פסק דין 1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעים לשלם לתובעת הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים - 50,236 ₪; הלנת פיצויי פיטורים - 90,424 ₪; תגמולים - 24,919 ₪; חוב להשלמת תגמולים - 28,408 ₪; שכר (מענק הסתגלות) - 92,744 ₪; פיצויי הלנה בגין שכר (מענק הסתגלות) 324,480 ₪; הפרת חוזה - 76,995 ₪; קרן השתלמות - הפרשי זכאות - 25,493 ₪; קרן השתלמות - הפרשי הצמדה וריבית (איחורים) - 3,805 ₪; פדיון חופשה - 19,239 ₪; פיצוי הלנה בגין פדיון חופשה - 72,146 ₪; פיצויי הלנה בגין תשלום שכ"ע - 26,663 ₪; הבראה - הפרשים - 520₪; טלפון - הפרשים - 2,656 ₪; ס ה " כ 838,728 ₪. זאת בגין יחסי עובד ומעביד שהתקיימו בין הצדדים מיום 5/1/97 והסתיימו בפיטורים ביום 11/1/99, וכן בהסתמך על הסכם עבודה שנחתם בין הצדדים ביום 2/1/97. 2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובעת למעט העובדה שנחתם הסכם עבודה, וכי התובעת פוטרה, בנוסף, נטען שאין זה סביר שעבור תקופת עבודה של שנתיים תוגש תביעה בסכום של 838,000 ₪. כן נטען שהפסקת עבודתה של התובעת היתה על רקע עזיבת המנכ"ל הקודם של הנתבעת , להלן: "המנכ"ל". בעקבות עזיבת המנכ"ל התברר לנתבעת שהמנכ"ל הסתיר מידע מהדירקטוריון הטעה אותו ובכך גרם לנזקים רבים לנתבעת, וכן נתבררה גם עובדת מעורבות התובעת במעשיו ו/או מחדליו של המנכ"ל, עובדות שהתגלו רק בחודש 3/99. כן נטען שבעקבות מידע זה נוהלה תכתובת ענפה עם התובעת אשר בית הדין מופנה אליה בנספחים להגנה. באשר לתביעה נגד נתבע 2 מר בודינגר, הרי נגדו אין כל יריבות. כן נטען שבנסיבות בהן עזבה התובעת היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים. בכל מקרה אין התובעת זכאית לפיצויי הלנה בגינם. באשר למסמכים שצורפו לכתב התביעה כהסכמים, הרי מדובר בטיוטות בלבד ואינם משקפים גמירות דעת בין הצדדים. בכל מקרה וינתן להם תוקף, הרי צויין בהסכמים, שעם קבלת הסכום הנקוב בהם מוותרת התובעת על כל תביעות נוספות מהנתבעת לרבות על פיצויי פיטורים. כן הוכחשה הטענה כאילו הנתבע הבטיח הבטחה כלשהיא לתובעת כי לא תפוטר לפי תום שנתיים ובודאי אין בסיס לתביעות הכספיות הנלוות לטענה זאת. כן הוכחשה התביעה לפיצויי הלנה, ובכלל זה נטענה טענת התיישנות. 3.(א) להלן העובדות הנוגעות לענין העולות מחומר הראיות ואלה המוסכמות על הצדדים כפי שהוגשו ברשימת המוסכמות והפלוגתאות: (1) התובעת שימשה כחשבת ומנהלת כספים של הנתבעת, על פי הסכם עבודה שנחתם ביום 2/1/1997 ונכנס לתוקף ביום 5/1/1997 (צורף כנספח א' לכתב התביעה). (2) לתובעת נמסר ביום 11/1/1999 מכתב פיטורין, שציין כסיבת הפיטורין "צמצומים והתייעלות בחברה" ( צורף כנספח ב' לכתב התביעה). (3) תקופת ההודעה המוקדמת של התובעת הסתיימה ביום 11/2/1999. (4) הנתבעת לא קיבלה כל תשלום מאת הנתבעת לאחר פיטוריה, עד למועדים המפורטים בהמשך, ובקשר לכך התנהלה בין הצדדים תכתובת. (5) התובעת ניהלה מו"מ עם הנתבעת על תנאי הפסקת עבודתה. פרטי המו"מ הנ"ל משתקפים במסמכים שצורפו