פסק דין 1. לפנינו תביעה להורות לנתבעות כדלקמן: א) לנתבעת 1 - לחייבה לשלם לתובע סכום של 93,000 ₪ (עבור פיצויי פיטורים מוגדלים ו- 4 חודשי הסתגלות), בצרוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. ב) לנתבעת 2 - לכנס את ועדת השיפויים על מנת להשיב על כנה החלטתה מיום 16/7/97, ושיפוי נתבעת 1 כמקובל. כל זאת בגין יחסי עובד ומעביד שהתקיימו בין הצדדים מ- 1/9/82 והסתיימו עם סגירת מגמת החשמל בבית הספר בו לימד התובע. 2. בכתב ההגנה שהוגש ע"י נתבעת 1 הוכחשו טענות התובע, נטען שנתבעת 1 משמשת צינור להעברת כספים בלבד מטעם נתבעת 2. אכן, ב - 16/7/97 התכנסה ועדת שיפויים והחליטה על תשלום פיצויים וחודשי הסתגלות לתובע, אך בדיעבד התברר לגזבר הנתבעת על אי סדרים בהעסקת התובע, נמסרה על כך הודעה לועדת השיפויים וזאת בטלה החלטתה. כן נטען שהתובע עזב את העבודה כבר ב- 1991 ולא חזר, זאת ללא כל קשר לסגירת מגמת החשמל בשנת 1997. כן נטען שאישורי החל"ת הוצאו לתובע ללא סמכות. 3. בכתב ההגנה שהוגש ע"י נתבעת 2 נטען ראשית שיש לדחות התביעה נגדה על הסף , מהטעם, שאין יריבות בין הצדדים, המעבידה הינה נתבעת 1 ומיצוי עילת התובע צריך להיעשות עימה. לענין השיפוי, לתובע אין מעמד להסדר השיפוי בין הנתבעות. כן נמסרו פרטים על הליך קבלת החלטת ועדת השיפויים וביטולה. כמו כן נטען שב- 1/98 הגיש התובע בקשה לפרישה מוקדמת, שאושרה במסגרת ההסכם הקיבוצי המאפשר פרישה מוקדמת כאמור. כן נטען שעל פי סעיף 5 לנוהל שיפוי בעלויות בגין פיצויים מוגדלים ו/או חודשי הסתגלות, לא יאושר שיפוי לבעלויות בגין עובדי הוראה הפורשים לגימלאות במועד או בפרישה מוקדמת, לפיכך, ובנסיבות אלה אין מקום לשפות את נתבעת 1 בגין התובע. 4. ב"כ הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו, פסק הדין ינתן כדין על פי החומר בתיק לאחר סיכומים כאשר לסיכומים נתן לצרף מסמכים. 5. להלן העובדות הנוגעות לענין: א) התובע הועסק ע"י נתבעת 1 כמורה עד 08/01. ב) בתקופה שבין 09/91- 09/97 שהה התובע בחופשה ללא תשלום (חל"ת) (ראה נספחים ב' עד ד' לסיכומי התובע). ג) ביום 13/5/97 נמסרה לתובע הודעה על הפסקת עבודתו ב- 31/8/97 עקב סגירת מגמת החשמל (נספח ה' לסיכומי התובע). ד) לגירסת התובע במהלך שנת החל"ת האחרונה, הודיע התובע על רצונו לחזור לעבודה כמורה בביה"ס, אולם בתאריך 13/5/97, נשלחה לתובע הודעה בדבר הפסקת עבודתו בביה"ס. ה) בין התובע לנתבעת 1 נחתם הסכם פיצויים על פיו התובע יסיים את עבודתו ביום 31/08/97. בהסכם האמור נקבע כי התובע יקבל פיצויים מוגדלים מעבר לסכומים שהצטברו לטובתו במבטחים, וכי יהיה זכאי לחודשי הסתגלות בהתאם להחלטת ועדה פריטטית במשרד החינוך. (נספח ו' לסיכומי התובע) לצרכי נוחות להלן נוסח ההסכם: " הסכם פיצויים בין עירית צפת להלן"המעסיק" המיוצגת ע"י מנכ"ל הרשת. לבין הסתדרות המורים המיוצגת ע"י מר פסח לנסברג. הואיל: ורשת אמי"ת שהינה הבעלות על ביה"ס אמי"ת החליטה על צמצום מגמות ושנוי מכני של ביה"ס, והואיל ומצטצמת מגמת מינהל. הואיל ונוהל מו"מ בין המעסיק הסתדרות המורים המייצג את המורה המלמדת אצל המעסיק. והואיל והמורה יורם X ת.