דחיית תביעה בהעדר יחסי עובד מעביד עם קבלן משנה

נטען שבין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד ומעביד אלא התובע היה קבלן עצמאי: בפסיקה נקבעו סימני היכר כלליים המצביעים על היותו של אדם בעל עסק עצמאי, אחזקת אמצעי ייצור בשכירות או בבעלות, קיום הוצאות יצור, העסקת עובדים שכירים, סיכוני רווח והפסד, הזכות להעביר ביצוע עבודה אצל אחר (ראה לג-177-0 מושקוביץ נ. המל"ל פד"ע ה' 79, 82, וכן דב"ע לה-11-0 רחל ולד ואח' נ. המל"ל פד"ע ו' 281, 286). פסק דין 1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעים לשלם לתובע הסכומים הבאים: א) שכר אוגוסט 58,562 ₪ ב) ביטוח מנהלים 139,730 ₪ ג) דמי הבראה 5,103 ₪ ד) ימי חג 34,093 ₪ ה) פדיון חופשה 47,731 ₪ ו) בגדי עבודה 1,200 ₪ ז) פיצויי פיטורים 80,142 ₪ ח) שעות נוספות 143,740 ₪ ט) מס הכנסה 493,098 ₪ לחילופין, ביטוח לאומי 92,090 ₪ ס ה " כ 973,399 ₪ לחילופין 602,391 ₪ זאת בגין יחסי עבודה שהתקיימו בין הצדדים מ- 1/12/93 עד ל- 8/97, המועד שבו התפטר ויש לראות בהתפטרותו כפיטורים, מהטעם, שהנתבעים לא הניחו לתובע לצאת לחופשה המגיעה לו,וכן הפרו התחייבות לשלם לו תוספת לשכרו. 2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע, נטען שבין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד ומעביד אלא התובע היה קבלן עצמאי, לפיכך, דין התביעה להידחות. כן נטען שהנתבעים הכירו את התובע כאשר היה עובד בחברת כח אדם, הוא פנה אליהם והציע שיעבוד אצלם כקבלן משנה, והתשלום לתובע ייעשה תמורת שעות עבודה כנגד חשבונית. בהתאם למוסכם בין הצדדים סיפקה לו נתבעת 3 כלים וחומרים לביצוע עבודתו אך התובע השתמש ברכבו לצרכי עבודתו. הנתבעים מאשרים שמרבית עבודת התובע בוצעה עבור חברת טאור. במהלך מערכת היחסי העבודה בין הצדדים קבל התובע הלוואה פרטית מהנתבעים 1+2 בסכום של 15,000 $. כן נטען שהתובע עבד גם בעבודות נוספות שנמסרו לו ע"י נתבעת 3 אשר הגדילו את רווחיו, ולשם ביצוען אף העסיק עובדים, כאשר תנאי עבודתם סוכמו על ידי התובע. לענין החופשה, נטען שהיו ימים רבים שהתובע לא עבד בהם, אולם לא נעשה חישוב לגביהם, מהטעם, שבין הצדדים לא שררו יחסי עובד ומעביד. לגרסת הנתבעים הסיבה שהתובע עזב את העבודה הנה מעבר לעסק מתחרה, שם החל לעבוד כקבלן משנה, ואכן יום למחרת עזיבתו כבר החל לעבוד בקרית גת עם עובדים נוספים שעבדו אצל נתבעת 3. כן נטען שהתובע קבל כל המגיע לו כנגד החשבוניות שמסר. לחילופין נטען שאף אם התקיימו יחסי עובד ומעביד התובע אינו זכאי לתשלומים הנתבעים הואיל ובהתאם למוסכם עמו הסכום שקיבל כלל את כל מרכיבי השכר. כן נטען שיש לקזז נזקי התובע לנתבעת 3 כמפורט בכתב ההגנה. 3. ביום 25/11/01 הגיעו ב"כ ה צדדים להסדר דיוני כדלהלן: "1. מבקשים פסק דין כדין על פי החומר בתיק לאחר סיכומים שאליהם ניתן לצרף מסמכים. 