזה הינו כה פורמלי וכה נטול חשיבות, עד כי ניתנה לו הסמכות לעשות דין לעצמו, בלא לפנות אל בית המשפט של פירוק בבקשה מתאימה למתן הוראות?!



13. על רקע זה, נופלות על פניהן כל טענות המנהל המיוחד ובן-חור, לעניין העדר סמכותו של בית המשפט של פירוק. לא רק, כי סמכות זו קיימת אף קיימת, אלא נהפוך הוא; עצם סמכותו של המנהל המיוחד כבעל שליטה אינה אלא סמכותו של בית המשפט של פירוק, אשר הואצלה ל"קצין בית המשפט" מתוקף כתב מינוי. כאשר פעל המנהל המיוחד כפי שפעל, בלא לבקש את רשותו של בית המשפט האחראי על הסדר הנושים, הרי פעל שלא כדין. זאת, בלא להכנס כלל ועיקר למחלוקת שבין הצדדים על נסיבות הפיטורין.


מעבר לדרוש יוער, כי נסיבות פיטוריו של מר קורן, וזאת לטענת המנהל המיוחד עצמו, אינן נעוצות בעילות ה"קלאסיות" של יחסי עובד-מעביד, אלא עיקרן בשאיפת המנהל המיוחד, לטענתו, ליעל את ניהול החברה על-ידי חסכון בעלויות. עניין זה הינו, במובהק, בתחום אחריותו וסמכותו של בית המשפט הדן בהסדר הנושים, ולא של בית הדין לעבודה. עוד יוער, כי במסגרת הדיון בענייניהם של חייבים פושטי רגל וחברות חדלות פרעון, עוסק בית משפט זה לא פעם אף בדיני עבודה בכלל, וביחסי עובד-מעביד בפרט. אי לכך, טענת המנהל המיוחד כי עניינים אלו אינם בסמכותו של בית המשפט של פירוק הינה תמוהה, בלשון המעטה.


מכאן, שנקודת המחלוקת ועילת ההתערבות של בית המשפט אינם בכפייה או העדר כפיה של יחסי עובד מעביד בין שני צדדים "רגילים" לדיון משפטי. עסקינן בעצם סמכותו לפקח על צעדי בעל תפקיד שמינה, אשר לא טרח לבקש את אישורו, טרם נקט בפעולה זו, אשר אין חולק כי השפעתה על ענייני החברה, כמו גם פגיעתה האפשרית בקונה הינה ניכרת.
דומה, כי נתהפכו להן היוצרות אצל המנהל המיוחד ובן-חור, באשר הם מנסים למנוע מבית המשפט המוסמך לדון בפעולה שנעשתה שלא כדין, וזאת בטענה של "מעשה עשוי" והעדר סמכות. לעניין דומה, התייחסתי בעבר, בהחלטתי במסגרת פש"ר 1987/00, בש"א 18919/01, פרידמן נ' גולדנברג:


"עוד טענה המושמעת בפי המשיבים בעניין זה, הינה כי בית המשפט של פירוק אינו מוסמך לדון בעניין הבקשה דנן, היות ומדובר בעניין התלוי ועומד בפני ערכאה אחרת. על כך יאמר, כי דומה שהמשיבים מבקשים להמצא נשכרים מעוולתם הם:
ראשית, הם פותחים הליך אזרחי שלא כדין, בלא לבקש היתר מבית המשפט של פירוק, וזאת על אף הוראות מפורשות בעניין זה בחוק ובפסיקה. לאחר מכן, הם טוענים בפני הערכאה המוסמכת, בית המשפט של פירוק, כי בשל צעד זה שלהם מנוע הוא מלדון בבקשה, וזאת בשל כך כי העניין כבר תלוי ועומד בפני ערכאה אחרת! טענות מעין אלו, טוב היה להן אלמלא באו לעולם כלל ועיקר. אמנם, בית משפט של פירוק אינו יכול ליתן הוראות לערכאה אזרחית שהליך בפניה כבר החל, אולם בנסיבות חריגות וקשות מעין אלו, אין כל מניעה כי יצהיר על הדין הנכון החל - ודין זה הוא כי דין התביעה האזרחית שהוגשה להמחק, בהיותה נוגדת את הדין."



