פסק דין בפני תביעה ותביעה שכנגד בקשר עם עבודות נגרות שהתובעים הזמינו מנגריה המנוהלת על ידי הנתבעת 2, ושחלקן סופק להם. לטענת התובעים הריהוט שסופק היה פגום ולקוי, ולא תוקן למרות דרישותיהם. יתר ההזמנה, מעולם לא סופקה להם. לטענתם, הפרו הנתבעת 2 וכן חברה הקשורה אליה, הנתבעת 3, ובעל השליטה בהן, הנתבע 1, את ההסכם בין הצדדים, והחבות בגין כך רובצת על כל הנתבעים. לטענת הנתבעים, הריהוט שסופק היה תקין, פרט לתיקונים מינוריים שנדרשו. הנתבעת 2 לקחה את החלקים שהצריכו תיקון כדי לעשותו, אלא שהתובעים הפרו את ההסכם, ביקשו שינויים בריהוט חדשות לבקרים ולא הסדירו את התשלומים המוסכמים. משכך, לא סופקו פריטי הריהוט המתוקנים והנתבעת 2 לא המשיכה בהספקת יתר הריהוט שיוצר ומצוי בנגריה. כן טוענים הנתבעים כי אין לתובעת יריבות עם הנתבעים 1 ו- 3. הצדדים והעובדות הצריכות לעניין . 1. התובעים, רכשו, לטענתם, מן הנתבע 1, ומהנתבעות 2 ו-3, חברות בשליטתו רהיטים. לטענת הנתבעים, הנתבעת 2 היא היחידה שעימה נעשתה העסקה ואילו הנתבעת 3 אינה פעילה מזה שנים. 2. בחודש נובמבר 2004 התקיימה פגישה בין התובעים לנתבע, במהלכה סוכמו פרטיה של הזמנת רהיטים לביתם של התובעים. התובעים ביקרו בביתו של לקוח מרוצה של הנתבעים או מי מהם, וביקשו כי הריהוט שיזמינו יהיה באיכות וברמה זהה לזו שסופקה לו. 3. ביום 14/11/2004 שלח הנתבע לתובעים הצעת מחיר עבור ההזמנה שמסרו לו, בסך כולל של 97,900 ₪. התובעים הסכימו להצעה. בין הצדדים סוכמו דברים נוספים בעל פה. 4. ביום 6/12/04, במהלך פגישה בין הצדדים, מסרו התובעים לנתבע תשלום על סך של 20,000 ₪, על חשבון ביצוע העבודות. 5. לטענת התובעים, כבר עם קבלת פריטי הריהוט הראשונים, התגלו להם הכשלים והפגמים בריהוט. התובעים פנו לנתבע על מנת שיעמוד בהתחייבויותיו, אך הלה דחה דרישותיהם באמתלות שונות. בחלוף הזמן התגלו פגמים נוספים בריהוט, בין היתר, באופן ביצוע העבודה, בצבע ובאיכות החומר בו השתמשו הנתבעים לייצור הרהיטים. 6. בין הימים 11/1/05 ל- 13/1/05 ביצע הנתבע הרכבות של חדר העבודה. ביום 13/1/05 מסרה התובעת לנתבע שיק נוסף על סך של 20,000 ₪, שזמן פירעונו 14/1/05. לטענת התובעים, על פי הסיכום בין הצדדים עם מסירת שיק זה, היה על הנתבע לספק לתובעים, עד ליום 20/1/05, את כל חלקי הריהוט שנלקחו באותו מעמד מדירת התובעים לשם תיקון. כן הבטיח להם הנתבע כי יגיע באותו יום לבצע מדידות להמשך העבודה. 7. לטענת התובעים, בסופו של דבר, לא עמדו הנתבעים בהתחייבויותיהם, לא הגיעו לצורך תיקון הפגמים ולא סיפקו את הרהיטים החסרים. התובעים פנו לנתבעים עשרות פעמים, ללא הועיל, ולבסוף נאלצו להפנות את העניין לטיפול עורך דין. כן טוענים התובעים כי לאור התנהלות זו של הנתבעים, הודיעו להם התובעים, ביום 16/2/05, על ביטול ההסכם, תוך דרישה להשבת כספם. 8. לטענת התובעים, הפרו הנתבעים את חובת תום הלב בה הם חבים, הפרו את החוזה והטעו את התובעים בדבר פרטים מהותיים אודות הריהוט. בין היתר הטעה אותם הנתבע לגבי הריהוט, איכותו ורמתו. 