2. במסגרת ההסכמה, מסכימים להגשת מסמך, (סומן ת/1). המסמך הוא בכתב ידו של הנתבע יוסי זנברג וזה החשבון עבור תשלום חודש 7/97. 3. בהסכמה מגישים יומן רישום נוכחות (סומן ת/2) כולל שמות נוספים והשם הראשון זה שמו של התובע. כן מוסכם שהרישום בטופס כולל שאר השמות שהתובע עצמו מילא את כל הרישום. לגרסת ב"כ הנתבעים, הנתבעים אינם מסכימים לתוכן יש להם רישום נגדי. יש הסכמה ששני עובדים בת/2 ששמותיהם ניר ופראנקו הם עובדים ששכרם שולם על ידי הנתבעים ובאשר לשאדי ומוחמד הם היו עובדי התובע. לגרסת ב"כ התובע, התובע היה צינור להעברת הכספים למרות שעבדו אצל הנתבעים. 4. לגרסת ב"כ התובע הוא התחיל לעבוד בחב' סי.אס. כשבוע וחצי לאחר סיום העבודה אצל הנתבעים. אך לגרסת ב"כ הנתבעים יום לאחר ניתוק היחסים. 5. מבקשים לתת להסכמתם תוקף של החלטה. כל צד מבקש 30 יום. החלטה כמבוקש". 4. להלן העובדות הנוגעות לענין העולות מחומר הראיות: א) נתבעים 1+2 נהלו בשותפות עסק בשם המסחרי ס.י.זנברג (להלן:"השותפות") בתחום של הקמת "חדרים נקיים" עבור מפעלי הי-טק, הרכבת ציוד, ביצוע עבודות תחזוקה שוטפת ואחרת במפעלים כאלה וכיו"ב עבודות. בחודש 6/95 יסדו נתבעים 1+2 את נתבעת 3 כחברה (להלן: "החברה") תוך שימוש בשם השותפות ומאז החברה עוסקת באותו תחום בו עסקה השותפות כאשר נתבעים 1+2 משמשים כמנהלי החברה וכעובדים, בנוסף לעובדי החברה. כמו כן החברה מתקשרת בהסכמים להזמנת שירותים, עם קבלני משנה ובכל התקשרות הנוגעת בדבר. ב) העבודות שבוצעו במסגרת השותפות והחברה, הינן מגוונות ועיקרן התקנת מערכות צנרת, עבודות אחזקה וביצוע שיפוצים שונים, בעיקר במפעל TOWER SEMICONDCTOR LTD (להלן: "טאואר"). ג) לגרסת נתבע 2 ההכרות הראשונה שלו עם התובע היתה שעה שהתובע עבד שכיר בחברת כח האדם O.R.S, סניף ירושלים. התובע עבד בפועל במפעל חברת אינטל בירושלים עבור חברת פלס את רגב בע"מ שהיתה קבלן מבצע העבודות עבור אינטל, ביחד עם עובדים רבים נוספים (חלקם עובדי O.R.S גם כן). ד) באותה עת גם השותפות עבדה בפרוייקט הנ"ל כקבלני משנה עבור פלס את רגב בע"מ, כשנתבע 2 מנהל הפרוייקט של העבודות באתר. ה) לגרסת נתבע 2 בחודש 4/93 פנה התובע אליו ולמר חיים פלס ובקש להפסיק להיות עובד של חברת O.R.S ובקש להתחיל לעבוד כקבלן משנה במישרין מול חברת פלס את רגב בע"מ. מר פלס ונתבע 2 הסכימו והבהירו לתובע כי הוא יקבל תשלום בגובה הסכום שמשולם ל- O.R.Sוהתשלומים שקבלה (50% מהשכר), והדבר כולל כבר את כל הרכיבים (תנאים סוציאלים, תשלומי מס, נסיעות וכו'). ו) לצורך ההתקשרות הנ"ל הפך התובע לעוסק מורשה המבצע עבודות כקבלן משנה. ז) לגרסת נתבע 2 התובע עבד עבור פלס את רגב בע"מ כקבלן משנה מספר חודשים ויום אחד נעלם מאתר העבודה. כשחזר התובע כעבור זמן מה לסגור חשבון, הודיע שהפך להיות קבלן משנה של קבלן בשם דובריש שהיה מתחרה של פלס את רגב בע"מ. נתבעים 1+2 התנגדו שיעבוד מטעם דובריש בפרוייקט אינטל בירושלים, ומספר חודשים