1. זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה; בל 2693/02) בו נדחתה תביעת המערער להכיר בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, ממנה הוא סובל, כתאונה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן גם ; החוק). 2. להלן העובדות העולות מפסק הדין בבית-הדין האזורי א. המערער, העובד בתחום ליטוש יהלומים, הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה בעבודה, בטענה כי נפגע בצוואר כתוצאה מעבודתו. תביעתו נדחתה. מכאן התביעה לבית הדין האזורי. ב. ביום 1.4.04 ניתן פסק דין בבית הדין האזורי בבאר שבע (סגנית השופט הראשי יהודית גלטנר-הופמן; בל 2693/02), אשר דחה את תביעת המערער להכיר בפגיעה בצוואר כתאונת עבודה על דרך של מיקרוטראומה. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית דין זה. ג. בדיון בערעור (עבל 1506/04) הוסכם בין הצדדים כך: "... עניינו של המערער לעניין התביעה להכיר בפגיעה בגבו ובצווארו ובכתפיים על פי תורת המיקרוטראומה יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שהמערער יוכל בעדות לתאר ולהמחיש ביתר פרוט את עבודתו בליטוש היהלומים ולאחר מכן בית הדין יחליט על בסיס אותן עובדות אם יש למנות מומחה בשאלה זו. בית הדין האזורי יתרכז בפעולות הקשורות בליטוש היהלום בלבד ולא במגוון הפעולות הנוספות שהמערער מבצע במהלך היום ויבחן אך ורק את אותן הפעולות על פי תורת המיקרוטראומה." ד. בעקבות פסק הדין בערעור הגיעו הצדדים להסכמה בבית הדין האזורי על מינוי מומחה רפואי על בסיס העובדות הבאות: 1. המערער הינו יליד שנת 1937, עובד בליטוש יהלומים משנת 1970. 2. בשנים בהן עבד המערער בתור מלטש יהלומים, עבודת הליטוש התבצעה כאשר המערער יושב על כיסא קבוע והליטוש מתבצע על גבי אופן המסתובב בקצב של כ-6,000 סיבובים בדקה. 3. לצורך עבודת הליטוש היה המערער מפנה את הכתפיים והצוואר לאחור בתנועה סיבובית מימין לשמאל על מנת לבחון את היהלום, מול מקור של אור. התנועה הסיבובית כאמור מתבצעת כאשר התובע ישוב כאמור על כיסא קבוע. התנועה הסיבובית היא בשני צירים, מימין לשמאל תוך הטיית הצוואר מלמטה למעלה לכיוון האור, והמערער ביצע אותה עשרות פעמים. 4. במהלך יום עבודה היה המערער מלטש כ-150 יהלומים. 5. מצבו הרפואי של התובע הוא כמפורט בחומר הרפואי שהגישו הצדדים. ה. בית הדין האזורי מינה את ד"ר אליהו סלטי כמומחה רפואי מטעמו (להלן - המומחה) והפנה אליו את השאלות הבאות: "1. מהי הפגיעה ממנה סובל התובע בגב / עמוד השדרה הצווארי? 2. האם קיים קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל?" ו. המומחה השיב לשאלות בית הדין האזורי כדלקמן: "1. מעיון בתיקו הרפואי של התובע עולה כי התובע סובל מבלטים דיסקלים הגורמים ללחץ על השק הדורלי ומעט על חוט השדרה בגובה C6-C7, C5-C6. לא נראו שינויים ניווניים בצילומי ההדמיה שבוצעו במהלך השנים. 2. אין כל קשר סיבתי בין הבלטים הדיסקלים הנראים כאמור בצילומי ההדמיה השונים לבין אופי עבודתו של התובע כמתואר בכתב ההחלטה. אופי עבודתו של התובע כולל תנועות של הצוואר 'מימין לשמאל ותוך הטיית הצוואר מלמטה למעלה...'. תנועות מסוג זה אם היו יוצרות נזק, הרי שהיו מביאות להתפתחות שינויים ניווניים מואצים בחוליות הצוואר. התובע כיום בן 68 ובגיל זה ניתן היה לצפות ממילא להתפתחות שינויים ניווניים בחוליות הצוואר כחלק מתהליך הזדקנות השלד. אילו אופי עבודתו של התובע היה גורם לנזק בצווארו הרי ששינויים אלה היו אף מוחמרים מעבר לצפוי על פי הגיל. כאמור במקרה זה לא נמצאה בתובע כל מחלה ניוונית אלא בלטים דיסקלים בלבד שלעולם אינם תוצאה של התנועות אותן ביצע התובע במהלך עבודתו". ז. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער, משלא מצא בסיס לסטות מחוות הדעת של המומחה. מכאן הערעור שבפנינו. ח. בהחלטתי מיום 6.12.06 הופנו אל המומחה חלק משאלות הבהרה אותן ביקש ב"כ המערער להפנות אליו ולהלן השאלות: "1. הבהר האם נכון כי המחלה אשר נגרמה למערער, פרצה או התפתחה מהכוח אל הפועל במועד בו פרצה בעקבות האירועים שקרו בעבודה? 