כנספח ג' לכתב התביעה. (6) ביום 2/5/2000 שלחה הנתבעת לחברת הבטוח של התובעת הודעה על שחרור פוליסות בטוח מנהלים, שכללו חלק מפיצויי הפיטורים. (7) ביום 14/9/2000 המציאה הנתבעת לחברת הבטוח של התובעת טופס 161 מתוקן. ביום 14/9/2000 שוחררו לתובעת פוליסות בטוח המנהלים שלה, שכללו כאמור חלק מפיצויי הפיטורים שלה. (8) ביום 3/10/2000 נפרע שיק שנמסר לתובעת, ובו השלמה חלקית של פיצויי הפיטורים המגיעים לה מהנתבעת. לאחר פרעון שיק זה - שולמו למעשה לתובעת מלוא פיצויי הפיטורים, למעט רכיב המתיחס לגילום הוצאות רכב, כמפורט בסעיף 3 לפלוגתאות להלן. (9) בעקבות הליך גישור, מסרה ביום 29/3/2001 הנתבעת לתובעת, במסגרת פסק דין חלקי, שלושה שיקים חודשיים לתשלום סכום, אשר כולל חלק מרכיבי התביעה, ובהם הפרשות לקופת תגמולים, הפרשות לקרן השתלמות, חלק מפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, ורכיבים נוספים. (10) הנתבעת ניכתה במקור מס בשיעור 50% מהסכומים ששילמה לתובעת כאמור בסעיף 9 לעיל, לרבות לגבי הסכומים ששילמה בגין הפרשות לקופת תגמולים ולקרן השתלמות. ב) להלן הפלוגתאות כפי שהוסכמו ע"י ב"כ ברשימה הנ"ל: (1) דרישת התובעת לתשלום מענק הסתגלות ופיצויי הלנה לגביו - כמצוין בסעיף 5 לכתב התביעה. (2) דרישת התובעת לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורין, לגבי סכום של 37,026 ₪, לגבי התקופה שמיום 2/5/00 ועד יום 14/9/00, עקב המצאת טופס 161 שגוי על ידי הנתבעת, לטענת התובעת. (3) דרישת התובעת להוסיף לשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורין את הסכום ששולם לה בגין "גילום רכב", ופיצויי הלנה לגביו. (4) טענת התובעת כי היתה רשאית לקבל את התשלומים ששולמו לה על ידי התובעת על פי הסכם זה בגין הפרשות לקופת תגמולים (סך של 29,550 ₪) בנטו, ללא נכוי מס בגינם, ותביעתה מהנתבעת לשלם לה את הסכומים שינוכו כמס במקור בגין סכומים אלה. (5) טענת הנתבעת כי נכרת הסכם בעניין זכויות התובעת לתשלומים בקשר עם העבודה וסיומה. (6) טענת הנתבעת כי התובעת הפרה חובות כלפי הנתבעת אשר בגינה נשללו ממנה זכויותיה מכח דיני העבודה ואשר בעטיה רשאית היתה הנתבעת לראות בתובעת כמי שהתנערה מו ההסכם. 4.(א) העידו בפנינו התובעת וכן מר בודינגר מנכ"ל הנתבעת אשר נחקרו על תצהיריהם חקירה נגדית, כמו כן הוגשו מסמכים שונים בצרוף לתצהירים ובלעדיהם. (ב) לענין חודשי הסתגלות - (1) מהראיות שהוצגו בפנינו לרבות העובדות המוסכמות, עולה שמרבית הסעיפים שפורטו בנספח ג' לתביעה מיום 17/3/99 (להלן: "הסיכום") קויימו, למעט, תשלום של מענק ההסתגלות, בכך יש לראות הסכמה לסיכום על דרך קיומו, למרות שלא נחתם. (2) הסעדים הנוספים שנתבקשו אינם חלק מהסיכום אלא עילתם אחרת כמפורט באותם סעדים ורשימת הפלוגתאות. (3) בהתייחס לאמור יש לדחות טענת ב"כ התובעת בסיכומיו, כי מאחר והנתבעת לא קיימה הוראות הסיכום הרי התובעת זכאית לקבל מענק הסתגלות של 4 חודשים לפי הסכם העבודה. (4) אם יש להתייחס לסיכום "כמיקשה אחת" כאמור בסעיף 11 לסיכום, הרי לא ניתן לתפוס המקל בשתי קצותיו, מחד, לקבל הזכויות לפי הסיכום ובאשר לנושא מענק ההסתגלות לפנות להסכם העבודה. (5) בהגינותו העיד מר בודינגר כי לדעתו הסיכום קיים ומחייב (ראה עמוד 7 וכן בעמוד 8 למטה), לצרכי נוחות להלן הקטע בעדותו: " תשומת ליבי לפלוגתא 5, אני נשאל אם הטענה שלנו שנכרת הסכם. אני משיב שההסכם נכרת והוא קיים. כוונתי לנספח ז' לתצהירי, זה מסמך שלא נחתם. לפי דעתי ההסכם שריר וקיים מאז שהוא נכתב. בתקופת ההסכם של נספח ז' הוא היה שריר וקיים. אני נשאל אם היה צורך באישור נוסף להסכם. אני משיב שלא, זה ההסכם שהסכמנו עליו, גם אם לא נחתם. למעשה החתימות היו אקט פורמלי, מבחינתי ההסכם היה הסכם שאני אישרתי. הוא לא בוטל הוא הושעה בהוראתי, הוא לא בוטל מעולם. תשומת לבי למכתב מיום 29/3/99 בשם ראדא. אני משיב: ההסכם קיים כאשר הוא לא נחתם והוא בשלבים מאוד מתקדמים. אם יש הבנה שהוא קיים אז הוא קיים. אני חושב שקיימתי את מרבית סעיפי ההסכם עד עכשיו. אך יש לשאול את עורך הדין, חודשי ההסתגלות זה נושא שבמחלוקת". (6) המסקנה מהאמור לעיל שהסיכום מחייב, והתובעת זכאית ל- 3 חודשי הסתגלות. (7) בהתייחס למסקנה כאמור לא היה צורך שנתייחס לדרישה לפיצויי הלנה, הואיל ודרישה זאת מעוגנת בהסכם העבודה ולא בסיכום. גם אם היינו נדרשים לבחון הדרישה לפיצויי הלנה על פי הסכם העבודה סעד זה היה נדחה על ידינו משהתבררה סיבת עכוב בצוע התשלום, סיבה שלא הומצאה ע"י הנתבעת אך ורק לצרכי עכוב התשלום אלא נבעה מעובדות שבאותה עת סברה הנתבעת בתום לב שהן מתקיימות. (ג) לענין גילום הרכב בחישוב פיצויי פיטורים - הואיל ובסעיף הקודם הגענו למסקנה כי הסיכום מחייב את הצדדים, ובסיכום זה אין כל דרישה לגילום הרכב בחישוב פיצויי פיטורים ,דין סעד זה להדחות. (ד) לענין נכויים שנוכו ממס הכנסה - (1) בהתאם לסעיף 10 לסיכום חובתה של הנתבעת היתה לנכות מהסכומים שזכאית להם התובעת מיסים כדין. (2) בכל מקרה, אף אם סכום מסוים נוכה בטעות הרי אין לחייב הנתבעת בגינו, מהטעם, שנושא זה הנו נושא להתדיינות בין התובעת לפקיד שומה, ואם יתברר שנוכו סכומים ביתר פקיד השומה יחזיר אותם סכומים שנוכו ביתר. (3) התוצאה היתה אחרת אילו נטענה טענה כי הסכומים שנוכו לא הועברו למקורם, דהיינו לרשויות המס. (ה) לענין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים - האמור בסיכומי ב"כ הנתבעת די בו כדי לשמש שיקול להפחתת פיצויי הלנה לגובה הפרשי הצמדה וריבית מכח סעיף 18 חוק הגנת השכר. 5) התוצאה מכל האמור לעיל שיש לחייב הנתבעת לשלם לתובעת סכום השווה ל- 3 חודשי הסתגלות כמפורט בסיכום, זאת בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 17/3/99 ועד התשלום בפועל. 6) ניתן היום ו' בתמוז תשס"ב, 16 יוני 2002 - בהעדר. לשלוח לב"כ הצדדים פסק הדין בדואר. לעניין ההוצאות, בהתחשב בסכומים שקבלה התובעת בהליך הגישור, בהסכמת הצדדים ובתוצאת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, סכום שישא הצמדה וריבית מהיום עד התשלום המלא בפועל. פיצוייםהלנת שכרפיטוריםפיצויי פיטורים