לא ראו אותו. ח) לגרסת נתבע 2 לקראת סוף שנת 1993 התקשר אליו התובע ביוזמתו ובקש לעבוד כקבלן משנה עבורם. כשפנה התובע כאמור, הובהר לו כי אין לשותפות עבודה לביצוע בירושלים אך יש עבודה במגדל העמק שם עבדו כקבלני משנה מטעם פלס את רגב בע"מ במפעל טאוור, והוא הסכים כי בינתיים עבר להתגורר בחיפה. ט) בתחילת חודש 12/93 החל התובע לעבוד כקבלן משנה של השותפות, שהעסיקה עובדים נוספים פרט לתובע. י) בחודש 6/95 יוסדה החברה כאמור, כאשר זאת שמרה על המערכת העסקית, הן מול מזמיני העבודה, הן מול קבלני המשנה והן מול עובדי השותפות שהפכו להיות עובדי החברה, תוך שמירת זכויותיהם. יא) ביום 1/7/95 נחתם בין התובע לחברה הסכם המגדיר יחסי העבודה בין הצדדים כאשר החברה מזמינה, והתובע קבלן משנה (ראה נספח א' לתצהיר נתבע 2). יב) בחברת טאור בצע התובע את העבודה שנדרש לבצעה בכלי העבודה של החברה. יג) התובע השתמש כל תקופת עבודתו ברכבו לצרכי העבודה. הוצאות הרכב (לרבות פחת) נוכו בדיווחיו לרשויות המס. יד) לבקשת התובע הוא קיבל הלוואה אישית מנתבעים 1+2 בסך השווה ל- 15,000$ לצרכי רכישת דירה. (ראה נספח ג' לתצהיר התובע). טו) במהלך קשרי העבודה עם השותפות והחברה העסיק התובע עובדים מטעמו. לגרסת התובע אלו היו עובדים שנכפו עליו ע"י נתבעים 1+2, גרסה המוכחשת ע"י נתבעים 1+2 בתצהיריהם, אך אין מחלוקת שמדובר על מספר עובדים שכל אחד מהם עבד מחודש עד מספר חודשים. (לענין העובדים ראה סעיפים 23-24 לתצהיר נתבע 1, וכן סעיפים 34 ואילך לתצהיר נתבע 2). טז) בנוסף לעבודות שבצע התובע עבור החברה בטאור, בצע התובע גם עבודות מחוץ למפעל טאור, (כגון התקנת פרגולות, עבודות בניה שונות וכד'). גרסת הצדדים כאשר לעבודות אלה שונה. לגרסת התובע מדובר בעבודות שנדרש לבצע ע"י נתבעים 1+2 כאשר נתבעים לא רצו להוציא חשבוניות בגין עבודות אלה, ואילו גרסת הנתבעים 1+2 הנה שאלו עבודות שנתקבלו גם ביוזמת התובע, כאשר התובע קבע את מספר העובדים שידרש לביצוע העבודה והוא שבצע את העבודה בפועל ללא שום פיקוח מצידם כשהוא הודיע שהוא זקוק לתגבור לביצוע עבודה כלשהי, שובצו עובדים של החברה לתגבור הצוות שלו. כן סוכם שהרווח מאותן עבודות בניכוי שעות עבודת התובע ועובדיו יתחלק בין החברה לתובע. יז) נתבע 1 הכחיש טענות התובע כאילו הם שילמו לתובע, לגרסתו, הוצאות נסיעה, אוכל, פלאפון ודלק בנוסף לתשלום שחושב לפי שעות העבודה. לגרסתו, הוצאות נסיעה ו/או דלק היו עניינו של התובע בלבד, ורק במקרים שבהם ביצע התובע עבור החברה עבודות מחוץ למפעל טאוור, ולצורך חישוב רווחים בהם הוא והחברה צריכים להתחלק לפי המוסכם, נלקחו בחשבון הוצאות כאלה בין מרכיבי העלויות של ביצוע העבודה, המגיעות לתובע כהחזר, בטרם חלוקת הרווחים בינו והחברה. כך גם בנוגע לאוכל, לא שילמו לתובע עבור מרכיב זה - בפועל נהגו לרכוש מחברת הקייטרינג העובדת במפעל טאוור תלושי אוכל, אותם מכרו לעובדיהם והתובע בקש