9. כן טוענים התובעים כי הנתבעים התרשלו כלפיהם ובכך גרמו להם נזקים. כן טוענים התובעים כי מסירת הריהוט כפי שהוא מהווה אי התאמה בממכר במובן חוק המכר, התשכ"ח - 1968, והתנהלותם מהווה הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 והתנהגות שהיא בניגוד לחוק חוזה הקבלנות, התשל"ד - 1974. 10. לטענת התובעים עשו הנתבעים עושר ולא במשפט על חשבון התובעים עת גבו מחיר של ריהוט ברמה גבוהה ובפועל סיפקו עבודות רשלניות. 11. לטענת התובעים לאור מעורבותו האישית של הנתבע, יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות ולחייבו באופן אישי. הלה הטעה אותם ויצר בפניהם מצגי שווא רשלניים וכן התחייב אישית לספק את הריהוט שהוזמן ולא סופק בסופו של דבר. 12. התובעים טוענים כי בגין התנהלות הנתבעים הנטענת, כאמור לעיל, נגרמו לתובעים נזקים כדלקמן: (1) 32,526 ₪ עלות המינימום הצפויה בגין ביצוע התיקונים והעבודות על מנת להביא את הריהוט למצב תקין. (2) 40,950 ₪ עלויות נוספות של הזמנת ריהוט שלא סופק על ידי הנתבעים מנגר אחר. (3) 2,340 ₪ בדיקה והערכת מומחה. (4) 10,000 ₪ עגמת נפש, אובדן ימי עבודה, עלויות שונות בגין נסיעות, שיחות טלפון וחיים "על ארגזים". (5) 22,700 שכ"ט עו"ד לניהול ההליכים. 13. לטענת הנתבעים, הסכסוך נשוא התביעה הוא בין התובעים לנתבעת 2 בלבד. הנתבע לא התקשר באופן אישי עם התובעים או מי מהם ולא התחייב לדבר באופן אישי. כל שעשה היה בשם הנתבעת 2. משכך, לטענת הנתבעים, אין מקום להורות על הרמת מסך של הנתבעת 2. 14. כן טוענים הנתבעים כי הנתבעת 3 אינה חברה פעילה ואין לה קשר לסכסוך נשוא התביעה. רק בשל טעות הושמה חותמת הנתבעת 3 על שיקים של התובעים שניתנו עבור הזמנה. 15. לטענת הנתבעים, הריהוט שסופק על ידי הנתבעת 2 והורכב בביתם של התובעים, הורכב בשלמותו ובמקצועיות והוא ריהוט איכותי, ברמה גבוהה. כן טוענים הנתבעים כי טרם התקנת הריהוט, ראו אותו התובעים במפעל ורק לאחר שאישרו שביעות רצונם ממנו הוא הותקן בביתם. לטענתם, הפגמים הנטענים, ככל שהם קיימים, אירעו רק לאחר אספקת הריהוט בהיותו בחזקתם של התובעים. 16. הנתבעים טוענים כי מקור הסכסוך בהתנהלות התובעים, ובעיקר התנהלות התובעת, אשר, למרות ההסכמות שבין הצדדים, ביקשה שינויים חדשות לבקרים, וזאת גם לאחר שהריהוט היה בשלבי סיום הכנתו. הנתבעים נאלצו, לפנים משורת הדין, להיענות לדרישות השינויים, תוך ספיגת העלויות הנוספות הכרוכות בביצועם. 17. לטענת הנתבעים, בשלב מסויים, חשו כי מדובר בסאגה בלתי נגמרת של דרישות לשינויים, וסרבו להיכנע לדרישות נוספות של התובעים לשינויים, בפרט שהתשלום המוסכם לא הוסדר. עובדי הנתבעת 2 לקחו פרטי ריהוט שונים כבטוחה לתשלום הכספים אותם התחייבו התובעים לשלם בגין הריהוט והרכבתו. 18. לטענת הנתבעת 2, היא הודיעה לתובעים כי אם יובטח התשלום החוזי, תושלם התקנת הריהוט בביתם. לטענתם, הכנת הריהוט הנוסף הושלמה והוא ממתין במפעל הנתבעת 2. 