פסק דין מונחת בפני תביעה אשר הוגשה בהליך של "סדר דין מהיר" לתשלום סך של 7,151₪. חברת פרטנר תקשורת בע"מ (להלן: "התובעת"), עוסקת במתן שירותי רדיו טלפון ומכירת ציוד קצה לשירות זה. לטענתה, מר בן חמו שמעון יעקב (להלן: "הנתבע") התקשר עימה בהסכם למתן שירותים אלו וכן בגין ציוד אשר ברשותו. עם זאת, למרות שהתובעת עמדה בהסכם שנחתם בין הצדדים, הנתבע לא שילם את חובותיו. משכך, ולאחר שכל ניסיונותיה של התובעת לגבות את החוב מהנתבע עלו בתוהו, נאלצה להגיש תביעה זו. הנתבע התכחש לגובהו של החוב. בכתב הגנתו טען כי בהתאם להסכם אשר נחתם בין הצדדים התחייב לשלם בגין השירות סך של 59 ₪ לחודש. לגישתו, התובעת חייבה אותו שלא כדין בעבור שירותי אינטרנט בסך 40 ₪ בחודש וזאת מבלי לידע את הנתבע. הנתבע מלין על כך כי על אף טענותיו לא זכה לכל יחס הולם מצד נציגי התובעת ותלונותיו באשר לגובה החיובים לא זכו לכל מענה הולם, משכך בחר לבטל את הוראת הקבע. בתאריך ה - 23/09/08 התקיים בפני דיון מקדמי בתיק זה בנוכחות הצדדים. ב"כ התובעת המלומדת הבהירה כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לגובה החוב בגין חשבוניות העומד על סך 1,281.02 ₪. יתרת הסכום הינה בגין שני מכשירים בעלות של 1,212 ₪ כל אחד וכן יתרת חוב בגין חלקו השיורי של המכשיר בגובה של 1,609 ₪ לכל מכשיר. הנתבע חזר על טענותיו וטען כי התובעת מחייבת בעבור אותו השירות פעמיים. יתרה מכך טען הנתבע כי הוא מעוניין לשלם בעבור זמן אוויר בלבד וכן דורש להחזיר את מלוא הציוד לתובעת על מנת שיזוכה בגינו. מנגד טענה התובעת כי היא מתנגדת להחזרת הציוד. לאור חידושי הטכנולוגיה אין לתובעת כל שימוש במכשירים אלו כיום. לאחר עיון בחשבוניות החיוב אשר צורפו לתצהיר תמיכה ורשימת מסמכים מטעם התובעת עולה כי החל מחודש 06/07 ועד לחודש 12/07 בוצע שימוש בשירותי האינטרנט הסלולארי. לאור העובדה כי החשבוניות ממוענות למוסך איילת השחר לידי בן חמו שמעון הרי הוא הנתבע חזקה עליו כי היה מודע לתוכן החשבוניות שכן בעבור חודשים 06/07 -07/07 שולמו החשבוניות אשר כללו גם גלישה ברשת האינטרנט הסלולארי. מעיון ברשימת פניות לקוח עולה כי רק ביום 06/09/07 בוצעה פניה בגין שירות זה מעיון בתוכן ההודעה עולים הדברים הבאים: " המנוי זוכה עבור חיוב גבוה מהנדרש בגין פרטי וידאו שצפה/ הוריד מתוכנית הטלוויזיה." מן האמור למד אני כי הנתבע היה מודע לשירות ונמנע מבקשה לחסימתו ומשכך אין לו להלין, בעניין זה, אלא על עצמו. באשר לטענת הנתבע בגין חיובים כפולים בגין ציוד, דעתי היא כדעת הנתבע. מעיון בכרטיס הלקוח עולה כי קיים חיוב בגין יתרת ציוד בסך 1,212.90 ₪ בעבור כל מכשיר וכן קיימים שני חיובים בסך 1,609.72 ₪ בגין מכשירי הסלולאר, לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת על שום מה קיימים כפל חיובים בעבור ציוד ומשכך מסקנתי היא כי יש לחייב רק בגין חלקו השיורי של המכשיר. משהגעתי למסקנות דלעיל, סבורני שמן הדין לסיים את ההליך באיבו כבר בשלב זה ואין מקום לקבוע את התיק להוכחות. את סמכותי לסיום ההליך כבר בשלב מקדמי זה שואב אני מכוח הוראת תקנה 214יא (ז) לתקנות סדר הדין האזרחי המפנה לתקנה 143 (וראה לעניין זה את הספר, ראה "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" בהוצאת נבו הוצאות לאור בע"מ, עמ' 44) תקנה 143 דנה בסמכויותיו של שופט בקדם משפט בסדר דין רגיל. הוראת תקנת 143(9) קובעת שבקדם משפט מוסמך שופט ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה. משהסמיך המחוקק את בית המשפט ליתן פסק דין מלא או חלקי בסדר דין רגיל, קל וחומר כי בית המשפט רשאי ליתן פסק דין בתובענה בסדר דין מהיר אשר מוגבלת בתביעות עד לסך של 50,000 ₪ כבר בשלב המקדמי ולא להאריך את הדיון ע"י קביעתו להוכחות, תוך גרימת הוצאות ובזבוז זמן מיותרים לצדדים. עניין זה אף עולה בקנה אחד עם מטרות תיקון התקנות והכנסת פרק מיוחד בקשר ל"סדר דין מהיר". מתקין התקנות הושפע מהרפורמה באנגליה בעקבות דו"ח הלורד WOOLF אשר הגיש את המלצותיו ב: Draft Civil Proceedings Rules "ACCESS TO JUSTICE" וכך נקבע בסעיף 14.2: 14.2 The court may give summary judgment on the whole of a claim or on a particular issue if- (a) it considers that- (i) the claimant has no realistic prospect of success on the claim or issue; or (ii) the defendant has no realistic prospect of success on his defence to the claim or issue; and (b) there is no other reason why the case or issue should be disposed of at a trial. לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה בחלקה כבר בשלב זה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,498 ₪ הכוללים החשבוניות שטרם שולמו בסך של 1,280 ₪, וכן תשלום בעבור חלקם היחסי של שני המכשירים בסך 3,218 ₪. מאחר וקיבלתי את התביעה בחלקה כבר בשלב המקדמי של הדיון, הנני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט וכן בסך של 360 ₪+מע"מ בלבד כשכ"ט עו"ד. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)לקוחות