מהם למכור לו תלושים כאלה כדי להנות מההנחות. כך גם בנוגע לפלאפון, רכישת המכשיר נעשתה ע"ח החברה. הפלאפון נרשם על שם התובע ולגרסת נתבע 1 הוא היה צריך להחזירו לחברה עם הפסקת העבודה. יח) לגרסת נתבעים 1+2 ביום 26/8/01 החל התובע לעבוד עם עובדיו שהיו גם עובדי החברה עבור חברת CS בקרית גת, גרסה השונה במקצת ע"י התובע באשר לזמן התחלת העבודה. התובע מציין שהוא התחיל לעבוד בקרית גת כשבוע וחצי לאחר הפסקת העבודה אצל החברה, ואילו נתבעים 1+2 טוענים שהוא התחיל לעבוד שם מיד עם הפסקת עבודתו בחברה. 5. בהתאם להלכה הפסוקה המבחן הקובע באם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד הנו מבחן המעורב שבמרכזו מבחן ההשתלבות, ובצדק התייחס כל אחד מב"כ הצדדים בסיכומיו למבחן זה על מנת להוכיח את גרסתו. למבחן ההשתלבות שני פנים, פן חיובי ופן שלילי (ראה דב"ע לו-27-3 עירית נתניה נ. בירגר פד"ע ג' 177, 188). אף אם נניח לרגע שנתקיימו בתובע ביחסיו עם הנתבעת סימני ההיכר לפן החיובי הרי יש לבחון אם נתקיימו סימני ההיכר לפן השלילי. בפסיקה נקבעו סימני היכר כלליים המצביעים על היותו של אדם בעל עסק עצמאי, אחזקת אמצעי ייצור בשכירות או בבעלות, קיום הוצאות יצור, העסקת עובדים שכירים, סיכוני רווח והפסד, הזכות להעביר ביצוע עבודה אצל אחר (ראה לג-177-0 מושקוביץ נ. המל"ל פד"ע ה' 79, 82, וכן דב"ע לה-11-0 רחל ולד ואח' נ. המל"ל פד"ע ו' 281, 286). 6. נבחן מאפייני הפן השלילי, האם התקיימו או לא התקיימו בתובע? א) העסקת עובדים שכירים: (1) כעולה מהעובדות שפורטו לעיל העסיק התובע עובדים שכירים, להם שילם שכר עבודה, וכן היה לו תיק ניכויים במס הכנסה. (2) טענת התובע כי אלה היו עובדי החברה ו/או שהתובע נצטווה להעסיקם ע"י החברה אין די בה כדי לסתור העובדות, לפיהן, התובע שילם את שכרם והעסיקם לפי הוראותיו או בחברת טאור או בעבודות חוץ. (לענין זה ראה נספחים ג' - ח' לסיכומי ב"כ הנתבעים). (3) לגרסת התובע העובדים בראונשטיין גד והרוש עידן הועסקו על ידו החל מחודש 5/97 לפי הוראות הנתבעים, אך מעיון במסמכי הנהלת החשבונות שצורפו לסיכומי הנתבעים עולה שהוא העסיק עובדים אלה עוד בשנת 1995, (ראה נספח ג' לסיכומי הנתבעים), עובדות הפועלות נגד גרסתו. (4) מתלושי המשכורת שצורפו לסיכומי ב"כ הנתבעים עולה שהתובע לא היה צנור העברת כספים לאותם עובדים שהעוסקו על ידו , אלא הותיר לעצמו רווח קבלני, דהיינו, לא כל הסכום ששולם ע"י החברה לתובע עבור עבודת אותם עובדים הועברה לאותם עובדים, אלא שולם להם סכום מופחת (ולענין זה ראה פירוט שנתן ע"י ב"כ הנתבעים בסיכומיו תוך הפניה למסמכים שונים, ראה סעיף 30-33 לסיכומים). (5) מעיון בדוחות שהוגשו למס הכנסה עולה שהתובע ניכה הוצאות שונות שהיו לו תקופה בה היו לו קשרי עבודה עם הנתבעים, כגון שכר עבודה, נסיעות וכדומה, הוצאות המאפיינות עצמאי ולא שכיר. (6) מצרוף תקופות העבודה השונות שבהן העסיק