פסק דין השופט יגאל פליטמן 1. זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (בל 2040/04; השופטת שפר ורד) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר באירוע לב שאירע לו במהלך דיון בפני בית הדין לעבודה כתאונת עבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - "החוק"). השאלה המשפטית שבפנינו היא האם האירוע הלבבי שאירע למערער, במהלך דיון בבית הדין האזורי לעבודה שעסק בבירור תביעתו לעניין אירוע לבבי קודם שאירע לו בעבודה, נכלל בגדר "תאונת עבודה" כהגדרתה בסעיף 79 לחוק. להלן עובדות המקרה כפי שעולה מפסק הדין בבית-הדין האזורי 2. המערער הינו חשמלאי ועובד כעצמאי משנת 1995. המערער הגיש למשיב תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה נטענת מיום 23.5.99. תביעתו נדחתה, והוא הגיש תביעה על כך לבית הדין האזורי בחיפה בב"ל 2993/00. עקב דיון בתביעתו בבית הדין האזורי ביום 14.11.01, בפני כב' השופטת מיכל אריסון חילו, בו נחקר המערער בחקירה נגדית, המערער התרגש והתרגז וחש ברע, וזמן קצר לאחר מכן אושפז בבית חולים ואובחן כי לקה באירוע לבבי. המערער תבע מהמשיבה להכיר באירוע כתאונת עבודה ותביעתו נדחתה. מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין קמא. 3. בית הדין האזורי דחה את התביעה, וקבע כי הקשר הענייני-מהותי בין עבודת המערער לבין האירוע הלבבי אשר פקד אותו עקב הדיון בבית הדין, הינו קשר מרוחק מכדי שיצדיק ראיית האירוע הלבבי ככזה שאירע תוך כדי או עקב עבודתו של המערער. כן קבע בית הדין האזורי כי עצם העובדה שהמערער לקה באירוע לבבי תוך כדי ועקב פעולותיו למימוש זכויותיו כלפי המוסד לביטוח לאומי בקשר לאירוע שהיה קשור לעבודתו כחשמלאי עצמאי - אין בה כדי להקים את הקשר הסיבתי שנדרש על פי חוק הביטוח הלאומי בין האירוע הלבבי לבין עבודתו. בית הדין הסתמך בפסק דינו על ההלכה בפסק הדין בעב"ל 1187/04 מסרי זייד נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם). מכאן הערעור שבפנינו. 4. הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב. טענות הצדדים 5. המערער טען בערעורו כי הופעתו בדיון בבית הדין האזורי נמצאת בגדר מימוש זכויותיו הסוציאליות בנוגע לפגיעה בעבודה ולפיכך היא קשורה באופן ישיר לעבודתו. המבחן הוא מבחן הקשר לעבודה - האם אלמלא העבודה היתה התאונה מתרחשת במקום או בזמן בו התרחשה. המערער מסתמך על מספר פסקי דין בהם נדונו מקרים של ריחוק לכאורה של הקשר הסיבתי בין האירוע לבין העבודה. 6. המשיב, מנגד, סומך את ידיו על פסק הדין בבית הדין האזורי וטוען כי קיומו של קשר סיבתי כלשהוא, אין בו די כדי לקבוע שאירוע מסוים ייכלל במסגרת הגדרת תאונת עבודה. לדבריו, אין להכיר בכל פגיעה שהתרחשה במהלך ניסיון למימוש זכות הקשורה בעקיפין לעבודה כתאונת עבודה. עפ"י הטענה, יש לקבוע גבול סביר למעגל ההתרחשויות שניתן לראותן כקשורות לעבודה, גבול אותו חצה המערער בעניין זה. דיון והכרעה 7. לאחר עיון בכל חומר הראיות בתיק ובטענות הצדדים, מצאנו כי דין הערעור להידחות ופסק הדין האזורי יתאשר מטעמיו עפ"י תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. אין בידינו לקבל את טענת המערער לפיה התאונה שאירעה בבית הדין במהלך התדיינות משפטית אירעה "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" למעלה מן הדרוש, נעיר כי יתכנו מקרים בהם הנפגע לא היה מבוטח, במועד ההתדיינות המשפטית, בה ארע האירוע,בביטוח נפגעי עבודה זאת משום שהפסיק לעבוד במועד בו התקיים הדיון המשפטי שבמהלכו הוא נפגע ואז בודאי לא ניתן להכיר באירוע כפגיעה בעבודה. ראה לעניין זה פסק הדין בעב"ל 76/98 משה אהרוני נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לג(45), 33, שאושר בבג"ץ 7799/02, משה אהרוני נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', תק-על 2002(4), 542. סוף דבר 8. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. התקף לב / אוטם שריר הלבתאונת עבודה