החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (סגנית השופטת הראשית דיתה פרוז'ינין; בשא 1375/07, בל10643/07), בה נדחתה בקשת המבקשים ליתן בידם צו ארעי המורה למשיב (להלן - המוסד) להחזיר למבקשים לאלתר את זכויותיהם על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות ממלכתי). 2. מן המסמכים שבפנינו עולות העובדות הלכאוריות הבאות: המבקשים הינם בעל ואשה. המבקש יליד 1937 והמבקשת ילידת 1940. על פי כתב התביעה שהגישו המבקשים "ביום 23.01.07 ובאופן מפתיע וללא שום התראה ו/או שימוע ו/או מתן זכות טיעון החליט הנתבע לראות בתובע כמי שאינו 'תושב' כמשמעות מושג זה בחוק, וכפועל יוצא כמי שאינו זכאי לביטוח רפואי ע"פ חוק ביטוח בריאות ממלכתי". יצויין, כי במכתב המוסד לביטוח לאומי מיום 23.01.2007 צויין, כי "לאחר בדיקת השגתך הוחלט לראותך כמי שאינו תושב ישראל ... מתאריך 01.04.2003... על פי הנתונים שבידינו אינך מתגורר בכתובת 'עיסוויה' עליה הצהרת בפנייתך מיום 11/2006 אלא בנכסך הפרטי שמחוץ לתחום ירושלים". בתצהיר שצורף לבקשה למתן צו ארעי, ציין המבקש, כי הוא חולה לב ומצבו הבריאותי קשה וכי אף לרעייתו בעיות רפואיות, ושניהם זקוקים לטיפולים רפואיים בתדירות גבוהה. לאמור הוסיף המבקש, כי אי מתן הצו הארעי המבוקש יגרום למבקשים נזקים רבים ויסכן את חייהם. לתצהיר לא צורפו מסמכים רפואיים, התומכים בטענות המבקש לעניין מצבם הרפואי שלו ושל רעייתו. 3. הבקשה למתן צו ארעי או זמני נדונה על דרך של הרצאת טיעונים בכתב. עם קבלת תגובת המוסד, דחה בית הדין האזורי את הבקשה, תוך שקבע, כי: "ב"כ המבקש לא הצביע בבקשתו על טעם כלשהו, או על נסיבות יוצאות דופן המצדיקים מתן סעד זמני, או מתן צו עשה, ולא הובהר מדוע תידון בקשתו של המבקש על דרך של תובענה, וכפי שנדונות תביעות אחרות מסוג זה בבית הדין. הועבדה שמדובר בביטוח בריאות, כשלעצמה, אינה מצדיקה מתן סעד זמני. לבקשה לא צורפו מסמכים רפואיים המעידים על דחיפות כלשהי במתן טיפול רפואי למבקשים. בנסיבות אלה אין בפנינו כל טעם המצדיק מתן סעד זמני למבקשים, וטענותיהם בעניין הפסקת הביטוח הרפואי יישמעו במסגרת התיק העיקרי". 4. המבקשים מלינים בבקשת רשות הערעור שבפני, על כי בית הדין האזורי לא קיים דיון בנוכחות הצדדים בבקשה לסעד ארעי או זמני והסתפק בקבלת תגובת המוסד בכתב, בלי להמתין לתגובת המבקשים לתגובת המוסד, טרם מתן החלטתו. כן צויין, כי המוסד לא ביקש לחקור את המבקש על תצהירו לעניין מצבו הרפואי, משכך היה על בית הדין לקבל האמור בתצהיר לעניין זה כ"אמת לאמיתה". לבסוף עתר המבקש, כי אראה בבקשתו שהוגשה לבית הדין האזורי, בקשה לצו מניעה כנגד שלילת הביטוח הרפואי (צו כנגד שינוי מצב) ולא צו עשה לביטוחו באותו ביטוח (צו המורה על שינוי מצב קיים). לאמור הוסיף המבקש טענות לגופה של סוגיית התושבות, אך אין אני נזקק לטענות אלו במסגרת בקשת רשות ערעור זה, והן תידונה בהליך העיקרי בפני בית הדין האזורי. 5. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובכלל החומר שבפני, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי. אכן, בקשות לצווים זמניים שעניינם ביטוח בריאות, ראוי שתידונה דרך כלל בדיון בנוכחות הצדדים. עם זאת, העובדה כי הבקשה נדונה על דרך של הגשת מסמכים בכתב, אינה מחייבת קבלת טענות המבקשים, כאשר טענות אלו אינן נתמכות במסמכים רפואיים, המצביעים על בעיה רפואית דחופה. אשר לשאלה האם בקשת המבקשים בבית הדין קמא היתה לצו מניעה או לצו עשה, הרי שבמקרה דנא, הודיע המוסד למבקשים על כי אינו רואה בהם תושבים כבר ביום 23.01.2007, מכאן שהקביעה האם מדובר בצו מניעה כנגד שלילת הזכאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או בצו עשה לחידוש הביטוח, אינה פשוטה, ולא מצאתי כי הכרעת בית הדין בסוגיה משפטית זו, אינה סבירה על פניה, באופן המחייב התערבות ערכאת הערעור. משהמבקשים לא הצביעו על בעיה רפואית דחופה או מסכנת חיים ומשהסעד של חידוש הביטוח הינו הסעד הנתבע הן בבקשה לסעד זמני, הן בהליך העיקרי, איני סבור כי יצאה שגגה מלפני בית הדין האזורי, עת החליט לברר את הסוגיה במסגרת ההליך העיקרי, שם תתבררנה טענות הצדדים לעניין התושבות (וראו לעניין האופן הראוי לניהול הליך בתביעה שעניינה דומה את הנפסק בעבל 607/05 סאמר ניירוך - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם ניתן ביום 22.03.2006). 6. עם זאת, לאור העובדה כי הדיון בבקשה לצו ארעי או זמני נוהל ללא הזמנת הצדדים לטעון טענותיהם בעל פה, ישקול בית הדין האזורי, אם לא יהא זה ראוי לאפשר למבקשים בישיבת קדם הדיון שנקבעה בהליך העיקרי למחר, 18.06.2007, לטעון טענותיהם באשר למצבם הבריאותי ולהיזקקותם לטיפול רפואי דחוף או שוטף. רפואהביטוח בריאותערעור