בקשה להורות למפרק הזמני למכור פיקדון קצר מועד

החלטה מונחת בפני בקשתם של מר יחיאל זהבי (להלן: המבקש), ושל גב' לירון זהבי וגב' מיקי מרגלית זהבי (להלן: מבקשות 2 ו-3, בהתאמה), ליתן למפרק הזמני של בנק למסחר בע"מ הוראות הקשורות לחשבונות של המבקשים, ובעיקר לחשבונו של מר זהבי, המשמש אותו לעיסוקו כקבלן. ואלו הן ההוראות המבוקשות: 1. להורות למפרק הזמני למכור לאלתר פיקדון קצר מועד הנמצא בחשבונה של מבקשת 2, ולהשתמש בו לכיסוי יתרת החובה הנמצאת בחשבונו של מר זהבי, כאשר יתרת הכספים יועברו לחשבונו של מר זהבי המצוי בבנק המזרחי. 2. להורות למפרק הזמני להעביר את תוכניות החסכון של משיבות 2 ו-3 אל חשבון הבנק של מר זהבי בבנק המזרחי. 3. להורות למפרק הזמני להחזיר למר זהבי שתי המחאות זכות אשר נמסרו לבנק למסחר על-ידי לקוחה של מר זהבי, חברת מליבו, וזאת בקשר לפרוייקט בניה בו מעורב מר זהבי. לאחר שהונחו בפני הבקשה, תגובת המנהלים המיוחדים ותשובת המבקשים לתגובת המנהלים המיוחדים, מצאתי כי נסיבות המקרה הולמות עשיית שימוש בסמכותי לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים, וכך אני עושה. עובדות המקרה 4. המבקש, הינו קבלן, ובין לקוחותיו נמצאת חברת מליבו. המבקש ניהל חשבון בבנק למסחר. 5. המבקש הינו מיופה כוחה של מבקשת 2, שהיא בתו, ורשאי לחתום בשמה בבנק. חשבון הפק"מ של המבקשת 2 שועבד לטובת חשבון העו"ש של מר זהבי. 6. לבנק למסחר נמסרו בעבר בטחונות בצורת המחאות זכות הנוגעות לפרוייקט בניה בו הוא מעורב. טענות המבקש 7. המבקש אינו חייב כספים לבנק למסחר, אלא נהפוך הוא; הבנק הוא שחייב לו כספים. מהמסמכים האחרונים, שנופקו למבקש על-ידי הבנק, עלו לטענתו הנתונים הבאים: א. התחייבויות של המבקש לטובת הבנק בסך כולל של 759,000 ₪. ב. פקדונות קצרי מועד שעמדו לטובת המבקש בסך 802,000 ₪. 8. עולה מכך, כי המבקש היה ביתרת זכות. הבנק חב למבקש את ההפרש, וכן חב למבקשות 2 ו-3 את הסכומים נשוא תוכניות החסכון שלהן. 9. המחאות הזכות שניתנו מונעות מחברת מליבו להעביר למבקש כספים המגיעים לו, בעוד אין המבקש חב לבנק דבר. דבר זה מביא את המבקש למצב קשה ביותר, כאשר אין הוא יכול לקבל ממליבו כספים המגיעים לו, ומאידך גיסא, הוא חייב לממן את העבודות בפרוייקט ממקורות עצמאיים. מצב זה עשוי למוטט את המבקש כלכלית. כל זאת, כאשר ההמחאות לא נועדו אלא להבטיח החזרת כספים לבנק, בעוד אין המבקש חב לבנק מאומה. 10. נזק נוסף נגרם למבקש על-ידי כך כי "יתרת החובה" המלאכותית שנוצרה בחשבונו על-ידי אי מכירת הפק"מים וכיסוי חובו עקב כך, גורם להמשך צבירת ריבית גבוהה הפוגעת בכיסו בלא הצדקה. תגובת המנהלים המיוחדים 11. בבואם לבדוק את הבקשות, על המשיבים לנקוט זהירות יתרה, משום שקיימת אפשרות כי רישומי הבנק אינם משקפים נאמנה את מצב הדברים האמיתי בחשבונות לקוחותיו. 12. המנהלים המיוחדים מצביעים על כך, כי יתרת החוב של מר זהבי מגיעה ל 798,000 ₪, וכוללת ערבויות בנקאיות שמסר הבנק לטובת המבקש. לזכות המבקשת 2 עומד פקדון על סך 650,000 ₪, וכן תוכניות חסכון על סך 6,500 ₪. סכום זהה לסכום האחרון עומד אף לטובת מבקשת 3. 13. בשלב זה אין מקום להורות על מכירת הפקדון והעברת יתרת הכספים לבנק אחר, משום שפעולה זו תהיה שקולה להעדפת נושים אסורה. 14. מאידך גיסא, לאור הנסיבות החריגות של המקרה דנן, סבורים המנהלים המיוחדים כי ניתן לבטל את המחאות החוב, בכפוף לתנאים הבאים: א. התחייבות חתומה של מר זהבי, כי הוא מתחייב לפרוע את כל התחייבויותיו לבנק. ב. תצהיר כתוב וחתום של מבקשים 1 ו-2, בדבר יתרת חשבונותיהם בבנק לפי מיטב ידיעתם. ג. שיעבוד הפקדון של מבקשת 2. אם זה משועבד מניה וביה, כטענת המשיבים, לא יגרם להם כל נזק מכך. ד. החזרת הערבויות הבנקאיות שנמסרו למר זהבי על-ידי הבנק. 15. עם העברת הכספים ממליבו למר זהבי, יהיה עליו להעביר לבנק סכום של של 639,500 ₪ לכיסוי יתרת החוב (וזאת לאחר קיזוז הערבויות הבנקאיות שיוחזרו). אם יעשה כן, יבוטל השעבוד. תגובת המבקש לתגובת המשיבים 16. גם לגירסתם העובדתית של המנהלים המיוחדים, המבקשים מצויים ביתרת זכות כוללת, אף כי היא נמוכה מעט יותר. ההסבר להפרש בין הגרסאות הינו ריבית, אשר המבקש מוסיף לשלם שלא בצדק, וזאת היות שבתקופה שחלפה מהגשת הבקשה לא נעשו בחשבון פעולות בנקאיות נוספות כלשהן. לא יתכן, כי המבקשים יוסיפו לשלם ריבית חריגה, בעודם למעשה ביתרת זכות. המבקשים מציינים, כי הריבית הנגבית על יתרת החובה הלכאורית בחשבון העובר ושב גבוהה בהרבה מהריבית אשר מקבלים המבקשים מהפק"מ. 17. כמו כן, נכון המבקש להחזיר לאלתר את הערבויות הבנקאיות שקיבל לידי הבנק. זאת, בין היתר, מפני שאין להן עוד כל ערך ממשי בשוק. 18. אין הצדקה לעמדת המשיבים, לפיה המבקש, הנמצא ביתרת זכות, יאלץ להשקיע מכספיו הפרטיים מאות אלפי שקלים, בעוד כספים אחרים שלו, מוחזקים על-ידי המנהלים המיוחדים ואין הם מוכנים לשחררם. קרי, לא רק שאין כספיו של המבקש משוחררים, אלא שהוא נאלץ להזרים לבנק חדל הפרעון כספים נוספים. מצב זה הוא אבסורדי, ועשוי לגרום לקריסתו של המבקש. 19. לעניין טענת המשיבים כי האמור בספרי הבנק אינו משקף בהכרח את המצב האמיתי; אין למשיבים שמץ של ראיה כי האמור בבקשה דנן אינו נכון, ההיפך הוא הנכון. אין כל הצדקה לכך כי המבקשים ינזקו מכך שהמנהלים המיוחדים טרם בדקו את ספרי הבנק. יתר על כן, מעובדות המקרה ומעדותה של הנאשמת במעילה עולה, כי "עסקה" בחשבונות רדומים, בעוד חשבונו של המבקש היה חשבון פעיל. 20. המבקש נכון ליתן התחייבות לפיה יתחייב לפרוע את כל התחייבויותיו לבנק, אך זאת בתנאי כי היתרה בחשבונו תחושב כאילו נמכר הפק"מ ביום בו ביקש זאת, קרי, ביום 7.5.02. אחרת, לטענתו, יהנה הבנק מהריבית שנוצרה בשל מחדלו הוא. עד כאן עובדות המקרה וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי; 21. עסקינן, בנסיבות המקרה דנן, בשתי מערכות יחסים כספיות, העומדות להכרעה ושלובות זו בזו: א. מערכת היחסים הפנימית, שבין חשבונות שונים של המבקשים, כולם בני משפחה הפועלים בצוותא-חדא, במסגרת הבנק. חשבונות אלו מהווים, למעשה, מערכת פיננסית או "מעגל פנימי" של אחזקות ומערכות יחסים כספיות בין המשיבים לבין עצמם, אשר מקושרות זו לזו במגוון דרכים, כגון שעבוד של אחד מאותם "איברים" של מערכת האחזקות לטובת חובותיו של האחר, מתן זכות חתימה למבקש אחד בחשבונה של בתו, וכך הלאה. ב. מעבר לאותו "מעגל פנימי", מצוי "המעגל החיצוני" של מסת הנכסים של הבנק למסחר, אשר המעילה הגדולה שבוצעה הפכה אותו, לדאבון הלב, לגוף חדל פרעון המצוי בהליכי פירוק. בתוך אותו מעגל חיצוני, מצויים אבריו השונים של "המעגל הפנימי" של אחזקות משפחת זהבי, ומקיימים מולו מאזן גומלין של יחסי זכות-חובה ונפקותם, המתבטאת בין היתר בריביות בנקאיות הנצברות לטובתם או לחובתם של האיברים השונים. לשאלת יחסי הגומלין בין "המעגל החיצוני" לבין "המעגל הפנימי" כמכלול, שייך אף הקושי שמעלים המשיבים אודות אי הדיוק האפשרי בספרי הבנק, והשפעת אי דיוק זה, אם אכן יש השפעה כזו, על יחסי הצדדים. 22. מחוץ לתחומיו של המעגל החיצוני דנן, מצויים חשבונות של המבקש בבנקים אחרים, וכן יחסי הצדדים עם צדדים שלישיים, הקשורים קשר הדוק לתזרים המזומנים של המבקש, ולהמחאות הזכות אשר נתן לבנק. אלא שהיות ואין מחלוקת בין הצדדים כי דין המחאות הזכות שניתנו להתבטל (להבדיל, אולי, מתנאי הביטול) אין צורך להרחיב, במסגרת בקשה זו, לענין דין המחאות אלו. 23. נקודות המחלוקת המרכזית שבין הצדדים, נובעת מכך כי שני "איברים" מרכזיים בתוך "המעגל הפנימי" של אחזקות משפחת זהבי, על אף כי הם כמעט מאוזנים ביניהם מבחינה חשבונאית נומנילית, אינם מאוזנים ביניהם מבחינת נפקות מצבו הספיציפי של כל אחד מהם. עיקר טענתו של מר זהבי לעניין זה הינה כי בעוד האיבר המצוי ביתרת חובה, חשבון העובר ושב, צובר ריבית בנקאית חריגה הגדלה בקצב מהיר, הרי האיבר המצוי ביתרת זכות, הפקדונות קצרי המועד של בתו המשיבה 2, צוברים ריבית נמוכה בהרבה. אי לכך, קובל מר זהבי כי מצב עניינים זה הינו בלתי הוגן וגורם לו להפסדים. מאידך גיסא, טוענים המשיבים כי הקיזוז אשר מבקש מר זהבי לבצע הינו בגדר העדפת נושים אסורה, ודורשים כי מר זהבי יסגור את יתרת חובו בחשבון העובר ושב מכספים אשר יקבל ממקורות המצויים מחוץ למעגל מסת הנכסים של הבנק למסחר. 24. דומה, כי בעמדתם זו, נתפסו המנהלים המיוחדים המלומדים לכלל טעות. קיים הבדל מהותי בין העברת כספים בתוך דלת אמותיו של המעגל הפנימי, לבין העברת כספים באופן אשר תשנה את היחס הכולל בינו לבין המעגל החיצוני של מסת נכסי הבנק למסחר. מנסיבות המקרה עולה כי אין ספק, שהחשבונות השונים של בני משפחת זהבי מהווים למעשה חלקים שונים של גוף פיננסי אחד, הפועל בצוותא חדא. האופן בו משמש מר זהבי כמורשה חתימה בחשבונה של מבקשת 2 מחד גיסא, והצורה בה שועבד חשבונה של מבקשת 2 לטובת חובותיו של מר זהבי מעידים כאלף עדים על הקשר האמיץ ביניהם, וכי גישה פורמליסטית אשר תבקש לבודד את האברים השונים דנן ליחידות בדידות, הינה תמוהה ומתעלמת מאומד דעת הצדדים ומחיי המציאות. לעניין זה יוער ויודגש, כי צורתו של השעבוד אשר הוזכר לעיל, מעיד על הבנק כי אף הוא ראה את הדברים באותה צורה, והתייחס למערכת אחזקותיה של משפחת זהבי כיחידה אחת, אשר הוא רשאי להשתמש בכספים המצויים באחד מאבריה כדי לשפות עצמו על חובותיה האחרים. 25. מהות העדפת נושים אסורה הינה הוצאת נכסים, בין אם עסקינן בנכסים מוחשיים או זכויות, מתוך מסת נכסיו של גוף חדל פרעון, אל תוך מסת נכסיו של צד ג', וזאת מתוך מטרה להעדיפו על פני נושיו האחרים של הגוף חדל הפרעון. פעולות אלו פוגעות בעקרון השיוויון, שהוא אחד מעקרונות הבסיס של דיני חדלות הפרעון, ואי לכך מצא המחוקק לנכון לקבוע את בטלותן. אלא, שלא אלו הן נסיבות המקרה; הגוף חדל הפרעון הינם הבנק למסחר ומסת הנכסים השייכים לו, ולא גוף האחזקות של משפחת זהבי. יוצא, כי העברה "מכיס לכיס" בתוך המעגל הפנימי דנן אינה יוצרת ואף אינה יכולה ליצור העדפת נושים. השאלה של העדפת נושים עשויה להתעורר אך ורק במערכת היחסים בין שני המעגלים, קרי, בפעולות המשנות את מערך היחסים הכספי בין חשבונות המשפחה, כמכלול, לבין מערך הנכסים של הבנק למסחר. 26. נקל לראות, כי פעולה בצורה אחרת, אשר תתייחס לכל אחת מהאחזקות של משפחת זהבי כ"יחידה עצמאית", תוך התעלמות ממהותם הפרקטית של היחסים ביניהם, תגרום עוול למבקשים ותגרום לבנק להתעשר שלא כדין על חשבונם. זאת מדוע? כיוון שהזמן שיחלוף מכניסת הבנק לחדלות פרעון ועד המועד בו יתנן לבעלי החשבונות פיצוי מבנק ישראל אשר ישחרר את פקדונותיהם מהבנק, אינו "גורם נייטראלי" וחסר חשיבות, אלא גורם מהותי, אשר יש לו השפעה רבה על מערך היחסים בין משפחת זהבי לבנק, וזאת בשל הריבית הבנקאית החריגה, אשר גובה הבנק מאחד האברים, בעוד האיבר השני, המצוי ביתרת זכות, צובר ריבית קטנה בהרבה. לעניין דומה לזה הזדמן לי להתייחס בעבר, בהחלטתי בעניין בש"א 9284/02, כץ נ' בנק לאומי, כדלקמן: "חלוף הזמן אינו "עניין נייטראלי" או מעוט חשיבות, אשר יש להתעלם ממנו אם וכאשר נעשה תיקון בדיעבד של סכום החוב. זה אינו יכול לרפא תמיד את הפגם, וזאת משום שלחלוף הזמן ישנה נפקות מכרעת; עסקינן בחוב הצובר ריבית בנקאית מירבית, המתפיחה את החוב בקצב מסחרר. תשלום של מאות אלפי שקלים, אשר יכול בנקודת פלונית לסגור את החוב כמעט כליל, עלול, שנה אחת לאחר מכן, להתברר אך ורק כסכום אשר אין בו עוד תרומה משמעותית לסגירת החוב, באשר זה תפח, והבנק מנצל את זכותו לזקוף את התשלום אך ורק על חשבון הריבית העצומה ההולכת ועולה". (ההדגשות במקור - ו.א). ובהמשך, הוספתי כדלקמן: "מצב זה עשוי לפגוע פגיעה אנושה אף בנושים אחרים של החייב, אשר אינם נהנים מיתרונות כגון אלו. זאת, הן נושיו של החייב בעודו סולבנטי, הפועלים נגדו בהוצאה לפועל, והן ובייחוד נושיו של החייב חדל הפרעון, אם וכאשר ידרדר הלה לכדי הליכי פשיטת רגל. נושים אלו עשויים למצוא עצמם מול בנק אשר לא די כי הקנה לעצמו חלק ניכר מנכסי החייב טרם פשיטת הרגל, וזאת בלא שסך חובו יפחת, אלא שהוא ניצב מול יתר הנושים בפשיטת רגל, כאשר הוא תובע סכום אסטרונומי, אשר כל קשר בינו לבין ערך החוב המקורי מקרי בהחלט. פרעון סכום זה מנכסי פושט הרגל נעשה, בהכרח, על חשבון יתרת הנושים, אשר יוצאים לא פעם וידיהם על ראשם" 27. דברים אלו, שנאמרו במקורם לעניין בנק סולבנטי הפותח בהליכי פשיטת רגל כנגד חייב, יפים, בשינויים המחויבים, אף לנסיבות המקרה דנן. היות הבנק חדל-פרעון ונתון לניהולו של מפרק מטיל עליו, אמנם, חיובים מיוחדים מתחום דיני חדלות הפרעון, כגון איסור העדפת נושים, אולם אין בכך כדי להתיר לו עשיית עושר ולא במשפט על גבם של לקוחותיו, אף אם זאת אינה נעשית במתכוון. אין להתעלם, בעניין זה, אף מהחשש כי לקוחו של הבנק, הנאלץ לספוג ריבית בנקאית חריגה שלא לצורך (זאת בנוסף לנזקים שנגרמו לו מיידית מעצם התמוטטות הבנק בו נוהל חשבונו). קיים חשש במצב זה, כי אף הלקוח עשוי להתמוטט כלכלית ולהוותר עם חובות כלפי צדדים שלישיים, אשר אלו, בתורם, יפגעו בפעילותם הכספית, עלול להיווצר מעין אפקט דומינו. כל המצויים בתחום דיני חדלות הפרעון ערים, או צריכים להיות ערים, לסכנה זו של קריסה כלכלית, העשויה להגרם עקב נפילתו של גוף כלכלי גדול. קל וחומר, כי אינטרס ראשון במעלה של מדיניות שיפוטית הולמת הינו לנסות ולמזער אפקט זה ככל שניתן. יוצא, כי יש לאבחן היטב בין העדפות נושים, אשר משמעותם העברת כספים מתוך מסת הנכסים של הבנק שקרס (בין אם אל מר זהבי עצמו ובין אם לצדדים שלישיים המצויים מחוץ למעגל הנכסים של הבנק), לבין מתן היתר לבנק להוסיף ולגבות ריבית שלא לצורך מחשבונות לקוחותיו, אשר אינם מצויים ביתרת חובה אמיתית. אין ההקפדה על הראשון מחייבת בהכרח את האחרון. על רקע זה, אין לקבל את טענות המשיבים להעדפת נושים, אשר משמעותה כי המבקשים יאלצו הם לספוג הן את הריבית הבנקאית, והן להזרים כספים פרטיים משל עצמם לקופת הבנק חדל הפרעון, בעוד מאזן כולל של חשבונותיהם בתוכו, אף לפי שיטת המנהלים המיוחדים, מראה כי הם מצויים ביתרת זכות. 28. יוצא מכך, כי ככל שאמורים הדברים בקיזוז יתרת הזכות שבחשבון המבקשת 2 ושימוש בה לכיסוי יתרת החובה של המבקש 1, דין עמדת המבקשים להתקבל. כמו כן, וכדי לכסות את יתרת החוב, על המבקשים להחזיר לאלתר את הערבויות הבנקאיות שהוציא הבנק לטובתם, זאת כפי שהסכימו אף הם לעשות. לאחר מכן, יתקבל (בסייג אשר יתואר בהמשך) מאזן חשבונות סופי בין משפחת זהבי כמכלול לבין הבנק למסחר. 29. שונים הם פני הדברים לגבי הסעד האחר אשר מבקש מר זהבי, והוא כי יתרת הזכות אשר תמצא בחשבונו לאחר אותו קיזוז (ודומה כי כזו תוותר אף לפי גישתם של המנהלים), תועבר לחשבונו בבנק אחר. כאן, מדובר על תשלום חוב במובהק, אשר יוציא סכום ממסת נכסי הבנק למסחר, ויעבירם אל חשבונו של המבקש בבנק אחר. פעולה זו הינה אכן בגדר העדפת נושים, אשר אין לחייב את המנהלים המיוחדים לעשותה. זאת ועוד; על רקע היות סכום היתרה אשר יוותר לטובת מר זהבי לאחר ההתחשבנות, אף לפי גרסתו הוא, בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים בודדים, תמוהה בעיני טענתו כי דווקא השארות סכום זה בגדר חוב, עד אשר יפוצו לקוחות הבנק למסחר כדין, עשויה לגרום לקריסתו הכלכלית. זאת, גם לאור עיסוקו של המבקש וסכומי הכסף הכלליים בהם החזיק במסגרת הבנק למסחר. מטעמים אלו, דין חלק זה של הבקשה להדחות. כמו כן, ומאותן נסיבות, החלטתי זהה אף לעניין קופות החסכון של המשיבות 2 ו-3, אשר אין להן קשר ישיר לעסקיו של מר זהבי, והסכום המצוי בהן הינו מצומצם יחסית. 30. כעת, לא נותר אלא לדון בשאלת הבטחונות אשר דורשים המשיבים מהמבקש בגין ביטול המחאות הזכות, ובשאלה הכרוכה בכך, ואף ביתר חלקי הפרשה, והיא השאלה העוסקת בחששם של המנהלים המיוחדים, כי האמור בספרי הבנק, לאור נסיבות המקרה ודרך ניהולו ערב הפירוק, אינו משקף את המצב לאמיתו. לעניין זה יאמר, כי לאור נסיבות המקרה, קטן הוא החשש כי תתגלה לפתע יתרת חוב גדולה ובלתי צפויה בחשבונם של המבקשים. דומה, כי יתרת הכספים אשר תשאר בבנק לאחר ההתחשבנות, ומתן התחייבות מצד מר זהבי ומבקשות 2 ו-3, ביחד ולחוד, כי הם מתחייבים לפרוע כל חוב אשר יתגלה בעתיד לטובת הבנק (כאמור בתגובת המשיבים עצמם), יהוו בטחון מספק בנסיבות המקרה. זאת, בתוספת לתצהיר כתוב וחתום של המבקשים, לפי ובהתאם לאמור בתגובת המנהלים המיוחדים. לעניין זה יאמר, כי אמנם חששם הכללי וזהירותם של המשיבים הינם ראויים ובמקומם בהחלט, לנוכח נסיבות המקרה, אולם אין בחשש כללי כדי להצדיק גרימת נזק כלכלי למבקשים מעבר למה שנגרם להם בלוא-הכי, וזאת בעוד בדיקת חשבונות הבנק וספריו כמכלול עשויים להתמשך עוד זמן רב. 31. לאור כל האמור לעיל, מתקבלת הבקשה בחלקה, הכל בכפוף לבטחונות המאוזכרים בסיפא להחלטתי. ההתחשבנות בין הצדדים תעשה לפי מצב חשבונו של מר זהבי ביום מינוי המנהלים המיוחדים. לאור נסיבות המקרה, איני מוצאת מקום לפסוק צו להוצאות. מפרק (חברה)פיקדון