ז X עובד בביה"ס מתאריך 19/8/82. כמורה ומנהל. הוסכם על הצדדים: א. המורה יסיים את עבודתו ביום 31/8/97. ב. המורה יקבל פיצויי פיטורין מוגדלים בשיעור 50% על היקף משרתו מעבר לסכום שהצטבר לזכותו במבטחים, עד להיקף משרה אחת בלבד. ג. המורה יקבל חודשי הסתגלות בהתאם להחלטת הועדה הפריטטית בראשותו של מר שמעון הראל, משרד החינוך והתרבות, ירושלים. ולראיה באו על החתום: עיריית צפת פסח לנסברג הריני מאשר הסכמתי לתוכן מכתב זה (המסמך שונה על ידי ללשון זכר) המורה." ו) ביום 16/7/97 התכנסה ועדת השיפויים. על סמך הנתונים אשר הועברו אליה מהעירייה, החליטה לאשר את זכאותו של התובע לפיצויים מוגדלים וכן לתשלום בדין ארבעה חודשי הסתגלות, תוך שיפוי הבעלות, הנתבעת מס' 1. (נספח ז' לסכומי התובע), לצורכי נוחות להלן נוסח ההחלטה: "שם המורה: יורם X מס' זהות: 6895440 מקום העבודה: בי"ס אמי"ת, צפת הבעלות: עירית צפת פרוטוקול ועדת השיפויים שהתקיימה ביום 16/7/97. ההחלטה: עבודתו של הנ"ל הופסקה בתם שנה"ל תשמ"ז מסיבות צמצומים וסגירת מגמות, ולאחר שהועסק במשך 15 שנים ע"י הבעלות. הועדה מאשרת את זכאותו לפיצויים מוגדלים בגובה של 50% מעבר לכספים העומדים לרשותו בקרן הפנסיה וכן ל- 4 חודשי הסתגלות, תוך שפוי הבעלות כמקובל. השפוי עבור 50% הנ"ל יהיה לפי המשכורת הקובעת. הערות: 1) ההחלטה הנ"ל מותנית בכך שאינו/ה מקבל/ת פנסיה חודשית במסגרת המסלול הנוסף על פי ההסכם הקבוצי. 2) שפוי הבעלות - בגין היקף משרה שלא יעלה על משרה שלמה אחת. רשם: צבי קדמון מרכז הועדה" ז) ביום 21/01/98 הגיש התובע בקשה לפרישה מוקדמת. בקשתו זו אושרה ביום 03/02/98. ח) לאחר ההחלטה הראשונה של וועדת השיפויים, הגיעו לידי הנתבעת מסמכים המעידים על כך שההחלטה התבססה על נתונים שגויים וכי התובע הפסיק את עבודתו עוד בחודש אוגוסט 1991 מיוזמתו וללא כל קשר לצמצומי המגמות. (ראה נספח ח' מכתב גזבר העיריה לועדת השיפויים). ט) ועדת השיפויים התכנסה שוב וביטלה ביום 09/03/99 את ההחלטה לשפות את הנתבעת מס' 1 (להלן: "ההחלטה השניה" - נספח ט' לסיכומי התובע). י) לאחר פתיחת הליך זה, הועברו כל המסמכים הרלבנטיים לוועדת השיפויים, וזו דנה בשלישית בעניינו של התובע. ביום 02/08/01 החליטה וועדת השיפויים שהעירייה איננה זכאית לקבל שיפוי כדין פיצוי פיטורין מוגדלים, וזאת נוכח פרישתו המוקדמת של התובע. החלטת ועדת השיפויים מיום 02/08/01 צורפה כנספח א' לסיכומי נתבעת 2. יא) לגרסת התובע מלכתחילה לא טרחו נציגי הנתבעת מס' 1 לזמן את התובע ולו פעם אחת על מנת לברר עמו את העובדות לאישורן באשר למס' שנות עבודתו, מועד יציאתו לשנת השתלמות ואישורי החל"ת שבידיו. (לעניין זה ראה תכתבות, צוטרפה כנספחים י 1- י 3 לסיכומי התובע). יב) נגד התובע הוגשה תלונה במשטרה ופתיחת הליך חקירה משטרתי (פ"א 1399/98) ביוזמת הנתבעת מס' 1, בטענות כי התובע קיבל דבר במירמה, בכך שעמדו על זכותו לדרוש פיצויים בהתאם להסכם. 