התובע עובדים שונים, עולה שמדובר בתקופה העולה על שנת עבודה זאת מתוך תקופה שנמשכה כ-4 שנים, תקופה זאת די בה כדי להגיע למסקנה שאין מדובר בהעסקה שולית של עובדים היכולה להטות הכף. (7) לא ברורה לבית הדין התוצאה אליה חותרת ב"כ התובע, האומנם התובע ביחסיו עם הנתבעים יהיה עובד שכיר, ואילו ביחסיו עם העובדים שהעסיק לשם ביצוע התחייבויותיו כלפי הנתבעים יהיה קבלן עצמאי, זאת בעצם התוצאה שנגיע אליה אם נקבל עמדת ב"כ התובע. הננו סבורים שתוצאה זאת בנסיבות מסויימות של תיק זה בלתי אפשרית הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. ההלכה שנקבעה בדיון לב/1-3 גלוב נ. לוי פד"ע ג' 247 אינה ישימה בנסיבות הענין, אין מדובר כאן בעזרה שולית של העובדים הנ"ל. ב) הגדלת רווח או הקטנתו (1) מהעובדות הנ"ל עולה שפרט לעבודת התובע עבור החברה בטאור בצע התובע פרוייקטים נוספים מחוץ לטאור. (2) לצורך הענין, אין כל חשיבות מי יזם הבאת הפרוייקטים, התובע או הנתבעים, די בכך שהתובע ביצע אותם פרוייקטים, כאשר היה בין הצדדים סיכום לענין ההכנסות מאותם פרוייקטים, באופן שהרווח לאחר ניכוי ההוצאות יחולק בין הצדדים בחלקים שווים. (3) כן עולה מהעובדות שלעיתים נעזר התובע בעובדי החברה עצמה לביצוע אותם פרוייקטים, (לענין זה ראה תצהירי לוי מאיר, יוסי עופר, שושן שלום). לא עולה מהראיות שהוצגו שעלות העסקת אותם עובדים קוזזה מההכנסה של אותם פרוייקטים, מכאן, ככל שהתובע עשה שימוש בעובדי הנתבעים כן גדלו הכנסותיו (4) בנוסף, לתובע היה אינטרס לעבוד מספר שעות רב יותר, וכן להעסיק העובדים שעבדו עמו בשעות נוספות, מהטעם שככל שעבדו יותר הכנסותיו גדלו. מהראיות שהוצגו בפנינו לא עולה כי הנתבעים הגבילו את התובע או עובדיו במספר השעות שעבדו או שנדרשה הסכמתם, לפיכך, כמות השעות עליה הצביע התובע שעבורה קבל תשלום פועלת בנסיבות אלה נגדו. כמות השעות מצביעה על שליטה בהכנסות, הגדלתם או הפחתתם. מובן שככל שאותם עובדים שהעסיק במהלך קשרי העבודה עם הנתבעים עבדו שעות רבות יותר הכנסתו גדלה, הואיל והוא לא שילם לאותם עובדים אותם הסכומים שקבל מהנתבעים. ג) מאפיינים נוספים (1) התובע היה רשום כעוסק עצמאי בביטוח לאומי ומס הכנסה ומס ערך מוסף וכן היה לו תיק ניכויים לעובדיו. לפי הפסיקה רישום כעצמאי הנה עובדה נטרלית, אך יחד עם הסממנים הנוספים הכף נוטה נגדו. (2) ההלוואה - ההלוואה שקיבל התובע בסכום של 15,000$ בכפוף לתנאיה, אינה מאפיינת יחסי עובד ומעביד. (3) עיון בכרטסת התובע שצורפה לסיכומי הנתבעים מצביעה על הוצאות המאפיינות עצמאי ולא שכיר, אלו אותן הוצאות הדרושות לצורך יצור הכנסה כגון נעלי עבודה, דלק, עצים, בגדי עבודה וכד'. הוצאות אלו אינן מאפיינות יחסי עובד ומעביד. 7. המסקנה מכל האמור לעיל שהתובע לא הרים הנטל המוטל עליו, כי בינו לבין הנתבעים התקיימו יחסי עובד ומעביד, לפיכך, דין התביעה להידחות. קבלן משנהיחסי עובד מעבידקבלן