אם כך בעניין של הליך אשר היה תלוי ועומד באותו מועד בפני ערכאה אחרת, הרי קל וחומר כאשר אין עסקינן אלא בטענה בכתבי בי-דין, כי אחת הסוגיות העומדת לדיון נידונה לפי טיבה בערכאה אחרת, היא בית הדין לעבודה.


14. טענות המנהל המיוחד ובן-חור, כאילו אין לקונה מעמד לטעון טענותיו, מוטב היה אלמלא נטענו כלל ועיקר; הקונה, בין אם בעל מעמד הוא בחברה ובין אם לאו, הינו, במובהק, בגדר "נפגע" מהחלטת הנאמן. לנפגע מעין זה, קיים גם קיים מעמד, מעצם היותו "נפגע", שיהא לו יומו בבית המשפט. זאת, כשם שסעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל, דרך-משל, מעניק זכות זו לנפגע מהחלטת נאמן בפשיטת רגל, אשר אין סעיף ספציפי בפקודה המקנה לו מעמד או זכות ערעור. דין דומה קיים אף בדיני החברות לעניינו של מי שנפגע מהחלטת מפרק. לא מצאתי כל סיבה שלא להחיל דין זה אף על נפגע מהחלטת נאמן בהקפאת הליכים. לעניין זה, טוב היה עושה המנהל המיוחד, במעמדו כידו הארוכה של בית המשפט, לו היה נותן דעתו על הדין החל, ולא מנסה לחסום דרכו של מתדיין אל בית המשפט בטענות סף אשר אין בהן מאומה.


15. טוענים המנהל המיוחד ובן-חור, כי טסים הינה ישות משפטית נפרדת מגן-אורנים, ואי לכך אין סמכותו של בית המשפט של פירוק חלה עליה. טענה זו הינה חסרת יסוד, באשר השליטה בטסים הינה בידי חברה חדלת פרעון, המנוהלת בידי מנהל מיוחד מטעם בית המשפט. מתוקף סמכות זו עצמה, יכול היה המנהל המיוחד, מלכתחילה, להיזקק לעניין פיטוריו של מר קורן. תמוהה הינה דרך טיעון זו, המכירה בסמכות האורגן אשר מינה בית המשפט של פירוק, אולם שוללת את סמכות בית המשפט אשר מינהו מלפקח עליו.
עצם הסמכות, לה טוען המנהל המיוחד לפי תקנה 6(א) לתקנות ההתאגדות (אשר אין חולק כי היא שרירה וקיימת), לא נובעת אלא מבית המשפט של פירוק ואי לכך, נתונה אף נתונה להתערבותו ושיקול דעתו.


16. בנסיבות המקרה, אין כל נפקות לשאלה, האם הצו שניתן יוצר מצב חדש או משמר מצב קיים, זאת משום שעצם שינוי המצב בידי המנהל המיוחד נעשה שלא כדין, בהעדר אישורו של בית המשפט הממונה עליו, ולמצער, כפוף להתערבות בית המשפט, לפי שיקול דעתו. זאת ועוד; אמנם, אין החלטה מסוג זה של המנהל המיוחד בגדר Void, אלא היא שרירה וקיימת עד לביטולה. אלא, שבימים המעטים אשר חלפו מאז, ספק גדול אם יכול ורשאי היה בן-חור להסתמך עליה. זאת ביחוד, על רקע מעורבתו בסכסוך בבקשה העיקרית, אשר מכוחה ידע, או למצער היה עליו לדעת, מה משמעותה של החלטה זו עבור מר פלג, וכי עניין הפיטורין יגע במהרה, בדרך זו או אחרת, להכרעתו של בית משפט זה.


17. מכל האמור לעיל, עולה כי דין טענותיהם של המנהל המיוחד ובן-חור להדחות. בלא לפסוק בעניין, לא נותר לבית המשפט אלא לתמוה על הדרך והעיתוי של הפיטורין.
עולה כאן אבק ריחו של נסיון לעקוף הליך לגיטימי שמתנהל בבית המשפט, שכבר התקיים בו דיון, וממתין לסיכומים, ואז צריך להיות מוכרע, בדרך לא דרך, ע"י "יצירת עובדות בשטח".