6. המועד לפיו יבחנו זכויות התובע ו/או מימושן - א) המועד לפיו יבחנו זכויות התובע הנו המועד בו נחתם הסכם הפיצויים עמו, בהנחה, שהנתונים העובדתיים שהביאו לגיבוש ההסכם הוצגו בתום לב ולא תוך כדי הטעיית הצד השני. ב) בהתייחס לאמור לעיל יש לבחון טענת נתבעת 1, לפיה, התובע נטש את עבודתו עוד בעת יציאתו להשתלמות וממנה לא חזר בפועל לעבוד (ראה מכתבו של מר נבו, נספח ח' לסיכומי התובע שהביא לשינוי החלטת ועדה השיפויים). ג) בסיכומיו בחר ב"כ הנתבעת 1 להתייחס למכתב זה (ראה סעיף 2.1 לסיכומים), בסעיף 2.2 לסיכומים בחר לעשות שימוש במונח "טעות" והוא ממשיך, ואם כך יש לראות בטעות זו טעות כנה וסבירה. ד) לצורך הענין, אין טעם שנעסוק בנבכי הטעות, הואיל וזאת לא דרושה לברור המחלוקת. די לנו במסמכים שהוצגו ע"י התובע על שנות העדרותו והאישורים שהתקבלו להעדרות כדי להגיע למסקנה כי התובע נעדר מהעבודה ברשות ובסמכות. לטענה כי נטש את מקום העבודה אין כל יסוד ויש לדחותה, כל האישורים נתנו ע"י מנהל מח' החינוך אצל הנתבעת או מנהל בית הספר, כאשר במרביתם היו מכותבים גם הנוגעים בדבר אצל נתבעת 1. לענין זה תשומת לב מיוחדת למכתבה של גב' אלישבע שלי, יועצת ראש העיריה לעניני חינוך בו היא מאשרת מכתבו של מנהל בית הספר לחופשה ללא תשלום כאשר בהודעה זאת מובהרות לתובע זכויותיו בתקופת החל"ת, מכתב זה נשלח ב- 17/4/96 והעתקים ממנו הופנו לראש העיריה, מ"מ מנכ"ל העיריה ומנהל בית הספר (ראה נספח ד 1 לסיכומי התובע). ה) בהתייחס לאמור לעיל התובע זכאי למימוש הסכם הפיצויים שנחתם עמו כאמור, ובכפוף לתנאיו. 7. לעניין הזכויות שזכאי להם התובע על פי הסכם הפיצויים - א) בהסכם הפיצויים ישנם שני סעיפים המעניקים זכויות - (1) פיצויי פיטורים מוגדלים בשעור של 50%, מעבר לסכום שהצטבר במבטחים עד להיקף משרה. (2) חודשי הסתגלות בהתאם להחלטת ועדת השיפויים. ב) להבדיל מהסעיף המתייחס לחודשי הסתגלות המפנה אותנו לועדת השיפויים, הרי הסעיף המתייחס לפיצויי הפיטורים אינו מפנה אותנו לועדת השיפויים. ג) בהתייחס לאמור לעיל גם אם ועדת השיפויים התייחסה בהחלטתה הן לפיצויים מוגדלים והן לחודשי הסתגלות, הרי בהתאם להסכם הפיצויים החלק הקובע לענין זכויות התובע הנו החלק הנוגע לחודשי ההסתגלות, ולא לפיצויי הפיטורים המוגדלים שאותם זכאי התובע לקבל בכל מקרה, למרות החלטת ועדת השיפויים. ד) הטענה שגם סעיף הפיצויים המוגדלים כפוף לשפוי דינה להידחות, מהטעם, שנוסח הסכם הפיצויים אינו מורה על כך במפורש, ואין להסיק זאת מהמסמך. ה) בהתייחס לאמור לעיל, החלטת ועדת השיפויים לענין חודשי ההסתגלות כפופה להערה בהחלטה, לפיה, שההחלטה מותנית בכך שהעובד אינו מקבל פנסיה חודשית במסגרת