2. הבהר האם נכון לאמור כי תנאי העבודה גרמו למחלה שתפרוץ מוקדם והיוו הטריגר לפרוץ המחלה. 3. הבהר האם נכון יהיה לאמור כי תנאי העבודה החלישו את המערער וכך היה חשוף יותר ללקות במחלה הסמויה אשר קיננה בגופו. 4. הבהר האם נכון יהיה לאמור כי במועד בו פרצה המחלה היתה לאירועים בעבודה השפעה גדולה יותר לפריצתה במועד זה מאשר לגורמים האחרים. 5. מה הגורמים, שיעורם, ובאיזה מידה השפיע כל גורם על המחלה / ליקויים אצל המערער במועד בו פרצה? 6. האם תנאי העבודה והפעילות בעבודה גרמו להחמרה במצבו של המערער? 7. עד כמה ניתן להעריך את שיעור תרומת תנאי העבודה להחמרה במצבו או להאצת מצבו? 8. האם מתיקו הרפואי של המערער נלמד על נזק בעמוד השדרה הצווארי או בצוואר המערער?" ט. המומחה השיב על שאלות אלה ביום 14.1.07 כדלקמן: "א. לא נכון. לאירועים בעבודה כמתואר בכתב ההחלטה לא היתה כל השפעה על המועד בו פרצה המחלה. פריצת דיסק צווארי / מותני הינו אירוע טראומטי חריף אשר רגע התרחשותו ניתן היטב להגדרה ברוב המקרים מבחינת זמן ומקום. מאידך מחלה ניוונית היא הצטברות של אירועים חבלתיים מיקרוסקופים ובלתי הפיכים אשר בשלב כלשהו הופכים להיות סימפטומטים. הפתופסיולוגיה של מחלה ניוונית היא מיקרוטראומה. בחוות דעתי הובהר כי התובע אינו סובל ממחלה ניוונית אלא מבלטים דיסקלים הגורמים ללחץ על השק ומעט על חוט השדרה. מכל אלה ברור כי מחלתו אינה תוצאה של הצטברות אירועים בעבודה כי אם תוצאה של אירוע חד פעמי. מאחר ובלטים אלו אינם גורמים ללחץ על שורשי העצבים הרי שבמקרה זה גם לא ניתן להצביע במדויק על האירוע החריף שגרם לכך. עובדה זו אינה סותרת את הקביעה כי אין מדובר באירועים מיקרוסקופים מצטברים שהתרחשו במהלך עבודתו של התובע. הדגש חייב להיות בהבחנה בין מחלה ניוונית שאינה קיימת במקרה זה אך עלולה להיגרם בעקבות מיקרוטראומה (במידה ודרגת החומרה של המחלה היא מעבר לצפוי על פי גילו של החולה) ובין בלטים דיסקלים שלעולם אינם תוצאה של אירועים מיקרוסקופים מצטברים. ב. כפי שהובהר בתשובה קודמת וכן בתשובה 2 לחוות דעתי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין מחלתו. מחלתו (בלטים דיסקלים) אינה תוצאה של נזק מצטבר בעקבות תנאי עבודה. בלטים דיסקלים יכולים להיות בכל גיל ואצל חולים העוסקים בסוגי מקצועות שונים. לתנאי עבודתו של התובע אין כל השפעה על הופעת הבלטים הדיסקלים ותנאי עבודתו אף אינם מהווים טריגר להופעת בלטים דיסקלים אלו. רק מחלה ניוונית (אם היתה כזו) ניתן היה לשייך לתנאי עבודה וגם זאת בתנאי שדרגת חומרתה קשה מהצפוי על פי גילו של החולה. כאמור, לא נצפתה בצווארו של החולה מחלה ניוונית כלשהי". 3. הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב. 4. טענות הצדדים ב"כ המערער טוען בפנינו, גם לאחר שהתקבלו תשובות המומחה, כי המומחה אינו שולל לחלוטין את האפשרות כי המחלה הוחמרה או פרצה אצל המערער עקב תנאי העבודה, ולפיכך מתקיים הקשר הסיבתי בין עבודתו של המערער לבין פרוץ המחלה. ב"כ המשיב, מנגד, סומכת את ידיה על פסק הדין בבית הדין האזורי, ומתבססת על חוות הדעת המנומקת של המומחה. 5. דיון והכרעה לאחר שעיינו בחומר התיק, בתשובות המומחה ובטענות הצדדים, הגענו לידי מסקנה כי אין מנוס מדחיית הערעור. חוות דעתו של המומחה מדברת בעד עצמה. מסקנותיו ברורות, מנומקת היטב, וחד משמעיות. המומחה קובע באופן חד משמעי כי המערער אינו סובל ממחלה ניוונית אלא מבלטים דיסקלים, ושולל באופן נחרץ את האפשרות כי הליקוי האמור נגרם כתוצאה מהתנועות אותן ביצע המערער בעבודתו. לדעת המומחה, הליקוי הינו תוצאה של אירוע חד פעמי ולאופי העבודה לא היתה כל השפעה על המועד בו פרצה המחלה אצל המערער. 6. סוף דבר: הערעור נדחה ללא צו להוצאות. עמוד השדרהרפואהתאונת עבודה