19. מכל מקום טוענים הנתבעים כי כל הריהוט תאם למידות שנלקחו על ידי הנתבעת 2 וסופק ברמת גימור גבוהה ובמקצועיות. סך עלות הריהוט שסופקה לתובעים היתה 56,450 ₪. במועד הרכבת הריהוט התבקשו עובדי הנתבעת 2 לבצע פירוק והרכבה של ארון ישן בעלות של 350 ₪. יתרת התמורה שהיה על התובעים לשלם בגין הריהוט שסופק ופירוק והרכבת הארון היא 36,800 ₪. 20. לאחר השלמת הרכבת הריהוט, (למעט שתי מגירות אשר לא נצבעו מבפנים ונלקחו על ידי התובעת לצביעה) התבקשו התובעים לשלם את יתרת התמורה. התובעים סרבו ושילמו סך של 20,000 ₪ בלבד. התובעים ביקשו לבצע שינויים נוספים בריהוט והתנו את תשלום יתרת התמורה בהחלפת חלק מהריהוט וייצור ריהוט אחר תחתיו, הכל בשונה מהריהוט שהוזמן על ידם כאמור בהסכם. 21. הנתבעת 2 שחששה שמדובר בלקוחות שאינם מעוניינים לשלם וכל מטרתם להתחמק מתשלום חלק מהתמורה, הורתה לעובדיה, בצעד חריג, לאחר שהושלמה אספקת הריהוט והרכבתו אצל התובעים, ליטול חלקים ממנו, על מנת שישמשו כבטוחה עד לתשלום החוב. 22. הנתבעת 2 הודיעה לתובעים כי כל הריהוט שהוזמן על ידם, למעט שולחן פינת האוכל, שעבורו נרכשו חומרי הגלם והחלו העבודות וטרם הושלמו, מוכן ומצוי במחסניה ויסופק להם כנגד התשלום או הבטחת התשלום בידי צד ג'. התובעים סרבו להעביר את יתרת הכספים, וכתוצאה לא סופקה יתרת הריהוט. 23. לטענת הנתבעים, התובעים הם שחייבים להם כספים והם שהפרו את החוזה בין הצדדים. 24. התובעים הוסיפו וטענו כי לאחר ביטול ההסכם עם הנתבעים הם נאלצו להתקשר עם בעל מקצוע אחר על מנת להשלים את העבודות. 25. הנתבעת 2 הגישה נגד התובעים תביעה שכנגד בה טענה כי הפרות ההסכם על ידי התובעים גרמו לה לנזקים הבאים: (1) ריהוט שסופק לתובעים על פי ההסכם באספקה הראשונה - 56,450 ₪. (2) יתרת הריהוט שיוצר וטרם סופק- 41,450 ₪. (3) תוספות ושינויים לריהוט - 9,250 ₪. (4) נזקים נוספים (אחסנה, פירוק והובלה) - 4,600 ₪. בקיזוז תשלומים ששילמו התובעים 40,000 ₪ סה"כ 83,947 ₪ נכון למועד הגשת התביעה שכנגד. 26. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד חזרו התובעים על עיקרי טענותיהם דלעיל. דיון . 27. תחילה אדון בהוכחת התביעה על ידי הצדדים, ובמידת הצורך, ככל שיקבע כי יש לקבל את תביעה התובעים או חלקה, אדון בשאלה על מי מבין הנתבעים יש להטיל את החבות. הסחורה שסופקה לתובעים . 28. אין מחלוקת כי הובטח לתובעים כי הריהוט שיסופק יהיה מאיכות מעולה. על כך העידו הן התובעים והן הנתבע. לטענת התובעים, הריהוט שסופק להם בפועל, היה פגום ולא עמד בסטנדרט שהובטח. לטענת הנתבעים, הריהוט שסופק היה באיכות גבוהה. פריטים בודדים שנדרש תיקונם, דוגמת דלת ארון חדר אמבטיית ההורים, נלקחו לתיקון, ומקור הסכסוך בשינויים חוזרים ונשנים שהתובעת דרשה אף לאחר שהריהוט יוצר או היה בשלבי סיום של הייצור. 