18. מכל הסיבות דנן, הגעתי להחלטה הבאה:


א. החלטת המנהל המיוחד, נשוא בש"א 12138/02, בטלה ומבוטלת. מתקבלת בקשתו של מר פלג, וערבותו הבנקאית שהופקדה תוחזר לו.


ב. בקשת חברת בן-חור בבש"א 12735/02 דינה להדחות, הן לגופה והן משום שלנוכח החלטתי כי עצם הפיטורין נעשו שלא בסמכות, מתייתרת בקשה זו, אשר דנה בצו המניעה הזמני.


19. לאור נסיבות המקרה, ישאו המנהל המיוחד ובן-חור כל אחד בהוצאותיו של מר פלג ובשכר-טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ + מע"מ. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הסכום שנפסק כנגד המנהל המיוחד ישולם על דרך של ניכוי משכר-טרחתו כשיפסק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק איגוד

  2. בית המשפט של פירוק

  3. תרומה לקופת הפירוק

  4. פירוק איגוד מקרקעין

  5. עורך דין פירוק חברה

  6. הערת עסק חי

  7. אי הצדקה לבקשת פירוק

  8. טופס בקשת פירוק

  9. תקנות פירוק חברה

  10. חיוב משקיע לשלם

  11. פירוק הפועל חיפה

  12. ביטול פירוק מרצון

  13. פירוק חברה - העלמת כספים

  14. ערעור החלטת המנהל המיוחד

  15. חוב תמלוגים – פירוק חברה

  16. שכר מעל דין קדימה

  17. העלמת נכסים של חברה בפירוק

  18. התנגדות נושים לפירוק חברה

  19. התנגדות לבקשת פירוק חברה

  20. הפועל רמת גן - פירוק

  21. פירוק חברה חוב שכר לעובדים

  22. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  23. פירוק חברה - פיטורים בהריון

  24. ערעור על החלטת המנהל המיוחד

  25. מכירת מוצרים לפני קריסת חברה

  26. דוח שנתי - חברה בפירוק

  27. בקשה לתבוע חברה בהליכי פירוק

  28. פירוק חברה מרצון - מיסוי

  29. מניעת מכירת נכס של חברה בפירוק

  30. תביעה נגד מנהל מיוחד פירוק חברה

  31. אחריות מוגברת בין חברה לעובדיה

  32. בקשה לעכב את ההליכים - צו פירוק

  33. תביעה לתשלום יתרת חוב מחברה בפירוק

  34. רשות להגיש כתב תביעה לאחר צו פירוק

  35. מלאי חברה בפירוק - בקשה לקבל נתונים

  36. הסכם בין חברה בפירוק ללקוחות

  37. הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי עובדים

  38. הוועד הממונה של הקו-אופ - הליך פירוק

  39. זכויות עובדים בפירוק או פשיטת רגל המעביד

  40. בקשה לאשר תביעה כספית נגד חברה בפירוק

  41. פירוק על ידי בית המשפט עקב חדלות פרעון

  42. פירוק חברה ע"י בית משפט מן הצדק והיושר

  43. בקשה אישור להמשיך בהליך נגד חברה בפירוק

  44. בקשה שבית המשפט יתערב בהליך פירוק מרצון

  45. העברת כספים במהלך פירוק חברה לצורך מיסוי

  46. טופס צו לפירוק חברה בידי בית המשפט

  47. פירוק חברה - מנהלים רוקנו את כל הכסף בחברה

  48. אישור בית משפט להמשיך הליכים בפירוק

  49. החלטה של מנהל מיוחד פרוק חברה – הגדרת עובד

  50. בקשה למתן צו פירוק בעילת חדלות פירעון

  51. תביעה להחזר כספים על דירה - פירוק חברה קבלנית

  52. תביעה אישית נגד מעביד - פירוק חברה / פשיטת רגל

  53. טופס הודעת הכונס הרשמי בדבר מתן צו פירוק

  54. פירוק מטעמי צדק ויושר - סעיף 257(5) לפקודת החברות

  55. המחאות הוחזרו בגלל חשבון מוגבל בבנק - צו פירוק חברה

  56. סעיף 257(5) לפקודת החברות – פירוק חברה בגלל צדק ויושר

  57. טופס הודעה בדבר הגשת בקשה לבית המשפט לפירוק חברה

  58. זכאות עובדים לגמלה מביטוח לאומי - צו פירוק חברה בידי בית המשפט

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון