הסכם נאמנות דורש את הסכמת הנאמן. הסכמה זו אינה חייבת להיות מפורשת, והיא יכולה להתבטא בהתנהגות. למשל- קבלת נכס לשליטתו, או הפעלת סמכות או כוח שהוקנו לנאמן ביחס לנכס כדי שישמש נאמן, המצביעות בדר"כ על הסכמת המועמד לשמש כנאמן. מוסד הנאמנות מחייב שהנכס נשוא הנאמנות יעבור פורמלית לידי הנאמן (ש.כרם, פירוש לחוק החוזים- נאמנות, המונח "נכס", בהקשר של חוק הנאמנות, הוראתו רחבה ביותר, והוא כולל נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים (ש.כרם, פירוש לחוק החוזים- נאמנות. גם אם נתערבבו כספי הנאמנות בכספים אחרים של החברה אין בכך בכדי לשנות את זכויותיהם של אחרים בנכסי הנאמנות (ש.כרם, פירוש לחוק החוזים- נאמנות, [האוניברסיטה העברית בירושלים, התשנ"ד-1993] סעיף 3(ב) לחוק הנאמנות קובע כי- "אין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים עליהם או הנובעים מפעולות הנאמנות". לעניין מערכת היחסים מול נושים מובטחים נקבע כי נכסי נאמנות אינם חלק מהנכסים שיעמדו לסיפוק תביעות נושי החברה שבפירוק, לסוגיהם השונים, לרבות נושים מובטחים (המ' (ת"א) 12844/86 אל על נ' רו"ח בלס, מפרק קופל טורס בע"מ, פ"מ תשמ"ט(א) 45, 48), ##להלן החלטה בנושא נאמנות משתמעת:## רקע 1. המשיבה 1 (להלן:"המועצה") דורשת להעביר לידיה את כספים המוחזקים, לטענתה שלא כדין,בידי כונסת הנכסים של חברת רה"ן מוצרי כפר בע"מ (להלן: "החברה"), בסך 86,619 ש"ח (נכון ליום 31.1.01). 2. המועצה הינה תאגיד סטאטטורי, אשר הוקם מכוח פקודת הפיקוח על פרי הדר, 1940. בין העונות 98/99 ו99/00- שימשה החברה כיצרן העוסק בסחיטה ובשיווק של מיצים העשויים מפירות הדר. בעונות האמורות רכשה החברה מלאים, חומרי גלם המשמשים לייצור, מחברת "תנופורט", העוסקת בגידול פרי הדר ובשיווקו (להלן-"תנופורט"). סע' 1 לתקנות הפיקוח על פרי הדר (היטלים), התשנ"ח1998- (להלן-"התקנות") מגדיר "חייב בהיטל" כ-"פרדסן או אדם אחר המעביר או מוכר פרי הדר ליצרן, לבית אריזה או לאחר". סע' 6(א) לתקנות מחייב "חייב בהיטל" לשלם למועצה את ההיטל הקבוע בעד כל טונה פרי הדר, שהעביר או מכר ליצרן. "תנופורט", המוכרת את תוצרת ההדרים ליצרן, "חבה בהיטל" פרי הדר למועצה, ועליה לשלם את ההיטל באמצעות היצרן (קרי, החברה) אשר יגבה את סכום. לחברה מונה בתאריך 28/12/00 כונס נכסים לפי בקשת הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), שהינו נושה מובטח של החברה עפ"י אגרת חוב. החוב לבנק בעת הגשת הבקשה לכינוס נכסים עמד על סך 8,016,024 ש"ח (נכון לתאריך 28/12/00). בתאריכים 6/6/01 וה18/06/01- פנה ב"כ המועצה לכונסת הנכסים בדרישת חוב בה טען כי החברה חייבת למועצה סכום של 86,619 ש"ח המוחזק בידיה (בידי החברה) בנאמנות. כונסת הנכסים דחתה את הדרישה . 3. טענות המועצה מתבססות בעיקרן על כך שהחברה פעלה כנאמן של המועצה בגביית ההיטל על מכר ההדרים. הנאמנות המוטלת על החברה הינה ,לטענתה, נאמנות "משתמעת"- למרות שהצדדים לא קבעו אותה במפורש, הרי שכוונתם היתה שההיטל יועבר על-ידי החברה כ-"צינור" למועצה. משפעלה החברה בנאמנות כלפי המועצה הרי שלא חל בעניינן סע' 3 לחוק הנאמנות, המונע מנושים לרדת לנכסי נאמנות למעט בשל חובות הנובעים מפעולות הנאמנות. 4. כונסת הנכסים טוענת כי הכרה בחברה כצינור להעברת ההיטלים שהיו אמורים להיות משולמים ע"י "תנופורט" עומדת בסתירה לדיני העדיפות שקבע המחוקק, ויש בה בכדי ליצור "דין קדימה", שלא עפ"י דין. כונסת הנכסים מסתמכת בדבריה על העובדה כי המחוקק הכיר בצורות תשלום דומות (מע"מ) כחוב בדין קדימה ולא כנאמנות. דיון 5. קיומם של יחסי נאמנות בין המועצה לחברה סעיף 6(א) לתקנות פיקוח על פרי הדר (היטלים) קובע כי - "חייב בהיטל ישלם למועצה את ההיטל בעד כל טונה פרי הדר, שהעביר או מכר ליצרן. ההיטל ישולם באמצעות היצרן, אשר יגבה את סכום ההיטל מהחייב בהיטל ויעבירו למועצה". מנוסח הסעיף עולה כי הדרך לגביית היטל בגין מכירת הדרים הוא באמצעות היצרן שלו נמכרו הדרים. במקרה כזה מהווה היצרן נאמן של המועצה, ו- "צינור להעברת הכספים". הוראות סע' 6 לתקנות מקימות חובה חוקית לתשלום דרך היצרן אולם אין בהם להקים חזקה כי צורת תשלום זו מיושמת הלכה למעשה ע"י הצדדים. בהעדר ראיה מפורשת, כי בין הצדדים היתה הסכמה לפיה תעביר "תנופורט" לידי החברה את סכום ההיטל וזו האחרונה תעבירו לידי המועצה לא נותר אלא לבחון קיומה של נאמנות משתמעת עפ"י אומדן כוונת הצדדים (ע"א 3829/91 אבינועם וולס נ' נחמה גת, פ"ד מח(1), 801, 810 ) בהסתמך על הראיות שהוגשו. 6. בחומר הראיות שהוצג לא מצאתי בסיס לקביעה כי בין המועצה לחברה שררו , כבשגרה, יחסי נאמנות משתמעת. בדו"ח החקירה של מנהל החברה גיל שקד על-ידי הרשות לפיקוח חקלאי אומר המנהל: "...היה ברור לנו לחלוטין, וגם נשלחו לנו חשבוניות במחיר מלא, שהם (הכוונה ל"תנופורט"-ג.ג) משלמים את ההיטלים ... אין לנו חוזה רשום אך כך סגרנו עם לנדמן מ"תנופורט", ובהמשך, לאחר שנשאל מדוע לא העבירה החברה למועצה את ההיטלים, ענה: "לא שילמנו ולא דיווחנו, כי היה ברור ש"תנופורט" משלמים...ההסכם שלנו עם "תנופורט" כלל תשלום כולל היטל" (ראה-תגובה לבקשה למתן הוראות מתאריך 2/9/2002 נספח ג'). קריאת דבריו עולה שכוונת הצדדים היתה כי תשלום ההיטל יבוצע ישירות ע"י תנופורט, ולפיכך אין לקבוע כי בין המועצה לחברה שררו יחסי נאמנות. 7. לעניין חלק מהסכום הנתבע (סך 40,951 ש"ח, להלן: "הסכום") הציגה המועצה חשבונית מס, מתאריך 31/05/00 ,המעידה לכאורה על תשלום ההיטל לידי החברה, כמתחייב בחוק וכן רישום חשבונאי של תנופורט המאשר זיכוי יתרת חובה של החברה בסכום הנ"ל (ראו- תשובת משיבה 1 לבש"א 12048/01 מתאריך 17/12/01 - נספח ב'). מנגד, טענה הכונסת, כי לא בוצעה העברה בפועל של הסכום מ-תנופורט לחברה. הכונסת נמנעה מלצרף תצהיר לטענתה שיתמוך בטענותיה העובדתיות ולא הביאה כל ראיה או הסבר אחר שיתן משמעות להנפקת חשבונית המס או רישומים החשבונאיים שיעידו כי הלכה למעשה סכום הכסף לא הועבר לידי החברה. בהעדר הסבר אחר להנפקת החשבונית, לא נותר לי אלא להסיק כי סכום הכסף אכן הועבר לידי החברה במטרה שזו תעבירו לידי המועצה ובכך קמה בין המועצה לחברה "נאמנות קונסטרוקטיבית" (א' פרוקצ'יה, דיני פשיטת רגל והחקיקה האזרחית בישראל, (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הרי סאקר, התשמ"ד1984- , עמ' 138) . 8. הסכם נאמנות דורש את הסכמת הנאמן. הסכמה זו- "אינה חייבת להיות מפורשת, והיא יכולה להתבטא בהתנהגות. למשל- קבלת נכס לשליטתו, או הפעלת סמכות או כוח שהוקנו לנאמן ביחס לנכס כדי שישמש נאמן, המצביעות בדר"כ על הסכמת המועמד לשמש כנאמן" (ש.כרם, פירוש לחוק החוזים- נאמנות, [האוניברסיטה העברית בירושלים, התשנ"ד1993-], 413). "תנופורט" העבירה לידי החברה סכום כסף (שהתבטא בקיזוז רשומות חובה של החברה לתנופורט) והנפיקה בתמורה חשבונית מס. הצדדים לא טענו כי הנפקת החשבונית וקיזוז החוב נעשה בניגוד לרצונה של החברה. בדו"ח החקירה של מנהל החברה גיל שקד בידי הרשות לפיקוח חקלאי, לאחר שנשאל לכוונותיו העתידיות בנוגע לתשלום ההיטל, קובע המנהל (בהתייחס לתשלום ההיטל): "יש לנו כוונה לשלם...". ניתן בהחלט להניח כי התשלום נעשה בהסכמתה המלאה של החברה ותוך מודעות למטרת התשלום, ולראות בכך הסכמה לתפקד כנאמן. 9. מוסד הנאמנות מחייב שהנכס נשוא הנאמנות יעבור פורמלית לידי הנאמן (ש.כרם, פירוש לחוק החוזים- נאמנות, (האוניברסיטה העברית בירושלים, התשנ"ד1993-), 167). המונח "נכס", בהקשר של חוק הנאמנות, הוראתו רחבה ביותר, והוא כולל נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים (ש.כרם, פירוש לחוק החוזים- נאמנות, (האוניברסיטה העברית בירושלים, התשנ"ד1993-) , 36). משהועברו הכספים (על דרך של קיזוז) לידי ה"חברה" ומצאו ביטויים ברישומים (טענה כאמור שלא נסתרה ע"י הכונסת, והוכחה לכאורה ע"י הרישומים החשבונאיים והחשבונית שהציגה המועצה) הרי שנוצרה לחברה בעלות בכספי החוב. הנאמנות שנוצרה היא לפיכך ב"כספי החוב" (להבדיל מה"חוב" עצמו) , ולא ב"קיזוז הכספים", כפי שטענה הכונסת. 10. גם אם נתערבבו כספי הנאמנות בכספים אחרים של החברה אין בכך בכדי לשנות את זכויותיהם של אחרים בנכסי הנאמנות (ש.כרם, פירוש לחוק החוזים- נאמנות, [האוניברסיטה העברית בירושלים, התשנ"ד1993-] ,144-145), ולמועצה זכות עקיבה בהם. 11. סע 3(ב) לחוק הנאמנות קובע כי- "אין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים עליהם או הנובעים מפעולות הנאמנות". לעניין מערכת היחסים מול נושים מובטחים נקבע כי נכסי נאמנות אינם חלק מהנכסים שיעמדו לסיפוק תביעות נושי החברה שבפירוק, לסוגיהם השונים, לרבות נושים מובטחים (המ' (ת"א) 12844/86 אל על נ' רו"ח בלס, מפרק קופל טורס בע"מ, פ"מ תשמ"ט(א) 45, 48), ולפיכך לא רשאית הכונסת להעביר סכומי כסף המוחזקים בנאמנות בידי החברה לטובת המועצה לכיסוי חובותיהם של נושים מובטחים. 12. המחוקק קבע ,בסע' 354 לפקודת החברות[נוסח חדש] התשמ"ג1983- , רשימה של חובות, הזוכים לדין קדימה על פני חובות אחרים. טוענת הכונסת, כי משסיווג המחוקק מערכות יחסים בין נושה וחייב , דמויות נאמנות (מע"מ) כ"דין קדימה", שלל למעשה את ההכרה בכך שמדובר במוסד נאמנות בידי המחזיק, שכן אם היה כך, הרי שלא היתה נדרשת הוראת חוק מפורשת. אין לדעתי לקרוא כוונות אילו מהוראות המחוקק. בבחינת שיקולי המחוקק עמדה העובדה כי בחלק מהקטגוריות המצוינות (מס הכנסה, תשלומי מס לרשויות מקומיות, תשלומי מס ערך מוסף) "החברה משמשת כ-"צינור להעברת הכספים" ויש לראותה כמי שמחזיקה את הכספים בנאמנות בשביל רשויות המס" (צ' כהן, פירוק חברות (אוניברסיטת בר-אילן,2000), 625).העובדה שמדובר ביחסי נאמנות מהווה לפיכך שיקול ביצירת הוראות החוק ולא יצירה של מסלול חלופי למוסד הנאמנות, והכרה בו . סיכום 13. משמצאנו כי לעניין "כספי החוב" פעלה החברה כנאמן קונסטרוקטיבי, הרי שלנושים המובטחים (הבנק) אין דריסת רגל בו. יש להעביר למועצה את סכום החוב על סך- 40,591 ש"ח (נכון לתאריך 31/5/00). 14. לגבי שאר החוב, המועצה לא הראתה הוכחות נדרשות לכך שהסכום הועבר לידי החברה ולפיכך יש לדחות את בקשתה להעברתו לידיה. נאמנות