29. אין חולק שהפריטים שנלקחו לא הושבו ולא נעשתה אספקה נוספת של ריהוט. כאמור, לכל צד טענות לסיבת הקרע ביניהם, ובאשר לכך, ארחיב הדיון בהמשך. 30. על התובעים מוטל הנטל להוכחת הפגמים הנטענים על ידם. כפי שיפורט להלן, התובעים העלו טענות בדבר שלל פגמים שהתגלו בריהוט שסופק להם, ותמכו טענותיהם בחוות דעת של מומחה מטעמם, מר שי גינדי. כמו כן הם מבקשים להסתמך על עדותו של "הנגר החדש", מר ניר חן, אשר ביצע את עבודות הנגרות בביתם לאחר הפסקת העבודות של הנתבעים. לנוכח ריבוי הטענות בדבר הליקויים, תחילה אדון במספר נקודות עיקריות המשותפות לכלל הליקויים הנטענים כמפורט להלן: (א) מערכת היחסים בין הצדדים . 31. ביום 14/11/2004 מסרה הנתבעת לתובעים הצעת מחיר. מדובר בהצעת מחיר כספית קצרה, שאיננה כוללת תאור או שרטוטים, ובנוגע לרובם ככולם של הפריטים ההצעה אינה מציינת מידות, אלא סכומים בלבד. ההצעה אף לא מפרטת חומרים, מועדי הספקה, מועדי ביצוע תיקונים - באם ידרשו, מועדי תשלומים ואופן ביצוע תשלומים, האם הסכומים כוללים מע"מ וכו'. 32. בין הצדדים מחלוקת לעניין סקיצות שהגישו התובעים. לטענת התובעת נערכו הסקיצות ב"זמן אמת" והנתבע התבקש לפעול על פיהם. הנתבע טוען כי אינו מכיר סקיצות אלו, וכי העבודה התבססה על רישומים אחרים שהתובעת הציגה בפניו והסבריה, וכן סקיצות שהוא עצמו ערך. כפי שעולה מגרסת שני הצדדים, עניינים רבים סוכמו ביניהם בעל-פה, משיקוליהם שלהם. אוסיף ואציין כי גם מעיון ב"סקיצות" שהגיש כל אחד מהצדדים, לא ניתן להבין בצורה ברורה כיצד על הריהוט להיראות, לרבות מידות מדויקות וכו' פרטים מהותיים 33. מערכת יחסים אמורפית זו העניקה לצדדים גמישות בזמן אמת, אלא שכעת, עומדת היא בעוכריהם. מחד, מקשה היא על התובעים בהוכחת טענותיהם כי סופק להם ריהוט פגום ושונה משסוכם, בין היתר, במידותיו וכו', וכי הנתבעים הפרו את ההסכם. מאידך, מקשה היא על הנתבעים בהוכחת טענותיהם בדבר השינויים הרבים שביקשו התובעים, עמידת הנתבעים בדרישותיהם, אי עמידת התובעים בתשלומים והפרת התובעים את ההסכם. (ב) עבודות "הנגר החדש", מר ניר חן . 34. לטענת התובעים, עקב התנהלותם הרשלנית של הנתבעים, הם נאלצו להזמין שירותיו של "נגר חדש", מר ניר חן, אשר יבצע את העבודות כנדרש ויתקן הליקויים. לטענתם, מר חן בעדותו חיזק את טענותיהם בדבר ליקויים בעבודת הנתבעים. הן מתצהירו והן מחקירתו של מר חן, לא מצאתי חיזוק לטענתם זו. נהפוך הוא, כפי שיפורט להלן, עדותו דווקא מערערת את גרסת התובעים. מר חן העיד על חסרים של פרטי ריהוט, דבר שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים. המחלוקת ביניהם נעוצה ביחס לסיבה שהביאה לכך. 35. התובעים, על-פי גרסתם המאוחרת, קבעו את ביצוע העבודות עם מר חן עוד בחודש פברואר 2005. לגרסתם, עוד סמוך לחג הפסח באותה שנה (מאי 2005) סיים מר חן את העבודות. למרות זאת, בכתב התביעה שבפני, אשר הוגש ביום 17/3/2005 אין כל אזכור למר חן ולהסכם שהושג עימו. למעשה רק בשלב מאוחר מאוד של ניהול התיק, לקראת ישיבת ההוכחות ולאחר שהוגשו תצהירי הנתבעים, בחודש מרץ 2007, הגישו התובעים תצהיר של מר חן, כשנתיים לאחר שהסכימו עימו כי יבצע את עבודות הנגרות. גם במכתבי התובעים לנתבעים, ובפרט זה מחודש פברואר 2005, אין כל אזכור למר חן או לפניה אליו או להתקשרות עימו. התובעים לא סיפקו הסבר מספק מדוע נהגו כך. 36. יתר על כן, בעדותו של מר חן עולות סתירות לגרסת התובעים. כך, למשל, בנוגע לארון חדר אמבטיה הורים. כפי שעולה מגרסתם התובעים, מר חן תיקן ליקויים בעבודת הנתבעים, היינו השלים דלת, ידית ומדף לחדר אמבטיה (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 18 - 22). אלא שמעדותו של מר חן ומהמסמכים שצרף עולה כי הוא ביצע בשלמות ארון חדש באמבטיית ההורים ולא רק השלמות (עמ' 16 - 17 לפרוטוקול). (ג) חוות דעת המומחה מטעם התובעת . 37. התובעים, בניגוד לנתבעים, צרפו חוות דעת של מומחה מטעמם, מר שי גינדי (להלן: "המומחה") אלא שדווקא חוות דעת זו, כפי שארחיב להלן, מערערת את גרסתם. 38. ראשית, המומחה ביקר בדירת התובעים רק ביום 26/12/05, כשנה לאחר התקנת הריהוט על ידי הנתבעים, וכפי שעלה מהעדויות, כמספר חודשים לאחר שהנגר השני, מר ניר חן, כבר ביצע עבודות תיקונים והתקנות חדשות (ראה למשל עמ' 11 לפרוטוקול שורות 24 - 28). מעדותו של מר גינדי עולה כי הוא כלל לא ידע שהיה נגר אחר בדירה, טרם מתן חוות דעתו (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 12 - 13). כך למשל, לעניין ארון חדר האמבטיה של ההורים, נתן מר גינדי חוות דעת על ליקוייו, אלא שעל-פי גרסת התובעים, ביצע מר חן תיקונים לארון ומגרסת מר חן עולה שהוא זה שהתקין ארון זה מחדש. 39. שנית כפי, שעולה מחוות דעת המומחה ומחקירתו, לגבי רוב העניינים המתוארים בחוות דעתו הוא ניזון מאינפורמציה שניתנה לו על ידי התובעים, בין היתר, לעניין סוג הריהוט שהוזמן, המידות, השלמות שבוצעו וכו'. כך למשל לגבי ארון חדר רחצה הורים, ארונית טואלט בחדר שינה, מראת ארונית טואלט בחדר שינה הורים, מיטה חדר שינה, שולחן חדר עבודה, שולחן חדר פקס בחדר עבודה וארונית ספרים בנישה בחדר העבודה. (ד) פניית התובעים הראשונה . 40. התובעים פנו בכתב לראשונה לנתבעים ב- 6/2/2005. במכתבם זה, שיצא לכאורה "בזמן אמת" נטען כי רהיטים שסופקו לא תאמו את המוסכם, במידות ובאיכות העבודה. במכתב זה סקרו התובעים את הפריטים הלקויים שנלקחו ולא הושבו. אלא שמכתב זה אינו סוקר את כל רשימת הליקויים הנטענת המאוחרת, שהופיעה רק בהגשת התביעה. 41. לאור האמור לעיל, לא הוכיחו התובעים את הליקויים הנטענים על ידם, פרט לאלו שהנתבע הודה בקיומם ובהם אדון להלן. ממילא, משלא הוכחו ליקויים אלו, גם לא הוכחו הנזקים הנטענים כתוצאה מהם. למעלה מן הצורך אתייחס לדוגמאות מטענות התובעים בדבר ליקויים. 42. ארון חדר אמבטיה הורים: התובעים העלו מספר טענות לגבי השתלשלות העניינים בהתקנת הארון. בסופו של דבר, לטענתם, במהלך התיקונים, שבר הנתבע אריח גרניט פורצלן יקר. כן טענו כי לאחר התיקונים שביצע, עדיין לא התאים הארון למקומו, והנתבע מילא בסיליקון את הרווח שנותר בין הלוח לבין הקיר הקדמי. כן נטען כי לוח העץ המאסיבי של הארון הוחלף בלוח עץ סנדביץ' בציפוי פורניר וכי בדלת הארונית נקדח חור לידית במקום הלא מתאים, והוא מולא בחומר צבע לא מתאים. הדלת נלקחה לשם תיקון ומאז לא הושבה. 43. כפי שעלה מחוות דעת המומחה, הליקויים בארון חדר הרחצה הסתכמו בכך שהמרווחים מולאו בסיליקון, דלת הארון לא סופקה ונרכשה מנגר אחר ויש בארון פגמי צבע. המומחה מטעם התובעים העריך את הכשלים הארון זה בסך של 2,500 ₪. יצוין כי עלות הארון כולו, כפי שעולה מהצעת המחיר, היא 4,500 ₪. 44. לטענת הנתבע, במהלך העבודה נעשו שינויים בארון, שינויים שנבעו משינויי החלטות של התובעים. הנתבע אשר נכנע ללחציהם, ייצר להם ארון חדש. אכן במהלך ביצוע העבודות נשבר חלק מהאריח והודבק לקיר. לטענתו מדובר באריח פשוט ומאחר ומיקומו בתוך הארון הוא נסתר מהעין. הנתבע מכחיש טענות התובעים בנוגע להחלפת סוג העץ וחוסר ההתאמה למידות. לטענתו, בשל שיפוע בבניה היה צורך לאטום חריץ בגודל של כ- 3 מ"מ למניעת רטיבות. הנתבע הודה כי נעשתה טעות במיקום קדיחת חור הידית אך על-פי עדותו הדלת נלקחה לתיקון ולא הושבה בשל כך שהתובעים לא הסדירו את התשלום. 45. כאמור, בשל האופן בו ניהלו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם, אין ראיה ברורה בנוגע למה שסוכם בסופו של דבר לעניין ארון האמבטיה, לרבות המידות, מיקומים וכו'. נוסף על כך, יש פערים באשר לליקויים הנטענים בפריט זה בין תצהיר התובעים לחוות דעת המומחה מטעמם. 46. כמו כן, כעולה מחומר הראיות, קיימות סתירות מהותיות בגרסאות התובעים לגבי ארון זה. מחד טוענת התובעת כי הוחלפו מספר פריטים בודדים בארון, מאידך מעדותו של מר חן עולה כי הוא התקין את הארון מחדש. מכל מקום, חוות דעת המומחה נעשתה על סמך ביקורו בדירה כשנה לאחר ביצוע ההתקנה על ידי הנתבעים, ובכל מקרה, לאחר שמר חן ביצע עבודות בארון, בין אם תיקונים ובין אם התקנת הארון כולו. לפיכך אין להסתמך על ממצאיו ביחס לליקויים בארון זה. 47. מראה בחדר רחצה הורים: לטענת התובעים, המראה שהותקנה בחדר הרחצה אינה תקינה ויש בה נקודות שאינן ניתנות להסרה. גם מחוות דעת המומחה מטעם התובעים, עלה ליקוי נטען זה. המומחה מטעם התובעים העריך את עלות התיקון בסך של 600 ₪ (כשעלות המראה כולה מלכתחילה עמדה על 800 ₪). לטענת הנתבעים, המראה סופקה תקינה וכתמים, אם וככל שנוצרו, נובעים מניקוי לא ראוי. 48. התובעים לא הוכיחו כי המראה סופקה עם הפגמים הנטענים, חוות דעת המומחה נערכה כשנה לאחר ההתקנה ולאחר שמר חן ביצע בדירה תיקונים. התובעים לא עמדו בנטל להוכיח את מקור הכתמים הנטענים. (ה) שווי הריהוט שסופק . 49. כאמור לעיל, מחד גיסא, התובעים לא הוכיחו את הליקויים הנטענים בריהוט שסופק להם, פרט לאלו שהנתבע הודה בקיומם. מאידך גיסא, הודה הנתבע בקיומם של פריטים שסופקו, לא היו תקינים, נלקחו לתיקון, אך לא הושבו. לטענתו, שווי הריהוט שסופק בהתאם להצעת המחיר עומד על סך של 56,450 ₪. במהלך ביצוע עבודות ייתכן וסביר שיהיו פריטים הדרושים תיקון. אף הפריטים שתיקונם נדרש על-פי גרסת התובעים, אינני סבורה שמדובר בצורך בתיקון שהוא חריג מהסביר. 50. לטענת הנתבעת 2,, על התובעים לשלם לה בקשר עם הריהוט שסופק את עלות השינויים בריהוט זה ויתרת ההפרש בין הסך ששילמו התובעים (40,000 ₪) בגין הריהוט שסופק לבין עלותו. הנתבעת 2 אף תובעת שני רכיבים נוספים של יתרת הריהוט שיוצר וטרם סופק וכן אחסנה, פירוק והובלה. לרכיבים אלו אתייחס בהמשך במסגרת הדיון לגבי ריהוט שלא סופק. 51. לאור מערכת היחסים ששררה בין הצדדים, בה לא הבהירו הצדדים בכתב או בראיות טובות אחרות את שהוסכם ביניהם, כאמור לעיל, הנתבעת 2 איננה זכאית לתמורה בגין השינויים הנטענים, מה גם שבזמן אמת, סכום זה מעולם לא נדרש ונראה כי הנתבעת 2 הסכימה לספוג עלויות אלה. 52. הנתבעת 2 גם אינה זכאית להפרש בין הסכום ששולם על ידי התובעים בגין הריהוט שסופק, לבין שוויו על פי הצעת המחיר, לטענת הנתבעת 2. אמנם הנתבעת 2 סיפקה לתובעת ריהוט, אלא שאין חולק, גם על פי גרסתה, כי ריהוט זה לא סופק בשלמותו ונדרשו תיקונים. בין היתר, חסרה דלת חדר אמבטיה הורים, מגירת שידת טלוויזיה, מראה בחדר השינה לא נתלתה וגב המיטה נפגם בהובלה ונצרך לתיקון שלא בוצע. 53. אני דוחה אפוא את תביעת הנתבעת 2, התובעת שכנגד, בנוגע עלויות השינויים בריהוט שסופק לתובעים באספקה הראשונה ובגין יתרת שווי הריהוט שסופק לנתבעים באספקה הראשונה. הסחורה שלא סופקה לתובעים . 54. אין מחלוקת כי בשלב כלשהו לאחר האספקה הראשונה, נוצר סכסוך בין הצדדים. לטענת כל אחד מהם אירע הסכסוך בשל התנהלותו הלא תקינה של הצד השני. על-פי חומר הראיות שבפני, איש מהצדדים לא עמד בנטל להוכיח אחריותו של משנהו לקרע שנוצר, ובעקבותיו להפסקת ההסכם. מחד, אין חולק כי סופק לתובעים ריהוט, אלא שזה לא סופק בשלמותו, והצריך תיקונים שלא בוצעו. מאידך, אין חולק כי לא הושלם תשלום יתרת התמורה. אותה מערכת יחסים גמישה ששררה בין הצדדים, ואשר לא נקבעו בה מפורשות מועדי תשלום ואופן התשלום, וכן לא נקבעו נתוני הריהוט, זמני התקנה ומועדי תיקונים "הזמינה" את הקרע שנוצר. 55. לאור כל האמור לעיל, איש מהצדדים לא הוכיח אחריות משנהו לקרע שנוצר, להפסקת ההסכם וממילא לנזקים שנוצרו בעקבות הפסקת ההסכם. לפיכך דין התביעה והתביעה שכנגד, להדחות. 56. לאור זאת, מתייתר הצורך לדון ביריבות הנתבעים השונים. עם זאת אציין כי התובעים לא העמידו כל תשתית עובדתית להוכחת חיובו האישי של הנתבע, בין מכוח דיני החברות ובין מכוח דיני החוזים או דיני הנזיקין. פסיקתא . 57. לאור כל האמור נדחות התביעה והתביעה שכנגד. בנסיבות אלה לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות. רהיטים (תביעות)נגריהנגרות