המסלול הנוסף על פי ההסכם. ו) אכן זכויות התובע צריכות להיקבע על פי המועד בו נחתם הסכם הפיצויים. בנסיבות העניין יש להניח שתנאי לאישור הפנסיה המוקדמת הנו החזרת מענק חודשי ההסתגלות שקבל בהתאם להחלטת ועדת השיפויים, כך שאין התובע יכול להינות משתי העולמות. ז) לפיכך, אין כל טעם בהענקת הזכות לחודשי הסתגלות ובטולה על אתר, מהטעם, שבינתיים השתנו הנסיבות והתובע קבל אישור לפנסיה מוקדמת. ח) המסקנה מכל האמור לעיל שהתובע זכאי לקבל מהנתבעת פיצויי פיטורים מוגדלים בשעור של 50% על היקף משרה אחת. 8. לענין פיצויי התובע בגין עוגמת נפש - א) אין מחלוקת בדבר זכותו של המעביד לברר עובדות ו/או נתונים שהביאו אותו, או צד ג' כל שהוא, להעניק זכויות ו/או להכיר בזכות כל שהיא לעובד, אך תנאי מוקדם לכך הנו ברור מוקדם עם העובד, כל זאת במקרה שברור כזה אינו פוגע בענין עצמו. ב) בעניננו, ברור מוקדם עם התובע, (לענין העדרותו מספר שנים מהעבודה ואם ניתן לכך אישור להעדרותו), אף אם ברור זה אינו מגיע לגדר שימוע , נדרש מכורח הנסיבות , דבר שלא נעשה בענינינו, נתבעת 1 לא הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח אחרת. אילו אותו ברור היה נעשה במועד, דהיינו, לפני פנית מר נבו לועדת השיפויים. לא היה מקום ל"מחול השדים" שנקלע אליו התובע, לרבות, הגשת תלונה במשטרה עם כל עוגמת הנפש הכרורה בכך. ג) בהתחשב בעובדה שבידי נתבעת 1 נמצאו אותם אישורים להעדרות התובע במשך מספר שנים, יש מידה של חוסר תום לב מצד נתבעת 1 בפניה שנעשתה לועדת השיפויים, פניה שגרמה לבטול ההחלטה, וכן בהגשת תלונה למשטרה המחייבת פיצוי. ד) בהתחשב במכלול הנסיבות הננו מחייבים נתבעת 1 לשלם לתובע בגין סעיף זה סכום של 15,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מהיום עד התשלום בפועל. 9. א) המסקנה מכל האמור לעיל שיש לחייב נתבעת 1 לשלם לתובע פיצויים מוגדלים בשיעור של 50% משרה - החישוב יעשה לפי המשכורת הקובעת לפיצויי פיטורים. על ב"כ הצדדים לערוך חישוב מוסכם תוך 30 יום מהיום, במקרה של מחלוקת כל צד יוכל לפנות לבית הדין בבקשה, וההחלטה בבקשה תהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין. פיצויי הפיטורים המוגדלים ישאו הצמדה וריבית כדין מיום 1/8/97 ועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות העניין לא מצאנו לנכון לחייב בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, הואיל וחלפה שנה ממועד העילה, כמו כן על המחלוקת פרושה הגנת סעיף 18 לחוק הגנת השכר. בנוסף מדובר על תוספת פיצויים מוגדלים, להבדיל, מפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים. ב) באשר לנתבעת 2 דין התביעה נגדה להדחות. בנסיבות העניין לא מצאנו מקום לחייב התובע בהוצאות, ולו מהטעם שעם קבלת מכתבו של מר נבו לועדת השיפויים היה עליה לקבל תגובת התובע לאמור בטרם מתן ההחלטה, זאת, ללא קשר לנכונות הדברים. דיני חינוךשיפוימורים